התייעצות בסירוס כלב

[saar5555]

יש פה כ"כ הרבה חכמים בלילה, שזה פשוט מטריף אותי!

 

תשמע, הצגתי את הדעה שלי.

ותבדיל בין חיסון לבין כריתת האשכים. אני מבדיל בין הדברים. לחיסונים אני ממש ממש לא מתנגד.

 

אגב, יש לי חבר שיש לו כלבה, והוא סירב לעקר אותה, כי לדעתו הכלב/ה מרגיש/ה את זה.

[Black Joker]

תשמע, הצגתי את הדעה שלי. - אני מכבד דיעות של אחרים, אבל טענה כי חיסונים זה דבר לא מוצדק, היא טענה שרחוקה שנות אור מהמציאות !

ותבדיל בין חיסון לבין כריתת האשכים. אני מבדיל בין הדברים. לחיסונים אני ממש ממש לא מתנגד. אני מבדיל, אבל אני גם הבחנתי שציטטת מישהו שטען שחיסונים הם להפקת רווחים בלבד ואתה צידדת בו. תבין, שכמו אצל בני אדם, גם אצל בע"ח, חיסונים יכולים להציל חיים! שלא נדע מהחיידק הזה, שנקרא תולעת הפארק.

 

אגב, יש לי חבר שיש לו כלבה, והוא סירב לעקר אותה, כי לדעתו הכלב/ה מרגיש/ה את זה. - בטח שהכלבה מרגישה את זה, היא לא רובוט אם כבר אתה מדבר על רגשות, אז הנה מידע קטן: אם לא מעקרים את הנקבה ומגיעה תקופת הייחום, היא מאוד רוצה להזדווג ואם מונעים זאת ממנה, אז היא נכנסת לדיכאון לא קטן.[/quote]

 

.....

[falou]

תולעת הפארק איננה חיידק היא... תולעת טפילה שנמצאת בחיפושית (הווקטור) שנמצאת בזבל/צואה.

כנגד התולעת אין חיסון. מה שנותנים כל שלושה חודשים זה את התרופה כדי שאם התולעת הצליחה למצוא דרכה לגוף הכלב דרך מערכת העיכול התרופה תחסל אותה. זה טיפול מונע ולא חיסון. למה כל שלושה חודשים? כי זהו זמן הדגירה של הטפיל בגוף הכלב.

 

האם כן או לא לתת טיפול מונע זו כבר שאלה שקטונתי מלענות עליה. יש שיקולים לכאן ולכאן.

 

http://www.vetcenter.co.il/infopages/spirocerca.htm

[ToMeR]

זה סוג של הדברה כשהמקום אותו צריך להדביר זה גוף הכלב.

 

לא יודע אם זה נכון אבל שמעתי גם על כלבים שקיבלו את הזריקה לתולעת הפארק ובכל זאת נדבקו ומתו ממנה

[Liviur]

אכן הזריקה לא כ"כ אפקטיבית לצערינו (אחרי התיעצות עם הוטרינר)

יש כדורים מומלצים שאת שמם אני לא זוכר.

 

ליביו

[Black Joker]

אני סומך על הוטרינר שלי והוא המליץ לי על החיסון/זריקה ואני כבר די הרבה זמן עם זה.

[יוסי פרנקוס]

אני סומך על הוטרינר שלי והוא המליץ לי על החיסון/זריקה ואני כרבר די הרבה זמן עם זה.

 

 

ואיך אתה מרגיש?

 

 

 

הכל בצחוק!

[green monster]

ישבתי וקראתי את התרד' הארוך הרווי דברים חכמים ושטויות כאחד.

 

סירוס כלב לא מזיק ולא נעליים.

גידלתי עשרות כלבים וגם היום אני מגדל כלב.

היו לי זכרים ונקבות, כל הזכרים סורסו וכל הנקבות עוקרו.

 

למה? מלבד העובדה שמספיק ביקור אחד באחת האגודות של צער בעלי חיים או SOS כדי להבין כמה כלבים מגיעים לשם כדי להבין שסירוב הוא חובה.

