מוציאים את הלמברטה מהמחסן - יומן שיפוץ למברטה

[y9853]

גיחה קצרה לאיטליה.

המחשבה היתה כי במקום לשלם לחלקים כרטיס טיסה, אשלם לי ולילד עבור הכרטיס, כך שהמחיר עבור הכרטיסים יהיה פחות או יותר שווה ערך למחיר עבור הטסת החלקים ארצה, ותשלום למכס האהוב, וכל זאת כמובן כאשר אני תלוי בחסדיו של דואר ישראל.

לפיכך, דיברתי עם שני בעלי חלפים ללמברטות, שניהם באיזור מילאנו. האחד זול יותר מהשני.

 

לקחתי את הילד בהתראה על פחות מ- 12 שעות, ועלינו על מטוס לורונה.

בשדה התעופה בורונה, שכרנו רכב, ויצאנו לכיוון מילאנו.

תחנה ראשונה אצל טינו סאצ'י, היות והוא יותר זול, מתוך מחשבה שמה שלא אמצא אצלו, אוכל לקנות בחנות השניה.

לאחר חיפושים לא מועטים, הגעתי אליו.

האדון יושב בבית פרטי ביישוב הנקרא פאולו, ומשפץ למברטות להנאתו ולהנאת הסובבים. הוא מאוד לא אהב את זה שבאתי אליו, למרות ששאלתי לפני שטסתי אם זה בסדר שאבוא, ונתן לי הרגשה שהוא עושה לי טובה שהוא מוכר לי חלקים ללבמרטה.

קניתי מה שקניתי, ועזבנו את המקום.

 

יום למחרת, נסענו לקאזה למברטה (Casa lambretta), הנמצאת במרחק של כ- 30 קילומטר בערך.

מדובר בחנות רגילה לממכר חלקי חילוף, אם כי הם לא עושים משלוחים, אלא יש להם ספקים בכלמיני מקומות בעולם, ואם רוצים לקנות חלקים לא ע"י הגעה למקום, יש לעשות זאת דרך הספקים.

נכנסתי עם רשימת החלקים לחנות, והתחלתי להזמין. כשהגעתי לפריטים עבורם צריך גם מעט ידע טכני, האיש אמר שאת זה רק בעל הבית מבין, והוא יגיע בעוד דקות ספורות.

כשהגיע בעל הבית (ויטוריו), התחלנו לדבר, מפה לשם, תוך כדי זה שהוא ממשיך ומביא לי חלקים, אלבום השיפוץ של הלמברטה הקודמת נשלף מהתיק.

עצירה דרמטית.

אין יותר הבאת חלקים לשולחן, אין יותר עבודה בחנות או בסדנת השיפוץ. ויטוריו עומד ובעודו מדפדף באלבום, הוא קורא לכל עובדי החנות והסדנא לבוא ולהסתכל באלבום.

לאחר שהוא מבין מי המשוגע שעומד מולו, הוא נותן לי את כתובת המייל שלו, ומשביע אותי כי אני כותב לו באנגלית את סיפור השיפוץ של הלמברטה הקודמת - זאת שיצאה מהחול גן הילדים.

 

כשהגענו לפנס האחורי של הלמברטה, אמרתי שאני צריך סוג מסויים של פלסטיק, ורפלקטור. הוא אמר שישנם שני דגמים לפנס האחורי, ואני צריך לדעת מה יש לי, אחרת הוא לא יוכל להתאים לי את החלק הנכון. היות ולא זכרתי, הרמתי טלפון בהול לאשתי שתבדוק, אך היות ואשתי לא היתה בבית, זה לא ממש עזר. אמרתי לו אברור לי שלא משנה איזה חלק אני אקנה ממנו, אני צריך את החלק השני.

 

ביקשתי לראות את סדנת השיפוץ שלו ונעניתי בחיוב ובחיוך רחב. כמו בית מרקחת... הכל נקי ומסודר, פשוט תענוג לראות. בחוץ חיכו 4 או 5 למברטות בתור לרסטוריישן. שאלתי אותו כמה בערך עולה לעשות אצלו כזאת עבודה, והמחיר שהוא אמר לי זה פחות או יותר המחיר שעלה לי לשפץ את הלמברטה שיצאה מהחול, וזה עוד כששילמתי ימבה כסף על משלוח של החלקים ארצה (וכמובן גם למכס).

