מי מת מוות טיבעי? כולם מתים מבעיות כלשהם.

[sperial]

דור, אנשים לוקחים אספירין הרבה למעלה מ-10 שנים בלי נזק משמעותי לכליות. מספר הניזוקים קטן, אם כי לא ניתן להתעלמות, ובדרך כלל יש להם מחלת כליה קודמת.

עם זאת ראה מה שכתבתי קודם - אספירין זה לא לאנשים בריאים. רק לכאלה שחולים במחלת לב או בסיכון גבוה לחלות בה, כלומר יש להם מחלות כגון עישון, סכרת, יתר לחץ דם וכולסטרול גבוה שגורמות סיכון גדול למחלת לב, ארוע מוחי וצרות דומות. המחקרים שבעקבותיהם היה מקובל לתתאספירין "בתוך מי הברז" הם מהימים שבהם הטיפול בחלות האחרות, בעקר בשומנים בדם, היה בחיתוליו, וכיום, עם השיפור מגורמי הסיכון, ההתיחסות הולכת ומשתנה. אחד החברים כאן הביא טבלה של המועצה האמריקאית לרפואה מונעת, ובטבלה מתיחסים בדיוק בעניין זה כאשר דנים במתן אספירין לאנשים בריאים לכאורה.

[YaronNahum]

ברשותכם אחזור מעט אחורה בדיון , לגבי השינוי בתוצאות הבדיקות עם הזמן

יש לקחת בחשבון שהרפואה בכל הנושא של ערכי הבדיקות השונות , עובדת עם סטטיסטיקה

כלומר לוקחים בדיקה מסויימת (למשל כולסטרול ) מ X אנשים בריאים , וכלל לרוב משתדלים לקחת תוצאות גם מקבוצות של עשרת אלפים נבדקים ויותר כיום שכל הבדיקות ממוחשבות זה הרבה יותר קל

והתוצאות לרוב מתסדרות להם בעקומה עם ערכי סטיית תקן, היות שהאוכלוסיה משתנה עם הזמן (הגיל הממוצע , רפואה מונעת וכד' ) גם התוצאות משתנות עם הזמן

 

בכל בדיקה כזאת יהיו אנשים בריאים אשר התוצאה שלהם היא ב 2 סטיות תקן מהממוצע, (כ3% מהאוכלוסיה אם אני זוכר נכון)

ולכן גם המלצת התרופות היא באופן סטטיסטי בכדי שלא תחלה בעתיד. יכול בהחלט להיות שגם אם לא תקח את התרופה, עדיין לא תחלה אבל הסיכוי נמוך.

 

לכם כמו שאמרו בעבר יש שלושה סוגים של שקרים

שקר רגיל, שקר לבן וסטטיסטיקה

 

והשאלה היא האם אתה מוכן לקחת את הסיכון שהתוצאה שלך חריגה ואתה בריא או שהתוצאה שלך חריגה ואתה בדרך להיות חולה, לרוב מדובר באפשרות השניה

[Nemesis]

אגב, אם כבר עלה נושא התזונה והכולסטרול, אכן לכולסטרול מהמזון השפעה זניחה על הכולסטרול בגוף, לפחות מנסיון שלי.

כל חיי סבלתי מכולסטרול גבוה וטריגליצרידים גבוהים. הדיאטה שרשמה הדיאטנית, מלבד מחסור ב- B12 לא עשתה כלום.

 

רגע לפני שהרופא רשם לי סטטינים, שבכל מקרה לא הייתי מוכן לקחת, עברתי לתזונה קטוגנית, נטולת פחמימות כמעט לחלוטין.

הכולסטרול צנח ב-40%, והטריגליצרידים ב-75%. אולי שווה לשקול לפני שמתחילים ליטול את התרופה.

[ניקו פ.]

מציע מסקנה חלופית: פחמימות הן מקור אנרגיה עיקרי.

אכלת שומנים והגוף לא השתמש בהם ליצירת אנרגיה, כי פחמימה יותר זמינה.

הפסקת לאכול פחמימות והכרחת את הגוף ללמוד לנצל שומן כמקור אנרגיה.

כעת אחוז השומנים צנח, כי הגוף שלך משתמש בו להפקת אנרגיה.

