Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4987 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

גשר טקומה היה גשר תלוי צר וארוך במיוחד. הגשר המקורי נפתח לתנועה ב-1 ביולי 1940. תוך זמן קצר התברר שאפילו רוחות חלשות מכניסות את הגשר לתהודה שהתבטאה בצורת תנודות לאורכו של הגשר. בזמן התנודות חלקים בגשר עלו וירדו ויצרו "הרים" ו"עמקים" לסירוגין. אף על פי שהתנודות היו חזקות למדי, המומחים טענו שהגשר יחזיק מעמד.

ב-7 בנובמבר 1940, בשעות הבוקר, החל הגשר להתנדנד באופן שונה. הרוח לא הייתה חזקה במיוחד, ועוצמתה הגיעה רק ל-68 קמ"ש. הגשר החל להיכנס לתנודות פיתול, כך שבכל פעם צד אחד שלו (ימין או שמאל) עלה למעלה ואילו הצד השני נשאר למטה. בתנודות אלו, קו האמצע, לאורכו של הגשר, לא נע כלל. הגשר התנדנד בצורה זו במשך למעלה משעה, כשמשרעת התנודות הולכת וגדלה. בסופו של דבר, מעט אחרי השעה 11 בבוקר, הגשר קרס לתוך המצר.

הגשר נסגר לתנועה כבר עם תחילתן של התנודות יוצאות הדופן. באותה עת הייתה על הגשר מכונית. האיש איבד שליטה על המכונית, יצא ממנה והחל להימלט, בעוד שהכלב של בתו, שהיה איתו ברכב, נשאר. פרופסור להנדסה וצלם שנקלעו למקום רצו לעבר המכונית וניסו להציל את הכלב, אך לא הצליחו לשכנע את הכלב לצאת מהרכב. הם עזבו את הגשר זמן קצר לפני הקריסה סמוך לשעה 11 בבוקר. מלבד הכלב, לא היו אבידות בנפש באירוע קריסת הגשר.

 

 

http://www.youtube.com/watch?v=lXyG68_caV4 דרך יוטיוב
ERROR: If you can see this, then YouTube is down or you don't have Flash installed.

הגשר הוקם מחדש ב-1950, לאחר שהתכנון החדש נבדק באוניברסיטת וושינגטון.

פורסם

עברתי פעמים אחדות על הגשר הזה, ומה שנחרט בזכרוני בעיקר הוא ביתן הזיכרון לאסון שהוקם בקצהו מצד חצי האי האולימפי. בביתן תלויים דיוקניהם של שלושת חברי הוועדה שאישרו את תוכניות הבניה של הגשר המקורי - תלויים שם לדיראון עולם.

השגיאה העיקרית בתכנון הייתה העדר קורות חיזוק כנגד פיתול אורכי - קורות ששולבו בגשר כשהוקם מחדש ומחזיק מאז מעמד גם בסופות גדולות מאד. חשוב לזכור את הרקע החברתי-כלכלי, האמריקאי כל-כך, בבניין גשרים כאלה. זה אינו עיסקה של הממשלה הפדרלית. כדי להיבחר, מבטיח כל מועמד למשרת מושל להוריד מיסים. מאין יבוא, אם כן, הכסף? בין היתר מקימוץ אכזרי בחומרי הבניין ובתחזוקה. אחרי התמוטטות הגשר במיניאפוליס, לפני שנים אחדות, בגלל תחזוקה לקויה, נערך סקר ונמצאו עשרות אלפי גשרים מוזנחים, חלודים וקרובים להתמוטטות בארה"ב. רבים מהם לא עברו טיפול במשך למעלה מארבעים שנה. הם בנויים מפלדה וממוסמרים, וחייבים בתחזוקה שוטפת.

פתרון אחר לבעית מעבר הפיוג'ט סאונד (לשון הים הארוכה החוצה את מדינת וושינגטון) היה הגשר הצף המורכב מאסדות ביטון. בסופה גדולה בסוף שנות השבעים נקרע הגשר הזה והאסדות המרכיבות אותו שטו לאוקינוס. התיקון עלה 200 מיליון דולר והממשלה הפדרלית סירבה להשתתף בו. למדינת וושינגטון (המדינה של בואינג, קייזר תעשיות ולימים גם מיקרוסופט) לא היה כסף - ותושבי חצי האי נשארו מנותקים שנים רבות מסיאטל (או שהיה עליהם לערוך מעקף של כארבע מאות ק"מ דרך הגשר הנ"ל של טקומה).

