כמה תובנות מטיול נהיגה של שלושה שבועות בארה"ב

[איתן_כ]

אתחיל בזה שבניגוד לפעמים הקודמות שלי בארה"ב, הפעם אין לי מה לספר על מכוניות ספורט מלהיבות שנהגתי בהן, כי ילד במושב האחורי ושלוש מזוודות גדולות, אילצו אותי, בצער רב, להגיד "לא" להצעה באוויס לשדרג לקמארו SS חדשה תמורת 20 דולר ליום. שלושת המכוניות ששכרתי בשלושת האיזורים השונים שהיינו בהם (צפון מדינת ניו יורק, פלורידה וכן לאס וגאס והקניונים הגדולים) היו מאכזבות למדי.

בניו יורק ביקשתי לשדרג את הקאיה שהוצעה לי וקיבלתי זוועה מוטורית בשם טויוטה אוואלון, שהיא מכונית הדגל תחת מותג טויוטה, הממוקמת דרגה אחת מעל הקאמרי. אין ספק שהמכונית מיועדת אך ורק לשוק האמריקאי ומלבד זה שהיא ארוכה ומרווחת אין שום דבר טוב להגיד עליה.

בפלורידה קיבלנו את הפונטיק Vibe, מכונית האצ'בק חדשה עם הרבה פלסטיק פשוט שגרמה לי להתגעגע לפוקוס שעולה עליה בהכל.

בלאס וגאס כבר שכרנו רכב אחד לכל המשפחה המורחבת - פורד E150 - משהו בסדר גודל של סוואנה, שגרם לכל אחד מאיתנו שנהג בה להרגיש כאילו הרכב שט על הכביש ללא אחיזה של ממש ועוד רגע נזרק לשוליים.

הרכב היה טוב לגיבוש המשפחה המורחבת, אך למי שמחפש חסכון, עדיף לו שישכור שתי מכוניות, הן מבחינת עלות השכירות והן מבחינת צריכת הדלק (הפורד עשתה בסביבות 5 ק"מ לליטר).

הנה כמה תובנות מהטיול:

1. מי שנוסע לארה"ב וטרם היה באיזור נבאדה, יוטה ואריזונה - שיתמקד באיזור הזה שהוא היפה ביותר שהייתי בו בארה"ב.

בשביל נופי הרים, ים, יערות ואגמים מספיק לנסוע לאירופה וחבל על הכרטיס לארה"ב. לעומת זאת, איזורי מדבריות כמו שיש שם, בעיקר במדינת יוטה, לא ראיתי בשום מקום. גם הנהיגה מהנה מאוד, למרות אכיפת המהירות הדרקונית. נהניתי הרבה יותר מאשר בכבישים בארה"ב שאמורים להיות מהנים, כמו כביש מס' 1 בקליפורניה, הכביש לקי ווסט, או איזור ניו אינגלנד.

2. בהשוואה לביקור שלי לפני שנתיים, הטנדרים עדיין שולטים. המכוניות החדשות שיש הרבה בכביש ושלא היו לפני שנתיים: דגם חדש של פוקוס (שאין לי מושג על מה הוא מבוסס, הוא שונה לחלוטין מהדור הראשון וגם מהדור השני), ה C קלאס החדשה וכמובן הקאמרו.

לעומת זאת, הגולף החדשה טרם הגיעה לארה"ב.

3. כחובב מרצדס, שמתי לב שכמעט כולן הן C קלאס ו E קלאס (ראיתי רק E אחת מהדגם החדש), למרות החיבה של האמריקאים למכוניות גדולות, יש פחות S קלאס מישראל.

אגב, מה S קלאס רואים כמה משנות ה 80 (הדגם שיוצר כמדומני עד 1991) אבל לא ראיתי אף S קלאס מהדגם של שנות ה 90. יש גם כמה C ספורט קופה, שחשבתי שלא יובאה לארה"ב.

