האם חובה להגיע לאירוע מחוץ למקום העבודה?

[Ahbarony]

יש כאן שתי תופעות מעניינות.

הראשונה זה שתן של עובדי המקלדת שחושבים שהם מביאים לארגון תועלת מטורפת ואחר כך מתפלאים כשסוגרים להם פרוייקט שולחים הביתה את כולם בלי למצמץ ובלי למיין מי יותר טוב או נחוץ בארגון.

שני זה שיח של אנשים שניהלו אנשים ויודעים שלא משנה איפה טבעו של אדם יוצא החוצה ואם הוא בעייתי עדיף לתת לו ללכת.

לפני שנים הרבה הייתי עובד צעיר בעל תפקיד וידע ייחודיים בחברה עתירת ידע עם תרבות ארגונית מודרנית. כשרציתי לעזוב כי "נעלבתי" השאירו אותי עם שכר ותנאים משופרים. אבל רק כדי להתארגן ולתת לי ללכת. היום אני מבין שבטווח הקצר הם הפסידו. בטווח הארוך הרוויחו. גם אני הרווחתי בטווח הארוך כי זה הוריד לי את מפלס השתן בראש והתחלתי לשפר כישורים חברתיים בנוסף למקצועיים.

 

Sent from my Nexus 7 using Tapatalk

[pooh-bear]

יש כאן שתי תופעות מעניינות.

הראשונה זה שתן של עובדי המקלדת שחושבים שהם מביאים לארגון תועלת מטורפת ואחר כך מתפלאים כשסוגרים להם פרוייקט שולחים הביתה את כולם בלי למצמץ ובלי למיין מי יותר טוב או נחוץ בארגון.

סליחה, באמת סליחה. חזרתי לדום המתוח הרגיל. ככה אתה אוהב אותנו, סרים למרותך. מקווה בשבילך שהלקוחות שלך (בהנחה שאתה גם בתחום) יסכימו לקנות את האקסלים הניהוליים המבריקים שלך או את ה-gantt המושקע שהכנת. אתה יודע, המוצרים שאתה מוכר בסוף נעשים ע"י מישהו. אפשר, רק מדי פעם, להתייחס אליו כאל בן אדם ולא כאל טירון או עבד. נכון, זה קצת מורכב יותר, ואפילו עלול לאלץ את ה"מנהל" ירום הודו לחשוב קצת, ולנסות ולהבין גם בעיות של אנשים אחרים.

גם שכחת, במחילה מכבודך אדוני המנהל, שגם המנהלים באותם פרויקטים שנסגרים הולכים הביתה. למרות (ולפעמים בגלל) כישוריהם הניהוליים המבריקים.

 

שני זה שיח של אנשים שניהלו אנשים ויודעים שלא משנה איפה טבעו של אדם יוצא החוצה ואם הוא בעייתי עדיף לתת לו ללכת.

ואכן במקרה הזה, מדובר בעובד שברור שהוא בעייתי, כי הוא מעדיף לעבוד מאשר להשתתף באירוע חברה, גם אם בתרוץ מופרך ביותר.

 

להזכירך:

- אף אחד לא הצדיק העדרות מארוע שהוגדר חובת הגעה

- אף אחד לא הצדיק אי הודעה

- אף אחד לא חושב שאפילו אם התירוצים שניתנו הם אמיתיים לגמרי (מנקודת מבטו של העובד) לא היה כדאי לעובד לנסות ולהתגבר על הבעיה

-כולם חושבים שהוא טעה וצריך להודות בטעות.

 

כלומר, גם העובדים (למרות מפלס השתן הגבוה שלהם) מסכימים שיש סמכות, וצריך להקשיב לה. רק שכדאי לאותה סמכות להתגמש טיפה ולהכיר בעובדה שגם לעובד טוב יש חריקות מוזרויות כאלו ואחרות וכדאי לפעמים להתגמש ולקבל אותן, במקום לאיים על כל מי שמצייץ. כל זה רק מהזוית האנושית, מעבר לצורך למצוא מחליף ולעלויות ההחלפה.

[Ahbarony]

לא ציפיתי שאנשים יחרבנו לבנות על הבוקר. אבל לפרוטוקול נרשום שאני לא בתחום כבר שנים ונוסיף גם ציטות שכתבתי שהייתי פעם כזה. חשבתי שהשמש זורחת לי מהתחת כי אני טוב במה שאני עושה ומה שחשוב זה delivery. למדתי על בשרי שלא רק. זה כל הסיפור. איש הישר בעיניו יעשה.

 

Sent from my Nexus 7 using Tapatalk

[Night Driver]

פו, הכל טוב ויפה אבל אתה שוכח דבר אחד בסיסי.