 

לאחר מכן, הוא אומר לי שיש לו מוזיאון אופנועים, הנמצא במרחק 5 דקות נסיעה משם. כמובן שרציתי כתובת מדוייקת, אך אז הוא אמר שהמוזיאון פתוח רק בימי ראשון. כשהוא ראה את האכזבה על פניי, הוא אמר לי: "חכה, אני אשלח איתך מישהו עם מפתח, והוא יראה לך את המוזיאון".

וכך, נסענו שלושתינו (הפועל שלו, הילד שלי ואני) לראות את מוזיאון האופנועים של ויטוריו.

118 אופנועים, כולם בבעלותו, דגמים מדגמים שונים, ללא אופנועי שרירים, כאשר גולת הכותרת, לע"ד, היא למברטה לממכר גלידה. אני מניח שרובנו זוכרים את האוטו גלידה שהיה עובר בשכונה, מנגן מוזיקה, ואז כל ילדי השכונה רצים אליו לקנות גלידה. אותו הדבר - רק על למברטה.

המצלמה לא נחה לרגע. צילמה וצילמה ללא הרף.

כאשר חזרנו לחנות, ויטוריו הציע לנו ללכת למסעדה קטנה וחביבה הנמצאת כ- 2 קילומטר מהחנות שלו, וכך עשינו. לא הצטערנו לרגע.

 

הגענו ארצה, עמוסים בחלקים, ועם ההגעה הביתה, הדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל על הפנס האחורי של הלמברטה...

כמובן שצדקתי...

הרי ברור שלקחתי את החלק שלא מתאים לפנס שלי, ולפיכך כעת אני מחפש פנס אחורי ללמברטה סדרה 3.

 

ולגבי תמונות...

ככל הנראה נגנבה המצלמה בהמשך הטיול, כך שאין תמונות לצערי הרב.

ברוב טפשותי לא הורדתי את התמונות למחשב מידי ערב, כך שפשוט אין לי שום תמונה. לא יכול בכלל לתאר את ההרגשה של הילד שלי כאשר גילינו שאין מצלמה.

[אומי5]

טוב יש לך תירוץ לטוס שוב ,הרי צריך לצלם ולהביא פנס אחורי .....

[XOFIRX]

אחד באפריל היה כבר, לא ??

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סתתתם,, מקווה שנהניתם ותעשו זאת שוב, גם אני חושב שבהרבה מקרים שווה ליסוע לארץ המוצא של הרכב שאתה משפץ על מנת להביא חלקים במקום התעסקות עם הרבה משלוחים.

[gnga]

במיקרה כזה תילמד קונים את שני הפנסים

[volvoforlife]

תאמין לי - אתה תותח. זו דוגמא למישהו שמבטא את כל המהות של התחביב "אספנות רכב". תענוג.

[y9853]

במיקרה כזה תילמד קונים את שני הפנסים

 

 

יש הגיון במה שכתבת, מה גם שמה שלא מתאים לי ללמברטה עם הסירה, מתאים בהחלט ללמברטה המשופצת ויכול להוות חלק חילוף מצויין.

בסה"כ לא סוף העולם, ופנס כזה יעשה את דרכו ארצה במוקדם או במאוחר.

כפי שידוע לכל מי שמשפץ מהיסוד רכב אספנות, צריך לא מעט זמן, וסבלנות ארוכה אפילו יותר.

אבל בסופו של דבר, לסוע בכלי הרכב אשר שיפצת במו ידיך, ואתה מכיר כל בורג ובורג בו - אין הרגשה טובה מזה.

[y9853]

פרס... לא שמעון, כי אם PRESS (ולא במובן של עיתון). מוצר חובה לכל מי שרוצה להכניס / להוציא מיסבים ממקומם.

 

היות ואין אני מחזיק כזה ברשותי, ארגנתי את המיסבים ושאר הירקות אשר צריכים להילחץ פנימה והחוצה בפרס, נדברתי עם יוני אופנועים וקבענו להיפגש הבוקר.

