לעזוב הכל וללכת, או - שליחות של שנה בחו"ל ודיון על ירידה מהארץ (מכיל מסרים של בנצי)

[ישה]

מכיר את הביטוי "יחס גורר יחס"? כשהמדינה מתייחסת לאזרחיה בזלזול, האזרחים משיבים באותה מטבע.

 

אזרחים אחרים במרחב בו אנו נמצאים ולא רק הם , מחזירים מלחמה למשטרים שהיו הרבה פחות טובים מאשר המשטר כאן.

וחלקם הצליחו בגדול.

החלפת המשטר היא כורח השעה וניתן לעשות זאת ולא לנטוש את המערכה כדי שלכם וגם לילדיכם יהיה כאן יותר טוב.

 

הצעירים של היום מתקדמים יותר, חכמים יותר, וקולטים מוקדם יותר את מה שלבני הדור הקודם לקח כמה עשורים לקלוט.

ההורים שלי חיו בברה"מ קרוב ל-40 שנה עד שהבינו שהם נלחמים בטחנות רוח וחייבים לברוח ברגע שיתאפשר להם.

אני קלטתי את המסר הזה בארץ כבר בגיל 25. הילדים שלי אולי יבינו את זה בגיל 10, בהנחה וגם מקום מושבם

באותה עת יתייחס אליהם כמו לזבל ולא יאפשר להם להתקיים בכבוד מבלי לרמות, לשקר ולדרוס אחרים.

 

להוריך הייתה ההבנה שנים רבות לפני שהם הצליחו לברוח , וחלק מהיכולת לברוח נולדה מהברית של המדינה שלא נותנת יחס קרי ישראל עם כוחות בארה"ב למען שלח את עמי.

 

ואף אחד לא חכם מהדור הקודם הוא רק בעל ידע רב יותר וזמין יותר, לכן הצליחו האמצעים המודרניים של פייסבוק טויטר וכו' להלהיב את הדור הצעיר ולחולל בעזרתם מהפיכות.

 

ומה שקיבלה העליה מרוסיה בשנות ה 90 לא קיבלה העליה ממרוקו ומשאר הגלויות בשנות ה 50 ולא סבי וסבתי שהגיעו מפולין או מאוקראינה בשנים 1920-5

 

אגב, באותו עניין: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4158202,00.html

 

המדינה שמה זין של דינוזאור על טובתו של הדור הצעיר, ואתה מתפלא שחלק ניכר מהדור הצעיר שם זין בחזרה?

 

אני מסכים איתך שהמשטר הנוכחי ( ובנוכחי אני מתכוון ב20 -30 שנה האחרונות ) שם זין על אזרחיו, וזה כולל עולים חדשים נכים זקנים וניצולי שואה וגם צעירים.

 

הפתרון כפי שכתבתי למעלה זה לשנות , והכוח לכך נתון בידי הצעירים.

 

אני מבין מאיזה מקום מגיעה התגובה שלך, אבל אני חושב שאתה מצייר תמונה קודרת מדי.

 

תאמין לי שאני בהחלט חושב על עתיד המדינה והיא מאוד חשובה לי ואני יודע שאני אחזור לארץ בשלב כזה או אחר, הארץ מאוד יקרה לליבי, גם בדברים הכי קטנים (כשהיתה השריפה בכרמל תרמתי סכום כסף שאני בספק שהרבה תושבי ישראל תרמו, עשיתי את זה כי השריפה בהחלט כאבה לי ורציתי לעזור במינימום שאני יכול).

 

אבל...

 

כמו שכבר כתבתי, אני גם רוצה להגיע לאנשהו בחיים, יש משפט שפעם שמעתי מישהו אומר:

 

כשהצרות דופקות על הדלת האהבה בורחת מהחלון.

 

משפט פסימי אבל אני מכיר כמה אנשים שחוו את זה על בשרם ויודע מה ?

 

לא בא לי להגיע למצב הזה, גם לא בא לי להגיע למצב כמו שכתבתי מקודם שב-15 לחודש אצטרך לדאוג איך להעביר את יתרת החודש.

 

לא צריך לספר לי על זה ש"בעבודה קשה ולימודים אפשר להגיע לתוצאות", הייתי גם בסיבוב הזה, אבל לך תספר את זה ל-2 זוגות חברים שלי, שניהם עובדים בעבודות לא רעות בכלל (זוג אחד בבנקאות והזוג השני בהיי טק), 2 הזוגות הלכו לגור בשכירות מתוך הכרה בכך שהם לא יוכלו להגיע למצב של רכישת דירה ב-3-4 שנים הקרובות.

