עוד לא קלאסית, וסביר להניח שגם לא תהייה - פורד סקורפיו, מכונית השנה 86'.

[חן פרחי]

בראשית שנות ה 50' החלה תעשיית הרכב האירפאית להתאושש אט אט מנזקי המלחמה הנוראה ההיא, ושוק המכוניות הגיב בהתאם.

לצד מכוניות הבועה שנוצרו מטעמי חסכון ועלויות נמוכות, צצו מכוניות סאלון מהודרות יחסית שנועדו לפלחי שוק גבוהים יותר, מה שהעיד על התאוששות כלכלית.

גם פורד האירופאית הצטרפה לפלח שוק זה, והציגה באנגליה את הפורד זפיר, שהיתה מכונית הדגל שלה באותה העת.

החטיבה הגרמנית של פורד, שמקום מושבה בעיר קלן, הציגה באותה העת את הטאונוס שהיתה המכונית היקרה ביותר בהיצע של פורד גרמניה.

במהלך השנים הלכו וגדלו המכוניות, וכל דור חדש שלהן הציג גדילה, הן במימדים הפיזיים והן בנפחי המנוע.

בתחילת שנות ה 70' נראו מכוניות הסאלון של פורד אנגליה ארכאיות למדי, וגם רמת המכירות היתה בהתאם, וכך גם בחטיבה הגרמנית של פורד.

בשנת 72' קיבלה הנהלת פורד החלטה אמיצה למדי על ביטול עצמאות החטיבות האירפאיות והאחדת דגמים.

בסוף 72' הופסק באנגליה ייצור הזפיר\זודיאק ומעט מאוחר יותר הופסק ייצור דגמי הטאונוס, ושם זה שימש את ה TC 3 שלא היתה אלא קורטינה MK3 בשינויי עיצוב קלים.

במקומם הוצגה הפורד קונסול\גרנדה החדשה, שנראתה כמו קורטינה MK3, רק גדולה יותר.

הגרנדה החדשה יוצרה הן בגרמניה והן באנגליה, ונמכרה היטב.

בסוף 76' הוצג הדגם החדש של הגרנדה, שכמו קודמו נראה די דומה לקורטינה, ובמקרה זה ה MK4.

הגרנדה היתה המכונית היקרה ביותר בהיצע של פורד, ויועדה להתחרות באופל רקורד\סנאטור\קומודור בשוק הבריטי והגרמני, שהיו השווקים העיקריים שלה.

תחילת שנות ה 80' מצאו את פורד בתנופת פיתוח גדולה; בזה אחר זה הוחפו הדגמים המיושנים במכוניות מודרניות ונאות - האסקורט החדשה הוצגה בסוף 80', הסיירה, מליפת הקורטינה הוצגה בסוף 82' ובפיאסטה בוצעה מתיחת פנים ב 84'.

המכוניות הוותיקות היחידות בהיצע של פורד היו הגרנדה והטרנזיט המיסחרית, והיה ברור שגם זמנן הגיע.

זרז נוסף לפיתוח מכונית סאלון חדשה שתחליף את הגרנדה, היו תצלומי ריגול של מחליפת האופל רקורד שאמורה היתה להיות מוצגת ב 87'.

על כן הוחלט על פיתוח מחליפה לגרנדה הוותיקה, בהנחת יסוד שעל המכונית החדשה לשמור על פלח השוק של הגרנדה ולנסות אף לפנות לפלח השוק שנשלט ע"י ב.מ.וו ומרצדס.

בסוף 82' הוצגה הסיירה, מחליפת הקורטינה השמרנית, ועיצובה האוונגרדי למדי לא התקבל באהדה ע"י קהל הרוכשים השמרן של הקורטינה, אולם ע"י תכנון נכון, פנתה הסיירה לקהלים חדשים והצלחתה המיסחרית היתה טובה מאד.

בפורד החליטו להמשיך את הקו העיצובי של הסיירה, ופיתחו מכונית במבנה האצ'בק בעל 5 דלתות, בניגוד למקובל בקרב מיתחרותיה.

עיצובה של המכונית החדשה, שכונתה סקורפיו(בבריטניה המשיכה המכונית להקרא גרנדה) דמה לזה של הסיירה, רק בעל מימדים גדולים יותר.

הצד המכאני לא טמן בחובו הפתעות גדולות; המנועים נלקחו מהסיירה וכך גם תיבות ההילוכים, הן האוטומטית והן הידנית, וגם מערך המיתלים היה דומה מאד.

