גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[rupni]

אנלוגי ביום הראשון שלי בעבודה הנוחכית (שאני עוד לא יודע בדיוק אם סיימתי אותה או לא, יש מצב שיהיה עוד סיבוב שבוע הבא) (אתה מושבניק אז אני מרשה לעצמי לדבר במושגים של מושבניקים, אם לא תבין היהודי יבוא וסביר לך) פירקתי את השאריות של הטפטפות מהשושנות, זה מתבצע בעזרת סכין יפני [או יפנית ?], בקיצור החלטתי להתחכם ובמקום לחתוך מהגוף החוצה עשיתי את זה הפוך, התוצאה חתך יפה יפה ביד, מה עושה גד"שניק טוב ? לוקח את האגודל של היד השניה לוחץ על החתך עד שהדם מפסיק וממשיך בעבודה, וכך היה, היום חזרתי הביתה וסיפרתי את זה לאמא שלי והיא כמעט חטפה התקף לב, נחש מה היא טענה, שצריך תפרים כמובן, צוחק מלגלג על על שפתי כשהראתי לה שזה כבר התרפא [או נרפא ?]בלי תפר אחד.

 

עצה קטנה, במידה והחתך גדול מידי בשביל לעצור אותו עם האצבע הפתרון הוא נייר טואלט וסלוטייפ ומודבק חזק חזק, עוצר כל דימום.

 

נקנח בשיר של יוצר אלמוני אך מוכשר:

http://www.youtube.com/watch?v=L9ErZ6NbCUM דרך יוטיוב

קישור

(הוא לא באמת צריך את זה, הוא יכול לנגן את זה לעצמו).

[locomotive]

כן, אני זוכר היטב. למען האמת זה היה בסביבות ה50 אלף צפיות שהוא עמד להגדע בהם ו 920 תגובות.

מה שיפה בשרשור הזה הוא העובדה שהוא צמח מהאנדרדוג אבל איפשהו הוא עדיין נמצא שם.

אני גם שם לב לעובדה שהוא צובר 100 אלף צפיות בממוצע לשבוע, שזה די פסיכי כשלעצמו.

היום לבד הוא צבר קרוב ל 40 אלף, זה כבר מפגר לחלוטין.

[SlowRide]

אני אומר, להפציץ את הדף בפרסומות ומהכסף להקים את עמותת "אור אדום".

[locomotive]

וזה יהיה היום שאפסיק להגיב כאן..

[SlowRide]

אבל זה למטרה טובה. וחוץ מזה, אם אתה מגובב טוב, אל תעשה את זה בחינם.

[locomotive]

עזוב, נראה לך שיש לי פרצוף של אחד שאי פעם יהיה לו כסף?

 

רופיני, הפתעת אותי לאללה, יפה מצידך.

[rupni]

לוקו הוא בפליליסט "

" שלי, ביחד עם לד זפלין, רד הוט, GNR, נירוונה, מוניקה סקס ועוד רבים וטובים (למען האמת יש גם טובים פחות אבל מי סופר)

[אנלוגי]

רופני, לגבי החבישה - אני אעשה כמנהג גדולים ממני ואצטט את עצמי, היישר מהודעה 5307:

 

הכוס הבאה שהרמתי הייתה שלמה, עד שסיבנתי אותה מבפנים. נשברה וחתכה אותי עמוק, הבת זונה.

מיד ניצלתי את כל כישורי הרפואה שרכשתי ברבות השנים, ובעזרת מיטב הציוד ביצעתי חבישה מקצועית. או במילים אחרות, ליפפתי נייר סופג והידקתי עם איזולירבנד. אחרי כמה סשנים של ספיגה נרגע קצת הזרם, מספיק כדי שאפציץ את החתך ביוד. עכשיו הכל בסדר, איכשהו הצלחתי לא לקרוע גיד. איך מחר אני רוכב ועובד - עוד נראה. לפחות ירדה עוד כוס ממצבת שטיפת הכלים.

 

האם אין זה מקרה קלאסי של החבישה הכי גברית לפציעה הכי נשית?

 

 

 

עובד לי מצויין כבר הרבה שנים הקטע עם ההתעלמות והמשך כרגיל, אני חושב שזה בריא לנפש. לגבי הגוף - יש לי כמה וכמה צלקות, וכמה נכויות, כדי להוכיח שיש פציעות ששווה ללכת לבית חולים עבורן, ועדיף מוקדם ממאוחר. לשאלה איך יודעים ברגע האמת מה לעשות עוד לא מצאתי תשובה, אני הולך על תחושה. בינתיים אני עדיין כאן.

[rupni]

שחכתי שעשית את זה.

אבל הבעיה עם איזולירבנד זה שהוא נמתח אז הוא לא לוחץ מספיק (לא ניסיתי לעשות את זה עם איזו אבל משימוש שלי איתו נראה לי שהוא פחות מתאים למשימה).

[locomotive]

לוקו הוא בפליליסט "

" שלי, ביחד עם לד זפלין, רד הוט, GNR, נירוונה, מוניקה סקס ועוד רבים וטובים (למען האמת יש גם טובים פחות אבל מי סופר)

 

רק שתדע שמאוד ריגשת אותי.

[אנלוגי]

להיפך, עם איזולירבנד קל יותר להפעיל לחץ, מותח בהתחלה ועם כמה ליפופים זה יושב מעולה. גם פחות תולש שערות מסלוטייפ.

נייר סופג מתאים יותר מנייר טואלט, שנוטה להתפורר ולהישאר בתוך הפצע. מניסיון רב שנים...

החל מהיום יש לי תחבושות וסלוטייפ רפואי (לויקופלסט). התרככתי.

[locomotive]

בפעם הבאה כשאתה נחתך (לא שאני מאחל ), תשרוף צמר גפן

ותניח ישירות על הדימום.

אפשרות אחרת היא לפזר קפה שחור (אבקה, לא קפה ראסמי ) על הדימום.

[שומאכר]

או לשים ערק על צמר גפן.

[אנלוגי]

גילוי לב מפתיע - אני לא מסוגל לגעת בצמר גפן. זה עושה לי צמרמורת. מישהו מכיר את התופעה? עוד לא פגשתי או שמעתי על שום דבר דומה.

 

עראק אני שם בקיבה.

[ברווז]

רבותיי, נייר סופג ונייר טואלט אינם יעילים לעצירת דימום. הסיבה: הם סופגים, הנבלות.

נייר עיתון לעומת זאת הוא יעיל בהרבה. מה שכן, עדיף לשים על החתך חתיכה ללא הדיו (יש כאלו בשולי העיתון, אתם יודעים). עוצר את הדימום מהר משמעותית מאשר טואלט\סופג\עראק יקר היום עדיף כבר וודקה.

 

אנאלוגי, אני סובל מתופעה דומה, עם חומרים מסויימים- כמו הספוג של המזרונים הצבאיים. לא מסוגל לגעת בזה.