למה זוג בתחילת דרכו, סוף שנות ה-20, צריך להגיע להכרה כזאת ?

 

לא מסכים עימך בקטע הזה כי מי שרוצה לגור במגדלי אלרוב או במגדלי YOU או סתם בדירה טובה במרכז תל אביב באמת זקוק להון , אבל קצת בפריפריה אתה יכול לקנות דירה טובה אליה מתלווה מערכת חינוך לא רעה לילדים .

 

אז אתה יודע מה ?

 

במקום לבכות על כמה מר גורלנו במדינה, במקום ללכת ולנסות לשנות מערכת (מערכת=מדינה,הנהגה) שרגילה לעבוד בצורה מסויימת במשך עשרות שנים, הגעתי להחלטה:

אני לא מנסה לשנות את המערכת.

אני מכיר בצורך במיסוי גבוה בישראל, נגזרת של צורך מדיני בטחוני להחזיק צבא חזק ועדכני, אני מכיר בכך שיבואנים בארץ (של הכל, מוצרי חלב, חשמל,רכב,סוללות,הכל) חמדנים, מכיר בהכל ולא מנסה להלחם בזה כי זה גדול ממני, זה גדול ממך, וזה גדול מכל מני "עלק מחאות חברתיות".

 

לא מסכים איתך לחלוטין . משהו זז בעקבות המחאה החברתית , ואם היא הייתה ממשיכה היא הייתה נושאת פירות טובים יותר . לא מן הנמנע שאת התוצאות אולי נראה במערכת הבחירות הבאות.

 

זה מצב רוח תבוסתני , ועובדה שמאות אלפים יצאו לרחובות רק מלמדת שיש מקום לתקווה.

 

כתוצאה מההכרה הזאת אני נשאר כרגע בחו"ל.

 

שים לב שהדגשתי את המילה נשאר, הדגשתי את המילה נשאר כי להונג קונג לא הגעתי בגלל הרצון לעשות כסף, הגעתי בגלל החוויה, כי תמיד רציתי להתנסות במגורים בחו"ל, הגעתי לפה בן 24 רווק בלי מחוייבות, הרבה קרה מאז והיום אני בן 29 נשוי ועם ילד בן שנה וחודשיים עם אותם "הכרות" שפירטתי קודם שכתוצאה מזה אני מבין שכרגע, בשלב זה בחיים, לפחות, מקומי כאן.

 

נכון שאפשר להצליח גם בארץ, אבל בארץ צריך לסבול כדי להצליח, בחו"ל אפשר אפילו להנות בדרך להצלחה.

 

שוב אדגיש את מה שכבר כתבתי, אין כאן עצי כסף, עובדים כאן קשה, מוותרים לפעמים על משפחה (נסיעות עבודה), מוצאים שערות לבנות (מכובד האחריות והלחץ) אבל עדיין כמכלול זה טוב יותר מהארץ לשלב שזוג צעיר בונה את עצמו, חד וחלק.

 

אני רואה איך אחים שלי הגדולים שהם באמת אנשים מוכשרים, נלחמים כדי לסיים את החודש בצורה מכובדת וזה גורם לי נקיפות מצפון כל פעם מחדש כי הם נלחמים לסיים את החודש בזמן שאני מתלבט על איזה רמקולים לקנות ב-11,000 שקל, הם מתלבטים אם לקנות פאקינג מאזדה 323 מסריחה כי זה מעל התקציב בזמן שבאותו כסף אני מתלבט אם להמשיך לחפש ב.מ.וו 330 או להתפשר על 325....

 

למה שלא יהיו להם את אותם לבטים כמו שלי ? הם עשו משהו רע למישהו ?

אח אחד היה קצין בגבעתי, אח שני היה מפקד צוות קרקע בטייסת פאנטומים, קרעו את התחת בצבא למען המדינה, למה באמצע שנות ה-30 שלהם הם צריכים להאבק כל חודש כדי לסיים את החודש בצורה מכובדת בלי יותר מדי מינוס ורמת חיים בינונית מינוס ?

יותר חשוב, למה באמצע שנות ה-30 לחייהם הם צריכים להגיע להבנה שאחרי 2 ילדים אסור להביא ילד שלישי כי הם כבר בכלל יקרסו כלכלית?