זה לא אומר בהכרח שהשפעת השומן באוכל זניחה על השפעתו בדם - אולי זה אומר שכעת הגוף שלך מנצל אותו להפקת אנרגיה, ולכן הרמות ירדו.

אגב, ייתכן והיא באמת זניחה, רק שדרך הסקת המסקנה אולי פגומה. אולי. אנחנו לא מכירים את כל המשתנים.

אצל אחותי הקטנה היו שומנים גבוהים בדם. בא רופא אמר הכל בסדר רק תורידי כל בוקר טוסט גבינה צהובה עם חמאה ותעשי קצת ספורט. את הראשון החליפה בסנדוויץ עם משהו אחר, וספורט לא עשתה. השומנים בדם ירדו לנורמה הרצויה. זה לא בהכרח מראה שלשומנים ממזון יש השפעה על שומנים בדם - זה רק מקרה אחד שתומך בכך. לדעתי האישית זה אינדיבידואלי עבור כל אדם, אבל דעתי לא מבוססת ושווה כקליפת השום.

 

בקשר לתזונה קטוגנית - מומלץ לקרוא קצת על הסכנות הגלומות באורח חיים כזה, במיוחד לאור העובדה שזה טרנד די חדש, ולא יודעים מה השפעתו בטווח הארוך על הכבד והכליות. אני לא ממליץ להוריד פחמימות מהתפריט, כי הגוף זקוק להן. אפשר פשוט לצרוך פחמימות טבעיות כמו ירקות, או קטניות למיניהן, ולא דברים מעובדים כמו לחם וכו'...

בנוסף, קח בחשבון שהימנעות מדברים מסוימים לאורך תקופה ממושכת עלולה לגרום לכך שלא תוכל לחזור לצרוך אותו אב מזון מבלי תופעות לוואי לא נעימות.

 

לדעתי כדאי לאכול טבעי ומגוון, לעשות קצת ספורט, אולי קצת יותר מקצת למי שרוצה. ואז, לא צריך להתבסס על אורח חיים שהשפעותיו בטווח הרחוק אינן ידועות, ומורכב בעיקר מתיאוריות ו"מחקרים". אפשר להתבסס בעיקר על שומן וחלבון ומעט פחמימות, אבל לדעתי האישית והלא מלומדת לא כדאי להימנע לחלוטין/לצרוך בכמויות מינוריות.

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2015 על ידי ניקו פ.

[Nemesis]

אין לי ספק שהגוף של כל אדם שונה, ולכן מה שכתבתי תקף לגבי. לגבי השפעה של תזונה כתבתי במפורש לגבי כולסטרול ולא לגבי שומנים בדם. מכיר לא מעט אנשים שהם כמוני, שפשוט נמנעו משומנים ועדיין הכולסטרול נשאר כה גבוה כך שדחפו להם סטטינים.

 

ברור לי לחלוטין שזו הדרך בה ירד הכולסטרול ורמת השומן בדם,הגוף צורך אותם בתור מקור אנרגיה במקום פחמימות.

דיאטה "מאוזנת" הכוללת בעיקר פחמימות מורכבות, ירקות, פירות ובשרים רזים, המנעות משומנים לחלוטין לא שינתה את המאזן אפילו לא מעט, מלבד מחסור ב- B12 שנוצר כאמור.

 

קשה להתייחס לדיאטה כזו (שהיא לא חדשה כלל, אלה קיימת עשרות שנים, שימשה בהצלחה רבה כטיפול מונע התקפי אפילפסיה בחולים) כמשהו לא מוכח, כאשר למעשה כל ההמלצות והמחקרים משתנים חדשות לבקרים. למעשה שוודיה למשל כנראה מאמצת מסקנות ועדת מומחים שעבדה שנתיים, כאשר המסקנה היא שלדיאטה מוגבלת פחמימות ועתירת שומנים יתרונות בריאותיים רבים.