 

אצל נקבות שההמלטות מגיעות גם ל12 גורים, נראה את הגאון מצליח למסור את כולם, נראה אותו גם מגדל עוד 12 גורים בנוסך לכלבה במשך כ6-8 שבועות מינימום.

 

זכרים? אם יסורסו החל מגיל 3 חודשים ועד חצי שנה, פשוט יזכו את בעליהם בשקט מבחינת רצון לריב עם זכרים אחרים, יזכו את בעליהם בשקט בתקופת הייחום.

וכמובן גם שקט מהשכנים שיבואו בטענות למה הכלב שלכם לא יכל לעמוד בפיתוי ולגרום להם לחפש בית חדש ל8-12 כלבים חדשים.

 

מעבר לעובדה שזה פותר בעיות של סרטן וכו' בדומה אצל בני אדם מבוגרים, העובדה שהכלב יכול לשחק עם כל כלב אחר וזה לא משנה אם הוא זכר או נקבה שווה כל רגע.

 

 

לגבי מה שKD2 כתב על ה"מכות" וכו', אז אני מצטער, בעלים של כלב שנותן לו לריב עם כלבים אחרים הוא אידיוט.

ואני בתור אחד שגם גר ביישוב קטן בצפון, גם ביישוב בהרי יהודה, גם בערים כמו טבריה,כ"ס,ר"ג,ת"א והוד השרון.

זה ממש לא משנה איפה אתה נמצא ובאיזה תנאים את מגדל את הכלב.

הכלבה האחרונה אצלנו במשפחה לפני הנוכחי, הייתה רועה גרמני מעורב עם קולי שהורדמה בגיל 17.5 לאחר שכבר עברה 3 אירועים מוחיים וקטרקט מלא על העיניים, מעולם לא נפצעה, מעולם לא נשכה, מעולם לא ננשכה וחיה את החיים הארוכים והטובים שרק כלב יכול לחיות.

 

בריב בין 2 כלבים מספיקה נעילה אחת של כלב שיכול לעשות זאת, או התנפלות של כלב אחר בגודל גדול ללא נעילה.

 

גידלתי מספיק זנים בשביל להבין שכולם יכולים להרוג כלב אחר בקלות, היו לי רועים גרמניים,דוברמנים,קולי,לברדור ומעורבים.

גם היום שיש לי עירוב בין 2 כלבי רועים שמובילים לכלב זכר בן 11 חודשים במשקל של למעלה מ40 ק"ג, כולם יכלו לפצוע קשה או אפילו להרוג כלב אחר בריב קטן ומטופש.

כולל גם הנוכחי.

 

הסיבה שאף אחד מהם לא עשה את זה, היא פשוט השליטה שלי כבעלים עליהם.

 

כלב, הוא בן בית, והבעלים שלו כשם התואר הוא שולט בו ולא משנה מה.

כלבים לא צריכים "לריב" בינהם, בעלים שעושים זאת , זה רק לצורך טיפוח האגו שלהם בלבד.

 

אני בניגוד לאותם אידיוטים יורד לפארק השכונתי והכלב שלי משחק יחד עם פיטבול רד נוז,דוגו ארגנטינו,בוקסרים,לברדורים,אמסטפים וכל הבא לפארק, הוא לא רב, הוא לא נושך וכולם חוזרים בריאים ושלמים הביתה, למה? כי למזלי אימצתי אותו מצער בעלי חיים בגיל 3 חודשים בדיוק שבועיים לאחר הסירוס.

אין משחקי שליטה כי הוא לא יודע מה זה, אין לעלות על נקבות כי הוא לא יודע מה זה(וגם אם היה יודע -הוא לא יכול לעשות כלום בנושא).

אגב, זה לא משנה אם הוא תוקפן או לא, ברגע שיש 2 זכרים על נקבה זה מחרחר לריב, אך מכיון שהכלב שלי מסורב זכרים בוגרים לא רואים בו איום ולכן כולם משחקים יחד.

 

בנושא של חגורה? אין פה בכלל שאלה, שהולכים הם כלב הוא קשור ברצועה מתאימה, גם הכלב שלי שרואה חתולים הוא רוצה לרדוף אחריהם אבל אני פשוט לא אתן לו.

