רמקול עם צינור – איפה, למה, כמה ומה לא.

[dny]

הקדמה: מטרת המאמר להסביר קצת על הדבר שנקרא רמקול עם צינור, או באנגלית – “bass reflex”, “ported box”.

 

קודם כל, לצורך המאמר, זה רמקול וזו תיבה. שניהם ביחד נקראים מערכת. יש גם כיפה. כמו כן, המאמר מסביר את הדברים בצורה פשוטה ולא מתימטית, ולכן משתמש במונחים כמו הרבה, מעט, נמוך, גבוה וכולי – כאשר הכוונה היא תמיד נמוך יותר, חזק יותר וכולי לעומת מערכת אחרת. את הכל אפשר לחשב במדויק אבל לא במאמר זה. כמו כן, למען הפשטות, לא כל הגורמים מוזכרים כאן - לדוגמה, לגודל התיבה יש חשיבות, אבל אני לא מתייחס לזה; וכך גם עצמת השטף המגנטי, וגורמים נוספים.

 

המאמר הזה מתאר את מה שתיבה עם צינור עושה באמת. זה שונה לגמרי ממה שהרבה אנשים חושבים שתיבה כזו עושה.

 

עד כאן ההקדמות, ועכשיו נתחיל:

 

למה בעצם צריך תיבה? קודם כל כדי לחבר את הרמקול למשהו. חוץ מזה, גם כדי לבטל את הגל מצדו האחורי של הרמקול, שלא יפריע. מעבר לזה, לפעמים התיבה משמשת גם לדברים נוספים. כדי להסביר אותם, צריך להבין כמה דברים על איך שרמקול עובד.

 

באופן כללי הרמקול פועל בשתי צורות שונות – מוגבל מאסה ומוגבל התנגדות. לרמקול יש שני דברים שמגבילים את התנועה שלו בתגובה לזרם שזורם בסליל: המאסה שלו וההתנגדות של המערכת. ההתנגדות מורכבת מההתנגדות החשמלית בסליל, התנגדות האוויר, והתנגדות המתלים של הרמקול.

 

בתדרים גבוהים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא המאסה שלו. בתחום תדרים זה לתיבה אין כמעט השפעה על הצליל.

בתדרים נמוכים מה שקובע את תנועת הרמקול הוא ההתנגדות של המערכת. בתחום זה לתיבה יש השפעה רבה על הצליל.

שני התחומים האלה נפגשים בתדר אחד – שונה בכל רמקול (וגם משתנה מיום ליום, אבל זה לא הנושא כאן). תדר זה הוא תדר התהודה של המערכת.

 

כדי שרמקול יהיה יעיל יותר, יש לו מאסה נמוכה ומתלים חלשים. השילוב הזה מאפשר לו להוציא צליל חזק מהספק חשמלי נתון. זה גם גורם לו לנוע הרבה בתדרים נמוכים, וזה יכול לגרום לבעיה – כי תנועה רבה מדי תגרום לרמקול לעוות את הצליל, ותנועה רבה יותר תגרום לכיפה להתנגש במסגרת ולנזק בלתי הפיך.

 

כדי למנוע את זה, אפשר לבנות רמקול פחות יעיל: מאסה גבוהה ומתלים חזקים. רמקול כזה יכול להוציא צליל נמוך יותר, על חשבון זה שהעצמה (שוב, בהספק נתון) נמוכה יותר.

 

כדי לשכלל את הענין, ולאפשר, בו זמנית, גם רמקול יעיל וגם צלילים נמוכים, משתמשים בתיבה עם צינור. הצינור מוסיף תהודה שניה למערכת, ובעצם מוסיף מתלים חזקים יותר – אבל רק בתחום התדרים שבהם הם נחוצים. כדי שזה יקרה, צריך לחשב כל מיני נתונים של הרמקול, ולבנות תיבה מתאימה לרמקול, עם צינור מתאים. אם לוקחים סתם ככה תיבה יפה ויוקרתית עם צינור, ומתקינים בה רמקול כלשהו, התוצאה תהיה – כמעט בוודאות – גרועה, כלומר: גם עיוותי בס, כלומר הדגשה של תדר מסויים והנחתה של תדרים אחרים ("אומצה אומצה"), וגם המערכת לא תוכל לפעול בעצמה חזקה בלי נזק.

 

אבל, אם מתכננים את כל המערכת בצורה נכונה, אפשר להשתמש ברמקול יעיל יותר ועדיין לקבל צלילים נמוכים. הצינור לא משפר את היעילות, אלא מערכת עם צינור יכולה להשתמש ברמקול שהוא יעיל יותר בפני עצמו.

 

מה שהצינור עושה זה תהודה שניה במערכת – תהודה שצריך לכוון אותה כך שתהיה בתדר התהודה הראשי של המערכת. זה גורם לכך שבתדר הזה, האוויר בתיבה – שבדרך כלל לא מפריע כל כך לתנועת הרמקול – פתאום נהיה "מחובר" לכיפה, ושואב ממנה אנרגיה. זה גורם לשני דברים: תנועת הכיפה נחלשת וכמעט נעלמת; וכמעט כל הצליל של התיבה יוצא לא מהכיפה אלא מהצינור.

