האם חיפוש עבודה חדשה לצורך מיקוח בשכר מצליח?

[oryo]

נהג לילה, אני ממש לא בא לבקר / ללמד אותך איך להיות בוס, זכותך לעבוד בכל אופן שבא לך, מה גם שאני בטוח שאתה בתור בוס על שלל המכלולים של העבודה נמצא על הצד החיובי של הסקאלה, שכן מדבריך עולה שאתה עוסק בזה כבר זמן מה (ואם היית גרוע, כנראה שזה לא היה המצב).

אבל,

אני לא יודע מה בדיוק אתה מצפה שעובד יעשה -

בלי לדעת מה הולך מסביב, איך בדיוק הוא אמור לדעת מה ה"שווי שוק" שלו? איך הוא אמור להחליט כמה, אם בכלל, לבקש מהמעסיק?

אתה חושב על זה מהפריזמה של המעסיק, אתה מצוות לזה קצת (ותסלח לי) בבל"ת בדמות 'עובד לא נאמן' על זה שהוא העיז ברוב חוצפתו לבדוק את ה"שווי שוק" האמיתי שלו ולא לפעול על סמך תחושת בטן(?)

 

יושרה והגינות זה לתת לעובד שלך את הזכות לעשות את הדבר הבסיסי ביותר, ולבדוק איפה הוא ממוצב יחסית לשוק. אתה מצפה לאיזשהו סאבסט של נאמנות עיוורת, אתה פשוט לא מודע לכך בגלל שאתה לא מעוניין/רוצה/מסוגל להכנס לנעליים של עובד.

 

כל הנ"ל הוא אך ורק ביחס לזכותו של העובד לבדוק את המיצוב היחסי שלו בשוק, אני לרגע לא מצדיק גישה מאיימת של 'תן לי את זה או בייוש!' גם כי זו גישה לא בריאה בפן הטקטי שקרוב לודאי תכניס את מי שעומד מולך למגננה, וגם כי היא לא מכבדת את המעסיק.

עריכה אחרונה ב-12 לאפריל, 2016 על ידי oryo

[Night Driver]

לבדוק מה רמות השכר בשוק כולם בודקים וגם צריכים לבדוק (גם אני כמעסיק בודק מה המקובלות בכל מקצוע שיש אצלי. אף אחד לא חי בואקום משום צד) אבל בין לבדוק לבין לסכם עם מקום אחר ולבוא עם אולטימטום המרחק גדול. אצלי (ולא רק בעבודה) מי שמציב אולטימטום אוטומטית נענה בשלילה.

[oryo]

מציע לך לקרוא את הדברים שלי בשנית, אני בספק גדול שתמצא איזושהי תמיכה באולטימטומים או מהלכים 'אלימים' (קונספטואלית) אחרים. אם הבנתי אותך נכון, שנינו אומרים את אותו הדבר.

 

אלא אם אתה חושב שלהציג את האפשרות לעזיבה למקום אחר זה נחשב אולטימטום(?)

אולי ההגדרות שלנו שונות.

 

מבחינתי יש הבדל בין 'תן לי או שאני עוזב!'

לבין 'אני יודע שבמקום אחר אני יכול לקבל יותר, אני מעדיף להשאר במקום הנוכחי כי XYZW, האם אתה חושב שזה אפשרי לבוא לקראתי?'

 

לא יודע איך זה מבחינתך

עריכה אחרונה ב-12 לאפריל, 2016 על ידי oryo

[GOLF]

לא מדובר על אולטימטום בהקשר רע.

אם אתה לא מקבל את השכר שרצית או שמגיע לך,ואתה בא עם הצעה ממקום אחר ולא מודיע שאתה עוזב, אלא אומר לבוס שלך "קח, תראה מה קיבלתי במקום אחר, אם אתה מוכן לשלם לי את זה אני מוכן להשאר".

ברור שבאיזשהו מקום, בהנחה והוא כן נענה בחיוב, אתה שורף את עצמך. או שאני טועה?

