האם חובה להגיע לאירוע מחוץ למקום העבודה?

[discoTD5]

בגירה,

ה'תתבגרו קצת' לא מכוון לכלל העובדים דור ה ז' אלא לאלו שכאן בפורום שפותחים שרשורים בעוף בהם הם מתלוננים על יכולות חברתיות נמוכות, אבל אח"כ גם יהיו הראשונים לברוח מאירוע חברתי של מקום העבודה, ושואלים למה אין להם חברים.

[SlowRide]

מיומנות מקצועית והיכולת לעבוד עם צוות - הולכות אחת עם השניה.

לא צריך להפוך לאוהב אדם ולהתלהב בימי גיבוש מחורבנים חס וחלילה טפו טפו טפו, אבל זה חלק מהעבודה. אין מה לעשות, העבודות שלא צריכים להיות באינטרקציות עם בני אדם אחרים הן לא הכי רווחיות שיש.

[Derish]

~

במבט על, משעשע שהמכנה המשותף ל'מובילי הדעה' בשרשור הזה הוא ההתעקשות לבטל את דעתם של אחרים.

 

היכולת לעבוד בצוות לא נמצאת ביחס ישר ליכולת לבלות בצוות או לחשק לראות את הקולגות מחוץ למשרד. בסופו של יום העובד מעניק שירות תמורת כסף לפרק זמן קצוב ביממה, קונספט לא מוכר בישראל אבל די ידוע בשאר העולם.

 

יצא לי לעבוד במקומות בהם המנהלים הבינו זאת ולא אילצו איש להופיע לתדריכים או לימי גיבוש. הקולגות שנהגו לאכול צהריים ולשתות קפה ביחד לא נעלבו מאלו שהעדיפו לאכול בגפם ולשתות את הקפה בטרם יצאו מהבית. הכל היה בסדר, איש לא הרגיש שציפור נפשו נרמסה, וגם הרבה אחרי שהמקומות האלה נסגרו (כמו שקורה בסטארט-אפים) המשכנו להיות בקשר ולתמוך איש ברעהו בחיפושי עבודה או בעצה מקצועית כשצריך. אבל אלו היו חברות קטנות עם עובדים שנבחרו בפינצטה, מקצוענים עם נסיון בינלאומי ענף וראש חריף, ומנהלים שידעו לתת חופש מחד ולשמור על מסגרת מאידך. בלי שבטיות ובלי טקסים. נדיר, אבל קיים.

 

מה שאני קורא פה מראה לי בעיקר שאותם 'מנהלים' מהפורמט הישן פשוט לא התנסו עדיין במסגרת מכילה שכזאת ולכן בטוחים שזה לא קיים. לכן הם אומרים לנו להתבגר, מתחבאים מאחורי תירוצים עצלים כמו חוסר נסיון וכו'. אבל את הקדמה אי אפשר לעצור, והאנשים האלה עם הסגנון הניהולי שלהם יהפכו בקרוב לפגי תוקף, ועד יומם האחרון לא יבינו מאיפה זה בא ומה קרה שפתאום העולם השתנה סביבם.

 

אפשר להוביל את הסוס אל השוקת וגו'.

[sperial]

אנשים יכולים לעבוד בתוך צוות, לקבל מרות מקצועית - אבל, באותו זמן, להתיחס לצוות כאל מה שהוא: האנשים שאתם עובדים. אין לי בעיה להיות קורקטי עם העובדים האחרים, לשתף אתם פעולה מבחינה מקצועית, אולי קצת small talk בחדר הקפה ב-7:30 בבוקר, לפני שפותחים את המשרד. אבל עדיין מעדיף לצאת לטיול לירושלים עם אשתי והילדים, ולא עם אותם אנשים שאני מסתדר אתם מקצועית, אבל לפחות חלקם, מבחינה חברתית הם ממש לא my cup of tea.

 

יותר מזה - בארגון בו אני עובד אותם ימי גיבוש הם, מצד אחד, פחות או יותר חובה, ומצד שני יורדים מהקצאת החופשה השנתית. לשמחתי תדירותם הצטמצמה מאד בשנים האחרונות.

 

במקרה של פות"ש המצב שונה, כיון שמדובר בכינוס מקצועי, וכנראה שהיה חשוב למנהלים שכל עובדי הארגון ישתתפו בו. שיחה קצרה עם האחראי עליו לפני הארוע היתה מבהירה לשניהם את המצב - אם הארוע חשוב המנהל היה מבהיר זאת, ואילו העבודה השוטפת עדיפה יתכן שהמנהל היה מקבל זאת ואף מזרים את הבקשה לאן שצריך.

[bagira]

אבל על זה בדיוק כל השרשור נסוב, על זה שפותש לא טרח בכלל להודיע מראש כי הוא החליט בעבור עצמו שאין צורך להגיע כי יש פקקחם, אין חניה וזה אגו טריפ של המנהלים.

[bagira]

דריש, המשותף לרוב מובילי הדעה הוא שהם לא ילדים בני 22 עם רעיונות מגוחכים בראש אלא בעלי משפחות עם הרבה נסיון חברתי, תעסוקתי וניהולי.

[Night Driver]

דריש, לאף ארוע חברתי אל תגיע אבל לתדריך אתה ועוד איך תגיע. ההחלטה אם זה תדריך 4ו אירוע היא של הבוסים ולא שלך.

[Derish]

אבל על זה בדיוק כל השרשור נסוב, על זה שפותש לא טרח בכלל להודיע מראש.

לארוע חברתי אל תגיע אבל לתדריך אתה ועוד איך תגיע.

אני מסכים (ולא הייתי נוהג כמוהו), אבל זה כבר קטע של נימוס ואטיקט חברתי, לא של מוסר עבודה או חוקיות. פשוט תהיה בן אדם ודבר עם הקולגה שלך, מנהל או אחרת, מראש.

