איך ממשיכים הלאה, לאחר שעוזבים את הרכב הישן ועוברים לחדש?

[yuraskor]

רכשתי רכב "חדש" לא מזמן, למרות שיש לי רכב אחר (לא נוסע כמובן).

הרכב הקודם, הוא אאודי שנת 86, עם גיר אוטומט, ולפני כשנה החלטתי לשפצו עקב ריבוי בעיות, ולבסוף נשברתי, עקב חוסר בזמן פנוי, והרמה הגבוהה שאני רוצה להגיע אליה בשיפוץ, השלמתי עם העובדה, וקניתי סובארו 87 עם גיר ידני.

 

נהגתי בכמה רכבים שונים, סטנדרטיים לחלוטין; מאזדה 3, אופל קורסה, טויוטה קורולה, מזדה לנטיס, רנו מגאן, ועכשיו הסובארו. אבל אף אחד מאותם רכבים לא נתן לי את התחושה שהייתה לי כשנהגתי באודי, ההגה לא מרגיש חיי ומתקשר כמו באודי,המנוע נשמע כמו גוש מתכת ולא משהו חיי ופועם כמו באודי, וכל רכב הוא פשוט חתיכת פלסטיק, פלדה, אלומיניום, וגומי במשקל של טון+-, אבל לאודי שלי הייתה נשמה, ואפילו מצבי רוח, אם היא לא הייתה מרוצה, הייתה מודיעה על כך מיידית.

כל בוקר, כל ניסיון להניע אותה היה חוויה, האם היא תניע או לא, ובמהלך הנסיעה, לעולם לא ידעת אם תגיע לאן שאתה צריך להגיע (למרות שב-3 שנים שהייתה אצלי, אכזבה אותי רק פעם אחת).

הייתי מתרגש, ממש כמו ילד שמקבל צעצוע חדש, כל פעם שהייתי מתיישב מאחורי ההגה. לנהוג באודי היה כמו לדבר עם החבר הכי טוב, שהיה מבין אותך, מזדהה איתך, ותמיד איתך כשצריך.

 

האם זה יעבור לי מתישהו? האם יש תרופה?

 

אשמח לקבל עצות איך להתמודד עם המעבר והאבידה הקשה.

[bombraider]

תחזור לאאודי??

[yuraskor]

צריך הרבה זמן וכסף (בעיקר זמן) כדי לסיים את השיפוץ, ובנתיים צריך להתנייד.

 

אני אחזור לאאודי בעוד X שנים, אבל עד אז, איך אני גורם לכך שהחוייה תיהייה פחות כואבת?

[טווינגו]

וואלה אני מבין אותך. גם אני נפרדתי מהטווינגו שלי שנת 95. ועברתי למאטריה 08 ,ועדיין לא התחברתי למאטריה,

כנראה שלוקח זמן עד שהנשמה נכנסת לאוטו

[lesles]

תקנה עוד אאודי והרכב הלא נוסע ישמש לחלקים(אני מנחש שיש לך אאודי 80, הן לא יקרות)

[yuraskor]

זה לא אותו דבר.

קשה לי להסביר במילים, ולתאר את ההרגשה.

רק מי שנהג ברכב ישן תקופה מסויימת, וטיפל והשקיע ודאג, מבין לליבי.

 

עזבו רגע את עולם המכוניות, זה כמו שיש לכם זוג ג'ינס אהוב, והוא כבר בלוי, וישן וקרוע, אבל אתם עדיין תעדיפו ללבוש אותו בכל הזדמנות שהיא. אז ככה אני מרגיש לגבי הרכב. העניין הוא שכשנהגתי בסובארו היום, הרגשתי כאילו אני בוגד בחבר הכי טוב שלי, וקשה לי עם זה. אני בטוח שלבסוף אני אתרגל לסובארו בתקווה שזה לא יקח יותר מדיי זמן (ואם כן אז היא תמכר לאלתר - וזה לא שיש לי כסף כמו מים), השאלה זה איך מתמודדים עם אובדן שכזה (למרות ואפילו שהוא זמני).

[אמיר שליט]

כל זמן שתחיה בחלום של לשפץ את האודי - אתה תהיה בתחושת החמצה/אכזבה וכיו"ב, בפרט שהאודי נמצאת בביתך.