[SurfHigh]

אני חושב שאם לאותו אדם יש הצעה שטובה יותר ב 30% הוא פשוט צריך לעזוב בצורה יפה. מכיר כאלו שעשו את זה אצלנו ואחרי מספר שנים חזרו לבקשת ההנהלה ובשכר משודרג פי כמה.

בכל מקרה חשוב לעשות את זה בצורה מסודרת והוגנת. אין לדעת איפה הוא יפגוש שוב באותו מנהל ומה יזמן העתיד.

יכול להיות שהמנהל באמת לא מעריך את העובד ויכול להיות שגם הוא נתון למגבלות הארגון ואין לו תקציב להעלאת שכר. הרבה מנהלים צריכים להתמודד עם שמיכה קצרה במיוחד שמוכתבת מלמעלה ולא יכולים לתת למרות שהם היו רוצים.

האם חוץ מעניין התגמול הכספי המנהל מעריך את העובד? נותן שבחים על עבודה טובה? מאפשר גמישות לעובד מתוך ידיעה שהעובד אחראי ויבצע את העבודה?

אם אין את הדברים האלו, גם העלאת שכר לא תפתור את העניין. תוך כמה חודשים מתרגלים להכנסה החדשה, ועדיין נשארים עם תחושה של חוסר הערכה מצד הממונים. וללכת יום יום לעבודה שבה לא מעריכים את מה שאתה עושה זה קשה.

אני יכול לאמר שבמקום שבו אני עובד המצב דומה. השכר ההתחלתי גבוה מעט יחסית לאופציות באיזור, אבל אין כמעט העלאות שכר וגם בשנים רווחיות (וכולן כאלו) אין בונוסים (להנהלה הבכירה כמובן שיש).

בנוסף, ההנהלה לא טורחת "לנהל" יותר מידי. אין שיחות משוב קבועות עם העובדים, אין קידום לעובדים שמוכיחים את עצמם ואפילו אין תוכנית יעדים שנתית/רבעונית/חודשית שמועברת לעובד בצורה ברורה.

ממה שאני רואה סביבי, ומשיחות עם העובדים, כולם חורקים שיניים בגלל היחס (או יותר נכון חוסר היחס) אבל ממשיכים בגלל התנאים הנוחים יחסית. כמעט כולם ללא יוצא מכאן נמצאים בתהליך מתמיד של חיפוש עבודה, ואף אחד לא רואה את עתידו בחברה.

למזלה של החברה, אין יותר מדי משרות באיזור.

הנקודה שלי היא ששכר הוא רק חלק אחד מהעניין, אמנם משמעותי, אבל זה לא רק זה.

[Night Driver]

לא מדובר על אולטימטום בהקשר רע.

אם אתה לא מקבל את השכר שרצית או שמגיע לך,ואתה בא עם הצעה ממקום אחר ולא מודיע שאתה עוזב, אלא אומר לבוס שלך "קח, תראה מה קיבלתי במקום אחר, אם אתה מוכן לשלם לי את זה אני מוכן להשאר".

ברור שבאיזשהו מקום, בהנחה והוא כן נענה בחיוב, אתה שורף את עצמך. או שאני טועה?

 

אדם שבא עם הצעה קונקרטית וסגורה ממקום אחר יישלח למקום האחר. לעומתו אדם שבא כמו שאור כתב (אני יודע שהמקובלות לרמה שלי ולתפקיד שלי בחברות אחרות גבוהות ב X% אבל אני מעדיף להיות פה) זה משהו שונה לחלוטין.

[raiden]

עבד לי פעם אחת.

חיפשי עבודה בזמן שהייתי שכיר.

כשקיבלתי הצעה שאני רק צריך לבוא ולחתום, אמרתי למעסיק שלי "ככה וככה, קיבלתי הצעה ממקום אחר עם שכר כזה וכזה. בגדול אני מרוצה אצלכם ולא רוצה לעזוב, אבל מכיוון שכבר כמה שנים לא היו שיחות שכר, אינני מרגיש מוערך מספיק בחברה הנוכחית". אישרו לי העלת שכר ונשארתי.

לא רואה בזה כאולטימטום. לא איימתי לעזוב, רק אמרתי שקיבלתי הצעה ממקום עבודה אחר.

היחסים ביני לבין המעסיק אגב לא השתנו. אבל אני עובד בחברה קטנה יחסית עם צוות שכולם מכירים את כולם.

[Alon_A]

מה זה מסומן כלא נאמן ? מה זה השטויות האלה.

 

יש הרבה משתנים בהחלטה על מקום עבודה.

 

העניין מהעבודה, סביבת העבודה והאנשים, נוחות וגמישות, אופק מקצועי וכמובן כמובן שכר.

 

נאמנות ? נו באמת... מה זה פה זוג נשוי.

 

אני עשיתי במקום העבודה שלי ניוד פנימי בעיקר (לא רק, אבל בהחלט היווה סטרטר למהלך) בשביל לשפר שכר. בלטתי לטובה בצוות הקודם ובזכות זאת הכירו אותי מצוות אחר, שקלתי את מכלול הדברים ביחד כמובן עם גורם השכר והחלטתי לעבור לצוות החדש.

 

כמובן שיש גבולות גם למשחקי השכר, לפני התחלת תהליך המעבר הבהרתי לצוות החדש שאני לא אזגזג בחזרה גם במידה ויציאו לי שכר חדש וגבוה יותר בצוות הקודם.

 

עזבתי את הצוות הקודם בלחיצת יד ובאווירה טובה, זה לגיטימי לחלוטין לעבור בשביל שכר טוב יותר.

 

נאמנות זו מלה אישית מדי ליחסי עובד מעביד.

 

תגיד כנות, אמינות, שיתוף. אלו דברים חשובים... נאמנות לא צריכה להכנס ללקסיקון של עובד מעביד, זה אף פעם לא טוב לגלוש לפסים אישיים מדי.

 

כמנהל לא אצפה שיהיו נאמנים אלי, אצפה לשיתוף, לאמינות, לכנות ומקצועיות. כמובן שמהצד שלי אצפה לשמור על העובדים הטובים שלי... אין קשר לנאמנות.

 

Sent from my LG-H815 using Tapatalk

עריכה אחרונה ב-12 לאפריל, 2016 על ידי Alon_A

[Ahbarony]

כמה פעמים הייתי בסיטואציה כזאת. פעם אחת איימתי וקיבלתי את מבוקשי. בפעם השניה נתנו לי ללכת. המחלוקת הייתה על תנאי עבודה ולא על שכר, אבל אני מאמין שהייתי בולע תמורת +30%. פעם אחת באמת מצאתי מקום אחר, חתמתי והודעתי. לא ביקשתי שום דבר. אבל הבוס נלחם כדח להשוות את התנאים ולהשאיר אותי, למרות שכבר ארזתי חפצים והזמנתי רכב במקום חדש. בסוף נשארתי כי ביקשו יפה. פעם אחת מצאתי מקום אחר ובוס אחר פשוט שאל אם השכר יכול לפתור את זה. אמרתי לו מה קיבלתי במקום אחר מבחינת תפקיד ושכר והוא בעצמו אמר לי ללכת על זה.

יישמתי את זה כמעסיק. אם העובד בא אלי בדרישת שכר ואיימים, הוא לא יישאר, אפילו אם יתקפל. אם העובד אומר שהוא מצא מקום אחר ומבקש ללכת, אני אנסה להבין אם אני רוצה להלחם עליו או לתת לו ללכת.

[GOLF]

עזבו "איומים".

אם אתה בא לבוס ומסביר לו יפה שאתה מבקש העלאה, לאור העבודה הקשה שלך וההשקעה, ואתהנתקל באין ספור תירוצים למה לא. ואז אתה מגיע עם הצעה ממקום אחר ופתאום הוא כבר מוכן לעשות משהו? בהנחה וכן רצית להשאר ופתאום הוא כן מוכן לעלות בשכר, אז כן להשאר? לדעתי זה מוציא את העובד לא ממש טוב לטווח הארוך.

[hans]

אבל אין דבר כזה טווח ארוך. או שלא הבנתי את הניסוח שלך.

 

השנקל שלי: כמו בחינוך ילדים, בלי איומים, רק הכרזה וביצוע. הכול על השולחן. מקבל העלאה? הכול טוב. לא מקבל? גש הלאה, וסיים בלחיצת יד וחיוך. מעבר למקום אחר לשדרוג שער ותנאים הוא טבעי, גישה סחטנית היא ילדותית.

[GOLF]

אני אנסה להיות יותר ברור.

נניח ואני עובד טוב, משקיע, יחסי אנוש טובים, אמין וכו' מגיע לבוס ומבקש העלאת שכר כי לדעתי מה שקיבלתי עד עכשיו לא תואם את העבודה שלי ויש פה חוסר צדק. הבוס בתגובה "מנפנף" אותי בטענה שכן קיבלת העלאות מכובדות, ובקיצור מורח אותי. וזה לא שהוא לא יכול, אלא פשוט לא רוצה או לא מוכן להשקיע מעט מאמץ.

מגיע עם הצעה ממקום אחר, חתומה, עם הצעת שכר גדולה יותר. פתאום הבוס מציע להשוות לך לשכר שהוצע ולהשאר.

מה יצא בזה?

נשארת - גם פספסת הזדמנות למשהו חדש ואולי מעניין יותר עם הזדמנות מפוספסת אולי, וגם אולי הבוס לא יראה אותך באותו האור כמו שהיה עד עכשיו.

הלכת - ובעצם זה גם סוג של פספוס כי מלכתחילה רצית להשאר רק שיעלו לך את השכר כמו שמגיע לך, ועכשיו בעצם בעבודה נתנו לך את ה"פוש" לעזוב. פספוס.

[Nakamichi]

גולף - זה מוציא את הבוס דווקא לא טוב. כי 10 שנים אני עובד פה ומתחנן להעלאה ואתה אומר שאי אפשר וברגע שאני רוצה לעזוב פתאום אפשר?!

 

בכל מקרה חשוב שתבין שמעבר לכל הסיפורים פה יש את כוחות השוק. או- עד כמה המקצוע שלך מבוקש.

 

גם אם אתה מאוד טוב במה שאתה עושה - לכל מקצוע שכיר (כמעט) יש תקרת זכוכית וברוב מקומות העבודה (פרט לבועת ההיי-טק) לא זורקים כספים על העובדים ולא באמת מבינים את משמעות ההון האנושי. מבחינתם העובד הוא עוד כלי כמו המחשב, המדפסת והעט.

 

מה שאני מנסה להגיד לך - שאם אתה מתוסכל מהשכר שלך, אין לך באמת ברירה, נותנים לך משהו ב-30% יותר -תיקח. גם אם הבוס שלך לא יילחם עלייך - בכל זאת הרווחת.

[vadim6385]

השנקל שלי: כמו בחינוך ילדים, בלי איומים, רק הכרזה וביצוע. הכול על השולחן. מקבל העלאה? הכול טוב. לא מקבל? גש הלאה, וסיים בלחיצת יד וחיוך. מעבר למקום אחר לשדרוג שער ותנאים הוא טבעי, גישה סחטנית היא ילדותית.

 

[emoji106]

 

כמו בחברות סלולאר - לא טוב לך, תצביע ברגליים.

[יבגניפ]

צריך לזכור שבמקצועות שונים יש דינמיקה שונה.

בשוק ההייטק, להבנתי ומהכרותי, אף אחד לא מצפה ל"נאמנות". אנשים קמים ועוזבים בגלל מיני סיבות.

מאידך, נהג לילה, אנשים לא באים ומודיעים לרוב על זה שהם מחפשים, כי הם מפחדים שזה יתנקם בהם, ושיפטרו אותם.

 

אישית, אם הייתי יודע שאפשר להרוויח 30% יותר במקום אחר, וזה היה הדיל ברייקר מבחינתי, הייתי מדבר עם הבוסים שלי, עוד לפני החיפוש, אם הייתי חושב שהם יכולים באמת לעשות משהו. אבל לרוב כנראה שיותר קל ופשוט לעבור למקום אחר, אם באמת יש הצעה קונקרטית.