כשזה הכסף שלי שמושקע, הבית שלי שמשועבד והאחריות שלי לפרעסת כל העובדים בארגון אז אני זה שמחליט מה עושים, מתי ומי מקבל את ההחלטה ואיך. כשאתה תשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך אתה תחליט אבל עד אז אתה מוכר לי את הזמן שלך. אתה לא שותף לא לרווחים, לא להפסדים ולא לניהול. ישמחו לשמוע את דעתך אבל לא אתה זה שיחליט אם היא תתקבל או לא. כשתהיה זה ששם את הכסף או שזה ששם את הכסף יחליט שאתה מתאים לקבל החלטות אתה תקבל אותן אבל לא לפני כן.

עריכה אחרונה ב-29 לאפריל, 2017 על ידי Night Driver

[vadim6385]

יש כאן שתי תופעות מעניינות.

הראשונה זה שתן של עובדי המקלדת שחושבים שהם מביאים לארגון תועלת מטורפת ואחר כך מתפלאים כשסוגרים להם פרוייקט שולחים הביתה את כולם בלי למצמץ ובלי למיין מי יותר טוב או נחוץ בארגון.

ומנהלים עם גישת "כולכם על הז' שלי, אני המפקד ואתם החיילים, לא טוב לך הדלת שם, עד סוף היום אני מחליף אותך, גם כן אחד", שהודות לדור שלהם, שגדל לתוך קומבינות ופרוטקציות במשטר סוציאליסטי, אין כאן כבוד לעבודה של אף אחד, כולל של עצמך, החל ממנקה ועד ראש ממשלה.

[discoTD5]

אתה יודע מה אומרים על חמור עם שלושים שנות נסיון, כן?

 

האמת היא שרציתי לרשום שעדיף שתמשיך לתת עצות בענייני זוגיות, נישואים והורות, אבל במחשבה שניה עדיף שתישאר בענף הייעוץ בתחום הניהול. פוטנציאל הנזק קטן יותר.

[Ahbarony]

נכון. דור הפלמ"ח כמוני חסר כבוד לייצורים חד תאיים.

 

Sent from my LG-H960 using Tapatalk

[Night Driver]

ודים, מנהלים כאלה לרוב לא שורדים.

 

ניהול זה מקצוע לכל דבר וכמו שלא כל מי שלמד מחשבים הוא מתכנת על כך גם מנהלים. מנהל צריך לדעת לדרוש אבל גם לדעת מה ואיך לדרוש.

[pooh-bear]

פו, הכל טוב ויפה אבל אתה שוכח דבר אחד בסיסי.

כשזה הכסף שלי שמושקע, הבית שלי שמשועבד והאחריות שלי לפרעסת כל העובדים בארגון אז אני זה שמחליט מה עושים, מתי ומי מקבל את ההחלטה ואיך. כשאתה תשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך אתה תחליט אבל עד אז אתה מוכר לי את הזמן שלך. אתה לא שותף לא לרווחים, לא להפסדים ולא לניהול. ישמחו לשמוע את דעתך אבל לא אתה זה שיחליט אם היא תתקבל או לא. כשתהיה זה ששם את הכסף או שזה ששם את הכסף יחליט שאתה מתאים לקבל החלטות אתה תקבל אותן אבל לא לפני כן.

 

אתה צודק לגמרי. לא אמרתי אחרת.

 

אבל קרה מקרה, עובד קיבל החלטה בניגוד לדעת מנהליו. זו נקודת הפתיחה של הדיון. והשאלה היא האם במקרה הספציפי הזה מדובר בעובד בעייתי וחייבים לאיים עליו (או לפטר אותו, במקרה הגרוע יותר) או לקיים איתו שיחת הבהרה בטון פחות מאיים ולנסות להבין את מניעיו. לדעתי, מהפרטים שמסר פות"ש, אפשר להניח שמדובר במוזרות כזו או אחרת ולאו דוקא בבעיית מרות כללית וגורפת, ושזו מוזרות שניתן לקבל במקרה של עובד מועיל. זו כל הטענה שלי.

 

המקרה שהבאת (עובד שמתנהל ע"י אולטימטום בתקופה לחוצה) שונה מאוד מהמקרה שנדון פה, ולכן גם התוצאה צריכה להיות שונה בשני המקרים.

 

העובדה שהדיון נגרר למנהלים מול עובדים או זקנים מול צעירים (לפחות לכאורה) מצערת למדי.

[falou]

ממש לא מינורי, ממש לא טיפשי.

אני לא הייתי עובר על זה לסדר היום, בטח לא עם הסיבות המגוחכות שציינת למה לא הגעת!

 

אם היה מדובר בי, בסוף הפגישה המיועדת היית מקבל מכתב פיטורין.

 

פות"ש אכן הגזים עם העיקרון הקוסמי הבלתי ניתן לערעור, שהוא לא נכנס לת"א, אבל לא מפטרים על כזה דבר. אפילו לא קרוב.

יש כל מיני עובדים עם כל מיני מוזריות כאלו ואחרות, ולומדים לשלב אותם, כך שנהנים מהיתרונות, אם הם שווים את הטירחה.

 

 

 

d30DK - הגזמת.

