האקדמיה לנהיגה של AMG מפרסמת סרטון בן עשרה חלקים של לימוד נהיגת מסלול

[speedsecret]

חברים השרשור הפך סופר מעניין הודות לסרטים המרשימים של בית הספר כמה דברים שמצאתי לנכון להוסיף :

 

חן - לגבי בלימה אל תוך הסיבוב בעברית נקראת " בלימה רגרסיבית " - אותה בלימה חזקה שהולכת ופוחתת בכניסה לסיבוב תוך כדי התחלה של הפנית ההגה אל תוך הפניה { בדיוק בשביל לא לחרוג ממעגל האחיזה}

בלימה זאת לקח לי אישית לתרגל המון פעמים עד שממש הצלחתי לבצע בלי לחשוב על זה...

 

רוני - לגבי הפניה ותפעול נכון של ההגה - אני מסכים שרוב הנהגים לא יודעים לתפעל נכון כי השיטה דורשת תרגול רב .וגם רבים פשוט לא נחשפו עליה מעולם כי רוב המורים מלמדים את שיטת יד רודפת יד ואז שאתה מגיע לקורס נהיגה ומתרגל אולי רבע שעה אחרי שיש לך הרגלים רעים של כמה שנים זה פשוט מועד לכשלון מראש .

 

לגבי הקו הנכון - יש הבדל בין קו מרוצים לקו רגיל ומה שיותר חשוב הוא שלא תמיד הקו הנכון בכביש הציבורי הוא הקו האפשרי או הקו הבטוח- בכביש הציבורי ישנן פניות עיברות ותנועה שבאה ממול ולא תמיד נוסעת בנתיב שלה צריך לקחת זאת בחשבון לפני בחירת הקו בכל סיבוב וסיבוב...

 

צריך רק לשם דברים בפרופורציות מי שלא למד מעולם נהיגה מעבר לנדרש כדי לקבל רשיון ישראלי שירד מהרעיון לקרוא את הכתוב מעל עמודים אלו ולצאת לתרגל בכביש- ככה לא לומדים נהיגה!

 

בברכת הנאה בנהיגה

 

תום

[DreamT]

תודה על השרשור המעולה הזה.

 

בכבישים צייבורים מה אתם עושים הרי אי אפשר לחתוך מסלולים (אני לפחות לא עושה כך ) כך שהאייפקס הוא תכלס לא משמעותי כי אתה הולך לפי קו קבוע (הנתיב) אז איך הנהיגה הספורטיבית מתבטאת אצלכם בכביש?

 

תודה לחן ולרוני אשמח אם תפרטו טיפה יותר על כל סרטון (אם יש לכם זמן פנוי ורצון כמובן אני רק מבקש )

 

תודה רבה בוקי.

 

תשתמש בשיטת "האייפקס החוקי" : פונים שמאלה מהנתיב הימני ביותר שפונה שמאלה - מהצד הכי ימני של הנתיב, באמצע הצומת נכנסים לצד הכי שמאלי של אותו הנתיב ואז שוב לימין :lol:

או שתהיה ישראלי אמיתי ותפנה בפנייה שמאלה מרובת נתיבים בלי שום קשר לסימנים על הכביש

[חן ג.]

לגבי הפניה ותפעול נכון של ההגה - אני מסכים שרוב הנהגים לא יודעים לתפעל נכון כי השיטה דורשת תרגול רב .וגם רבים פשוט לא נחשפו עליה מעולם כי רוב המורים מלמדים את שיטת יד רודפת יד ואז שאתה מגיע לקורס נהיגה ומתרגל אולי רבע שעה אחרי שיש לך הרגלים רעים של כמה שנים זה פשוט מועד לכשלון מראש .

 

אכן היא דורשת תרגול רב. לראשונה נתקלתי בה בכתבה של "הגה" בנושא וגם שם צוין שלוקח בערך שנה כדי שהיא תיטמע ותהפוך לטבעית. בכל מקרה, תפעול הגה הוא גם עניין של סגנון אישי והעיקר הוא שהוא נעשה בעזרת שני היידים ובתנועות ידיים גדולות וחלקות, יותר מאשר שימוש בטכניקה מסוימת. זה כשלעצמו טוב מספיק, בוודאי עבור צרכיו ויכולתו של תלמיד נהיגה. עם זאת, אימוץ הטכניקה המסוימת שדיברנו בה יכול תמיד לעזור, גם בנהיגה מנהלתית.

