האם התוספים לשמני גריז גורמים לשחיקת יתר בפני השטח?

[tommybilt53]

שלום לכולם

ראיתי שקיימים סוגי גריזים עם תוספים שונים כגון גרפית, מוליבדניום, ועוד תוספי מתכות שונות למיניהם.

ראיתי מישהו שכתב שהסיבה האמיתית להפחתת החיכוך הינה שהתוספים הללו יוצרים שחיקת יתר של פני המתכת המתחככת ובכך נוצרת איכות פני שטח מתכתי טובה יותר וחלקה יותר,- וזו הסיבה האמיתית להפחתת החיכוך."

 

ולכן במיוחד בגלגלי שיניים עדינים יותר או סוגי מיסבים העשויים בד"כ ממתכות רכות יחסית (יציקות אבץ, פליז או פלדות רגילות) גריז המכיל מולידיסולפיד וכו' יגדיל את המרווחים בין שיני הגלגלים או המתכת כתוצאה משחיקה מואצת של שטחי המגע של כל שן בגלגלי השיניים או המיסבים.

 

האם זה נכון שהסיבה האמיתית לסיכוך בתוספות הללו הינם שחיקת יתר בכדי לייצר פני שטח חלקים יותר ?

 

במידה וזה נכון, מנגד הגריזים הללו בשימוש ארוך טווח יגדילו את המרווחים בגלגלי השיניים ובמיסבים השונים?

 

תודה לעוזרים

[tommybilt53]

יש פה מישהו אולי שיכול לתת קצת מידע?

[חן ג.]

אני משער שכוונת לשמני מנוע וממסרות. תוספים מתכתיים כמו מוליבידיניום או אבץ, משמשים כהגנה נוספת מלבד יכולות הסיכוך של שמן הבסיס, להגנה באזורים "חמים" של שחיקה גבוהה ושל מגע מתכת במתכת. מה שכן, התופעה שאותה אתה מתאר אפשרית כאשר משתמשים בשמן עתיר מוליבידיניום (לרוב עקב הוספת תוסף לשמן) במנוע עם מגדש טורבו שעובד קשה. במקרה זה יכול המוליבידיניום להתקשות על פני השטח של מיסב הטורבו וליצור מרקם מעיין נייר לטש.

 

גם בשימוש ממושך מידי בשמן, מתחילים החומרים הללו להצטבר כמשקעים קשיחים בכל מיני מקומות במנוע. לחלופין, חלק מן התוספים יוצרים אפקט הפוך כאשר הם גורמים להתהוות שכבה מטלוקרמית על פני אותם אזורים חמים בדיוק, ואכן משיגים את התוצאה של פני שטח חלקים שדיברת עליה, ובלבד שהשימוש בהם לא יהיה ממושך יתר על המידה.