רכבות מעניינות אותי - מה צריכת דלק ריאלית של רכבת?

[sperial]

סע לברלין או מינכן, ותוכל להכיר את ארבעת סוגי הרכבות:

טראם.

רכבת תחתית.

רכבת פרברית (יחסית קלה, עם תחנות יחסית קרובות).

רכבת כבדה (עם תחנות מרוחקות).

[garicho]

בארץ יש שעטנז. הרכבת לאורך ציר האיילון והפרברים הקרובים ה-S-bahn מובהקת (חסר רק החשמל) - הם אפילו משתמשים באותם הקרונות. הקו האדום בתל אביב הוא שעטנז של טראם\רכבת קלה עם מטרו (בחלק התת קרקעי שלו המופרד מתנועה).

[Buki]

סע לברלין או מינכן, ותוכל להכיר את ארבעת סוגי הרכבות:

טראם.

רכבת תחתית.

רכבת פרברית (יחסית קלה, עם תחנות יחסית קרובות).

רכבת כבדה (עם תחנות מרוחקות).

 

אני חושב שכתבתי את זה בשירשור, אני יליד ברה"מ לשעבר והיה לי את כל זה ליד הבית, חלק אפילו ברחוב שלי ונסעתי עם טראם לבית הספר [emoji1]

[sperial]

באמסטרדם יש שעטנז כזה - תת קרקעי במרכז העיר ועילי בפריפריה. גם בליסבון התחתית הופכת עילית מחוץ למרכז העיר, אבל צריך לבדוק באיזהסוג ציוד מדובר.

 

גאריכו - אם הבנתי אותך נכון אתה מדבר על כפולי הקומה, ואם כך אתה טועה לגבי ה-S-bahn. אם הדבר לא השתנה משהו לאחרונה הרי שהקרונות שלו הרבה יותר קלים מאלה של הרכבת הארצית. הקרונות כפולי הקומה (אנחנו מכירים אותם כבומברדייה, אבל במקור טכנולוגיה מזרח גרמנית) משמשים את הרכבות הארציות אם כי להבנתי בקוים היותר קצרים, וקיימים גם בקוים פרבריים של הרכבת הארצית, שנפרדים (אם כי לעתים מקבילים) מה-S-bahn.

עריכה אחרונה ב-1 ליוני, 2017 על ידי sperial

[garicho]

באמסטרדם יש שעטנז כזה - תת קרקעי במרכז העיר ועילי בפריפריה. גם בליסבון התחתית הופכת עילית מחוץ למרכז העיר, אבל צריך לבדוק באיזהסוג ציוד מדובר.

 

גאריכו - אם הבנתי אותך נכון אתה מדבר על כפולי הקומה, ואם כך אתה טועה לגבי ה-S-bahn. אם הדבר לא השתנה משהו לאחרונה הרי שהקרונות שלו הרבה יותר קלים מאלה של הרכבת הארצית. הקרונות כפולי הקומה (אנחנו מכירים אותם כבומברדייה, אבל במקור טכנולוגיה מזרח גרמנית) משמשים את הרכבות הארציות אם כי להבנתי בקוים היותר קצרים, וקיימים גם בקוים פרבריים של הרכבת הארצית, שנפרדים (אם כי לעתים מקבילים) מה-S-bahn.

 

לגבי אמסטרדם, אני לא יודע איך הרכבת התחתית שלה בנויה, אבל אם היא מופרדת לכל אורך הדרך מתנועה חוצה (גם בחלקים העיליים שלה) אז היא מטרו לכל דבר. גם בלונדון וניו יורק הרכבות התחתיות יוצאות בקצוות מעל פני הקרקע אך ממשיכות להיות מטרו לכל דבר.

 

לגבי ה-S-bahn, נסעתי בדרזדן ושם הרכבות DD אכן משמשות כ-S-Bahn. יכול להיות שבמקומות אחרים מדובר ברכבות של קומה אחת. קרונות DD בהחלט משמים גם בשירות regio איזורי. בכל מקרה, לא חושב שמשקל זה מאפיין עיקרי במקרה זה, אלא צפיפות תחנות ואופי שירות.

 

אני אתן דוגמא, משקל של קרון Bombardier DD הוא 50 טון. קרונות של רכבת ה-RER בפריז (קו ה-Sbahn העמוס והתדיר ביותר בעולם כ- 32 רכבות בשעה) משתמש בציוד MI2N שבו כל קרון שוקל כ-45 טון...

[sperial]

אתה בעל המקצוע שבינינו בענייני רכבת, איני מנסה להתחרות בידע שלך.

 

איני מתכוון למשקל אלא מימדי הקרון. אני מנחש, למשל, שקרונוע יהיה כבד בהרבה מקרון נגרר בעל ממדים דומים.

 

לא מכיר את ה-S-bahn בדרזדן - אלא את אלה של מינכן וברלין (וגם אותם לפני מספר שנים), ושם הקרונות חד קומתים. איני מכיר את הנתונים לגבי מהירות הנסיעה, מרווחי התחנות וכו. אבל דרזדן היתה במזרח גרמניה, מולדת הקרונות כפולי הקומה המוכרים לנו, מה שאולי יכול להסביר את השימוש בהם, לפחות בעבר.