 

תסלח לי שאני לא מזיל דמעה על כך שהצעירים היום רואים רק את טובתם האישית, זו זכותם המלאה, יתרה מכך, זוהי חובתם כי אם הם לא יעשו את זה, אף אחד לא יעשה את זה עבורם.

לי כואב על אנשים כמו אחים שלי שעובדים ולומדים וקורעים את התחת בשביל לפרנס משפחה ומסיימים כל חודש בשיניים, כואב לי עליהם ועל עוד כמה עשרות אלפים כמוהם.

 

אני לא מתלונן על המדינה, זו עסקת החבילה שנקראת ישראל, או שתפנים את זה ותחיה עם זה בשלום או שתפנים שלפחות לתקופה מסויימת מקומך בחו"ל, תעשה בחו"ל כסף, תחזור לארץ עם נקודת פתיחה טובה יותר.

 

אתה יודע לא כולם עושים כסף בחו"ל התמזל מזלך ומצאת ג'וב מדהים שמאפשר לך זאת , גם בארץ יש סיפורי הצלחה , שאל את כל הבכירים אצל דנקנר עופר ותשובה.

 

as simple as that.

 

לפני שאני אקבל מתקפה חזיתית מאייל וגם ישה, אני פשוט אתקוף את עצמי.

 

אני עף מפה באמצע פברואר בערך.

אני מקפיא את התואר (השני) וממשיך את הפרוייקטים האישיים שלי בחו"ל.

 

הרעיון הוא לצבור ניסיון תעסוקתי (המשכורת שלי תהיה אותו דבר אבל המחירים יותר נמוכים שם) ואז לראות אם אני חוזר לארץ, ממשיך בצ'ילה או מתקדם למקום אחר וממשיך את התחום שלי.

 

אם אחליט לחזור, אני יכול לסיים את התואר פה, אבל אני גם לא פוסל את האפשרות של המשך לימודים בחו"ל.

 

אני מתוסכל, אני ממורמר, אני מאוכזב וכואב לי.

אז מה? זה משקף את המציאות שהייתה לי ב9 השנים האחרונות מאז שחזרתי לארץ.

כל יום הוא סבל לא נורמלי, אלא אם יש לך הורים עם כסף.

 

אייל, אני משער שאתה לא בא ממשפחה עם יותר מדי מצוקות כלכליות ואתה גם קיבלת עזרה בדרך.

בן אדם לא קונה לעצמו את המכוניות שיש לך אם אתה בא מתוך מצב כלכלי גרוע, וגם לא רואה את העולם מנקודת המבט שלך, שלועגת לכל מי שלא עושה את הדברים בצורה שאתה עושה אותם או מי שלא מצליח בחיים מבחינה כלכלית (למשל, ההתבטאויות שלך כלפי אנשים עם רכבים קטנים או ישנים).

 

קשה מאוד לחיות פה אלא אם להורים שלך יש כסף והם עוזרים, או שאתה קורע את התחת מאז שאתה ממש צעיר והצלחת להתברג איכשהו בעבודה כמו שצריך.

 

ישה:

אין לי שום סיבה לחשוב על טובת מדינה שכבר תרמתי לה כמה מאות אלפים של שקלים וכמה שנים מהחיים שלי, וכל מה שקיבלתי זה חובות. אני לא חייב כלום לאף אחד (רק לבנק, ואת זה אני אמשיך לשלם מחו"ל), ולאף אחד אין את הזכות להטיף מוסר למישהו שרוצה חוויה אישית.

 

ראשית אני שמח שאתה מגיב לדברי ולא בציניות.

שנית רובנו( הוצא מהמשוואה את החרדים והערבים )משלמים מיסים כולנו משרתים בצבא וגם במילואים ולכן לראות בכך תרומה זו גישה לא נכונה לחיים כי גם במדינה אחרת תתרום לה מסים ,יחסך לך המילואים , וגם כמה שנים מחייך.

 

ואם כשלת בעסק שפתחת אתה לא היחידי , לא כאן בארץ וגם לא בחו"ל. בארץ % ההצלחה של עסק מאוד נמוכים ורובם לא מגיעים לשנתם החמישית.

ובעסק מפסיד לפחות מיסים לא צריכים לשלם.

 

לדעתי אם יש לך את האפשרות לטוס, תעשה את זה!

אלו הזדמנויות שלא חוזרות ואתה תתחרט על זה שלא נסעת, אחרי שיהיו לך ילדים.