המנוע הבסיסי היה פינטו 1.8 עם מאייד ו 90 כ"ס, גיר ידני בלבד, הבא אחריו היה מנוע פינטו 2.0 עם מאייד ו 105 כ"ס, ידני או אוטומטי, מעלי מנוע 2.0 מוזרק עם 115 כ"ס ותיבה ידנית או אוטומטית, דגם דיזל עם 69 כ"ס והדגם הבכיר שצוייד במנוע קלן V6 עם 150 כ"ס.

כמו הסיירה, גם לסקורפיו היתה הנעה אחורית, שדגם בעל הנעה כפולה, שנועדה לשיפור התנהגות הכביש הוצג במקביל.

השינוי העיקרי היה במערכת ההגה, שבניגוד להגה הארוך של הסיירה (מוגבר הכוח) בעל 3.9 סיבובים מנעילה לנעילה, למכונית החדשה היה הגה קצר בהרבה עם 2.9 סיבובים מנעילה לנעילה.

חידוש נוסף היה מערכת הבלמים שלה; הסקורפיו היתה המכונית הראשונה בעולם בה מערכת ABS אלקטרונית היתה ציוד תקני בכל הדגמים.

תא הנוסעים היה פורדי טיפוסי, ולראשנה הוצגו במכונית מוטות תפעול קטומים מסביב להגה, שליוו את מכוניות פורד שנים רבות אחר כך.

רמות הגימור היו כמקובל בפורד - CL, GL ורמת הגימור הגבוהה ביותר כונתה גיהה.

בניגוד לעבר, הסקורפיו צויידה היטב, ודגמי הגיהה הציעו רמת גימור גבוהה וציוד כולל מקיף שכלל איבזור חשמלי מלא, מושב אחורי מתכוונן חשמלי, מיזוג אוויר מקורי ומחשב דרך.

המכונית הוצגה בפברואר 85' והתקבלה בביקורות די צונננות; עיקר הביקורת נגעה לשימוש במנועים המיושנים שלא הלמו את המכונית החדשה, הן בביצועים והן ברמת הרעש והתנהגותם, וסתמיותה של המכונית.

הסקורפיו נבחרה למכונית השנה 86', בעיקר בשל העובדה שצויידה במערכת ABS כציוד תקני.

הצלחתה המיסחרית היתה בינונית למדי, והצגתה של האופל אומגה החדשה ב 87' פגעה בה מאד.

בפורד לקחו את הביקורות ברצינות, והחליטו לפתח יחידת כוח חדשה למכונית.

בשנת 89' הוצגה מתיחת הפנים הקלה של המכונית, שכללה החלפת מנוע ה 2.0 העתיק במנוע מודרני בעל גל זיזים עליון כפול ו 125 כ"ס ומנוע ה 1.8 הבסיסי בוטל.

בנוסף, תיבת ההילוכים הוחלפה בחדשה, עמידה יותר שכונתה MT75.

השיפור היה גדול, אבל את המכירות הרדומות זה לא ממש עורר.

בנוסף, הוחלט הפורד להוסיף תצורת מרכב שמרנית יותר בת 4 דלתות, ובאותה הזדמנות נוספה גירסת 4 דלתות בעיצוב סתמי לחלוטין.

ב 92' נוספה גירסת קוזוורט ספורטיבית למכונית, אולם גם זה לא ממש הועיל.

למרות ההצלחה הבינונית, נמשך ייצור הסקורפיו עד 94' אז בוצעה בה מתיחת פנים מקיפה למדי, במסגרתה הוחלפה החזית בחזית רדיקאלית ומזעזעת למדי, ובשנת 98' ירדה מהבמה ונעלמה ללא מחליפה ישירה.

לארץ יובאה הסקורפיו החל מ 86', ובשל מחיר גבוה ולא אטרקטיבי כמעט ולא נמכרה.

דווקא בשנת 90' זכתה הסקורפיו לעדנה מחודשת, וכמות נכבדה למדי של מכוניות נמכרו כאן.

סה"כ הסקקורפיו לא היתה מכונית גרוע כלל ועיקר, וסביר להניח שאם פורד היו מפתחים יחידות כוח ראוייות כבר מלכתחילה ועיצובה היה קצת יותר יצרתי, היא בהחלט יכלה להצליח.

[nfoffman]

FORD SCORPIO MK 1

[nfoffman]

FORD SCORPIO MK 2

[חן פרחי]

הסקורפיו MK2 סימלה את כל מה שהיה רע במכוניות פורד של שנות ה 90', שנים שפורד אירופה תרצה למחוק בשמחה מההיסטוריה שלה.