אם תמכור אותה, הזיכרון יתעמעם לאט לאט והחוויות יצופו מידי פעם.

החלפתי די הרבה מכוניות - לכל אחת יש את יתרונותיה וגעגועיה, וכל חדשה (משומשת או חדשה) שרכשתי, הביאה איתה את יתרונותיה וחסרונותיה.

.

[hushu]

אני מבין אותך לגמרי .

הייתה לי סוזוקי סוויפט ישנה גרסת 1600, האוטו הזה היה אצלי 16 שנה, אני והאוטו גדלנו יחד.

האוטו היה ממש חלק ממני, כשהייתי נוסע זה היה נראה כאילו הוא ממש מקשיב למחשבות שלי.

מכרנו את האוטו לפני בערך חצי שנה וכל אוטו שנסעתי עליו מאז לא הרגיש לי כמו האוטו שהיה לי .

אי אפשר להיפטר מההרגשה הנאחסית, העצה שלי היא שתתקן את האוטו, אם אני הייתי יכול הייתי קונה אותו חזרה.

[dorki]

מכרתי A4 שהייתה ברשותי במשך כמעט 9 שנים. קניתי אותה חדשה והיא שירתה אותי בנאמנות רבה.

 

אני זוכר את תהליך ההחלפה, הזמנתי רכב חדש שמועד האספקה שלו היה שלושה חודשים +.

יום אחד מצלצל הטלפון שלי, מישהו שמע מאחי שאני מתכוון להחליף רכב והוא רוצה עכשיו ומיד לראות את האודי.

אני אומר לו תבוא מחר / מחרתיים יש זמן - ובלב חושב "שיעזוב אותי לנפשי, אין לי חשק למכור".

אני מסתכל על האודי ובטוח שגוש המתכת הזה מסתכל עלי חזרה במבט נבגד...

 

עובר עוד יום והבחור מתעקש להגיע, רואה את הרכב ורוצה לסגור עכשיו ומיד.

אני אומר לו "לא מוכר בלי בדיקה" והוא מתעקש "אז בוא נקבע למחר".

 

הרכב עובר בדיקה ונמצא במצב כמעט מושלם.

אני אומר לו "מחר נעביר בעלות" ומנסה לדחות את הקץ הוא עונה לי "אתה בכלל רוצה למכור?".

 

מה אגיד? העברת בעלות, עוד מבט אחד על הרכב והקונה אומר "גבר, הגיע הזמן להפרד". אני מסתכל על הרכב המתרחק כשמישהו אחר נוהג בו ולא מאמין שהסכמתי לעשות את זה.

 

עוברים חודשיים ומישהו מספר לי שהקונה כיסח את כל הצד של האודי... אני מקלל אותו בקול רם, הרי הצבע היה מקורי כמעט בכל הרכב.

היה קשה לי להפנים שמדובר במכונה, גוש מתכת, גומי ופלסטיק. עבורי היה מדובר במשהו שכמעט חלק מהמשפחה.

הראש ידע שמדובר בחפץ - אבל הבטן, הבטן היא עשתה בעיות.

[drsubaru]

לדעתי אתה צריך לעשות מה שעשיתי בקסארה אחרי 6 שנים עם הליאונה:

קנה ריפודים חדשים, נקה את הרכב בצורה הכי יסודית שיש - ממש בכל פינה ובכל חריץ.

תכניס בפנים אקססוריז ייחודיים שיהיו שלך בלבד.

 

שפץ מכלולים מכניים, נקה את המנוע. החלף שמנים ותעשה טיפול גדול.

 

אחרי שהרכב ייסע וירגיש כמו חדש - אתה תרגיש כמו בבית.

 

אני מרגיש עכשיו בקסארה כמו בנעלי בית...

[asaf572]

רכשתי רכב "חדש" לא מזמן, למרות שיש לי רכב אחר (לא נוסע כמובן).

הרכב הקודם, הוא אאודי שנת 86, עם גיר אוטומט, ולפני כשנה החלטתי לשפצו עקב ריבוי בעיות, ולבסוף נשברתי, עקב חוסר בזמן פנוי, והרמה הגבוהה שאני רוצה להגיע אליה בשיפוץ, השלמתי עם העובדה, וקניתי סובארו 87 עם גיר ידני.