 

אני כרגע מוכר את כל הרכוש שלי (וחלק ממנו אני פשוט מוסר לאנשים) וזה משחרר אותי מהאחריות ומהצורך לחזור כדי לטפל בדברים, ומאפשר לי להיות בכל מקום בעולם שאני רוצה.

אם יש לי הזדמנות טובה, אני פשוט לוקח את כל מה שיש לי (בגדים והמחשב שלי) ועולה על מטוס לכל מקום אחר.

 

 

 

גם אם תחזור בלי גרוש, עדיין תהיה לך חוויה מעניינת ואתה תדע שלפחות יש לך את הביצים לעזוב הכל ולטוס.e]

 

ולסיכום לא הכל כאן ורוד ובטח יש הרבה מה לשנות , אבל גם לא הכל פה שחור ויעיד על כך המחקר שנעשה על ידי האו"ם וממקם את ישראל במקום ה 17 בעולם מתוך למעלה מ 180 מדינות.

בידיכם לעשות את המקום הזה טוב יותר

[ישה]

GIMME F^CKEN BREAK

 

יש פתגם ישן שאומר שלא באים למנזר להטיף יהדות.

מקימי הפורום והרבה אנשים ממנו חיים בגלות.

מי אתה שתרביץ בהם ציונות?

 

אני יכול להגיד על עצמי שאני מאוד מפותח באופן אישי בארץ.

חבל רק שמקור הפיתוח היה בחו"ל...

אחרת לא ידוע אם הייתי מגיע לאן שהגעתי, ואני בסה"כ משתייך למעמד הביניים. לא יותר.

 

ומי אתה שתגיד לי לא להרביץ ציונות

 

לא ידעתי שהפורום הזה הוא מעוזם של אלה שהחליטו לחיות בגלות. חשבתי שמדובר בפורום של חובבי רכב.

 

ומעילגות בעברית עברת לעילגות באנגלית .

 

פשששש

[אייל]

מצטער שנפגעתם, פשוט נמאס מהבכיינות. מה קרה, אסור להגיב ?

 

עידן, דווקא פרגנתי לך. חבל.

התייחסתי בסה"כ למשפט אחד שאמרת : "בעבודה קשה ובלימודים אפשר להגיע לתוצאות"

התשובה היא :בהחלט כן . אפשר, אבל בלי קיצורי דרך. בטוח שלא אחרי יומיים למידה במכללת דרבי. צריך הרבה סבלנות ובניה איטית !

 

אייל, אני משער שאתה לא בא ממשפחה עם יותר מדי מצוקות כלכליות ואתה גם קיבלת עזרה בדרך.

בן אדם לא קונה לעצמו את המכוניות שיש לך אם אתה בא מתוך מצב כלכלי גרוע, וגם לא רואה את העולם מנקודת המבט שלך, שלועגת לכל מי שלא עושה את הדברים בצורה שאתה עושה אותם או מי שלא מצליח בחיים מבחינה כלכלית (למשל, ההתבטאויות שלך כלפי אנשים עם רכבים קטנים או ישנים).

 

 

 

מר פרנקוס היקר, אני בא ממשפחה ממוצעת לגמרי ואני לא פרזיט. אני בונה את עצמי לאט לאט. כל מה שיש לי - השגתי בעצמי. אני לא צריך להתנצל ,לא גנבתי או לקחתי מאף אחד, אז דיי עם הצרות עין הזו.

 

בוא נתחיל מהרכב כי זה פורום רכב: כמות הכסף ששפכת על כל הגרוטאות שלך ביחד במשך השנים(נראה לי בסביבות 20 רכבים שונים), היא אקווילנטית לרכב כמו שלי (דרך אגב, שווה 80 אלף ש"ח. זה רכב בן 6, אתה יודע...).

אנשים פה הסבירו לך שהזול עולה יקר ושאתה לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול, אבל אתה לא שומע ואוכל אותה כל פעם מחדש אז אל תאשים אותי. ההתבטאויות שלי לגביך בעניין הזה לא באות מתוך התנשאות אלא מתוך רצון לנער אותך שתבין שאתה לא מתנהל בצורה נכונה. סה"כ רצון לעזור לחבר פורום שצריך קצת הנחיה.

 

התחלתי מרכבים זולים (20 אלף ש"ח) לפני עשור אבל אני חוסך ומתקדם ובכל כמה שנים אני עולה מדרגה , ועדיין לא נמצא ברמה של הילדים שמעמידים כאן שירוקואים ואיביזות ולאונים ופאביות חדשות ע"ח אבא ואמא ששופכים 100-150 אלף ש"ח בלי למצמץ , אז אתה מחטט בכיס לבן אדם הלא נכון.