מספיקה שליחת הכף של החתול והנה יש לכם כלב בעל עין אחת בריאה ואין ספור הוצאות כספיות וכמובן סבל של הכלב בגלל שהוא"מתנהג כמו כלב".

או כל שטות אחרת.

 

 

לגבי האילוף.

 

אילוף לא נועד לכלב אלא נועד לבעלים, הכלב לא הולך לשם כדי ללמוד טריקים חדשים- אלא הבעלים הולך ללמוד את הגישה לחינוך הכלב.

כל אותם כלבים שיודעים לעמוד על 2,להתגלגל ולעשות שאר ירקות- מקומם בקרקס.

כלב צריך לדעת לשבת שצריך,לבוא שצריך,לא לזוז שצריך וכמובן לדעת את גבולותיו.

את זה אפשר לקבל באילוף בסיסי לבד, או אצל מאלף שלוקח כ1000-1500 ש"ח, זה שווה כל גרוש ויפה שעה אחת קודם.

[יוסי פרנקוס]

מילים בסלע, יא מפלצת ירוקה!

 

אני רק מזכיר לכם איך נראה כלב ביתי ששומרים עליו טוב.

(אני מחטט בארגזים ומוצא תמונות) כן, זאת מולי, והאחרים הם קוקר (כן, הוא קוקר ספאנייל) שהורדם בגלל גידול בגיל 10, ומוקי, שמתה בגיל 12 ממשהו לא ברור. אלו כלבים שחיו המון והיו ממש שמחים תמיד.

 

הקוקר ספאנייל השנייה עם החיתול היא קוקי, ושמתי תמונה שלה רק כדי להזכיר לכם למה עוד צריך לעקר כלבות. הן מלכלכות את השטיח של הבית... היא עדיין חיה ונושמת בגיל 12 (ומעוקרת!) (אבל יש לה סירחון מהפה שחבל על הזמן!)

 

הקוקר ספאנייל הלבן הוא הבן שלה, טרי, והוא שילוב בין קוקר ספאנייל והשטן בעצמו. הורס הכל! אחרי שהוא נולד עירקנו לו את האמא.

 

הפודל הקטן הוא CHICO, הכלב הקוקסינל לחלוטין של אמא שלי. מסרנו אותו כי הוא היה שמח מדי לטעמי...

[יוסי פרנקוס]

המשך!

 

למולי יש בעיית שתייה קלה...

 

הלברדור נקרא מקס. מסרנו אותו מחוסר מקום אבל הוא מאושר בחווה ליד אגם.

 

הפירינאית נקראת BLACKY (יחי האירוניה!) והיא מתה לפני כמה חודשים בגיל 17. זאת הכלבה שהשארנו בארץ כשעזבנו ב1996.

 

ההאסקי הקטן נקרא מקס (גם כן, היו לנו 5 מקסים). מה שיש לו ברגל זה מה שקורה כשכלבים "הולכים מכות". כלב אחר תפס אותו ברחוב בזמן שהוא שהוצאתי אותו לטיול. הכלב השני קיבל בעיטה רצינית בלסת (ממני), ורק ככה עזב אותו.

הסיבירי הגדול גם נקרא מקס. הוא היה כלב רחוב ששבר לנו דלת. בגללו הבנתי שלא משנה מה תעשה, כלב רחוב וכלב בית הם לא אותו זן. הוא לא היה מתאים לבית בדיוק כמו שהפודל הקוקסינל לא היה מתאים לחיי רחוב.

 

 

 

בגלל זה צריך תמיד ללכת עם חגורה, עם כלב מסורס (אלא אם כן אתה רוצה עוד כלבים, ומי יעלה בדעתו לעקר סאן ברנרדית?), וחוץ מזה גם שהכלב ישמע להוראות.

 

אז כמו שאתם רואים, היו לי כמה וכמה כלבים (אלו רק התמונות שהצלחתי לגרד מאלבום אחד תוך כמה דקות), אז אני יודע על מה אני מדבר.

[Black Joker]

GREEN MONSTER,

 

אני מסכים איתך לגבי הכל, אבל אני מאמין שישנם גזעים ספציפים שלא מסתדרים עם כלבים אחרים מלידה.