למעט הפורד KA שהתבססה אמנם על הפיאסטה, אבל לפחות הפגינה יצירתיות, כל יתר מכוניות פורד היו אפורות, משעממות ואפילו את מוניטין האמינות של פורד הן הצליחו לחסל.

האסקורט העלובה הובילה את מצעד המכוניות הכושלות, לאחר שעברה אין ספור מתיחות פנים, אחריה המונדיאו המשמימה ולבסוף הפיאסטה האפרורית.

הסקורפיו MK2 עוצבה בהתאם לרוח האובליות שנחה על פורד, אי שם באמצע שנות ה 90'.

האמת שפורד די השתעשעו עם המכונית הזו שחשיבותה היתה אפסית למדי, ולכן הרשו לעצמם "להתפרע" עיצובית.

למזלה של פורד, בפיתוח הפוקוס שהוצגה ב 99' הם לא חזרו על טעויות העבר, והתחילו את הפיתוח מדף ריק.

[שביט]

היה זה ארנון שכתב בזמנו על הפיג'ו 605, ועל העובדה שחלק נכבד מחוסר הצלחתה נבע מהדמיון הרב שלה ל405, ושלקוחותיה הפוטנציאלים "פשוט לא יכלו להרשות לעצמם להיראות בפג'ו 405 מגודלת".

לדעתי חלק נכבד מאי הצלחת הסקורפיו נובע מאותה הסיבה- היותה "סיירה מגודלת" שצריכה להתחרות במרצדס, BMW ואאודי.

עד כאן דברי התביעה. אני קורא לדוכן את יובל, AKA משה והרפורמים לדברי ההגנה

[משה והרפורמים]

אח סקורפיו סקורפיו

 

הצתת בי מחדש את הגעגועים לסקורפיו שהיתה לי

 

הנה הקישור למקאמה שכתבתי עת נפרדו דרכנו

 

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=112049

[חן פרחי]

המאקמה שכתבת לסקורפיו שהיתה לך, מזכירה לי שורת מחץ משירו הבלתי נשכח של מאיר אריאל ז"ל.

" לפיכך מוסר השכל, מי שנדפק פעם אחת כבר לא יכול להגמל מזה".

[מצא]

חן, יפה מיצת את חיי דגמי פורד השונים, אבל היו גדמים ששמשו כבסיס לכמה מכוניות מעט יותר מוצלחות, כמו הסיירה קווזורט, אסקורט xr3 והפייסטה xr2, כמדומני.

גם החיבור בין לוטוס לפורד קורטינה היה מוצלח (בזכות לוטוס כמובן).

כך שלעיתים יוצאות שלדות ומנועים המשמשים בסיס למכוניות מוצלחות.

[השושנים]

חן, יפה מיצת את חיי דגמי פורד השונים, אבל היו גדמים ששמשו כבסיס לכמה מכוניות מעט יותר מוצלחות, כמו הסיירה קווזורט, אסקורט xr3 והפייסטה xr2, כמדומני.

גם החיבור בין לוטוס לפורד קורטינה היה מוצלח (בזכות לוטוס כמובן).

כך שלעיתים יוצאות שלדות ומנועים המשמשים בסיס למכוניות מוצלחות.

 

 

על הסיירה קווזווט, נהגתי במסגרת קורס נהיגת המירוץ שעשיתי ואין בינה לבין הסיירה או אפילו הסקורפיו דבר

וחצי דבר...

 

לפורד היו דגמים שפנו למעמד שונה מדגמי היוקרה , בעיקר למעמד הצוורון הכחול, היו לו דגמים מוצלחים מאד

בתחום שלהם וכלים משעממים ודפוקים מהצד השני...

 

קשה להתעלם מהנוכחות שלו בשירות הציבורי בארץ (צבא משטרה) לאורך השנים, אבל יחסית למתחרים

תמיד נחשב למתמודד אפור...רן

[Benni Haspel]

הייתה גם פורד טמפו..איך היא משתלבת?

[ofurst]

ה"טמפו" היתה המקבילה האמריקאית ל-"סיירה", והוצגה בערך במקביל לה (1982/83 ). העיצוב היה דומה מאד.

אך, בניגוד ל-"סיירה", האחות האמריקאית היתה בעלת הנעה קדמית.

יתכן שזה היה נסיון לתחרות מול מכוניות GM - שברולט קווליר, ביואיק סקייהוק, פונטיאק סנבירד ו-.....קדילק סימרון המגוכחת שהתבססו כולן על ה"אופל אסקונה" בעלת ההנעה הקדמית.