אל תשכח שאם אתה עובר הכשרה בתחום הנכון גם רמת ההכנסה שלך עולה עם השנים לרמה שאתה יכול להרשות לעצמך דברים. אפשר להאשים את המדינה בכל מיני דברים ,אבל אתה לא יכול להאשים בכל הדברים שחלקם שגיאות שעשית בעצמך.

[renaultfreek]

חבל עם כל העקיצות, כל אחד עושה מה שטוב לו נקודה, לפי דעתי האישתי בלבד תעשה מה שנארה לך לנכון, בלי לחשוב על ציונות, משפחה וכל השאר.

תחשוב רק על מה שטוב לך (כמה שזה ישמע אגואיסטי), נכון בהתחלה קצת מפחיד בלי המשפחה והחברים הקרובים אבל אחרי שבוע כבר

מסתדרים טוב מאוד, מי יודע אולי יצא לך רק טוב עם מה שאתה לומד בארץ ותוכל לקשור לעצמך קשרים עם חברות ואנשים שיוכלו לעזור לך בחיים? אם לא תנסה לא תדע, תמיד תוכל לחזור לארץ.

עכשיו קצת אינפורמציה עלי : אני בן 28 חי בשוויץ, שירתתי בחיל הים בפלגת 914 בתור צ'יף דבורה, סיימתי תיכון ולא המשכתי בלימודים הלאה (את האמת לא ידעתי מה אני יעשה אחרי הצבא), לאחר השירות הצבאי שכולם טסו, אני העדפתי לעבוד בכל מני עבודות משונות,

עד אשר התקבלתי בתור מחסנאי פשוט ביונדאי (מוסך מורשה) ומשם התפתחתי הלאה ועליתי בדרגות ויצרתי די הרבה קשרים.

לאחר כמה שנים ביונדאי, הרגשתי שהשיגרה חונקת אותי במיוחד אחרי הצבא והכל, והזמנתי כרטיס טיסה לאוסטרליה לשנה,

באוסטרליה עבדתי בתור מכונאי יאכטות מספר חודשים וגם טיילתי במהלך הטיול הכרתי את אישתי ומאז אנחנו ביחד (כ5 שנים).

להגיד לך את האמת אני לא מצטער על כרגע שאני פה בשוויץ בייחד עם האישה שאני אוהב (ולא משנה לי משפחה עם כל הכבוד כי לכל אחד יש את החיים משלו, ציונות חברים), נכון אני עובד קשה מהבוקר עד הלילה בשתי עבודות, אבל עדין אני מאושר כשכל בוקר כשאני מתעורר

אני רואה את אישתי לידי ואת מה שעשיתי במו ידי (מקניית בית שבארץ לא היה מתאפשר לי בחיים ועד שיפוץ הבית איך שאני רוצה).

ההורים שלי (יוצאי רומניה) אמרו לי משפט כזה: אם אתה מאושר היכן שאתה גם אנחנו מאושרים, תעשה מה שטוב לך ואל תסתכל אחורה או על אחרים כי בסוף אלו החיים שלך.

עכשיו בשוויץ אני לומד לוגיסטיקה ניהולית, והכל בגרמנית, ההורים שלי באים לכאן כ4 פעמים בשנה וגם החברים שבאמת קרובים וטובים באים לבקר, כל השאר לא משנה לי יותר מדי, כי יש לי את החברים שלי פה שהכרתי (רק אחד ישראלי) ואת המשפחה שלי.

לפי דעתי תנסה רק טוב יכול לצאת מזה.

[D.liven]

לפי דעתי האישתי בלבד.........אני פה בשוויץ בייחד עם האישה שאני אוהב

 

 

 

לא נגענו

[edan82]

ישה אתה טועה ידידי,

 

אף אחד לא דיבר על פרוייקט YOU (שאין לי מושג אפילו איפה זה) או מגדלי אקירוב, אבל העובדה כיום פשוטה:

דירת 3 חדרים ממוצעת בראשון לציון נסחרת סביב מליון שקלים.

ומה יקרה מאוחר יותר כשיש 2-3 ילדים וצריך דירה יותר גדולה ?

חדר נוסף יעלה לך בממוצע עוד 200-300k שקלים.

 

בקיצור, אתה אולי קצת לא מחובר למציאות כיום עבור חבר'ה צעירים שמגיעים מבית שבו אין להורים אפשרות לעזור, עוד לא הגעתי לזוגות צעירים שמגיעים ממצב כלכלי קשה ועוד צריכים לעזור להורים שלהם לסיים את החודש.