 

לסיכום:

 

• תיבה עם צינור מתאימה לרמקולים מסויימים בלבד.
  
• תיבה עם צינור מאפשרת שימוש ברמקול יעיל ותיבה קטנה – ולהוציא צלילים נמוכים בעצמה חזקה.
  
• תיבה עם צינור אינה מחזירה או משתמשת באוויר שבצד האחורי של הרמקול, היא אינה מכוונת אותו קדימה או כל דבר דומה לכך.
  
• היא אינה מגבירה או משנה את העצמה של הרמקול.
  
• תיבה עם צינור כן מאפשרת שימוש ברמקול יעיל יותר.
  
• תיבה עם צינור - אם היא מתוכננת נכון - תוציא צליל נקי ומדוייק, לא פחות מכל סוג אחר של תיבה.
  

 

היום משתמשים בתיבות כאלה בהרבה מקומות. כמובן ברכב, שבו רוצים צלילים נמוכים וחזקים ותיבה קטנה ככל האפשר; אבל גם ברמקולים ביתיים שהם היום קטנים מאד (לעומת מה שהיה בעבר) - ועדיין מוציאים בס חזק ונקי.

 

אז אם רוצים תיבה עם צינור, שתעבוד יפה וחזק - מה עושים?

 

1. מחליטים מה הדרישות מהמערכת - איזה צליל ובאיזו עצמה.
   
2. בודקים מה המגבלות - כמה מקום יש להתקנה, כמה עצמה יש למגברים, וכולי.
   
3. בוחרים רמקול - אחד או יותר - בהתאם לדרישות. צריך רמקול כזה שמיועד לתיבה עם צינור, כלומר qts בטווח של 0.3 עד 0.5.
   
4. מחשבים את גודל התיבה (בדרך כלל דומה ל-VAS) ואת תדר התהודה של הצינור (בדרך כלל דומה ל-FS).
   
5. בוחרים צינור (אחד או יותר) בקוטר מתאים לעצמה הרצויה, ולמגבלות המקום.
   
6. בונים את התיבה.
   

 

דני

עריכה אחרונה ב-11 ליוני, 2014 על ידי dny

[lanosforce]

דני, תודה רבה על מאמר נוסף לפורום אודיו! כן ירבו!

 

אהבתי את ההסבר על משמעות יעילות\נצילות הרמקול

 

מעדיף להשתמש במושג פורט מאשר צינור וגם לצורתו יש משמעות דרך אגב - בכל מיני אפליקציות שונות.

 

כיף לקרוא!

[dny]

מעדיף להשתמש במושג פורט מאשר צינור

השתדלתי לכתוב הכל בעברית.

 

אולי יש לך רעיון למילה יותר מתאימה?

 

גם ל"רמקול בתוך תיבה" לא מצאתי מילה מתאימה בעברית.

 

דני

[lanosforce]

כי אין, בהרבה מקרים בשפה טכנית של תחום אנחנו משתמשים במילה הלועזית.

[Tom_22]

Speaker ו-LoudSpeaker זה הינו הך באנגלית (ובעברית - רמקול). לצורה השניה יש קצת יותר משקל במשמעות של רמקול לשימוש חיצוני סטייל מגה-פון.

 

לענין התיבה, לא מצאתי ביטוי בעברית מדוייק, אבל מדובר בתיבת תהודה, במקרה זה עבור רמקול.

תיבה אטומה זו הגדרה טובה מספיק בפני עצמה לדעתי, אבל במקרה דנן, אולי הייתי משתמש בביטוי תיבה מאווררת או פשוט פתוחה.

 

לגבי הPort, הפורט הוא רק הפתח של התיבה.

לגבי ה"צינור", תלוי אני מניח בתצורת הפורט (כן, מה לעשות, זה ברור יותר להשתמש במילה הלועזית ), יכול להיות צינור, גליל, אפילו תעלה.

 

אבל בלי כל קשר, תודה על תרגום המאמר

[dny]

אבל בלי כל קשר, תודה על תרגום המאמר

מה? לא היה שום תרגום (למעט כמה מונחים טכניים), כי כתבתי בעברית.

 

דני

[Tom_22]

צודק. משום מה היה נדמה לי שתירגמת מאמר מחו"ל...

אם כך, שאפו על הכתיבה וההסברים!

[lanosforce]

אני ממתין לסאב של CDT מדגם QES820 כאשר רוב הסאבוופרים שבחנתי והיו ראויים לרכישה מבחינתי באופן מפתיע היו בעלי נתוני רגישות נמוכים מאוד.

 

המאמר שנכתב כאן מסביר את זה בצורה פשוטה ויפה!

 

באמת כיף לקרוא שרשורים כאלו.

 

כן ירבו!