ניקח לדוגמא פיטבול - אני לא מאמין שכל פיטבול בן 3 חודשים מסורס לא יהיה דומיננטי ויסתדר עם כל הבא ליד, הרי יש כאלו שלא יכולים לסבול את שני המינים.

אני לא אומר שאין פיטבולים ידידותיים, אבל הרוב הגורף של הזן הזה בחיים לא יוכל לסבול את המחשבה שקיים עוד כלב מהמין שלהם בעולם.

בכל אופן, תמיד אני שומע הצעות להרגיל את הכלב לכלבים אחרים עוד מהיותו קטן, ז"א כבר בגיל 3 חודשים לרדת איתו כל יום למטה ולתת לו לשחק עם כלבים אחרים.

 

נ.ב

 

בשכונה שלי היה כלב מסורס שעלה כמו גבר (?) על נקבות, שאפילו לא היו מיוחמות, מה שנקרא חרמן מלידה

[Black Joker]

ויוסי,

 

כלב רחוב יכול להיות כלב בית !

 

הכל שאלה של סבלנות וסובלנות.

[ToMeR]

יוסי כל כלב יכול להסתדר עם כלב אחר, הכל שאלה של חינוך.

 

כלב מסורס שמנסה לעלות על נקבות כנראה סורס בגיל מאוחר יחסית

 

לגבי אילוף בסיסי, זה לא תמיד עוזר, יש כלבים עם בעיות התנהגותיות ואז יש צורך באילוף טיפה אחר שמייקר את העניין, 1000-1500 ש"ח זה אילוף בקבוצה או משהו בסגנון ולא בתנאי פנסיון, בנוסף אני לא אוהב אילוף בקבוצות מהסיבה הפשוטה שהכלב לא ממש מרוכז ודבר שני הכלב לפעמים יכול לעשות משהו שאתה בבית בזמן התרגול לא תדע איך להגיב אליו וזאת הבעיה שלי ואישית אני מעדיף תנאי פנסיון שמלמדים את הכלב פקודות ואחרי זה מלמדים אותי לעבוד עם הכלב לפי מה שלמד.

[green monster]

GREEN MONSTER,

 

אני מסכים איתך לגבי הכל, אבל אני מאמין שישנם גזעים ספציפים שלא מסתדרים עם כלבים אחרים מלידה.

ניקח לדוגמא פיטבול - אני לא מאמין שכל פיטבול בן 3 חודשים מסורס לא יהיה דומיננטי ויסתדר עם כל הבא ליד, הרי יש כאלו שלא יכולים לסבול את שני המינים.

אני לא אומר שאין פיטבולים ידידותיים, אבל הרוב הגורף של הזן הזה בחיים לא יוכל לסבול את המחשבה שקיים עוד כלב מהמין שלהם בעולם.

בכל אופן, תמיד אני שומע הצעות להרגיל את הכלב לכלבים אחרים עוד מהיותו קטן, ז"א כבר בגיל 3 חודשים לרדת איתו כל יום למטה ולתת לו לשחק עם כלבים אחרים.

 

נ.ב

 

בשכונה שלי היה כלב מסורס שעלה כמו גבר (?) על נקבות, שאפילו לא היו מיוחמות, מה שנקרא חרמן מלידה

 

הכל עניין של חינוך.

זה לא משנה איזה כלב זה.

2 זכרים בוגרים שמגיעים למקום שיש בו נקבה אחת ,יכול להיות מצב ששניהם יריבו על הנקבה- זה ידידי דרכי הטבע ולא מעבר לזה.

במידה ואחד מהם יהיה מסורס מגיל צעיר(3-4-5 חודשים) הם לא יריבו ולא נעליים.

 

יש הרבה אנשים שהולכים ומסרסים כלבים בני 10 חודשים, שנה ואפילו שנתיים בגלל בעיות של ריבים עם כלבים, זה לא ישנה דבר.

ברגע שהכלב בוגר זה כבר לא משנה.

הדבר היחידי הטוב שיצא מסירוס בגיל כזה הוא רק למנוע בעיות של סרטן בגיל מבוגר יותר.

 

כל הכלבים לא מסתדרים עם כלבים אחרים מלידה, השאלה היא עד כמה הכלב דומיננטי ועד כמה הבעלים שלו שולט בו.

