בעיה מסתורית של התחממות פיג'ו 106

[ravidp18]

אולי לא הסברתי את שאלתי היטב. אנסה שוב, מזווית אחרת:

 

כאשר עולים בעליה ממושכת, חום המנוע עולה במקצת. למה? הרי - לפי שיטתך - התרמוסטט פתוח לחלוטין (כי הגענו אל העליה בחום מנוע רגיל), ומערכת הקירור תקינה ויכולה לקרר גם את ההספק הגדול יותר של המאמץ הכרוך בעליה. אם כן, מה הסיבה לכך שחום המנוע עולה - גם במערכת תקינה - כאשר נוסעים בעליה?

 

דני

 

 

תשובה:

לגבי מה שציינת על כך שחום המנוע עולה במקצת בעלייה -- זה לא נכון לגבי כל רכב.. הקורולה והקארינה שלנו אף פעם המחוג שלהם לא זז ולא נע אפילו לא במעט ,ותמיד היה באמצע! הודות למבנה ולמידות הרדיאטור העצום שלהם.

לגבי הרכבים הצרפתיים שבנויים מראש לארצות קרות- המנוע מתחמם יותר בצורה טבעית ,כלומר- צורך יותר דלק (ומכאן ההתחממות) בעוד זה בא על חשבון המהירות(ובכך מופסד הקירור הטבעי של הרדיאטור ביחס לכמות התערובת).

 

אם הרדיאטור היה גדול יותר, הוא היה יכול להתמודד עם הטמ"פ הגבוהה גם תחת עבודת המנוע בהספק מלא במהירות שאינה תואמת את ההספק.

[ToMeR]

אל תשכח את ההבדל בחיישנים בין הצרפתים ליפנים.

 

בצרפתיות המחוג חום זז באופן קבוע לעומת היפניות ששם יש חיישן אחר שנותן טווח מסויים ומראה טמפרטורה בקפיצות. זה שהמחוג לא עלה אצלך ברכב לא אומר שהטמפרטורה נשארה זהה.

[dny]

יש מכוניות שבהן מד המהירות בנוי כך שלא יראה את השינוי הזה. אף על פי כן הוא קיים. אולי זה נשמע קצת כמו "קונספירציה", אבל זה כך. ההגיון הוא שלאדם שלא מבין ולא רוצה להבין במנוע שום דבר, יותר נחמד ומרגיע לראות מחוג חום שלא זז בכלל (התגובה שלך מראה את זה). אם החום עולה מעבר לרגיל, המחוג יראה את זה.

 

דני

[שמר]

אולי לא הסברתי את שאלתי היטב. אנסה שוב, מזווית אחרת:

 

כאשר עולים בעליה ממושכת, חום המנוע עולה במקצת. למה? הרי - לפי שיטתך - התרמוסטט פתוח לחלוטין (כי הגענו אל העליה בחום מנוע רגיל), ומערכת הקירור תקינה ויכולה לקרר גם את ההספק הגדול יותר של המאמץ הכרוך בעליה. אם כן, מה הסיבה לכך שחום המנוע עולה - גם במערכת תקינה - כאשר נוסעים בעליה?

 

דני

 

אצלי בארבע מכוניות צרפתיות אין שום הבדל (מבחינת חום מנוע) בין עלייה ממושכת לנסיעה בעיר או לנסיעה בשיוט בינעירוני (הסתייגות קלה, בחורף יש ירידה בטמפ' בשיוט בינעירוני). התרמוסטט לא פתוח לפי שיטתי, אלא מעצם העובדה שהוא תוכנן לכך.

 

תשובה:

לגבי מה שציינת על כך שחום המנוע עולה במקצת בעלייה -- זה לא נכון לגבי כל רכב.. הקורולה והקארינה שלנו אף פעם המחוג שלהם לא זז ולא נע אפילו לא במעט ,ותמיד היה באמצע! הודות למבנה ולמידות הרדיאטור העצום שלהם.

לגבי הרכבים הצרפתיים שבנויים מראש לארצות קרות- המנוע מתחמם יותר בצורה טבעית ,כלומר- צורך יותר דלק (ומכאן ההתחממות) בעוד זה בא על חשבון המהירות(ובכך מופסד הקירור הטבעי של הרדיאטור ביחס לכמות התערובת).

 

אם הרדיאטור היה גדול יותר, הוא היה יכול להתמודד עם הטמ"פ הגבוהה גם תחת עבודת המנוע בהספק מלא במהירות שאינה תואמת את ההספק.

 

דני ענה לך, ובכ"ז אענה וארחיב:

1. מד החום ברוב המכוניות אינו לינארי, אלא היצרנים בוחרים לעשות מיצוע (מלשון ממוצע) של הטמפ' ולהציגה בפני הנהג כקבועה. PSA בחרו בשיטה הלינארית (שינוי בטמפ' = שינוי בתצוגה בשעון).