 

מנהל ראוי צריך לדעת לספוג דברים כאלה, לבלום את הזעזועים לצוות או לחברה, ולהחזיר את העובדים לתלם מבלי להיות דורסני. זה לא בשמיים, היו לי כאלה בעבר ויש גם היום.

 

איש לא הבטיח שעבודת הניהול קלה, זה החלק הפחות סימפטי שלה. אבל למנהל יש את האחריות הזאת ולעובד לא, כי אותו לקחו בשביל הכישורים ולא כדי להיות בן אדם איכותי או לשאת באחריות כלשהי. העובד יכול להרשות לעצמו להיות ראש קטן. לא משהו שהייתי עושה באופן אישי, אבל זה מה שמאפשר למקצוע הניהול להתקיים מלכתחילה.

[sperial]

באגירה, ברור לי מה מקור הבעיה של פות"ש.

 

הנקודה שלי היא שהד החברתי הוא עניין די בעייתי, כיון שלא כל העובדים מעוניינים בחברתם של הקולגות מעבר לשעות העבודה.

 

לגבי תדריכים\סיכומים\תכניות עבודה - אין ספק שהם חלק מהתפקיד. יודע מה - בעבודה שלי לפעמים דורשים מאתנו לשרוף שעה - שעתיים (שמבחינתי זו פגיעה כלשהי בהכנסה) על תדריך כיבוי אש (שכלל לא קשור למקום העבודה אלא דווקא המלצות להערכות בבית), תדריך חילוץ ממעליות או כל מיני דברים אחרים שמנותקים לחלוטין מהמציאות בה אנו עובדים. אבל זו הדרישה, מישהו קבע שזה חיוני וכולם משתפים פעולה.

[ישה]

~

במבט על, משעשע שהמכנה המשותף ל'מובילי הדעה' בשרשור הזה הוא ההתעקשות לבטל את דעתם של אחרים.

 

אבל אלו היו חברות קטנות עם עובדים שנבחרו בפינצטה, מקצוענים עם נסיון בינלאומי ענף וראש חריף, ומנהלים שידעו לתת חופש מחד ולשמור על מסגרת מאידך. בלי שבטיות ובלי טקסים. נדיר, אבל קיים.

 

.

 

הנחתום מעיד על דייסתו.

 

תקרא לאט תראה שלא כל מובילי הדעה באותה דעה וגם האחרים לא בדיוק משנים את עמדותיהם.

[bagira]

באגירה, ברור לי מה מקור הבעיה של פות"ש.

 

הנקודה שלי היא שהד החברתי הוא עניין די בעייתי, כיון שלא כל העובדים מעוניינים בחברתם של הקולגות מעבר לשעות העבודה..

 

שים לב למה שפות"ש השרשור כתב:

 

1. זה לא היה מעבר לשעות הפעילות, זה היה יום הפעילות במסגרת שעות העבודה.

2. כולם כולל כולם הבינו את זה והגיעו לארוע (עובדה שהוא מעיד שזה לא כיף להיות בקומת משרדים ריקה ושוממה מאדם).

3. אין פה שום פן חברתי, הוא לא הוזמן ל BBQ של אחד המנהלים שחוגג את הולדת בנו, הוא כאמור פשוט הבריז מיום עבודה, ללא תאום וכשנשאל לפשר העניין, סיפק תרוצים מגוחכים ומעליבים!

[sperial]

באגירה - אני חוזר. הבנתי את הבעיה של פות"ש. אי מילוי הוראה + תרוצים מאוחרים ומטופשים. וד"א - הוא לא הבריז אלא היה במקום העבודה ועבד. עדיין בהגדרה הצבאית של "נפקדות" שכפי שלמדתי בטירונות, פירושה לא להיות בזמן ובמקום בו נדרשת להמצא, אבל לא העדרות מוחלטת מהעבודה.

 

הדיון התפתח מעבר לכך. דובר כאן בימי גיבוש - ואלה כבר סיפור שונה לגמרי. כאן נכנס עניין של האנשים שכל אחד מאתנו רוצה או לא רוצה להיות בחברתם שלא בענייני עבודה, וגם עניין של חריגה משעות העבודה (טיול של יות מ-8 שעות, יציאה למסעדה או הופעה בשעות הערב, "משחקי חברה" שלא כל אחד אוהב, שכן לעתים הם עלולים להיות פוגעניים וכיו"ב).

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2017 על ידי sperial

[Ahbarony]

אירגנתי פעם טיול עששיות במבצר נמרוד כיום גיבוש. הפעילות התחילה בסביבות 3 ונגמרה כמעט בחצות. כמובן כולם קיבלו חופש על חשבון מערכת למחרת. לפני הארגון שאלתי מה הם מעדיפים: באולינג ומסעדה או משהו פחות לעוס ומאוס. נחשו מה הייתה התשובה?

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[SlowRide]

שאלת אותם גם אם הם מעדיפים לוותר על יום הגיבוש?

אני מניח שאם היה מדובר ביום חמישי ולא היו מקבלים יום חופש למחרת על חשבון הבית, לא כולם היו להוטים לצאת לפעילות הזו.

זה כמובן גם עניין של כמות האנשים ואופי. בקבוצה קטנה ומגובשת גם האנשים היותר אנטיפטים יהיו מוכנים לצאת ליום כיף. כשמדובר בקבוצה גדולה, תמיד יהיו כמה שיעדיפו לעבוד כרגיל ולחסוך מעצמם להיות בחברת אנשים שהם לא סובלים מעבר לשעות העבודה.

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2017 על ידי SlowRide

[malcishua]

שאלת אותם גם אם הם מעדיפים לוותר על יום הגיבוש?

בדיוק.