 

לגבי המחאה, אני איתך, מחאה אמיתית לאורך זמן תביא תוצאות, אבל אני מזכיר לך שלמעט העצרת הראשונה, ביתר העצרות (כולל אותה "עצרת המליון") הגיעו לכל היותר כמה עשרות אלפים.

לא מתלונן על זה שאנשים לא יצאו מהבית, יכול להיות שגם אני לא הייתי יוצא מהבית עם מחאה כזו פופוליסטית שמנוהל על ידי איזו אחת דפני ליף שחושבת שראש הממשלה הוא ה-bitch שלה.

 

לגבי הנקודה שלא כולם עושים כסף בחו"ל, אתה צודק במליון אחוז ואני בעצמי כתבתי שלא הכל פיקניק בחו"ל, יש לא מעט שחוזרים לארץ בלי שום רווח כלכלי, אבל אתה יודע מה ?

הם חוזרים לארץ עם נסיון חיים ששום אוניברסיטה, כולל בן גוריון, תל אביב או העברית לא תלמד אותך והנסיון הזה שווה כסף, אפילו הרבה כסף.

 

 

מצטער שנפגעתם, פשוט נמאס מהבכיינות. מה קרה, אסור להגיב ?

 

אף אחד לא התבכיין, נהפוכו, אמרנו ללכת על ההזדמנות כי התנסנו בעצמנו וזה עשה לנו טוב, יתרה מכך, ציינתי בפירוש שאני לא מתלונן על המיסים בארץ, על המחירים בארץ וכו', מקבל אותם בהשלמה, פשוט כיום לא מתאים לי לשלם את זה, מעדיף לחיות בחו"ל, להרוויח יותר כסף בעבודה קשה, ובסוף שנה לשלם למדינה (הונג קונג) את ה-16.5% מס הכנסה שלי לאחר שקיזזתי הוצאות שכר דירה, משכורת לעוזרת, מסעדות שאכלתי בהם, מוניות שנסעתי בהן.

 

לא תמיד צריך ללכת עם הראש בקיר.

עידן, דווקא פרגנתי לך. חבל.

התייחסתי בסה"כ למשפט אחד שאמרת : "בעבודה קשה ובלימודים אפשר להגיע לתוצאות"

התשובה היא :בהחלט כן . אפשר, אבל בלי קיצורי דרך. בטוח שלא אחרי יומיים למידה במכללת דרבי. צריך הרבה סבלנות ובניה איטית !

 

במה פירגנת, בזה שקבעת שאני צריך להודות באמת שאני רק מחפש חיים קלים ולעשות כסף בלי עבודה קשה?

בזה שאתה מסתלבט על איפה למדתי?

אתה סתם קטנוני וגם ה"פרגונים" שלך ליתר החברים שגרים בחו"ל לא ממש מפרגנים.

לא אמרתי שאי אפשר להגיע לתוצאות, נהפוכו, כתבתי שאפשר להצליח בארץ, רק שבישראל קשה מאוד להצליח, הבנייה שלך הרבה יותר איטית.

אני הייתי מוכן לקראת אותה בנייה איטית, למדתי ועבדתי בו זמנית בדיוק כמוך וזה לא מזיז לי בכלל מה אתה חושב על מכללת דרבי או מכללת זיבי, זה ממש לא מעניין, אבל ביום שהיתה לי הזדמנות לעבור לחו"ל ולהגשים את עצמי זה בדיוק מה שעשיתי.

 

נעים לך לקרוא לזה קיצור דרך ?

לך על זה טייגר.

בא לך להגיד שחיפשתי לעשות לעצמי חיים קלים?

לך גם על זה טייגר.

 

אני נשאר בסופו של יום עם עובדה אחת:

בעוד שבועיים מסתיימת השנה ולחשבוני מצטרף סכום 6 סיפרתי כבונוס.

 

אתה מוזמן להמשיך להסתלבט על מכללת דרבי.

.

[אייל]

הסכום לא נכנס בזכות מכללת דרבי אלא בזכות זה שעזבת אותה

 

שמח שאתה מצליח , מאחל לך להצליח ככה כל החיים.

[edan82]

זה בדיוק העניין, משעשע אותי שאתה עוד מתעסק במכללת דרבי, שהיא באמת בסדר גמור למרות שלא מתאימה למידותייך, אתה פשוט דואג להכניס אותה לכל פינה.