ויותר מזה, אתה לא מבין את המשמעות החברתית של לעבוד בחברה (גם במובן company וגם במובן society, ולא סתם בעברית אין אבחנה בין השניים!). השאלה אם אתה צריך להגיע לאירוע כלל איננה חוקית. היא חברתית (social). אתה חלק מצוות. הצוות הזה יכול להיות, מידי פעם לפעם, לבצע פעילויות לא שגרתיות, וכחלק ממנו, אתה מחוייב להצטרף, גם אם הפעילות לא מקצועית.

 

זה חלק מהדרישות שלך בעבודה.

כל ההתפנקויות הללו, של כן או לא נכנס חד פעמית לת"א, זו קטנוניות לשמה שאומרת דבר אחד לבוס: לא בזין שלי לטרוח אפילו קצת, כדי להיות עם הצוות שלי. אני עושה מה שנוח לי.

זה מסר רע מאוד.

 

אז עזוב אותך מסוגיות חוקיות. אם תלך לפינה הזו, אפילו אם נניח שיש לך זכות חוקית לא לבוא, אתה רק תעצים את המסר שלמעלה: אני לא חלק מכם, וגרוע מזה, אני לעומתי (אנטי) בגישה שלי למקום העבודה, ומעביר את יחסי העבודה שלך לרמה הטכנית/חוקית בלבד.

 

זה לא טוב.

ממש לא טוב.

ככה לא מתנהגים.

[ישה]

פו, הכל טוב ויפה אבל אתה שוכח דבר אחד בסיסי.

כשזה הכסף שלי שמושקע, הבית שלי שמשועבד והאחריות שלי לפרעסת כל העובדים בארגון אז אני זה שמחליט מה עושים, מתי ומי מקבל את ההחלטה ואיך. כשאתה תשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך אתה תחליט אבל עד אז אתה מוכר לי את הזמן שלך. אתה לא שותף לא לרווחים, לא להפסדים ולא לניהול. ישמחו לשמוע את דעתך אבל לא אתה זה שיחליט אם היא תתקבל או לא. כשתהיה זה ששם את הכסף או שזה ששם את הכסף יחליט שאתה מתאים לקבל החלטות אתה תקבל אותן אבל לא לפני כן.

 

עזוב

 

כל מה שכתבת נכון אבל לא רלבנטי למקרה שכאן.

 

אני חוכך אם לרכוש סולם בגובה 3 או 5 מטר כדי שגם אתה וגם עכברוני תרדו בבטחה מהעץ.

[Night Driver]

ישה ידידי, לא צריך שום סולם כי ההבדלים בדיון נובעים מנוקודות מבט הפוכות. חלק לא קטן מהשכירים חסרי הניסיון הניהולי מתקשים לראות את התמונה היותר רחבה בדיוק כמו שחלק מהמנהלים (במיוחד בארגונים גדולים) מתקשים לראות את הדקויות הקטנות בתוך הארגון. כמו שיש עובדים זוטרים שבטוחים שהם מחזיקים את הארגון והם אלה שמייצרים מליונים כך יש מנהלים שחושבים שהעובד הוא רובוט אבל בזורה התחתונה כשעובדים עם אנשים אין שבלונות של מקרים ותגובות כי כל אחד הוא שונה ולכל מקרה יש את הדקויות שלו. אם הכל היה כל כך פשוט היו תוכנות ניהול שמוציאות פלטים איך להגיב והכל היה טוב.

 

שים לב שלא אמרתי לפטר אותו מיד אבל כן להראות לו את חוסר שביעות הרצון ומשם בהתאם לאיך שהשיחה תזרום.

[Max.M]

למען האמת-

 

מה שמציק לכולם זה לא האי הגעה לאירוע-כמו הסיבות לאי הגעה לאירוע .

 

לפות"ש - יש לי תחושה שבתת מודע שלך רצית להראות למנהל החדש חוסר שביעות רצון כללית (בין השורות...) .

 

לא כל המנהלים יודעים לקרוא בין השורות ( לדעתי באגירה ונהג לילה פשוט קראו בין השורות) .

 

לא כל המנהלים רוצים לקרוא בין השורות .

 

 

בהצלחה.

[BarryG]

מה שמציק זה בעיקר אי ההודעה מראש, או אי ההתייעצות עם המנהל מראש.

המנהל עכשיו אומר לעצמו שאם פותח השרשור לא דיבר איתו על אי ההגעה לפני הארוע, יכול להיות שמחר לא יתחשק לו לעשות את חלק X בפרויקט וזה יתברר בהפתעה רק אחרי הדד ליין.

 

במקום פותח השרשור הייתי מתחיל את השיחה עם המנהל ב-"מצטער, אני מבין שהייתי צריך לדבר איתך לפני, בפעם הבאה שיהיה לי איזשהו ספק לגבי כל דבר שצריך לעשות במסגרת העבודה אני אדבר ואתייעץ איתך".

[Max.M]

תירוצים לא הגיונים יותר קל לתת בדיעבד מאשר באותו רגע.