יום המכונית הנכחדת

[ofurst]

מוזיאון המכוניות "לארז אנדרסון" בברוקליין (בוסטון) שוכן בתוך "בית מרכבות" שנבנה ב- 1888 בהשראת טירה בעמק הלואר, צרפת.

המוזיאון מתהדר בהיותו אוסף המכוניות והאופנועים הותיק ביותר בארה"ב (קיים למעלה מ- 85 שנה).

 

המוזיאון מקיים בסופי שבוע (לא בחורף...) "ארועי מדשאה" בנושאים משתנים.

 

בשבת לפני שבועיים ביקרתי במקום (ותודה רבה לבני הספל על ההמלצה...).

באותו יום התקיים "יום המכונית הנכחדת" (Extinct Car day), שבו נקראו אספני רכב להציג את המותגים שאינם קיימים יותר. התצוגה התקיימה על רקע הטירה וצבעי השלכת הנהדרים של ניו-אינגלנד בסוף אוקטובר.

 

אמנם הוצגו גם מותגים מודרניים (אולדסמוביל אלרו, סטורן - שאמנם "נכחדו", אך אינם נדירים, עדיין...), אך עיקר התצוגה היה של מכוניות ישנות, ואפילו עתיקות.

 

את המבקרים קיבלה מכונית קיטור "Stanley 735M" משנת 1922, בעלת הספק של 20 כ"ס. שימו לב לצופר הקיטור בחזית המכונית, המופעל ע"י חוט משיכה המנותב אל תא הנהג.

[ofurst]

בהמשך הוצגה מכונית הקופה Bill Frick Special משנת 1957. יוצרו 3 אבי-טיפוס (לא זהים). פרטים על השלט...

כן הוצגו "נאש אמבסאדור", פונטיאק משנות הארבעים, פונטיאק GTO ופונטיאק Fiero.

[חן פרחי]

תודה על השיתוף !

הסטורן היתה ניסיון של GM להתחרות במשפחתיות היפניות הקטנות שנמכרו במספרים גדולים בארה"ב.

לצורף שיווק המכונית, הקימה GM חטיבה חדשה ולא השתמשה במותג קיים של GM, בין היתר על מנת לנתק כל קשר עם מותגי GM, שכל אחד מהם אופיין בדרך זו אחרת לטוב ולרע.

הסטורן היתה מכונית נאה יחסית ובעלת מכלולים מודרניים, כשגולת הכותרת שלה היתה שימוש נרחב בחלקים פלסטיים במרכבה.

למרות המפרט המבטיח, לא זכתה הסטורן להצלחה גדולה, ורוב המכירות היו לציי רכב וחברות השכרת רכב.

המכונית שבתצלום היא מהדור השני של הסטורן.

בשנת 02' נעלם המותג.

האולדסמוביל אלרו שווקה בארץ כשברולט אלרו, ולמיטב ידיעתי ישראל היתה המדינה היחידה בעולם בה נמכרה כשברולט.

האלרו היתה המכונית האחרונה שיוצרה על ידי אולדסמוביל.

[ofurst]

נמשיך...

 

הוצגו גם ה- TVR Vixen 2500 הבריטית משנת 1971, ה"מיני" (שאיננה מחזה נפוץ בארה"ב), ה- DeLorean של המיליארדר ההזוי (יוצרה במפעל מיוחד באירלנד), וה- "אוסטין היליי ספרייט" הקטנה.

הוצגה ה- DeSoto Business Coupe משנת 1937, ששימשה בעיקר סוכני מכירות שניצלו את תא המטען הענק שלה.

[Benni Haspel]

האולדסמוביל אלרו שווקה בארץ כשברולט אלרו, ולמיטב ידיעתי ישראל היתה המדינה היחידה בעולם בה נמכרה כשברולט.

האלרו היתה המכונית האחרונה שיוצרה על ידי אולדסמוביל.

האלרו שווקה כשברולט גם באירופה.

[חן פרחי]

ואם באמריקאיות נכחדות עסקינן, אזי ללא ספק הפונטיאק טמפסט שנמכרה בישראל כמקבילתה של השברולט קורסיקה, היא מכונית נדירה בכל קנה מידה.

בשם זה היא נמכרה רק בישראל, וכלל לא נודעה בשם זה בארה"ב.

והיתה לכך סיבה; באותה העת חולקו מכירות מותגי GM בין ליאו גולדברג וחברת המזרח - ליאו גולדברג יבא את שברולט וביואיק (ואופל, השלוחה האירופאית של GM).

חברת המזרח ייבאה את אולדסמוביל, פונטיאק ו GMC, חטיבת המסחריות (כמו גם את ווקסהול, השלוחה הבריטית של GM).

כשהגיעה לארץ ב 91' השברולט קורסיקה, היא הפכה ללהיט מכירות, ולכן הוחלט "לחלק" את המכירות של הדגם המצליח בין שני היבואנים, וכך נולדה הפונטיאק טמספט.

כשאוחד היבוא עם הקמת UMI יובאה המכונית כשברולט קורסיקה בלבד.