 

כבר בבוקר הסתבר כי האיטלקי הלא נחמד שמכר לי חלקים (טינו סאצ'י), ובינהם מחזירי שמן, מכר לי מחזיר שמן בגודל הלא נכון. היות ולא לקחתי איתי לאיטליה דוגמא, כי בסה"כ הייתי צריך מחזיר שמן למקום ספציפי מאוד במנוע (סמכתי עליו כי אני מקבל את הגודל הנכון) רק הבוקר הסתבר כי קיבלתי מחזיר שמן הגדול בשני מילימטר ממה שאני צריך, כך שעל הבוקר הוא קולל.

חיפוש זריז במוסכי וחנויות חלפים ירושלמים העלה חרס, וכידוע הלמברטה אומנם ישנה, אך היא עדיין יותר מתקדמת מתקופת החרסים.

היות ומחזיר השמן נמצא על המיסב, זה לא מפריע להכניס את המיסב למקומו, אלא רק לסגירת ההברגה אשר יכולה להתבצע במועד מאוחר יותר.

לאחר סיבוב המוסכים, נחתתי אצל יוני אופנועים.

לאחר פילוס דרכנו אל הפרס במוסך, התחלנו לעבוד. ראשית, חילצנו את המיסב ממנוע אחד, ולאחר מכן הרכבנו אותו במנוע השני. בנוסף, פירקנו את ה"סיילנט בלוק" של המנוע (ה"אוזניים" דרכם עובר המוט המרכזי המחבר את המנוע לשילדה), והרכבנו חדשים.

 

נכון, על פניו זה נשמע עבודה של רבע שעה גג, אך היות ויש לתמוך את המנוע מכל כיוון ע"מ לא לשבור את הבלוק, הדבר ארך שעות ארוכות.

 

בנוסף, במסגרת פילוס הדרך אל הפרס, נתקלנו בקומפרסור ישן, אשר הושאל מיוני לטובת צבע עתידי ללמברטה (חבר כבר אמר לי שיש לו פיסטולט בו ניתן יהיה להשתמש בהמשך).

 

התוכנית מחר היא להמשיך במסע החיפושים בירושלים אחרי מחזיר השמן האבוד (תוך המשך קילול טינו סאצ'י בקללות נמרצות). במידה ויימצא מחזיר השמן, אוכל להתחיל להרכיב את המנוע בחזרה, ובמידה ולא יימצא, הוא יוזמן מחו"ל.

 

כמובן שבו בזמן, אני ממשיך להיערך לניקוי חול של הלמברטה (אם כי אני עדיין בהתלבטות קשה לגבי ניקוי חול וצביעת הסירה מחדש).

 

המון תודה רבה ליוני אופנועים, אשר עזב את העבודה שלו במוסך ובא לשחק איתי בלמברטה.

[y9853]

כמעט שנתיים... איך שהזמן רץ לו...

כמעט שנתיים שלא נגעתי בה. טוב שלא חיכיתם לי. :=)

אבל היא לא בוגדנית, ולא הלכה עם אחרים אלא ישבה וחיכתה בסבלנות עד שאשוב לטפל בה.

 

העבודה עליה נעצרה בגלל משהו שכלל לא קשור אליה, איזה אירוע אישי אשר גרם לי להפסיק באחת להתעסק בהמון דברים עד לפתרונו המלא, המשיך דרך ייבוא שני גולדווינגים אספנות ארצה, הרבה טיולים עם האופנוע ברחבי הארץ, וכך, פשוט הזמן עבר חלף לו מבלי משים, בעוד הלמברטה והסירה ממתינות להן במחסן, עם כל החלקים על המדפים, ופשוט מחכות בשקט שיבוא יומן.

 

באחד מימות השבוע, התקשר אליי בחור בשם רותם ושאל אותי האם יש לי חלק מסויים שנשנאר לי מהשיפוץ של הלמברטה הקודמת. השיחה נמשכה למעלה משעה, ובין היתר דיברנו גם על מצב הלמברטה עם הסירה.

אמרתי לו שמצבה לא ממש טוב... לא נגעתי בה מלא זמן (רק היום ידעתי שעברו כמעט שנתיים מהעדכון האחרון כאן בפורום), והיא עומדת לה מפורקת כמעט לחלוטין, כאשר גם המנוע מפורק, כל החלקים נמצאים ורק הגיר נמצא בתוכו.