4. בגלל טעות בפניה, נקלענו בבוקר שבת אחד לכנס של בעלי מכוניות ספורט בריטיות קלאסיות בעיירה וודסטוק בצפון מדינת ניו יורק (פסטיבל וודסטוק המיתולוגי נערך בעצם בעיירה הסמוכה בית-אל).

כמובן שזה מייד שינה את התכניות להמשך היום.

אם זה היה בבריטניה, אז לא הייתי מופתע, אבל מדובר בארה"ב שהשגת חלפים בה עבור מכוניות כאלה לא אמורה להיות קלה יותר מאשר בישראל.

ובכל זאת היו שם שורה של יגואר E טייפ, לוטוסים מכמה דגמים, מגוון גדול של MG וטריומף ואפילו מכונית אמפיבית אחת. נשארנו עד הפיזור וכל המכוניות עזבו בנסיעה.

אם היה מדובר בכנס של בעלים מכל ארה"ב לא הייתי עושה השוואה לישראל, אבל על החלונות של המכוניות היה את שם הבעלים וכתובתו. כולם היו מהעיירה וודסטוק והעיירות הסמוכות לה, איזור שלהערכתי יש בו פחות אנשים מאשר בת"א ור"ג.

אם זה מעניין מישהו, אעלה את התמונות שצילמתי.

5. תמיד כשאני בחו"ל ונתקל בנהגים אדיבים אני נעצב, כי זה מזכיר לי שזה שבישראל הכביש הוא שדה קרב. הפעם הייתי צריך להחזיר את המכונית השכורה במרכז מנהטן, שזו הפעם הראשונה שאני נוהג בה.

שמחתי לגלות מקום עם נהגים עצבניים הרבה יותר מת"א.

6. מי שנוסע לארה"ב עם ילדים שצריכים מושב בטיחות - שריינו יותר משעה (!!!) עבור התקנת כל כסא.

זה קרה בכל שלושת הפעמים ששכרנו רכב.

למרות שהזמנו מראש, עובדי ההשכרה צריכים לחפש כסא במחסן, אחר כך מגלים שחסרים חלקים בכסא וצריך להחליף שלוש פעמים עד שמוצאים כסא מתאים, אחר כך צריך להתווכח עם העובד על זה שאני לא מוכן לכסא שיש בו רק נקודת עיגון אחת ובסוף לאחר מאמצים רבים מותקן הכסא ואפשר סוף סוף לצאת לדרך.

כשאין ילדים פשוט מתניעים ונוסעים.

[ezuf]

תודה על הרשמים נקווה שפעם הבאה תהנה יותר

[איתן_כ]

נהניתי מאוד. פשוט הפעם לא שכרתי מכוניות מהנות.

 

עוד טיפ שאני יכול לתת זה אם רוצים לשכור רכב עם GPS אז לשכור מהרץ כי הם לא לוקחים תוספת מחיר, ה GPS קבוע ברכב ולא צריך להיסחב איתו כל פעם. הוא יותר ידידותי למשתמש מה GPS - ים הניידים ששכרנו בחברות ההשכרה האחרות.

 

מצורפות התמונות שצילמתי ממפגש הבריטיות הקלאסיות בוודסטוק

[Eviatar]

אני נוסע פה עם הג'י פי אס שלי ואני מעדיף את התוכנה שלי IGO8 על התוכנות פה

[איתן_כ]

יש לי גם GPS של מיו עם מפות של אירופה וצפון אמריקה, אבל אם נותנים לך GPS בלי תוספת תשלום שהוא קבוע ברכב, אז זו אופציה עדיפה לדעתי.

אגב, גם בישראל אני כבר לא משתמש בו כי יש לי באוטו את הפלאפון הקבוע של טליט.

האיכות היא נושא שאפשר להתווכח עליו, אבל עצם העובדה שלא צריך לשלוף בכל חניה היא יתרון מכריע.

