Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

התגעגעתי, אז באתי. חסר לכם אדיוט? או- שלום הונג קונג, היי ישראל


edan82
שימו לב! השרשור הזה בן 1751 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

ברוך הבא עידן! שיהיה המון בהצלחה!

אם זה לא אישי מדי אפשר קצת פרטים לגבי למה חזרתם?

זה פשוט קונטרה לכל שרשורי הרילוקיישן הרבים פה, לשמוע צד שני של המטבע ולדעת שיש כאלה שגם חוזרים.

 

למען האמת החזרה לארץ ממש לא היתה רעיון שלי ואם זה היה תלוי בי אז כנראה שלא היה נפתח השרשור הזה.

 

אישתי היתה זו שדחפה לחזור לארץ בעיקר בגלל המשפחה פה, ההורים שלנו שמתבגרים וכ'ו.

 

אמנם המחיה שם יקרה בטירוף, הכי יקרה בעולם כבר 3 שנים ברציפות, אבל הסתדרנו עם זה והעסקים שלנו עבדו לא רע בגלל.

 

האם ישראל תהפוך למגורי קבע או בדיעבד יתברר שזו היתה רק תחנת מעבר בדרך לאתגרים חדשים מעבר לים?

 

את זה נדע בעוד כמה שנים.

ניתן לפנות אלי בה"פ לייעוץ בענייני יהלומים ותכשיטים

 

http://www.sheynjewellery.com.hk

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • תגובות 44
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

ברוך השב - גרמת לי לקלל אותך (מתוך אהבה מלאה) לא מעט!

 

אני מקווה שתמשיך בהרגל הזה גם כאן. איך הילדים מתרגלים לארץ? המסגרות שלהם? חברים - זה בטח הדבר הכי קשה (למרות שהם בוודאי סופר סתגלתנים) למעט החום.

 

בקיץ החום בהונג קונג יותר קשה מישראל.

 

אני הייתי שם ביוני שנה שעברה וחשבתי שעוד רגע אני הולך למות.

 

חום אימים ולחות מטורפת. גוש דן באוגוסט זה חמים ונעים בהשוואה להונג קונג.

 

אני זוכר שהלכתי ברחוב במכנסיים ארוכים ב-8 בערב וחשבתי שעוד רגע אני הולך להתעלף. נכנסתי ל-superdry שראיתי באופן אקראי ויצאתי עם שורט.

 

לאחר מכן הטיולים הפכו ליותר נסבלים.

 

אין לי שמץ של מושג איך הם מצליחים ללבוש חליפות בחום הזה.

 

זה כנראה עניין גנטי אלפי שנים של מחייה בתנאים האלה התאימו אותם לסביבה.

 

בנוסף בקיץ הם חוטפים טייפונים על ימין ועל שמאל.

 

הבנתי שבחורף מאוד נעים שם 20 מעלות בממוצע בלי משקעים.

עריכה אחרונה על ידי ChemGuy85
שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

חליפות מבדים קלים ותכנון טקטי של מעבר מתמיד ממזגן למזגן

  

לפני 22 שעות, hans כתב:

שטיפה, אגב, מעולם לא עזרה לי מי יודע מה. גם לא מים רותחים. אין תחליף לחיטוט עד שמשתחרר

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

ברוך הבא/השב.

 

ספייס סטאר כבר קנית?

לפני 5 שעות, David32 כתב:

מה שאתה לא מבין זה שאתה מבזבז את הזמן שלך, את תעבורת האינטרנט שלך ואת אורך החיים של סוויצים במקלדת שלך.

 

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

~

ברוך השב, ובהצלחה עם הכאפה הקולקטיבית שאתם הולכים לקבל. הלם תרבות עובד בשני הכיוונים, אז אל תתביישו לדבר על זה ולשתף במה שעובר עליכם. יש מספיק אנשים במצבכם שמצאו את הדרכים להתמודד, או לא מצאו ועזבו שנית, או עדיין מחפשים. אבל הבעיה קיימת וחשוב לא להקל בה ראש, במיוחד אצל הילדים.

 

קצת מקנא בכם על חידוש הגישה החופשית לשווארמה, חמוצים במלח (סעמק עם הספרדים האלה והחומץ שלהם) ולחם אחיד של החמש שקל בסופר. תהנו מזה כל עוד מתאפשר לכם, כי יש לי תחושה שזה לא ימשך יותר ממספר שנים.

 

עדכן איך הולכים אצלך חיפושי העבודה, סומך עליך שתוכל לתת קצת קונטרה לדיווחים הפסימיים שלי משנים עברו.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

וואוו. שיהיה המון בהצלחה.

 

חזרתי לארץ ב-2011 לאחר חמש וחצי שנים באוסטרליה. מחוף בונדי לחוף ראשון לציון... שלושה חודשים ראשונים הייתי בהלם טוטאלי, עוד שלושה חודשים לקח לי להתמודד עם ההלם, אבל אחרי זה עברתי לתל-אביב ופגשתי עוד המון אנשים בדיוק באותה סירה כמוני - תושבים חוזרים, עולים חדשים. הכרתי חברים לכל החיים ובמבט לאחור, זו הייתה באמת אחת התקופות הטובות ביותר שלי עד היום - מקצועית וחברתית.

 

אבל ללא ספק, את משפט המפתח אמר לי איזה סטארטאפיסט בסוף 2011... צחי - זוכר את ישראל של 2006? יופי, שום דבר לא השתנה. מה שהיה אז זה מה שיש היום, ומה שיהיה עוד עשר שנים. אמר וצדק.

No worries 8)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

וואוו. שיהיה המון בהצלחה.

 

חזרתי לארץ ב-2011 לאחר חמש וחצי שנים באוסטרליה. מחוף בונדי לחוף ראשון לציון... שלושה חודשים ראשונים הייתי בהלם טוטאלי, עוד שלושה חודשים לקח לי להתמודד עם ההלם, אבל אחרי זה עברתי לתל-אביב ופגשתי עוד המון אנשים בדיוק באותה סירה כמוני - תושבים חוזרים, עולים חדשים. הכרתי חברים לכל החיים ובמבט לאחור, זו הייתה באמת אחת התקופות הטובות ביותר שלי עד היום - מקצועית וחברתית.

 

אבל ללא ספק, את משפט המפתח אמר לי איזה סטארטאפיסט בסוף 2011... צחי - זוכר את ישראל של 2006? יופי, שום דבר לא השתנה. מה שהיה אז זה מה שיש היום, ומה שיהיה עוד עשר שנים. אמר וצדק.

 

 

חוויות בחו"ל זה תמיד דבר טוב.

אבל פה זה הבית לטוב ולרע.

אני גם שוקל לנסוע לחו"ל לזמן מסוים אבל לחזור לפה זה בטוח.

*pontiac tempest 1992 V6 3.1 liter

Pontiac - we are driving excitement

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...