רותם אמר לי: "מה הבעיה? קפוץ אליי לתלביב עם המנוע והחלקים, נרכיב ביחד את המנוע. זה לא סיפור גדול".

מבלי לחשוב על זה פעמיים, אמרתי לו: "יום שישי מתאים לך?"

 

וכך, במהלך השבוע נאספו החלקים מהמדפים במחסן (כולל החלק שרותם חיפש), הוכנסו לשקיות ניילון לפי נושאים (קלאץ', שרשרת, וכו'), וביום שישי בבוקר הכל הוכנס לבאגז' של היפנית וירדנו תלביבה.

לאחר כארבע שעות של עבודה משותפת, המנוע נסגר כמעט לחלוטין.

דרך הגיר אשר עבר בדיקה מחודשת, דרך החלפה של כל חלק העשוי מגומי, התקנת הקלאץ' והשרשרת וכלה בהתקנת הצילינדר במקומו.

 

ארבע השעות האלו, היו ארבעת השעות בהן הכי נהנתי בתלביב בשנים האחרונות.

 

חרף מאמציי, מסתבר שהיו מעט חלקים אשר נשכחו בירושלים. את חלקם היו לרותם וחלק חיכו לי עד שאשוב ואבדוק אותם באופן אישי.

כעת כמעט הכל מוכן לסגירת האומים של מכסה המנוע (מסתבר שחסרים לי כמה אומים), וכן יש לי בעיה מסויימת עם המגנטו (חוט חסר, כיוון הצתה ואולי עוד בעיית ברגים קלילה), למרות שישבתי והלחמתי שם חוטים מחדש.

את בעיית האומים אפתור כבר מחר (לפחות זה התכנון), ולגבי המגנטו, כרגע התכנון הוא להיעזר בדני סילון, אבל כבר למדתי היטב לא לתכנן שומדבר רחוק מידי, מעבר לטווח של אותו יום או אותו השבוע לכל היותר.

 

מי יודע, או לי בסופו של דבר זה עוד ייסע?

(אני יודע, וזה ייסע, השאלה האמיתית היא מתי זה יקרה?)

 

תמונות...

חלק קצת בעייתי, אבל אשתדל.

לא רק שהתמונות נמצאות בפלא' והן לא באיכות מרשימה, הן גם צולמו כאשר ידיי מרוחות בשמן וגריז, דבר אשר גרם למצלמה להחליק, ולתמונות לצאת מטושטשות.

למרות זאת, אנסה להעלות אותן.

[Yishay]

תמונות...

.

 

1/6 מהקוראים ממתינה לתמונות.

רותם מצלם בלי הרף כך שחוץ מחלקי למברטה שהשלים לך יש לו גם תמונות.

ולא צריך לנסוע לתל אביב להביא אותן.........

 

ישי

[y9853]

1/6 מהקוראים ממתינה לתמונות.

רותם מצלם בלי הרף כך שחוץ מחלקי למברטה שהשלים לך יש לו גם תמונות.

ולא צריך לנסוע לתל אביב להביא אותן.........

 

ישי

 

 

דווקא רותם לא צילם בכלל.

למען האמת, באמצע העבודה הוא אומר לי לפתע: "תגיד, בא לך לצלם קצת, לא כל יום סוגרים מנוע של למברטה".

מייד נשלף הפלא', ומרוב התרגשות ושמחה כלל לא שמתי לב לטינופת שהיתה על הידיים, מה גם שהם רעדו, והתמונות נראות בהתאם =/

 

תתמודדו.

[elkmino]

לא סתם קוראים לבחור רותם למרטה.

הבחור אלוף בכלים האלו.

מוכן לעזור בכל הזדמנות.

אדם שמח מטבעו ומוכן לעזור בשביל הכיף שלו.

[y9853]

חשמל...

מעולם לא הייתי טוב בזה.

לוקחים תקע, מכניסים אותו לשקע, לוחצים על הכפתור, והופ, האור נדלק.

לחילופין, פותחים את הדלת של המקרר, והופ, האור נדלק.

 

למברטה?

חשמל?

מה הקשר???

 

מממ... צריך ניצוץ... אין ברירה.

צריך לחבר את הפלטינה למעבה (קונדנסר) ומשם לסלילים.