כמו שכבר אמרתי גידלתי כלבים מהמון גזעים: רועה גרמני,דוברמן,קולי,בוקסר ומעורבים גדולים כל אחד מהם הוא יכול להיות אכזר בדיוק באותה מידה כמו כל פיטבול,אמסטפ,דוגו ארגנטינו ,בול מסטיף או כלב אחר שאנשים חושבים אותו ל"רוצח מלידה".

 

כל הסטיגמות המטופשות האלו על כלבי האמסטף או על הפיטבול הם פשוט מתוך בורות.

שאתה מגלה שכלב פיטבול נשך ילדה בת 4 אנשים ישר חושבים וזורקים שטויות כמו "זה כלבים מסוכנים שצריך להוציא מחוץ לחוק".

אבל ברגע שאתה מגלה שלכלב קראו "טריפ" או "קילר" אתה גם יכול להבין בדיוק למה הכלב התנהג ככה= התשובה היא כמובן הבעלים של הכלב.

 

אפשר להפוך כל כלב למפלצת בקרבות כלבים, זרוק אותו קשור לאיזה פינה בחצר הבית, תאכיל אותו בבשר חי ותראה איך אחרי חצי שנה כזו הכלב יהפוך להיות תוקפני ברמות מסוכנות.

קח את אותו כלב, גדל אותו בבית עם חום ואהבה, תאכיל אותו באוכל יבש, תן לו צעצועים ושחק איתו, תוציא אותו לטיולים קבועים בשעות קבועות ותן לו לשחק עם כלבים אחרים החל מגיל 3-4 חודשים ויהיה לך כלב למופת.

 

יש כלבים שיתקפו כלבים אחרים מתוך "מלחמה" על נקבה.

יש כלבים שיתקפו כלבים מתוך פחד או בהלה.

יש כלבים שיתקפו כלבים אחרים מתוך רכושנות או חדירה לטרטרוריה שלהם.

אין כלבים שיתקפו כלבים אחרים ללא סיבה, תמיד יש טריגר שמניע את הכלב להגן על עצמו.

 

כלבים שתוקפים ללא סיבה הם כתוצאה ישירה של חינוך לקוי של הבעלים שלהם או כתוצאה מהזנחה וחוסר תשומת לב נכונה לכלב.

[falou]

הכל עניין של חינוך.

 

זה חד משמעית לא נכון.

זה לא נכון אצל בני אדם וזה עוד יותר לא נכון אצל חיות פשוטות יותר, כמו כלבים.

 

גזעי כלבים הם תוצאה של השבחה לאורך אלפי שנים שנועדה לחזק תכונות מסויימות של מראה ואופי.

 

לדוגמא, כלבי רועים משושלת של כלבי עבודה (להבדיל מכלבי תצוגה). האינסטינקט לרעות את העדר הוא מולד. צריך לחזק אותו, להכווין ואצל פרטים מסויימים הוא אולי לא חזק מספיק (והם מסורסים/מעוקרים ונמכרים כחיות מחמד), אבל הוא מולד.

באותה מידה התוקפנות נגד כלבים חוזקה אצל הסטאפים (בהתחלה האנגלי ולאחר מכן בנגזרות). נכון הוא שכבר שנים רבות לא מכווינים את ההרבעות לכך, אבל הנטייה תוקפנות קיימת בגזעים הנ"ל והיא גנטית.

מה שכן, סטאפים לא אמורים להיות תוקפניים כלפי בני אדם וסטאף תוקפני לאנשים הוא "מקולקל" (כמו בוקסר פחדן או לברדור שלא מתפקד כמו מטחנת שאריות...).

 

כלבים עם נטייה לתוקפנות יש לחנך עם מודעות לנטייה הזו. זה דורש בעלים עם הבנה באילוף, סבלנות ומודעות. לכן בבריטניה, למשל, אתה יכול להחזיק בסטאפי רק עם רישיון מיוחד. לכן, למשל, לא רצוי לשחק עם סטאפים משחקי שליטה וכוח.

 

לסיכום, אי אפשר להפוך כל כלב לתוקפן ויש גזעים ופרטים תוקפניים יותר, משום שכך הם נולדו.