בהולנד פרצו לי את האוטו וגנבו לי את התושבת של ה Tom Tom (שבחברת ההשכרה חייבו עליו כמעט כמו עלות GPS) ומאז אני מפחד.

[S^M]

בתמונה הראשונה משמאל ישנה שורה של מכוניות ספורט ישנות.

מישהו יודע איזה רכבים אלה?

[TheWolf]

חזרתי עכשיו מטיול בארה"ב בה שכרתי רכב והדגמים שקבלתי היו:

 

1. דודג' קליבר - זוועה של רכב, שט כמו סירה על הכביש ורמת אבזור דומה לרכבים משנות ה80, צריכה 25MPG.

2. טויוטה מטריקס - רכב נוח מאוד ונחמד לנהיגה, לא אהבתי את הדשבורד אשר היה שקוע מאוד סטייל המזדה 3 החדשות, קצת יותר טובה בצריכת הדלק.

3. קיה אופטימה - כאשר הגעתי ללה גווארדיה להחליף רכב נאמר לי שאני מקבל את הקיה, הרמתי גבה רצינית, האחראי בסוכנות ההשכרה טען כי הרכב מצויין ואין לי סיבה לדרוש טויוטה ברמה דומה. אמרתי לעצמי גם ככה הרכב ישב בחניון עכשיו כמה ימים ולאחר מכן כמה שעות נהיגה בודדות עד לבוסטון, אז ניקח.

להפתעתי הרבה הרכב היה מהנה יותר משתי המכוניות הקודמות, גם בהתנהגות, גם בכח ותאוצה וגם ברמת האבזור. הקיה היחידה שהייתה בעלת בקרת שיוט! שזה פרט אשר מאד מאד מאד חסר לי בכמה אלפי הקילומטרים הקודמים שעברתי בטיול.

שקע USB בקונסולה הראשית ושליטה מההגה על המערכת ועוד. כמו כן, מיכל דלק מעל 70 ליטר, באחרות בערך 50.

 

בכל אופן לכל אלה שקוראים את השרשור, אני ממליץ על חברת THRIFTY/DOLLAR, מחירים זולים ושירות מצויין במרכזי השירות שלהם. שירות טלפוני מתחת למצופה אך ניתן לבקש לדבר עם SUPERVISOR במידה והנציג לא מבין את פנייתכם והם (הסופרוויסורים) מאד יעילים בטיפול בפניות.

 

לגבי הנהיגה עצמה, מסכים שנהנתי מאד מתחושת הרוגע בכביש, חוץ מבניו יורק סיטי, כמו אזור מלחמה, משווה לנהיגה בתאילנד. אזור מנהטן מפחיד בעיקר לא רק בגלל הרכבים אשר חותכים אותך בפראיות מכל עבר אלא בגלל הולכי הרגל.

 

My 2 cents.

 

 

 

עריכה:

נסעתי עם הTOMTOM או איך שאני וזוגתי החלטנו לקרוא לו: טומטום (עם שורוק ). די יעיל ונוח לשימוש, כולל POI מעולים, מקריאה בפורום מטיילים אני לא בטוח שהIGO מכיל POI מפורטות ורבות כמו הג'רמין או הטום טום.

[Benni Haspel]

אתחיל בזה שבניגוד לפעמים הקודמות שלי בארה"ב, הפעם אין לי מה לספר על מכוניות ספורט מלהיבות שנהגתי בהן, כי ילד במושב האחורי ושלוש מזוודות גדולות, אילצו אותי, בצער רב, להגיד "לא" להצעה באוויס לשדרג לקמארו SS חדשה תמורת 20 דולר ליום. שלושת המכוניות ששכרתי בשלושת האיזורים השונים שהיינו בהם (צפון מדינת ניו יורק, פלורידה וכן לאס וגאס והקניונים הגדולים) היו מאכזבות למדי.