 

נהגתי בכמה רכבים שונים, סטנדרטיים לחלוטין; מאזדה 3, אופל קורסה, טויוטה קורולה, מזדה לנטיס, רנו מגאן, ועכשיו הסובארו. אבל אף אחד מאותם רכבים לא נתן לי את התחושה שהייתה לי כשנהגתי באודי, ההגה לא מרגיש חיי ומתקשר כמו באודי,המנוע נשמע כמו גוש מתכת ולא משהו חיי ופועם כמו באודי, וכל רכב הוא פשוט חתיכת פלסטיק, פלדה, אלומיניום, וגומי במשקל של טון+-, אבל לאודי שלי הייתה נשמה, ואפילו מצבי רוח, אם היא לא הייתה מרוצה, הייתה מודיעה על כך מיידית.

כל בוקר, כל ניסיון להניע אותה היה חוויה, האם היא תניע או לא, ובמהלך הנסיעה, לעולם לא ידעת אם תגיע לאן שאתה צריך להגיע (למרות שב-3 שנים שהייתה אצלי, אכזבה אותי רק פעם אחת).

הייתי מתרגש, ממש כמו ילד שמקבל צעצוע חדש, כל פעם שהייתי מתיישב מאחורי ההגה. לנהוג באודי היה כמו לדבר עם החבר הכי טוב, שהיה מבין אותך, מזדהה איתך, ותמיד איתך כשצריך.

 

האם זה יעבור לי מתישהו? האם יש תרופה?

 

אשמח לקבל עצות איך להתמודד עם המעבר והאבידה הקשה.

 

אין כמו אאודי !!!

 

אם אתה רוצה עזרה בשיפוץ האאודי אשמח מאוד לעזור לך.

ואם אתה רוצה להיפטר ממנה, גם אשמח לעזור.

[IRON-MAN]

אם היינו חושבים שרכב זה רק גוש מתכת ופלסטיק ללא נשמה לא היינו מכורים כ"כ לפורום.

 

ותחשבו על זה .

[אדלרון]

הזכרת לי סיפור ששמעתי מחבר (שהוא מכיר את האדם המדובר)

מדובר באחד מחלוצי ההייטק בארץ, שלאחר שהתעשר וחזר לארץ הוא התחיל לחפש את המיני מיינור שהייתה לו כשהוא התחתן.

הוא מצא אותה בשכונת התקווה במצב על הבלוקים (אי אפשר לומר על הג'אנטים כי לא היו כאלה), והיה מוכן לשלם כל מחיר על האוטו ההוא על מנת שהבעלים יוותר עליו.

וכששמעתי את הסיפור הזה לצד מכוניות מנהלים הייטקיות למיניהן חנתה לאחר כבוד גם המיני.

[יבגני .י.]

אני זוכר כשהייתי עוד ילד,בערך בן 6 (אני פשוט לא מאמין שאני זוכר את זה!), לאבי היתה פיאט סטיישן (125 או 127,אני לא זוכר) ולאחר שנים שהיתה אצלנו ונאלצנו למכור אותה אני זוכר איך בכיתי ולא הייתי מוכן לנסוע בשום רכב אחר.

כנראה שהזמן עושה את שלו.

 

היה לי עוד מקרה ממש לא מזמן כשנאלצתי למכור את ה- ZX, ההרגשה היתה של בגידה ברכב אבל במבט על הקסנטיה היתה מין הרגשה בלב של שמחה שאני מתקדם (אבל לפעמים אני מצטער שמכרתי אותה).

[vadim6385]

היה לי עוד מקרה ממש לא מזמן כשנאלצתי למכור את ה- ZX, ההרגשה היתה של בגידה ברכב אבל במבט על הקסנטיה היתה מין הרגשה בלב של שמחה שאני מתקדם (אבל לפעמים אני מצטער שמכרתי אותה).

כנ"ל, אחי. גם לי הייתה ZX לפני. אני עדיין חולם עליה וקם עם דמעות של געגועים בעיניים.