 

זה לא משנה איפה תלמד, זה משנה מה תעשה עם עצמך.

 

אתה יכול ללמוד היום הנדסה ומחר להחליט שבא לך להיות נגר ולבנות ארגזים לכסף שתעשה מנגרות, אתה יכול ללמוד תכנות מחשבים, להשתעמם אחרי 3 שנים בעבודה במקצוע ולהחליט שאתה משקיע בציוד צילום כי זה התחביב שלך ושוב- לעשות מזה ארגזים של כסף.

 

אני מסכים בגדול שהשכלה זה תמיד טוב אבל זה לא ערובה לכלום, מה שמעניין אותך היום לא בהכרח יעניין אותך בעוד 5 שנים.

 

זו הסיבה לכך שמעבר לחשיבה על העתיד צריך לזהות הזדמנויות בהווה.

 

את הלימודים בדרבי לא עזבתי בגלל שזו חרא מכללה, נהפוכו, אחלה מכללה ורוב המרצים שלי היו מהבינתחומי בהרצליה ואוניברסיטת תל אביב.

עזבתי את המכללה כי זיהיתי הזדמנות.

 

יצא טוב, אה ?

 

אתה באמת בחור טוב אייל, רק שלפעמים אתה פזיז בלשונך ומשחרר פצצות שמעוררות את המשתמשים נגדך.

 

אבל בכל מקרה, זה לא משנה איפה ואיך, אני באמת מאחל מכל הלב שכולם יצליחו ויעשו את מה שהם אוהבים, זה לא פחות חשוב מכסף.

[אייל]

זה היה כתשובה ל "אתה מוזמן להמשיך להסתלבט..."

 

מותר לשאול מה תחום העיסוק שלך ?

[edan82]

מוכר זכוכיות..

[ישה]

edan82

 

האמן לי שאני בקיא בנעשה בארץ עם צעירים ועם זקנים ועם גיל העמידה

 

מעמד העשירים מעמד הביניים והמעמד החלש.

 

במחירי הדיור לאלפיון /מאיון העליון ,ובמחירי הדיור למיעוטי ההכנסה ולאלה של מעמד הביניים , בכל חלקי הארץ.

 

ויש משבר כלכלי ועלו כאן מחירי הדיור ללא פרופורציה ועכשיו הם מתמנים וגם יורדים, מצב כלכלי כאן בגדול טוב מצב האבטלה נמוך , השווה למה שקרה בארה"ב ומה שקורה כעת באירופה ואפילו בספרד ( אין עליו בכיבוש שערים ).

 

 

ובאופן אישי ליויתי 5 ילדים חלקם כבר מסודרים חלקם בתהליך , והכל לא נפלא אבל רחוק מלהיות גרוע.

 

אני שמח אישית בשבילך ועל הבונוס ה 6 ספרתי ומקווה שמדובר ב לירות אנגליות ולא בהונג קונג דולר.

הונג קונג זוכה לפריחה עצומה לאור הפריחה העצומה בסין ולא פלא שהכל נראה דבש. וגם שם יש עניים . נכון?

וכאשר מאות אלפי משפחות פונו מבתיהם בארה"ב כאשר לא יכלו לשלם את חובם , האם ביניהם לא היו גם ישראלים "מאושרים".

היו גם היו.

 

בהפגנת המיליון היו מאות אלפים של אנשים מכל שכבות הגילים מכל המינים ומכל הצבעים. לא יודע מאיפוא הגעת למספר של עשרות אלפים.

 

וזה היה רק בתלאביב , באותו יום היו הפגנות בעוד ערים רבות בארץ, ובסה"כ בכל ההפגנות שהיו במהלך שבועות מספר מעל מיליון איש ואת זה אי אפשר לקחת ממארגני אותם ההפגנות בכלל ומדפנה ליף בפרט.

 

והיא התנהגה כמו שאתם כותבים כאן המדינה שמה עלינו זין אנחנו שמים בחזרה , וכן היא לא מאמינה לביבי ודי בצדק.

[edan82]

ישה ,

 

אני לרגע לא מערער על נסיונך, יחד עם זאת, אתה לא יכול להתווכח עם עובדות מוכחות:

 

5 חברי פורום שמתגוררים בחו״ל כרגע אומרים לך שטוב להם יותר בחו״ל, לפחות כרגע.

 

מה הלאה?

 

אף אחד לא יודע, כנראה רק אלוהים.

