Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5172 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

זהו מכתב תודה והוקרה לבחור צעיר בשם רון (אני מקווה שהשם אכן נכון), את שם משפחתו אינני מצליחה לזכור (למרות שאמר לי).

 

ביום חמישי 19.4.2012, קרתה לי תאונת דרכים עצמית, כ – 300 מטר לפני הרמזורים של קבוץ "בארות יצחק" – מכיוון "בני עטרות" לכיוון "פתח-תקווה". אינני יודעת איך, אבל פתאום איבדתי שליטה על הרכב והוא זגזג מנתיב לנתיב – ימינה ושמאלה "בטרוף" מספר פעמים ולבסוף פנה ב – 180 ...מעלות, בנתיב הימני, התנגש במעקה הבטחון בצד הדרך, כשפניו הפוכות לכיוון הנסיעה.

 

הרכב (מזדה 3 לבנה) התרסק ממש (טוטאל לוס) ואני למזלי, יצאתי בחבורה (רצינית) בלבד. מספר רכבים שנסעו אחרי וראו מה קורה – עצרו מייד וכשיצאתי (בכוחות עצמי) מהרכב המרוסק, היו שם שלושה בחורים צעירים, שלא האמינו שאדם חי ושלם ועוד אישה מבוגרת (לא נעים לקרוא לעצמי זקנה) יוצא בשלום (יחסית) מתאונה כזאת. הם מייד הציעו עזרה, אבל אמרתי שאני בסדר ולא קרה לי כלום. שניים עזבו את המקום, אבל רון (היות שהייתי כל כך המומה ונסערת – איני מצליחה לזכור את שם משפחתו וגם לא כל כך בטוחה בשמו הפרטי), לא עזב אותי. הוא לקח את המסמכים שלי, צלצל לחברת הביטוח, הזמין גרר, שם משולש אזהרה על הכביש, נתן לי מים ודאג בדרך שלא תאמן להרגיע אותי והכל בחיוך שקט וטוב. הוא לא השאיר אותי (למרות שהפצרתי בו), גם כאשר הגיעו אמבולנס ומשטרה ועד אשר לא "מסר" אותי לידיו הנאמנות של השכן הנהדר שלי – שאול שבא לעזור לי – לא נסע לדרכו.

 

ביקשתי מרון מספר טלפון, כדי שאוכל להודות לו על כל מה שעשה למעני והבחור הצעיר המדהים הזה שבאמצע יום העבודה שלו התעכב לידי ולא היה מוכן להשאיר אותי לבד ולו לרגע, חזר וטען שכך צריך לנהוג כשאדם בצרה. לא מגיעה לו כל תודה, זוהי חובתו המוסרית לעזור לי, ככה צריך להיות וכך על כל אחד מאיתנו לעשות.

 

היות ואין לי דרך אחרת, אני מנסה להודות לו תודה ענקית ענקית באמצעות ה"פייסבוק". אולי יקרא, יזהה וידע עד כמה אני מתפעלת ומודה לאדם נפלא כמוהו.

 

ותודה ענקית גם לשאול ש"בילה" איתי שעות על הכביש, במוסך ובבית החולים והחזיר אותי בשלום הביתה. וכן לכל אנשי המושב שלי שעברו במקום, עצרו מיד והציעו עזרה. וכמובן לכל הנהגים שחלפו – התקשרו ל – מ.ד.א ולמשטרה ולא נשארו אדישים. תודה רבה רבה לכולם.

 

אני מבקשת להפיץ ב"פייסבוק" – אולי רון יקרא ויידע....

 

מירה יערי – מושב מזור

 

היות ומדובר באמא של שכנה שלי, מי שיודע במי מדובר מוזמן לשלוח ה.פ.

קיבלת התראת משתמש בקארספורום - סיבה: שפה לא נאותה אנא חסוך מאיתנו את חוש ההומור הלא מצחיק שלך.
כל מה שעומד בין אדם, לאושר שלו, הוא היכולת להשלים עם כמה עובדות ולהבין שלא שווה להילחם עליהן.
פורסם

כמה כיף שבתוך כל הסיפורים על רציחות\מקרי אונס\מוות בכבישים\צבע אדום בשדרות\רקטות באילת ושלל אירועים "דרמטיים" יש גם סיפורים כאלה שמחממים את הלב ונותנים סוג של תקווה.

 

 

יישר כוח לבחור הזה ואני מקווה שימצאו אותו.

ניתן לפנות אלי בה"פ לייעוץ בענייני יהלומים ותכשיטים

 

http://www.sheynjewellery.com.hk

×
×
  • תוכן חדש...