על פורש ברעננה (ללא תאונה בהרצליה) או למה היה טוב להתגרש....

[רוכב בודד]

אחרי התמונות העצובות שיש פה על תאונה של פורש בהרצליה (למה באתי הביתה רק בשבע וכבר לא היה שום-כלום ליד הקניון)

אז תשמעו סיפור:

בשבוע שעבר, בשעת לילה,אני מחזיר את הדור הצעיר לבית אימו ברעננה. בית רגיל ביותר, קצת ישן, 3 קומות, כזה שלא מעיפים עליו מבט.

נכנסים לחניה. חשוכה.

ואז הוא אומר לי: האוטו השחור שחונה שם בפינה הוא פורש!

לא נראה לי, אני אומר, זה אוטו משפחתי. עיצוב מעניין, לא מוכר, אבל לא פורש.

אבא ! זה פורש! אני אומר לך.

קפץ החוצה אחוז התלהבות. גמני.

בחיי שצדק. והוא עוד בגיל חד ספרתי(אבל מבין משהו באיטלקיות ודלוריאן).

עמדה שם פנמרה, חדשה (לפי המספר).וואהוווו ! שווה !!!

חבל שבחושך, לא יצא צילום טוב בסלולרי שלי ואין לי מה להעלות פה.

אבל תראו איזה הפתעות מכניות יש, במקומות הכי לא צפויים.

והיא, הפנמרה, כבר לא היה שם בימים אחרים.

(לכל מי שיציע: לא, אין לה חבר חדש. ההיא בכותרת...)

[Kreios]

אין ספק שחינכת את הילד כמו שצריך!

טוב לדעת שהילדים של היום מכירים עוד דברים חוץ מדורה ומיכל הקטנה...

 

ושמע, מאחל ל"היא בכותרת" שזה יהיה החבר החדש שלה...

[504L]

צר לי חברים, ראיתי כבר מספר פנמרות, ישבתי באחת בתערוכת פרנקפורט האחרונה.

 

ממש לא עושה לי את זה.

[Derish]

ברשותך, מר אנגל, אני אענה בצורה קצת פילוסופית.

 

ברור לי שהעולם לא באמת צריך את הפנאמרה, האסטון ראפיד, הקוואטרופורטה או את ה-A7 החדשה. למען האמת, גם על ה-A5 אפשר היה לוותר, ה-5GT של BMW לא באמת נחוצה, ויש עוד הרבה דוגמאות כאלה, אבל אני עדיין מקבל תחושה טובה בכל פעם שאני רואה אחת מהן על הכביש. מכוניות הן צעצועים לנפש בדיוק כשם שהן כלי עבודה. כשאני רואה שמוק עם יותר מדי כסף נוסע על פנאמרה או כל רכב בלתי-הגיוני-ולא-מצדיק-את-ההשקעה-בעליל אחר, אני מבין שבין אם היה פה שיקול של פוזה, אבר מין קצר או שסתם הילדים שלו התלהבו מהעיצוב, הרי שעכשיו מדובר באדם מאושר. גם אם זה לתקופה קצרה, ובעוד חודשיים הוא ימכור את זה ויקנה רכב מיותר אחר, כרגע מדובר באדם שמצא קצת שלווה ושקט נפשי, וזה לא עניין של מה בכך בימינו. אני נהנה לראות אנשים אחרים נהנים - מהכסף שלהם, מהפוזה שלהם, מהזמן שלהם עם המשפחה... מה שלא יהיה, כל עוד זה לא פוגע באנשים אחרים, אז אני שמח בשמחתם.

 

ועוד עניין קטן אבל משמעותי: כשאני רואה רכבים כאלה, אני יודע שאנחנו חיים בזמנים טובים, ואם הכלכלה מאפשרת ליצרנים לבנות ולעשות רווח ממכוניות כל כך מוגזמות, סימן שהמצב טוב, גם אם ב-YNET כתוב אחרת. אני לא יודע כמה זמן זה עוד ימשך, מתי קבוצת VAG והיצרנים הגדולים יתחילו לצמצם את שורותיהם ומתי מחבקי העצים ישחטו את ההנאה מנהיגה עד טיפת הדם האחרונה, אבל עד שזה יקרה, אני נהנה מהנוף. המצב כרגע באירופה מזכיר במשהו את האופוריה בארה"ב אחרי המלחמה - תקופה של שפע, מכוניות, בתים ופריטי לבוש מוגזמים, "אמנות לשם אמנות" אם תרצה. ברור שזה עניין של זמן עד שהחגיגה באירופה תיגמר, הסימנים המקדימים כבר פה (צבועים בגווני "ירוק" עדינים) אבל עד אז, למה להיות כ"כ ציני ואנליטי, במקום לשמוח על כל יום נוסף שבו אנו זוכים לשמוע גרגור של V8 ולראות את תעשיית הרכב בשיא פריחתה?