2. תאמין או לא, אבל אפילו הצרפתית מודעים לכך שכאן (ובארצות נוספות) הטמפ' הממוצעת בחוץ גבוהה יותר. לפיכך הם מציידים את המכוניות במע' קירור גדולה ו/או חזקה יותר (SPEC שונה).

 

אל תשכח את ההבדל בחיישנים בין הצרפתים ליפנים.

 

בצרפתיות המחוג חום זז באופן קבוע לעומת היפניות ששם יש חיישן אחר שנותן טווח מסויים ומראה טמפרטורה בקפיצות. זה שהמחוג לא עלה אצלך ברכב לא אומר שהטמפרטורה נשארה זהה.

 

זה לא החיישן , אלא המעגל המפעיל את השעון. מעגל X (בצרפתיה) יתרגם שינוי של יח' התנגדות אחת (נניח 1 אוהם) לשינוי של 10 מעלות בשעון, בעוד שמעגל Y (יפנית או שבדית, לא משנה) לא יתרגם את אותו שינוי בתחום מוגדר מראש (נניח לרגע שטמפ' בין 70-100 מתבטאת בההתנגדות החיישן של 8-10 אוהם, המעגל עדיין ייתן את אותו מתח הפעלה לשעון).

[dny]

שמר, האם אתה מכחיש את קיומה של התופעה של התחממות קלה בעליות ממושכות?

 

אנסה פעם נוספת:

 

אם התרמוסטט תקוע במצב פתוח, יש תופעה של קירור יתר - המנוע לא מגיע לחום הרצוי כלל. מדוע זה קורה?

 

דני

[ravidp18]

דני ושמר.. תודה רבה למדתי משהו חדש על שעוני חום.

 

אך בכל זאת- אני חושב שאם מקור הבעייה הוא הטרמוסטט כפי שדני אמר ; אם מוציאים אותו ,אזי הטמ"פ צריכה להיות נמוכה בעלייה ממושכת ברכב המדובר..

[שמר]

שמר, האם אתה מכחיש את קיומה של התופעה של התחממות קלה בעליות ממושכות?

 

אנסה פעם נוספת:

 

אם התרמוסטט תקוע במצב פתוח, יש תופעה של קירור יתר - המנוע לא מגיע לחום הרצוי כלל. מדוע זה קורה?

 

דני

 

 

אני לא מכחיש. אתה מוזמן לעלות יחד איתי בפז'ו עתיקה עם כמעט רבע מליון ק"מ - מים המלח עד המחסום של מעלה אדומים (מקווה שזו עלייה ממושכת מספיק עבורך). הטמפ' כמעט קבועה על 90 מעלות.

 

אין תופעה של קירור יתר. יש תופעה של התחממות איטית, עד להגעת המנוע לטמפ' עבודה. יש אולי שבועיים בשנה בהם ללא תרמוסטט (או תקוע פתוח) - הטמפ' תרד מעט, אבל רק בשיוט בדרכים בינעירוניות. כל שאר הזמן - החום שמייצרת הבערה במנוע הוא כזה שיגרום לתרמוסטט להיות פתוח כל הזמן.

 

 

לגבי הוצאת תרמוסטט - לא לשכוח שיש הבדל בין תרמוסטט פתוח לבין אחד שלא נמצא (זה לא ברז כדורי שיכול להיפתח במלואו. תמיד יש הפרעה לזרם המים).

[dny]

אם כך, אנו חוזרים לשאלה קודמת ששאלתי: אם התרמוסטט פתוח לחלוטין כל הזמן, מדוע אין כמעט שינוי בחום המנוע בין נסיעה רגילה לנסיעה מאומצת - כאשר ההבדל בהספק המנוע הוא בערך פי עשרה? מה הוא הדבר אשר משנה את הספק מערכת הקירור ביחס של 10:1 (בערך), אם לא התרמוסטט?

 

אם אתה רוצה לטעון שמדובר במאוורר, אז כבר עניתי - המאוורר מתפקד במצב עמידה בלבד. בשעת נסיעה יש זרימת אוויר על הרדיאטור כל הזמן.

 

עוד על נושא המאוורר - אילו היה המאוורר החשמלי של מכונית ממוצעת יכול לקרר 120 כ"ס, אז לא היו שמים בגנרטורים עם מנוע 120 כ"ס מאוורר גדול הרבה הרבה יותר מזה. כל מי שראה אי פעם גנרטור כזה יודע במה מדובר - במאוורר חזק בערך פי עשרה...

 

דני

[שמר]

המאוורר לא יודע אם הוא מתפקד במצב עמידה או נסיעה. הוא עובד בהתאם לטמפ'. בנסיעה יש מספיק אוויר שזורם על פני הרדיאטור כך שלא יהיה צורך באוויר מאולץ. אם היית יכול לחסום איכשהו את זרימת האוויר - היית רואה את המאוורר מתחיל לעבוד כמו גדול.