בתמונות: הגשר על לייק יוניון, בסיאטל, תקוע לשנים רבות אחרי שננגח על ידי ספינה שיצאה מן הנמל ולא נמצא הכסף לתיקונו.

אסדות בטון רזרביות לגשר שנקרע, במעגן שלהם בטקומה.

התמונות צולמו בשנים 80 - 82.

lock.jpg

puget-sound9.jpg

tacoma.jpg

ברזלים מעופפים שעושים בום, רובר חוזר מהמתים:

http://lulisml.wordpress.com/

פורסם
לסיפור גם קשר יהודי.

 

אחד ממתכנני גשר גולדן גייט בסן-פרנסיסקו, איש בשם ליאון מוסיוב, נשכר לתכנן את גשר טקומה. הוא רצה לחסוך בעלויות וזאת היתה התוצאה.

 

נמרוד

 

למיטב ידיעתי הבעיה כאן לא קשורה לעלויות. באותה תקופה לא היתה מספיק מודעות לנושא והשפעת התדרים העצמיים של מבנים ועל ההתנהגות שלהם. לא היה צריך עלויות נוספות, בטח לא משמעותיות, במקור, כדי לתכנן אחרת בכדי להימנע מתדרים עצמיים ממוקדים.

פורסם

מודעות לתופעת התהודה בגשרים, ובגשרים תלויים בפרט, הייתה קיימת כבר מראשית המאה התשע-עשרה - יותר ממאה שנה לפי הקמת הגשר התלוי בטקומה. הפרופסור מאוניברסיטת וושינגטון שבחן את תכנון הגשר לאחר ההתמוטטות מצא את שגיאת התכנון בקלות - כך מצויין בכתב הקלון של מתכנני ומאשרי הגשר הראשון, באתר ההנצחה. כל מה שהוא הוסיף לתכנון המקורי היה תוספת "כלוב" ברזל תחת משטח הנסיעה מה שהוסיף לו קשיחות והתנגדות לפיתול אורכי. זה היה כרוך בהוספת טונות רבות של ברזל, ולייקור הבניה. כך גם נבנו גשרים קודמים שמוסיאף היה מעורב בהקמתם, והוא היה מודע לשיקולים, אך סבר, ואף התגאה בכך, שמצא דרך לחסוך בהוצאות.

שתי התמונות המצורפות, לפני ואחרי, מסבירות את השינוי בתכנון.

TacomaBridgeBig.JPG

tacnar.jpg

ברזלים מעופפים שעושים בום, רובר חוזר מהמתים:

http://lulisml.wordpress.com/

פורסם

(לא שאני מבין למה זה קשור לפורום, אבל אולי בגלל שהיתה על הגשר מכונית אספנות.)

 

היה ידע בנושא, אבל לא היתה מודעות להשפעות. הידע היה בעיקרו מתמטי. זה בא לידי ביטוי בעיקר במבני מטוסים שרק לאחר מכן נכנסו יותר לעומק וחקרו את תופעת האוירואלסטיות. במטוסים ההשפעות החלו גם להתרחב בעיקר בשל הגדלת מהירות הטיסה של המטוסים שבאה לידי ביטוי המנעד גדול יותר של תדרים, כולל תדרים גבוהים.

 

אני מצרף צילום מספר (מתנצל על האיכות הנמוכה. הספר עבה וקשה לסרוק בחלק האמצעי) בשם :Structural Engineering. אני מניח שגם במקרה זה היה נוח למהנדס אחד להאשים מהנדס אחר ופוליטיקה לא חסרה גם בארה"ב. בספר יש עוד מספר הרחבות בנושא, שלדעתי לא כאן המקום להביא אותן, אך ניתן להבין שאכן נעשו שגיאות בתכנון, לא בעיקר בשל ניסיון לחיסכון בהוצאות.

Scan 1.jpg

×
×
  • תוכן חדש...