בניו יורק ביקשתי לשדרג את הקאיה שהוצעה לי וקיבלתי זוועה מוטורית בשם טויוטה אוואלון, שהיא מכונית הדגל תחת מותג טויוטה, הממוקמת דרגה אחת מעל הקאמרי. אין ספק שהמכונית מיועדת אך ורק לשוק האמריקאי ומלבד זה שהיא ארוכה ומרווחת אין שום דבר טוב להגיד עליה.

בפלורידה קיבלנו את הפונטיק Vibe, מכונית האצ'בק חדשה עם הרבה פלסטיק פשוט שגרמה לי להתגעגע לפוקוס שעולה עליה בהכל.

בלאס וגאס כבר שכרנו רכב אחד לכל המשפחה המורחבת - פורד E150 - משהו בסדר גודל של סוואנה, שגרם לכל אחד מאיתנו שנהג בה להרגיש כאילו הרכב שט על הכביש ללא אחיזה של ממש ועוד רגע נזרק לשוליים.

הרכב היה טוב לגיבוש המשפחה המורחבת, אך למי שמחפש חסכון, עדיף לו שישכור שתי מכוניות, הן מבחינת עלות השכירות והן מבחינת צריכת הדלק (הפורד עשתה בסביבות 5 ק"מ לליטר).

הנה כמה תובנות מהטיול:

1. מי שנוסע לארה"ב וטרם היה באיזור נבאדה, יוטה ואריזונה - שיתמקד באיזור הזה שהוא היפה ביותר שהייתי בו בארה"ב.

בשביל נופי הרים, ים, יערות ואגמים מספיק לנסוע לאירופה וחבל על הכרטיס לארה"ב. לעומת זאת, איזורי מדבריות כמו שיש שם, בעיקר במדינת יוטה, לא ראיתי בשום מקום. גם הנהיגה מהנה מאוד, למרות אכיפת המהירות הדרקונית. נהניתי הרבה יותר מאשר בכבישים בארה"ב שאמורים להיות מהנים, כמו כביש מס' 1 בקליפורניה, הכביש לקי ווסט, או איזור ניו אינגלנד.

2. בהשוואה לביקור שלי לפני שנתיים, הטנדרים עדיין שולטים. המכוניות החדשות שיש הרבה בכביש ושלא היו לפני שנתיים: דגם חדש של פוקוס (שאין לי מושג על מה הוא מבוסס, הוא שונה לחלוטין מהדור הראשון וגם מהדור השני), ה C קלאס החדשה וכמובן הקאמרו.

לעומת זאת, הגולף החדשה טרם הגיעה לארה"ב.

3. כחובב מרצדס, שמתי לב שכמעט כולן הן C קלאס ו E קלאס (ראיתי רק E אחת מהדגם החדש), למרות החיבה של האמריקאים למכוניות גדולות, יש פחות S קלאס מישראל.

אגב, מה S קלאס רואים כמה משנות ה 80 (הדגם שיוצר כמדומני עד 1991) אבל לא ראיתי אף S קלאס מהדגם של שנות ה 90. יש גם כמה C ספורט קופה, שחשבתי שלא יובאה לארה"ב.

4. בגלל טעות בפניה, נקלענו בבוקר שבת אחד לכנס של בעלי מכוניות ספורט בריטיות קלאסיות בעיירה וודסטוק בצפון מדינת ניו יורק (פסטיבל וודסטוק המיתולוגי נערך בעצם בעיירה הסמוכה בית-אל).

כמובן שזה מייד שינה את התכניות להמשך היום.

אם זה היה בבריטניה, אז לא הייתי מופתע, אבל מדובר בארה"ב שהשגת חלפים בה עבור מכוניות כאלה לא אמורה להיות קלה יותר מאשר בישראל.

ובכל זאת היו שם שורה של יגואר E טייפ, לוטוסים מכמה דגמים, מגוון גדול של MG וטריומף ואפילו מכונית אמפיבית אחת. נשארנו עד הפיזור וכל המכוניות עזבו בנסיעה.