[Buki]

לפני חודש נסעתי מוילנה לקאונס שבליטא במערך כזה, כל הציוד נראה חדש לגמרי.

 

קומותיים, כולל סה"כ 3 קרונות, אחד מהם מניע.

 

קו פרבורי, נסיעה אורכת כשעה וחצי.

 

 

 

[tzvipper]

זה כמו מערכי DD שלנו. הרכבת חשמלית?

[Buki]

לא, די שונה ממה שיש אצלנו וכן, חשמלית.

 

בתחנת רכבת וילנה יש מוזיאון רכבת, חלק מהמוצגים נראים בצד שמאל של התמונה. אבל היה סגור בשעה שהייתי שם.

[nimrod7676]

ראיתם ברמזור את הפרק על מוטי מקיאטו וחפר? עם הכרוז?

 

זה מה שאני מרגיש בשלום עכשיו. עושה רושם שהיא גדולה בהרבה מסבידור. אבל הרוב פה חיילים.

[garicho]

ראיתם ברמזור את הפרק על מוטי מקיאטו וחפר? עם הכרוז?

 

זה מה שאני מרגיש בשלום עכשיו. עושה רושם שהיא גדולה בהרבה מסבידור. אבל הרוב פה חיילים.

 

בשלום יש 3 רציפים, בסבידור יש 6. לאותה כמות נוסעים כמעט. בגלל זה תחושת העומס והדוחק בתחנה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[garicho]

אתה בעל המקצוע שבינינו בענייני רכבת, איני מנסה להתחרות בידע שלך.

 

איני מתכוון למשקל אלא מימדי הקרון. אני מנחש, למשל, שקרונוע יהיה כבד בהרבה מקרון נגרר בעל ממדים דומים.

 

לא מכיר את ה-S-bahn בדרזדן - אלא את אלה של מינכן וברלין (וגם אותם לפני מספר שנים), ושם הקרונות חד קומתים. איני מכיר את הנתונים לגבי מהירות הנסיעה, מרווחי התחנות וכו. אבל דרזדן היתה במזרח גרמניה, מולדת הקרונות כפולי הקומה המוכרים לנו, מה שאולי יכול להסביר את השימוש בהם, לפחות בעבר.

 

לא מקצוע, סתם תחביב לא מזיק של שנים. [emoji3]

 

קרונוע לא כבד יותר מקרון נגרר. באופן כללי, מה שמשנה זה משקל של כל ציר, ומסילות נבנות לפי התקן של כמה משקל הן יכולות לשאת על כל ציר. לכן קטר CoCo יכול לשקול יותר מBoBo אבל מגבלות המסילה של שתיהם דומות.

 

בגדול, מה שמגביל תוואים הכי הרבה זה מנהרות. אם המנהרה + החישמול לא יכולות לאפשר מעבר של קרון DD אז יהיו חייבים להשתמש בקומה אחת. בעיה נוספת של קרונות DD זה כמות כפולה של נוסעים על אותה כמות דלתות, מה שבתנאים של רכבת פרברית מרובת תחנות ועומס יכול לגרום לעיכובים עד שכל הנוסעים נכנסים ויוצאים. רואים את זה יפה בתחנת השלום, בה לעיתים לוקח 2 דקות עד שכולם מסיימים לצאת ואנשים מצליחים להכנס. במטרו זה לא היה עובד.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[nimrod7676]

בשלום יש 3 רציפים, בסבידור יש 6. לאותה כמות נוסעים כמעט. בגלל זה תחושת העומס והדוחק בתחנה.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

עדיין בסבידור לא מורגש שיש כזה הרבה אנשים

 

וסתם בלי קשר מה בכלל יש בסבידור חוץ מאת מסוף 2000?

 

כשיוצאים משם לאן יש ללכת בכלל?

[garicho]

עדיין בסבידור לא מורגש שיש כזה הרבה אנשים

 

וסתם בלי קשר מה בכלל יש בסבידור חוץ מאת מסוף 2000?

 

כשיוצאים משם לאן יש ללכת בכלל?

 

בסבידור יש לך את כל מתחם הבורסה וההיטק ברמת גן גבעתיים. כל אזור איכילוב ואבן גבירול. המיקום של התחנה על ג׳בוטינסקי, שאול המלך וארלוזרוב מאפשר קישוריות טובה מאוד בתחבורת המשך גם לתל אביב וגם לרמת גן בואכה בני ברק.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[Buki]

 

זה מה שאני מרגיש בשלום עכשיו. עושה רושם שהיא גדולה בהרבה מסבידור. אבל הרוב פה חיילים.

 

בגלל שכמות נוסעים בהשלום עלתה בשנים האחרונות, בונים שם עולם נוסעים חדש שיכפיל את השטח של הקיים.

 

בטח אתה זוכר איך הנחת השלד שלו שבוצעה ביום שבת כמעט גרמה למשבר פוליטי.