 

הנוזל לא מתחמם בצורה לינארית כאשר הספק המנוע עולה. אל תשכח שגם השמן משתתף בקירור המנוע וכן שיש חלוקה של אנרגיית החום בין הצילינדרים השונים.

[dny]

אין תופעה של קירור יתר. יש תופעה של התחממות איטית, עד להגעת המנוע לטמפ' עבודה.

 

בסדר גמור - תקרא לזה "התחממות איטית עד להגעה לטמפ' עבודה". שאלתי בעינה עומדת: אם, כפי שאתה טוען, התרמוסטט פתוח לגמרי עוד מלפני העליה, ואם מערכת הקירור תקינה, כלומר - מספיק חזקה לקרר את המנוע גם במאמץ העליה, אז מדוע יש "התחממות איטית" כלשהי? למה החום לא נשאר בדיוק כפי שהיה? (רמז - ההפרש מקביל בדיוק למידה שבה התרמוסטט נפתח יותר כדי להזרים יותר מים כדי להוציא מהמנוע יותר חום, מפני שמנוע שמתאמץ יותר פולט יותר חום. מאחר שהתרמוסטט נפתח באופן הדרגתי, כדי שהוא יפתח קצת יותר צריך החום לעלות קצת - וזה בדיוק מה שקורה)

 

ועוד שאלה: אם התרמוסטט פתוח לחלוטין כל הזמן, מה הוא הדבר שגורם לחום המנוע להתייצב דווקא על 90 מעלות, ולא על כל מספר אחר?

 

דני

[שמר]

אם התרמוסטט פתוח במלואו, איך הוא ייפתח עוד קצת?

מה שגורם למנוע להתייצב על 90 מעלות (בפז'ו לפחות, במכוניות אחרות זה לא לינארי, כך שאינך יודע באמת מה הטמפ'. באסטרה שהייתה לחמי זה עמד על 100) הוא מערכת האוורור. נטרל מאוורר ותראה איך הטמפ' טסה למעלה. הטמפ' לא יורדת למטה כי החום שהמנוע מייצר עולה על 90 מעלות, ומה שמונע ממנו לעבור את 90 המעלות הללו הוא מערכת האוורור.

[reis66]

מתי תבינו שהתרמוסטט לא משנה בכלל את טמפ' העבודה המקסימלית של המנוע?

גם אם תשימו תרמוסטט של 40, 70 או 90 - הטמפ' לא תשתנה (בהנחה שהתרמוסטט תקין ולא תקוע).

כל תפקידו של התרמוסטט הוא לפתוח מעבר מים מהמנוע לרדיאטור. זה הכל.

אם רכב מתחמם והתרמוסטט תקין - סיבות להתחממות יכולות להיות רדיאטור סתום,משאבת מים לא תקינה, מאווררים ו/או הפיקוד שלהם לא תקין (ואם הרכב מאבד מים, אז גם אטם ראש), אבל תרמוסטט לא יכול לשנות את הטמפ'.

 

לגבי ה-106, אני לא בטוח לכמה הוא צריך להגיע. אפשר לבדוק באוטודאטה או בהיינס את טמפ' העבודה של המאווררים, או לחכות ליאצק שאולי יהיה נחמד אליכם (לא קורה יותר מדי).

 

 

***עריכה****

מיקי, אם אתה מרשה לעצמך בתור בעל מוסך לתת עצות כאלה, אני הייתי מתרחק מהמוסך...

טרמוסטט מביא תמיד את חום המנוע לטמפרטורה שבא נפתח הטרמוסטט ורק אז יש תנועה של מים קרים

מהרדיאטור ואז מתחיל תהליך הקירור מבחנתי אל תתקרב למוסך שלי לקוחות כמוך שחצנים אני לא צריך

[שמר]

תרמוסטט לא מביא שום חום מנוע לאף מקום. מי שמחמם את נוזל הקירור הוא המנוע (יותר נכון, פעולת הבעירה הפנימית במנוע, דרך המתכת של הבלוק/ראש). התרמוסטט בסה"כ פותח מעבר של נוזל קירור חם הלאה - בעזרת סחרור המים שנוצר ע"י המשאבה (וגם בגלל החום של הנוזל) הוא נכנס אל הרדיאטור בחלק העליון. מכיוון שאי אפשר לדחוס נוזל, הנוזל החם שמגיע מהמנוע דוחף את הנוזל הקר שכבר נמצא ברדיאטור בחזרה אל תוך בלוק המנוע (ליד המשאבה) כי יש לו מעבר חופשי, שם המשאבה דואגת להמשיך לסחרר את הנוזל הקר לכיוון הצילינדרים והראש (באיזור תא השריפה הטמפ' היא החמה ביותר), מה שגורם שוב לנוזל חם לצאת אל הרדיאטור וכן הלאה.

לגבי הצעתך - מתקבלת בברכה.