 

אגב אני מסכים איתך לחלוטין בכך שהמצב הכלכלי בישראל לא רק טוב, הוא מצויין!

ישראל היתה בין המדינות היחידות בעולם שמשבר 2008 עבר עליה בלי קריסה כלכלית מוחלטת כמו ברוב המדינות, גם היום שהעולם שוב חווה משבר כלכלי ישראל רחוקה מאור הזרקורים ומשדרת כלכלה חזקה ויציבה.

אני שוב אומר בפעם המלמול, לא הכל בחו״ל פיקניק אבל הגיע הזמן להפסיק עם הטררם של ״עצוב שמיטב בננו עוזבים את הארץ״, אין שום רע בכך שהדור הצעיר רוצה להצליח, ההזדמנויות בארץ אפסיות לעומת מה שיש בחו״ל ואין מה להתנצל על כך שרוצים להצליח.

אל תדאג לבונוס שלי, אני לא סופר אותו בשטרות של דולר הונג קונגי....

מי שרוצה מוזמן לקרוא לזה קיצור דרך, לבריאות, בסופו של יום בשנות ה-20 ושנות ה-30 אנחנו בונים את חיינו וצריכים ממון, אני מאוד מרוצה מקיצור הדרך הזה, אני עובד קשה למחייתי, אישתי עובדת מאוד מאוד מאוד קשה (בממוצע מעל 12 שעות ביום) כך שתסלח לי שאני לא מזיל דמעה על מר גורלה של המדינה, אנחנו ממש לא חשים צורך להתנצל על זה שאנחנו בחו״ל, להיפך, מי שיכול מוזמן שיצא לחול בעצמו.

מבטיח לך דבר אחד- ביום פקודה אני יהיה הראשון שאעלה על הטיסה ארצה.

[elkmino]

הוויכוח כאן הוא וויכוח סרק הרי כל אדם חושב אחרת וזו זכותו.

 

יש שעזבו את הארץ ללא השכלה והצליחו בחו"ל ויש כאלה שיצאו עם השכלה ומקצוע ולא הצליחו.

בכל דבר שנוגעים או עושים צריך מזל או להיות במקום הנכון בזמן הנכון.

 

את כל הדברים שאלו מכם עשו בחו"ל יש כאלו שעשו בארץ.

אפשר להתפרנס בכבוד בארץ לעשות כסף ולהנות גם בעבודה רגילה ולא זוהרת במיוחד.

כמו שאמר אייל באחד הפוסטים צריך לדעת להתנהל נכון ולהציב ייעדים.

 

היום החברה הצעירים משתכרים כ 6000-8000 ש"ח בחודש בעבודה זוטרית אבל מבזבזים יותר בחודש.

נכון הדיור יקר המחייה יקרה במידה ואתה אוכל כל יום במסעדה שותה קפה ב ארומה בבוקר ולובש ג'ינסים ב 1500 ש"ח.

 

אני התחלתי את חיי בשכונת מצוקה הורים שעבדו קשה להאכיל 7 ילדים ולתת לכולם השכלה ותנאים הולמים.

רוב שנותיי הייתי בחו"ל רק במסגרת הצבא (מדינות ערב למי שלא הבין).

כיום יש לי נכסים בנדל"ן וגם 8 מכוניות 4 אופנועים וסירה (לא כולם במצב נסיעה) והכל הגיע מעבודה קשה (עבודת כפיים) שממשיכה עד היום.

אז אפשר גם אחרת צריך להתפשר וכמובן לעבוד בלי להיתבכיין.

 

מי שיכול לעשות קיצורי דרך שיעשה, שכל אחד ילמד היכן שירצה וינצל את הפונטציאל עד תום.

 

אבל זה לא קשור להיכן הוא נמצא גאוגרפית זה קשור למי שהוא ולניצול המצבים.

[.tommy g]

לא יעזור איפה תגור - באף מקום לא תרגיש בבית כמו בארץ, ואת זה לא אני אמרתי.

 

לך על השליחות - המון חוויות, ואמריקאיות. אתה כבר תמצא את הדרך הביתה...

[רוטנברג]

בהתחלה זה יהיה לך כיף אחר כך לאט לאט יבוא לך הדכאון והעצב ותתגעגע למשפחה ולחברים ולחברות -ותתחיל להתבעס ואני מדבר מתוך נסיון של עבודה של כמה שנים בחוץ לארץ-קח טיול לשבוע או מקסימום חודש זה גם יותר כיף ותראה שגם מחודש ימאס לך.