אין תקע ואין שקע. מצוקה...

 

אם כך, הולכים בדרך הישנה. מלחימים, או שאולי צריך לכתוב נלחמים?

אחרי מאבק ממושך אפילו הצלחתי להלחים את חוט החשמל באמצעות מלחם וקילו וחצי בדיל וחיברתי אותו מהפלטינה (שעוד אצטרך בעתיד (הקרוב?) לכוונה) אל המעבה ומשם לסליל.

עשיתי עבודה כל כך טובה, כך שחוט החשמל אפילו החזיק 5 דקות לפני שנפל.

 

עכשיו אני מחפש מישהו שילחים עבורי ויעשה עבודה שתחזיק לא לחמש דקות, אלא לכל אורך חיי הפלטינה והמעבה.

אם יש מתנדב מירושלים, או שיכולים להפנות אותי לאחד כזה - אשמח. למי שיודע איך עושים את זה, זה לא צריך לקחת יותר מדקות ספורות של עבודה.

גם אם יש מישהו שמוכן ללמד אותי איך לעזאזל נלחמים, אופס - מלחימים, אשמח ללמוד. כלומר, תיאורטית אני יודע את זה היטב, אבל הפן המעשי "קצת" לוקה בחסר אצלי.

 

לאחר ההלחמה, מה שיישאר ע"מ לסיים באופן מוחלט וסופי עם המנוע יהיה לכוון את המרווח בפלטינה (לא צריכה להיות בעיה גדולה מידי), ואת ההצתה (אני מקווה שגם זה לא אמור להיות בעיה גדולה מידי, אבל זה סוג של חשמל, אז יש מצב שזה יהיה מעט בעייתי עבורי).

[yonico]

חשמל...

מעולם לא הייתי טוב בזה.

לוקחים תקע, מכניסים אותו לשקע, לוחצים על הכפתור, והופ, האור נדלק.

לחילופין, פותחים את הדלת של המקרר, והופ, האור נדלק.

 

למברטה?

חשמל?

מה הקשר???

 

מממ... צריך ניצוץ... אין ברירה.

צריך לחבר את הפלטינה למעבה (קונדנסר) ומשם לסלילים.

אין תקע ואין שקע. מצוקה...

 

אם כך, הולכים בדרך הישנה. מלחימים, או שאולי צריך לכתוב נלחמים?

אחרי מאבק ממושך אפילו הצלחתי להלחים את חוט החשמל באמצעות מלחם וקילו וחצי בדיל וחיברתי אותו מהפלטינה (שעוד אצטרך בעתיד (הקרוב?) לכוונה) אל המעבה ומשם לסליל.

עשיתי עבודה כל כך טובה, כך שחוט החשמל אפילו החזיק 5 דקות לפני שנפל.

 

עכשיו אני מחפש מישהו שילחים עבורי ויעשה עבודה שתחזיק לא לחמש דקות, אלא לכל אורך חיי הפלטינה והמעבה.

אם יש מתנדב מירושלים, או שיכולים להפנות אותי לאחד כזה - אשמח. למי שיודע איך עושים את זה, זה לא צריך לקחת יותר מדקות ספורות של עבודה.

גם אם יש מישהו שמוכן ללמד אותי איך לעזאזל נלחמים, אופס - מלחימים, אשמח ללמוד. כלומר, תיאורטית אני יודע את זה היטב, אבל הפן המעשי "קצת" לוקה בחסר אצלי.

 

לאחר ההלחמה, מה שיישאר ע"מ לסיים באופן מוחלט וסופי עם המנוע יהיה לכוון את המרווח בפלטינה (לא צריכה להיות בעיה גדולה מידי), ואת ההצתה (אני מקווה שגם זה לא אמור להיות בעיה גדולה מידי, אבל זה סוג של חשמל, אז יש מצב שזה יהיה מעט בעייתי עבורי).

 

 

 

במחיר של כוס קפה ללא עוגה אפשר לעשות עיסקה

[oferbz]

יפה יוני כל הכבוד שיפוץ מאתגר ללא ספק

בהצלחה

[y9853]

במחיר של כוס קפה ללא עוגה אפשר לעשות עיסקה

 

זה תלוי כמה סוכר בקפה....