 

לגבי הקו הנכון - יש הבדל בין קו מרוצים לקו רגיל ומה שיותר חשוב הוא שלא תמיד הקו הנכון בכביש הציבורי הוא הקו האפשרי או הקו הבטוח- בכביש הציבורי ישנן פניות עיוורות ותנועה שבאה ממול ולא תמיד נוסעת בנתיב שלה צריך לקחת זאת בחשבון לפני בחירת הקו בכל סיבוב וסיבוב...

 

בחירת הקו הנכון בכביש מתבססת על האמונה שכאשר אינך רואה מעבר לסיבוב, עליך להניח שמחכה לך שם השטן בתוך סמי-טריילר (כלומר, להתכונן לתרחיש הגרוע ביותר כמו מכשול עומד או תנועה נגדית בנתיב שלנו). לצורך זה יש לקחת קו שראשיתו בחלקו החיצוני של הנתיב וממשיך בכניסה מאוחרת אל איפקס מאוד מאוחר, שמאפשר שדה ראיה טוב אל מעבר לסיבוב. בפניות ימינה יש להיות מוכנים להדק את הקו מוקדם יותר במצב שבו רכב אחר חותך את הסיבוב מולנו. ובכלל, בכל שלב בנהיגה יש להיות מוכנים למצב של רכב שמגיע ממול בנתיב שלנו ולנהוג באופן שמאפשר למנוע תאונה חזיתית או להמיר אותה בתאונת פח קלה.

 

תודה לחן ולרוני אשמח אם תפרטו טיפה יותר על כל סרטון (אם יש לכם זמן פנוי ורצון כמובן אני רק מבקש

 

אני אתחיל בנוגע לסרטון הנוגע לתנוחת הנהיגה. השיטה המוצגת בסרטון לגבי מציאת התנוחה הנכונה היא שיטה מופשטת שלצערי אימצו אותה גם בלא מעט הדרכות פרונטליות. השיטה כפי שאני למדתי אותה מעט מורכבת יותר, אך לטעמי עושה "צדק" עם היבטים של פשרה בהנדסת אנוש, התאמה אישית של התנוחה לצרכי הנהג והיחס הנכון בין המרכיבים השונים של תנוחה כזאת. השיטה מתחילה בכיוונון מרחק הישיבה לפי אותו הקריטריון של ברכיים כפופות כאשר לוחצים בכל הכוח על הבלם ועל המצמד או הדוושה המתה.

 

כעת יש להביא את משענת הגב לזוית זקופה יחסית שתהיה מקבילה ככל הניתן (בשאיפה) לזוית של גלגל ההגה. במידה וניתן לכוונן את ההגה, יש לעשות בכך שימוש בשלב זה כך שנקרב אותו אלינו מעט ונביא אותו לזוית מקבילה ככל הניתן לזוית הגב. בשלב זה יש להשתמש באפשרויות משלימות כמו כיוון גובה המושב, הטית בסיס המושב ועוד - כדי להשיג שדה ראיה טוב דרך השמשה הקדמית וגם דרך ההגה אל לוח השעונים - מבלי לפגוע בתפעול הדוושות או ההגה. צריך לשאוף למצב שבו המרחק בין הראש לתקרה הוא ארבעה אצבעות ולמצב שבו בלחיצה חזקה על הדוושות הברך עדיין כפופה והמושב עצמו לא מפריע לברכיים להפעיל לחץ על הדוושות.

 

רק עכשיו, לאחר שמיצינו את אפשרויות הכוונון המלאות, יש לבצע את הבדיקה של מיקום פרק כף היד על גבי ההגה ולבצע תיקונים להטיית המשענת, ההגה או אפילו למרחק של המושב כולו (כשאין ברירה) כדי להגיע לתוצאה הרצויה. מכאן ניתן להתגמש מעט: כאשר בנהיגה ספורטיבית כדאי לקרב מעט את המושב ולהנמיך את גובהו מעט וגם להדק את החגורה, ואילו בנהיגה בינעירונית ניתן אפילו לקחת אותו "שן" אחת אחורה ולהנמיך מעט את גובה ההגה. חשוב גם לכוון את גובה ומרחק משענת הראש ולהתאים את חגורת הבטיחות כך שתשב על האגן (בחלקה התחתון) ועל שיא הכתף (בחלקה העליון).