הערת שוליים: כל הכתוב לעיל מתייחס לרכבים מהתקופה האחרונה, אבל לא ל-SUVים למיניהם או ל-BMW X6. הדבר היחידי שהבהמות האלה עושות טוב זה לדרוס הולכי רגל.

[bar72]

אם היא כבר לא שם, כנראה היתה לביקור. יש עוד רווקות (או רווקים) בבניין?

[504L]

ציני ואנליטי? ממש לא. אני סולד מהפנמרה בגלל העיצוב הוולגרי והזילות של מותג פורשה, שיש לי חיבה עמוקה אליו(ואין לי כוונה לפתח כאן דיון על הקאיין ודעתי הנחרצת אודותיו).

 

אני מאד אוהב את הקוואטרופורטה לדורותיה, מעריך את עיצובו של הראפיד, מתכנן לרכוש מתישהו יגואר XF, אבל לא מוצא עניין רב ב-A7 וה-5GT היא ב.מ.וו מיותרת. זו דעתי האישית, הסובייקטיבית, שאין לה דבר וחצי דבר עם אנליטיות או ציניות פוסטמודרניסטית.

 

לעניין חיבוק עצים וכו', אני האחרון שתאשים אותו בזה. אני רואה את עצמי אולד-סקולר בהעדפותיי המוטוריות - ומבטא אותן בכל הזדמנות.

 

כמוך, גם לי מגוון מכוניות עושה טוב על הלב ואין לי בעיה לפרגן, לפחות לאנשים שאני מכיר(ממש לא בא לי לפרגן לקרימינל ב-X5 שחורה שחותך אנשים על ימין ועל שמאל, או לגברת המצוייצת במרצדס שמתעקשת לשייט על שני נתיבים). אבל מה לעשות, פתאום קם אדם ומודה בפומבי שהוא לא מתלהב מפורשה מסויימת. מדוע שאסתיר את דעתי?

 

והערה אחרונה, פילוסופית, לעניין האושר. אין בין אושר, שלווה ושקט נפשי דבר וחצי דבר עם צרכנות אובססיבית; של מכוניות, טלפונים סלולריים או נעליים של מנולו בלניק. החיפוש המתמיד אחרי "הדבר הבא" הוא האנטיתזה לכל הנ"ל. האושר אינו קבוע אלא רגעי, בא והולך - ועל מנת להיות במצב תודעתי שיאפשר לך לחוש את הרגע, להנציח אותו ולצרוב אותו בתודעתך שלך, שלווה ושקט נפשי יסייעו לך לחוש אותו. העובדה שאדם מחליף את מכונית הספורט שלו לג'יפ, מכונית סאלון מפוארת וחוזר חלילה מדי כמה חודשים מעידה על חוסר היכולת להנות ממשהו או להיקשר אליו לאורך זמן. אושר? ממש לא.

[oyway]

אני מאוד אוהב את הפנמרה, וגם את הקאיין. כן כן, אני רציני.

מדובר בזוועות מכוערות וחסרות שימוש, הקאיין עוד הרבה יותר סביר מהפנרזוארוס-רקס.

אבל! יש יצרנים שעושים רק מכוניות על למינהם (כמו נגיד.. פרארי) ויש יצרנים שעושים מכוניות פשוטות לעם (כמו הונדה של פעם) ופעם ב...מוציאים גם איזה תפלצת מעניינת ומהנה לנהיגה.

לפורשה כנראה היה קשה להתפרנס מלמכור רק מכוניות ספורטיביות מכוונת לנהג, אז הם עשו דבר גאוני-הציגו SUV מכוער ומגודל, עם מנוע נהדר ומכרו אותו להרבה אנשים שנהיגה ומכוניות ספורטיביות לא באמת מעניינים אותם, אבל הם שמחים ליסוע במותג "פורשה".

בעזרת התקציבים שהם קיבלו ממכירת רכבים לכל הפוזאיסטים בעלי הקאיין ועכשיו גם בעלי הפנאמרה הם מייצרים ומפתחים מכוניות מעניינות, תיבות הילוכים חדישות (PDK) וכו... אז מה רע בזה?

כשאני רואה פנאמרה או קאיין על הכביש אני לא מתעניין ברמת האושר או העושר של האדם שנוהג בה, אני פשוט רואה בו כתורם, תורם לזה שפורשה יפתחו מכוניות מעניינות וספורטיביות.

הונדה בשנות ה80 מכרו המון אקורד, בעיקר בארה"ב ובתחילת שנות ה90 בעזרתו של הנהג Ayrton Senna ז"ל פיתחו את הNSX הנהדרת, מישהו מתנגד?

ניסאן מכרו כנראה בשנים האחרונות המון מיקרות, מספיק בשביל שיהיה להם המון כסף לפתח את הGT-R המטריפה, לי זה לא מפריע.

כל הכבוד לנוהגים בקאיין ופנאמרה, הם עושים מצווה לעולם והם אפילו לא יודעים את זה. מגיע להם אוסקר.

אני מבקש מחברי הפורום להצדיע לכל פנאמרה או קאיין שעוברת.

 

דניאל.

[Derish]

אני מבקש מחברי הפורום להצדיע לכל פנאמרה או קאיין שעוברת.

 

זהירות, אתה מרים להנחתה... (דומני כי פרדיננד פורשה עצמו היה בין המצדיעים בשנות ה-40)

[discoTD5]

אתה מזכיר לי שיחה שהתקיימה באמת ביום שישי האחרון בפתח מלון בסרדיניה.

אני יוצא מפתח המלון עם פאולו נציג הרץ בשביל לקחת את הפיאסטה שהזמנתי, ואשר חונה מעבר לכביש. מול מדרגות המלון חונה מאזראטי חדשה יפהפיה..וכך היה הדו שיח:

אני: אפשר לשדרג?

פאולו: מה?

אני: לשדרג את הפיאסטה?

פאולו: למה? (WHY?)

אני: תביא את המפתחות של המאזראטי...

פאולו: מה?

אני: המאזראטי...במקום הפיאסטה? נסגור את הניירת אח"כ...

 

כעת ירד לפאולו האסימון, חיוך של אושר התפשט על פניו, הוא זנח לרגע את הרשמיות שלו כנציג הרץ...הפכנו לחברים...

[Vw-golf]

 

והערה אחרונה, פילוסופית, לעניין האושר. אין בין אושר, שלווה ושקט נפשי דבר וחצי דבר עם צרכנות אובססיבית; של מכוניות, טלפונים סלולריים או נעליים של מנולו בלניק. החיפוש המתמיד אחרי "הדבר הבא" הוא האנטיתזה לכל הנ"ל. האושר אינו קבוע אלא רגעי, בא והולך - ועל מנת להיות במצב תודעתי שיאפשר לך לחוש את הרגע, להנציח אותו ולצרוב אותו בתודעתך שלך, שלווה ושקט נפשי יסייעו לך לחוש אותו. העובדה שאדם מחליף את מכונית הספורט שלו לג'יפ, מכונית סאלון מפוארת וחוזר חלילה מדי כמה חודשים מעידה על חוסר היכולת להנות ממשהו או להיקשר אליו לאורך זמן. אושר? ממש לא.

 

אתה כ"כ צודק, אני יושב עם פה פתוח!

[bagira]

 

והערה אחרונה, פילוסופית, לעניין האושר. אין בין אושר, שלווה ושקט נפשי דבר וחצי דבר עם צרכנות אובססיבית; של מכוניות, טלפונים סלולריים או נעליים של מנולו בלניק. החיפוש המתמיד אחרי "הדבר הבא" הוא האנטיתזה לכל הנ"ל. האושר אינו קבוע אלא רגעי, בא והולך - ועל מנת להיות במצב תודעתי שיאפשר לך לחוש את הרגע, להנציח אותו ולצרוב אותו בתודעתך שלך, שלווה ושקט נפשי יסייעו לך לחוש אותו. העובדה שאדם מחליף את מכונית הספורט שלו לג'יפ, מכונית סאלון מפוארת וחוזר חלילה מדי כמה חודשים מעידה על חוסר היכולת להנות ממשהו או להיקשר אליו לאורך זמן. אושר? ממש לא.

אני בוחר להצדיע לך (ולא לאיזה פאנמארה מופלצת)!

 

ניתוח מדויק להפליא וכבר אמר על זה מאיר אריאל :

 

והנה נחיל של אייטמים, סלבריטים

סמול טוק שוארים, ביג פארט בלוארים

אגו סטריפרים, בודי טריפרים

במעוף מדרינק לדרינק.

זהו שיר בלי שם המתאר את

הOUTיות המיידית של INיות כפייתית.

[504L]

אתה מזכיר לי שיחה שהתקיימה באמת ביום שישי האחרון בפתח מלון בסרדיניה.

אני יוצא מפתח המלון עם פאולו נציג הרץ בשביל לקחת את הפיאסטה שהזמנתי, ואשר חונה מעבר לכביש. מול מדרגות המלון חונה מאזראטי חדשה יפהפיה..וכך היה הדו שיח:

אני: אפשר לשדרג?