אם היה מדובר בכנס של בעלים מכל ארה"ב לא הייתי עושה השוואה לישראל, אבל על החלונות של המכוניות היה את שם הבעלים וכתובתו. כולם היו מהעיירה וודסטוק והעיירות הסמוכות לה, איזור שלהערכתי יש בו פחות אנשים מאשר בת"א ור"ג.

אם זה מעניין מישהו, אעלה את התמונות שצילמתי.

5. תמיד כשאני בחו"ל ונתקל בנהגים אדיבים אני נעצב, כי זה מזכיר לי שזה שבישראל הכביש הוא שדה קרב. הפעם הייתי צריך להחזיר את המכונית השכורה במרכז מנהטן, שזו הפעם הראשונה שאני נוהג בה.

שמחתי לגלות מקום עם נהגים עצבניים הרבה יותר מת"א.

6. מי שנוסע לארה"ב עם ילדים שצריכים מושב בטיחות - שריינו יותר משעה (!!!) עבור התקנת כל כסא.

זה קרה בכל שלושת הפעמים ששכרנו רכב.

למרות שהזמנו מראש, עובדי ההשכרה צריכים לחפש כסא במחסן, אחר כך מגלים שחסרים חלקים בכסא וצריך להחליף שלוש פעמים עד שמוצאים כסא מתאים, אחר כך צריך להתווכח עם העובד על זה שאני לא מוכן לכסא שיש בו רק נקודת עיגון אחת ובסוף לאחר מאמצים רבים מותקן הכסא ואפשר סוף סוף לצאת לדרך.

כשאין ילדים פשוט מתניעים ונוסעים.

מקנא בך

גם בכנס בהרשי שמתואר בפורום אספנות, היו הרבה (יחסית) ספורטיביות אנגליות וכנראה שאין בעיית חלפים.

במקום לשכור במנהטן אני נוהג לשכור באחד משדות התעופה הגדולים, בעיקר ניוארק שהוא "מוטה מערבה".

הרכב ששכרתי לפני כשבועיים היה שבי מליבו חדשה. ממש נחמד והעיקר, עם בגאז' ענק. לפני כן, לנסיעה ארוכה מאד היה לי דודג' אוונג'ר. גם רכב נחמד ונח.

אמרתי כבר שאני מקנא בך?

בני

[איתן_כ]

בתמונה הראשונה משמאל ישנה שורה של מכוניות ספורט ישנות.

מישהו יודע איזה רכבים אלה?

בתמונה השמאלית: המכונית הימנית היא לוטוס אספרי, דגם שגם הופיע באחד מסרטי ג'יימס בונד.

השניה מימין היא לוטוס אחרת, למיטב זכרוני אליז.

הרכב האדום בחלק השמאלי של התמונה הוא רכב אמפיבי ויש לו גם מדחף כמו של סירה בחלק האחורי.

2. טויוטה מטריקס - רכב נוח מאוד ונחמד לנהיגה, לא אהבתי את הדשבורד אשר היה שקוע מאוד סטייל המזדה 3 החדשות, קצת יותר טובה בצריכת הדלק.

הפונטיאק VIBE ששכרתי והטיוטה מטריקס הן על אותו בסיס.

[Benni Haspel]

הרכב האמפיבי הוא "אמפיקאר" תוצרת גרמניה.

ראו כאן:

http://en.wikipedia.org/wiki/Amphicar

[S^M]

התכוונתי ראשונה משמאל כשהספירה מתחילה מהמרכז, יש שורה של רכבים מאותו סוג, אילו רכבים אלה?

[איתן_כ]

מזל שבני בפורום, כדי לגלות שמכונית גרמנית התפלחה למפגש בריטיות

המכוניות הזהות בתמונה השניה משמאל הן כולן יגואר E טייפ.

כשהייתי מגיע למפגשים באצטדיון ר"ג לפני לא מעט שנים, היה חבר פורום מרמת השרון שהגיע עם E טייפ של אביו.