 

לא ראיתי מחקרים כלל שיש לתזונה כזו פגיעה בריאותית. ראיתי טענות כי דיאטה כזו גורמת בטווח הארוך לפגיעה בכליות בגלל צריכה גדולה של חלבונים, דבר שגוי לחלוטין. בתזונה כזו אין כלל שינוי בצריכת החלבונים, אלא בצריכת שומנים, תוך הגבלה חמורה של צריכת פחמימות ובקרה של צריכת החלבונים. אם אתה מכיר מחקרים שאני לא מכיר, אשמח לקרוא.

 

לי אישית "אוכל טבעי ומגוון" לא עוזר כלל. גם לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה מדוע נדרש לצרוך פחמימות ורע מאוד להמנע מהן, כאשר יש מקורות אנרגיה חלופיים.

מבחינתי האישית, אם הבחירה היא לצרוך סטטינים או להמשיך לחיות על הדיאטה הזו, הבחירה היא ברורה.

במיוחד כאשר אני גם מרגיש באופן כללי טוב יותר, עייף הרבה פחות במהלך היום או אחרי ארוחה, לא מפהק, לא קורה יותר שאני מנקר בנהיגה וצריך לעצור בצד, פחות בעיות מעיים וכדומה.

[nitch]

נמסיס, למה הלכת ישר לקטוגנית ולא לפליאו לדוגמה?

ועוד שאלה, מישהו מנחה ומלווה אותך, ואם כן, מי?

[Nemesis]

כיוון שלמה שאני צריך, הקטוגנית עושה הרבה יותר שכל לדעתי. המטרה של התזונה הזו להרגיל את הגוף לנצל את מאגרי השומן הקיימים ומקורות האנרגיה הזמינים האלה.

פליאו פחות ברורה לי. הקטע של לאכול מה שאכלו אבותינו הקדמונים קצת מצחיק. כרובית של היום היא לא כרובית של פעם, ופעם גם לא יכלת להכנס לחנות ולקנות עוף. בנוסף, אבותינו הקדמונים היו מתים בגיל הרבה יותר צעיר. פליאו זה טוב ונחמד, מפחית כמויות מזון מעובד וסוכרים שהם לא מועילים במיוחד בשום צורה. אבל עדיין בסופו של דבר הגוף ניזון בעיקר מפחמימות, לא בטוח שזה היה עוזר למצבי.

הקטגונית עוזרת לשמור על רמת סוכר בדם יציבה יותר, מה שגורם לפחות עייפות אחרי ארוחה, פחות בולמוסי אכילה ורצון עז למתוקים או לנשנש, ותחושת שובע משמעותית יותר.

 

לא שהייתי שמן ממש אי פעם, אבל על 175 ס"מ המשקל שלי תמיד נע בין ממש שחיף (62 קילו) לבין הגזמת ממש (82 קילו). חודשיים לאחר השינוי בתזונה המשקל ירד בלי לשים לב אפילו ב-15 קילו ל-67 שהוא האופטימלי בשבילי לדעתי, ואחר כך מיד התייצב.

 

אף אחד לא מדריך אותי, נתקלתי בקצת חומר על התזונה הזו בטעות, והמשכתי לקרוא. החלטתי לנסות לפני שאני שם פס על רמות הכולסטרול, כי סטטינים לא אקח בשום אופן. התזונה הזו זורמת לי בקלות, ומרגישה לי טבעית וטובה. מעבר לימים הראשונים אני לא מכריח את עצמי, ולא מרגיש שממש חסר לי משהו.

מחקרים קצרי טווח מראים יתרונות ברורים לתזונה הזו במיוחד לאנשים שסובלים מעודף משקל ותוצאות בדיקות דם חריגות. מחקרים ארוכי טווח לטוב או לרע לא מכיר.

זאת לא הכוונה שלי להיות מסיונר עבור כל אחד, אבל אם עלה נושא הכולסטרול הלא יורד והסטטינים בשרשור, לדעתי שווה לנסות לפני שעוברים לפתרון התרופתי.

לי אישית זה עזר בצורה בלתי רגילה.

[nitch]

תשובה מצוינת, תודה.

אני שוקל את הנושא בגלל רמות כולסטרול קצת גבוהות לגילי.

הרופאים דווקא לא מודאגים בכלל, אבל כשאני משווה אותן לתזונה שלי (ים תיכונית לרוב)שלי ולמשטר האימונים אז הן חריגות, וביחד עם נטייה משפחתית להיצרות עורקים, זה מפחיד.

גם אני מאוד מתנגד לסטטינים. אחרי שלושים שנה הפגיעה בשריר תהרוס לי את הלב במקום ההסתיידות, אז מה השגנו בזה?

[bagira]

עזוב אותך משטויות של היצרות עורקים, תוך כמה שנים להערכתי צינטור יהפך לטיפול מונע, פעם בשנתיים תעלה על הליפט של הרופא, הוא ישחיל לך חוטר ללב, יעביר פעמיים פלנלית, קצת שמן, קצת סולר, אתה יוצא ממנו כמו חדש!

[nitch]

לגבי זה עוד נראה, אבל מה ת' עשתה לך רע? נגעה לך איפה שאסור?

 

שחיתות ולא שחיטות, צינתור ולא צינטור.

 

ולגבי הצינתור, למוח זה עוזר? גם שבץ אפשר לקבל.

עריכה אחרונה ב-3 למאי, 2015 על ידי nitch

[מרק10]

תתפלא אבל פגשתי חולים במהלך האישפוז אשר מגיעים פעם בכמה זמן לצינתור אבחנתי בגלל שהעורקים שלהם נסתמים אחרי שנה/שנתיים. אם במהלך הצינתור האבחנתי מגלים שקיימת סתימה 'פותחים' אותה.

מושתלי לב עוברים צינתור אבחנתי כול שנה.

[bagira]

מה ת' עשתה לך רע? נגעה לך איפה שאסור?

 

שחיתות ולא שחיטות, צינתור ולא צינטור...

 

אני מזדהה עם מחאת האטיופים.

[sperial]

חודשיים לאחר השינוי בתזונה המשקל ירד בלי לשים לב אפילו ב-15 קילו ל-67 שהוא האופטימלי בשבילי לדעתי, ואחר כך מיד התייצב.

זה המפתח. השאלה היא כמה זמן תחזיק מעמד עם המשקל הזה.

[nitch]

אני מזדהה עם מחאת האטיופים.

[emoji1] [emoji1] [emoji1] [emoji1] [emoji1] [emoji1] [emoji1]

[Nemesis]

תשובה מצוינת, תודה.

אני שוקל את הנושא בגלל רמות כולסטרול קצת גבוהות לגילי.

הרופאים דווקא לא מודאגים בכלל, אבל כשאני משווה אותן לתזונה שלי (ים תיכונית לרוב)שלי ולמשטר האימונים אז הן חריגות, וביחד עם נטייה משפחתית להיצרות עורקים, זה מפחיד.

גם אני מאוד מתנגד לסטטינים. אחרי שלושים שנה הפגיעה בשריר תהרוס לי את הלב במקום ההסתיידות, אז מה השגנו בזה?

 

 

קח רק בחשבון שאי אפשר לעשות את זה בחצי רגל, או בחצי כוח, או יום כן יום לא.

או שאתה במצב קטוגני או שלא.

 

זה המפתח. השאלה היא כמה זמן תחזיק מעמד עם המשקל הזה.

 

1. זה לא כל כך משנה. השינוי הזה בתזונה נבע אצלי מרצון לשפר במדדים מסויימים, שמעולם לא היו קשורים אצלי במשקל והיו גבוהים באופן קבוע. אף פעם לא היתה לי בעיה להוריד קצת אם הרגשתי שקצת הגזמתי, בדרכים קונבנציונאליות יותר.

 

2. למרות האמור לעיל, התחושה שלי היא שלמרות שזו לא היתה המטרה, כל עוד אשאר במשטר התזונה הזה, המשקל הנכון יכול להשמר במשך הזמן. הירידה במשקל היתה תוצר לוואי של התזונה, לא מטרה בפני עצמה. אני לא סופר בכלל כמה אני אוכל, לא מגביל את עצמי בארוחות או בשעות או בנקודות או כל דבר אחר. רעב = אוכל. כיוון שזה לא מרגיש מאמץ כלשהו, אין כאן איזה מנגנון של "פיצוי" על חוסר בתחושה שלי. אין לי שום בעיה אפילו לחסל חפיסת שוקולד כמה פעמים בשבוע (שוקולד מריר 75-85%).