פאולו: מה?

אני: לשדרג את הפיאסטה?

פאולו: למה? (WHY?)

אני: תביא את המפתחות של המאזראטי...

פאולו: מה?

אני: המאזראטי...במקום הפיאסטה? נסגור את הניירת אח"כ...

 

כעת ירד לפאולו האסימון, חיוך של אושר התפשט על פניו, הוא זנח לרגע את הרשמיות שלו כנציג הרץ...הפכנו לחברים...

 

גם אתה יכול לחייך. לעומת הגרנדה פונטו דיזל העלובה ששכרתי בסרדיניה, הפיאסטה היא כמעט מאזרטי

[Ahbarony]

אני לא מבין למה קשה לאנשים לעכל מכונית לא שגרתית של מותג?

גם אני חשבתי שקאיין מיותרת ומוטב היה להסתפק בטאורג. הייתה לנו כזאת בבית וחשבתי שקאיין לא תוכל להפתיע אותי.

עד שנהגתי באחת. במקרה זאת הייתה טורבו S.

השוס היה בדמות כסא תינוק ובמבה מפוזרת מאחורה בדיוק כמו באוטו של אשתי.

האמת, גם האוטו הזה היה אוטו של אשה.

למרות כל זה, קאיין עדיין רכב לגיטימי בעיני ואפילו נוח.

הייתי רוצה אחת.

[Derish]

הערה אחרונה, פילוסופית, לעניין האושר. אין בין אושר, שלווה ושקט נפשי דבר וחצי דבר עם צרכנות אובססיבית; של מכוניות, טלפונים סלולריים או נעליים של מנולו בלניק. החיפוש המתמיד אחרי "הדבר הבא" הוא האנטיתזה לכל הנ"ל. האושר אינו קבוע אלא רגעי, בא והולך - ועל מנת להיות במצב תודעתי שיאפשר לך לחוש את הרגע, להנציח אותו ולצרוב אותו בתודעתך שלך, שלווה ושקט נפשי יסייעו לך לחוש אותו. העובדה שאדם מחליף את מכונית הספורט שלו לג'יפ, מכונית סאלון מפוארת וחוזר חלילה מדי כמה חודשים מעידה על חוסר היכולת להנות ממשהו או להיקשר אליו לאורך זמן. אושר? ממש לא.

 

אתה כ"כ צודק, אני יושב עם פה פתוח!

 

אני בוחר להצדיע לך

 

כולכם צודקים כמובן בתיאוריה, אבל אני בספק אם מי מכם חווה את התחושה הזאת וחי את החיים האלה בעצמו ועל בשרו. קטונתי מלהגיד לכם איך להתנהג, אבל למדתי עם השנים לא לשפוט איש עד שאגיע למצבו, ולנסות לגלות אמפתיה לכל אדם, גם אם לדעתי הוא חלאת המין האנושי. כאמור, כל עוד הרגלי הצריכה של האנשים האלה לא פוגעים באנשים אחרים, אני שומר את הביקורת כלפיהם ואת הסטנדרטים הגבוהים שלי לעצמי.

[504L]

כולכם צודקים כמובן בתיאוריה, אבל אני בספק אם מי מכם חווה את התחושה הזאת וחי את החיים האלה בעצמו ועל בשרו. קטונתי מלהגיד לכם איך להתנהג, אבל למדתי עם השנים לא לשפוט איש עד שאגיע למצבו, ולנסות לגלות אמפתיה לכל אדם, גם אם לדעתי הוא חלאת המין האנושי. כאמור, כל עוד הרגלי הצריכה של האנשים האלה לא פוגעים באנשים אחרים, אני שומר את הביקורת כלפיהם ואת הסטנדרטים הגבוהים שלי לעצמי.

 

עם כל הכבוד לאהבת האדם באשר הוא, אני לא מבין מדוע אתה חוזר לעניין בעלי הרכב, שהוא ממש לא רלוונטי להערתי המקורית. אני לא אוהב את הפנמרה בגלל מה שהיא ובגלל איך שהיא נראית. טרם נהגתי באחת - ולאור מה שקראתי בעתונות הזרה, אני לא הולך לישון כל לילה בתחושה של החמצה...

 

נהגתי בקאיין V8 האטמוספרי מהדור המקורי. בהמה מהירה וולגרית, חסרת כל עידון. הבהמה הזו היא פורשה, כפי שסבתי ז"ל רקדה בבולשוי

 

פורשה צריכה לעשות את מה שהיא יודעת, מכירה ואוהבת - הכי טוב. מתחרה ללוטוס אליס עם מנוע בוקסר 4, למשל, או מחליפה ל-928.