גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[locomotive]

הוא נפטר.

[אליה]

[אנלוגי]

מקורות פנימיים תמיד יהיו, גם אני קיבלתי דיווח ממקור ראשון לפני ההודעה הרשמית.

 

כל אחד דואג למוסר שלו, אישית לא ראיתי לנכון להפיץ את העניין, אבל יש מי שמרגיש שלהיות ראשון עוזר לאגו שלו. עמיתגו, זה לא מכוון אליך ישירות, אם כי קצת חטאת בזה גם.

 

אכן עצוב, אבל אף אחד מאיתנו לא ייצא בחיים מהחיים האלה.

[שומאכר]

מי נפגע, סך הכל הזמנתי אותך למסלול, אתה השתפנת והשבתת את הרכב

 

אגב, איך זה קרה? הכל בסדר?

 

וצר לי, כמו כולם, על איינשטיין.

[locomotive]

קשה לי לחזור לשגרת הגיבוב, היה שלום אריק איינשטיין ותודה על

הכל.

[יאשה והפיצפוצים]

כוסאמק. אולי זה משהו שאכלתי, אבל אני מבואס לאללה.

לא יכול להסביר.

בחיים לא חשבתי שאוכל להיות עצוב ככה, ממישהו שלא היה קרוב אליי פיזית.

 

תבינו, זה לא שהוא יצר באמת משהו משמעותי בעשרים השנים האחרונות.

אבל הוא היה שם, כמעט בכל תקופה אצל כל אדם.

בסרטים, יחד עם אורי זוהר, שהראו לנו איך ארץ ישראל הייתה בתקופה. אין על צמד הפושטקים האלה.

במוזיקה, עם עשרות שירים שכל אחד מהם יכול ללמד את אייל גולן שיעור על ההבדל בין איכות למסחריות.

במערכונים, עם חומר שנון שאתה לא מבין איך אפשר לצחוק מירון ברלד, לדוגמה.

הוא עשה המון. המון. והיה צנוע.

הוא הפך לסמל לאומי בעל כורחו, וזה לא סינוור אותו. היה ונשאר צנוע.

 

אני כועס שלא זכיתי לראות הופעה שלו.

אני כועס שהוא עזב אותנו בתקופה כזו, גם ככה הכל חרא כאן עכשיו.

אני כועס שבגללו עכשיו מאזן איכות היוצרים קורס עוד יותר.

 

אני מפחד. לא רוצה את עומר אדם וחבריו. לא רוצה את שלומי שבן שמנסה יותר מדי להרשים. רוצה את הפשטות של איינשטיין ששר ברוגע, ללא ניסיון להשוויץ ביכולות ווקאליות. רוצה מילים עם משמעות. רוצה את איינשטיין בחיים.

 

סעמק.

ורוב הסיכויים הצעירים היום, לא יבינו בכלל על מה אני כותב ומה אני רוצה.

אפילו ראיתי תגובה של מישהי צעירה שרשמה "מי זה???"

לא הגבתי לה. התאפקתי. אני כבר בוגר. נשכתי שפתיים.

מי זה? בת זונה, מי זה? מי זה?? כוסאימאשלך, זה ההוא שמביא נחת בכל שבת כשפותחים רדיו. זה ההוא שמחייכים בגללו כשרואים סרטים ישנים, מהתקופה שאבא שלך היה ילד קטן, ואימא שלו לא הסבירה לו כמה חינוך זה חשוב.

 

שום דבר לא מצחיק אותי עכשיו. אחד רשם "מסכן בנץ". בכל יום אחר, הייתי מתגלגל מצחוק. עכשיו לא יכול. אחר רשם "אפשר להתנחם שסוף-סוף יהיו שירים איכותיים ברדיו". זה לא מנחם אותי לרגע.

 

אני עצוב.

לא יכול להסביר עד כמה.

 

הוא היה הגדול מכולם. אין כאן ספק. והוא הלך. וזה כואב.

[locomotive]

לשמוע את קולו בשירים כשאתה אי שם במקום אחר בעולם, מסוג הרגעים

שמרעיפים עלייך תחושת געגוע מיידית למקום הקטן הזה שנקרא בית.

היה שם כשהייתי ילד ושיריו היו בכל מקום, הוא שם היום כשילדיי קטנים ורוקדים לשיריו.

[SuperBamba]

קמתי בבוקר ועברתי בין כל תחנות הרדיו שהאוטו הצליח לקלוט. עזבו ש98% מתחנות הרדיו משדרות בערבית.

לא קלטתי אפילו לא שיר בודד של אריק איינשטיין. אפילו לא שיר אחד.. אחד!

 

עכשיו אפילו עוד יותר עצוב :/

[יאשה והפיצפוצים]

שיניתי את הכותרת ליום-יומיים הקרובים.

 

זה נראה קצת קיטשי, אבל על הזין שלי.

[יניב ח.]

SuperBamba, דוקא היה בגל"צ היום בבוקר

[itaysamurai]

(עריכה: ) יאשה, אז תעלה את הגבול לכיוון הרי הצפון.

מזדהה איתך לגבי התגובה הלפני קודמת בכל מילה.

ויש לי מה להוסיף. בניגוד למה ש-hans כתב בשירשור הנפרד, אני דווקא חושב שאנחנו הולכים ונשארים

עם כל הסחלה, עם כל הפלקטים הרדודים, עם כל המלל המביך. מפה זה רק ירידה. לא שזה חדש, רק תהיה פחות קונטרה.

הכי מרגיז אותי כשגדולים הולכים, זו הצביעות והטרמפיסטים. חצי שעה אחרי ההודעה, אחרי שקצת נסגרה לי הלסת,

אמרתי לאשתי שתהיה מוכנה בערב ל"כוכב הפאקטור" או "האפס הבא" או איך שלא קוראים לזה,

לערב מחווה לשירי אריק איינשטיין. ביום רגיל הכי גבוה שהם מגיעים זה מיילי סיירוס, פתאום כולם ישירו

בכאב את המילים והלחנים שלו, של יוני רכטר, שלום חנוך. בטח יעופו שם סתימות מרוב המילים שהם הוגים פעם ראשונה.

 

מילה אחרונה ל-attention whores. לעמוד מול המצלמה בפרצוף הכ"כ ישראלי אחרי מקרים עצובים כאלה,

להחזיק את הסנטר ולמעוך את הלחיים ולהגיד "אה...לא הכרתי אותו אישית, גדלתי על השירים שלו",

זה עלוב ופתטי. הנאום המוכן, הקלישאות...עופו משם!!

החברים האמיתיים שלו נמלטו פנימה, לא מחפשים פלאש.

 

זה ככה מהשרוול.

 

לא אוכל להגיע לת"א היום. כ"כ רציתי. במקום זה אלך לחפור בכל הדיסקים שהשארתי אצל ההורים,

לחפש גם את התקליטים המקוריים שלהם.

[razmel]

שיניתי את הכותרת ליום-יומיים הקרובים.

 

יהי זכרו ברוך.

הגיבוב מעלים עין מההתערבות.

[locomotive]

ההוויה הישראלית, שיר השיירה.

מומלץ להגביר ואולי גם להצטרף.

http://www.google.co.il/url?sa=t&source=web&cd=1&ved=0CDcQtwIwAA&url=http%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DKLKZi1pfRJs&ei=aaCVUqW0KYj-ygOr2ICADg&usg=AFQjCNEufk66DqaVadnwmUrjawRSKrpoIw

[ברווז]

פול מטאל ג'אקט?

ג'ארהד בקטע שהוא עושה צלילים של חצוצרה במסדר בוקר?

זה קשה מדי לנחש על מה אתה חשבת כשקראת את שלושת השורות האלה.

 

לא זה ולא זה. אבל יחסית לא כזה רחוק.

וזה לא כל כך קשה, האמת, כי זה מאד מאד מאד דומה למשהו ספציפי מהסרט.

רוצים רמז?

[m3x7r3m3]

בא לי לגובב משהו כבד,

אבל אין לי כח אפילו להתחיל, זה גם יהרוג לכם את המצברוח FUN שיש פה כרגע.

 

אם כבר הזכרתם גיבובי משרד מעצבנים, למה אנשים לא יכולים להפעיל לוגיקה פשוטה ולהבין בעצמם אם המעלית עולה או יורדת (היה צליל- זו המעלית שהזמנתם, לא היה צליל והדלת נפתחה- היא בדרכה לכיון ההפוך)

למה להציק כל פעם זה עולה או יורד ?

למה בכלל להזמין מעלית מקומה 1 אל קרקע ולהיפך ?! כנ"ל עד קומה 3 - תעלו ברגל, מקסימום תתנשפו כשתשחקו את הקנדי שטות שלכם אח"כ.

נכנסתם למעלית שעולה ואתם צריכים לרדת ? אל תזכירו את זה בקול רם- לאף אחד אין אפשרות לעצור את המעלית, חכו קצת, יש חוק בסיסי שאומר שכל מה שעולה חייב לרדת...

 

יאללה..

 

אתה יודע מה עוד מטומטם? שבונים בניינים שמונעים ממך שימוש בכל דבר אחר חוץ מהמעלית.

רוצה מדרגות? אתה מגיע ליציאת חירום באיזה חור שאתה לא יודע איך לצאת משם בכלל, יש 15 דלתות, מתוכן 13 זה מחסנים, אחת זה יציאת חירום מצפצפת ואחת זה היציאה שאתה צריך, וגם אז אתה מוצא את עצמך נפלט מאחורי איזה שיחה מחוץ לבניין.

 

ד"א נזכרו להביא את המגאן קופה איזה שבועיים אחרי שקיבלתי את הולוסטר, נראה לי בכיף הייתי הולך על המגאן.