[yoav911gt2]

תודה על השיתוף !

המכונית שבתצלום היא מהדור השני של הסטורן.

בשנת 02' נעלם המותג.

.

המותג נסגר ב09. התכוונת לדגם שנעלם?

בסוף דרכם הם אימצו כמה דגמי אופל כמו האסטרה והאנטרה.

[ofurst]

חן - לאחר שיחתנו בנושא ה"שברולט קורסיקה", מתברר כי גם בקנדה שווקה המכונית בשם זה. לא "המציאו" אותה רק בשבילנו

 

האורחים שלנו הלכו, אפשר להמשיך להראות תמונות "נכחדות":

 

אולדסמוביל 76 משנת 1941, אולדסמוביל L37 משנת 1937 עם מנוע 8 צילינדרים טורי, La Salle משנת 1939 עם V8, ומכונית יפהפיה - "Chrysler "Town & Country מ- 1948, מנוע 8 צילינדרים טורי, עם דיפוני עץ מרשימים...

 

המשך יבוא....

עריכה אחרונה ב-7 לנובמבר, 2015 על ידי ofurst

[Benni Haspel]

ואם באמריקאיות נכחדות עסקינן, אזי ללא ספק הפונטיאק טמפסט שנמכרה בישראל כמקבילתה של השברולט קורסיקה, היא מכונית נדירה בכל קנה מידה.

בשם זה היא נמכרה רק בישראל, וכלל לא נודעה בשם זה בארה"ב.

והיתה לכך סיבה; באותה העת חולקו מכירות מותגי GM בין ליאו גולדברג וחברת המזרח - ליאו גולדברג יבא את שברולט וביואיק (ואופל, השלוחה האירופאית של GM).

חברת המזרח ייבאה את אולדסמוביל, פונטיאק ו GMC, חטיבת המסחריות (כמו גם את ווקסהול, השלוחה הבריטית של GM).

כשהגיעה לארץ ב 91' השברולט קורסיקה, היא הפכה ללהיט מכירות, ולכן הוחלט "לחלק" את המכירות של הדגם המצליח בין שני היבואנים, וכך נולדה הפונטיאק טמספט.

כשאוחד היבוא עם הקמת UMI יובאה המכונית כשברולט קורסיקה בלבד.

 

הרכב נמכר כ"טמפסט" בעיקר בקנדה

[Benni Haspel]

אפריים אילין ויצחק שובינסקי יכלו לתפוס חלק גדול מהתצוגה. היה להם (בעיקר לאילין) הכשרון להתקשר עם חברות שהפסיקו להתקיים זמן קצר לאחר מכן. קייזר פרייזר, סטודיבייקר (הסטודיבייקר האחרונה בעולם הורכבה בחיפה...), ליילנד, טריומף, וויליס וכמובן אוטוקרס עצמה.

נדמה לי שרק הינו, יצרנית הקונטסה ורנו שרדו.

למפעלי הרכב בנצרת היה (ויש) מזל גדול יותר כי הם התמקדו ביצרנים שקיימים עד היום כמו פורד וקרייזלר.

[חן פרחי]

הטמפסט נמכרה עד 91' בקנדה, ומשנה זו ואילך נמכרה רק בישראל.

[504L]

כשהגיעה לארץ ב 91' השברולט קורסיקה, היא הפכה ללהיט מכירות, ולכן הוחלט "לחלק" את המכירות של הדגם המצליח בין שני היבואנים, וכך נולדה הפונטיאק טמספט.

כשאוחד היבוא עם הקמת UMI יובאה המכונית כשברולט קורסיקה בלבד.

 

הטמפסט הגיעה לפני הקורסיקה והוצעה רק עם מנוע V6. הקורסיקה הוצעה גם עם מנוע 2.2 של הקוואליר.

 

ה"שוס" של הטמפסט היה מחירה הנמוך - והיא "גנבה" לקוחות מהמיצובישי גלנט והפיז'ו 505, שהיו מכוניות מנהלים פופולריות באותה עת.

 

עודד, תודה על השיתוף.

[Benni Haspel]

חן, עד מתי היא נמכרה בישראל?

ובכל מקרה הטמפסט (דור 3 המקביל לקורסיקה) לא היה מותג "ישראלי" כמו שכתבת שכן הוא שווק קודם ובעיקר בקנדה.

[ofurst]

חזרתי הביתה, אפשר להמשיך:

 

סטודבייקר, פאקארד ושות:

"סטודבייקר אוואנטי" משנת 1963, עם גוף מפיברגלאס. פאקארד "קאריביאן" 1956, עם לחצני ההילוכים בתוך תיבה הצמודה להגה, ומכונית ה"פוזה" קרייזלר פראולר (2001-2002) עם "מיתלי המרוץ"שלה.

[ofurst]

למכוניות Hudson היתה נציגות נכבדה, ביניהן ה- Super Jet מ- 1954, 8 Hudson Commodore משנת 1941,

Hudson 8 מ- 1934 ו "מכונית גנגסטרים" ענקית מ- 1937: