גיבוב ההודעות. בנצי שוכח. הגיבוב זוכר

[ג'יימס]

נהיה משעמם פה לאללה!

[ezuf]

אותו טיפ תקף בכל מקום באירופה\ארה"ב - תזהרו מכייסים! אני שומע לא מעט סיפורי אימה על אחרים\אחרות שכייסו אותם כמו כלום.

 

כשאני הייתי באירופה היה לי פאוץ' ממש דק עשוי בד,לא היה בו כלום חוץ מדרכון וכמה שטרות,והוא היה מתחת לחולצה (כל כך דק שלא מבחינים בכלל)

 

תענוג ללכת עם כיסים ריקים מתוכן (כדברי מר"ן אדיר מילר ברמזור "בא לי ללכת אוורירי")

[sperial]

מחזק. אין לי בעיה להסתובב עם הפאוץ' בחוץ עד העליה למטוס ובמהלך הטיסה. לקראת הנחיתה הפאוצ' הדקיק (והמיועד למטרה זו) עם מרבית הכסף וכרטיסי האשראי נכנסים מתחת לחולצה (אצלי בהצלב - בבית השחי, אצל אשתי - על הבטן, מתחת לחגורה של המכנסיים), והדרכון מצטרף אחרי ביקורת הגבולות. חייב לומר שלעולם איני יוצא עם פחות מ-2 כרטיסי אשראי (ובדרך כלל שלושה) ומפצל אותן בין הפאוץ' החיצוני לפנימי, וכנ"ל אצל אשתי. גם את הכסף אני מחלק בין שנינו, וכל ערב מבצעים חלוקה מחדש כדי לחלק את הסיכון לאבדן שווה בשווה.

 

משאיר בפאוץ' החיצוני - שיושב על הבטן מלפנים - כרטיס אשראי אחד ו-50-100 אירו, בתלות בתוכנית הטיול לאותו יום.

 

אני יכול לספר לך שאת אבא שלי כייסו - מתוך כיס פנימי של ז'קט - גלונדון ובליסבון. את אשתי ברחוב הרצל בחיפה ובפראג (אבל בראג היא טעתה - ניסו לכייס אותה ללא הצלחה, הדרכתי אותה להפוך את התיק כך שיקשה לפתוח אותו, היא סרבה בנימוק של "לא נוח לי" - ו-2 דקות אח"כ הארנק נעלם). בברצלונה פתחו לה את התיק 4 פעמים בתוך שבוע אחד (אבל הוא היה מסודר נכון ולא צליחו לקחת אפילו מסרק), ובליסבון חטפו לה שרשרת מהצואר ברכבת - היה מדובר בזכוכית מגדלת מפלסטיק על שרשרת, שהשודד חשב לתכשיט זהב כבד.

 

וד"א - אני מקפיד על הכללים אפילו במקומות בטוחים ביותר, כגון מרכזי כנסים שבהם לא מסתובבים ארחי-פרחי, אלא רק בעלי תג זיהוי, בעלי מקצוע המכבדים את עצמם ואת זולתם. לך תדע מי מסתנן בקהל של אלפים.

עריכה אחרונה ב-1 ליוני, 2014 על ידי sperial

[AmitGo]

הוא מקבל מדבקה כזו על כל הולך רגל שהוא דורס.

הוא ניסה לקבל את המדבקה השלישית ואתה ברחת לו.

 

אגב אם היית גינגי, אז זה כבר שווה 100 נקודות...

[m3x7r3m3]

אותו טיפ תקף בכל מקום באירופה\ארה"ב - תזהרו מכייסים! אני שומע לא מעט סיפורי אימה על אחרים\אחרות שכייסו אותם כמו כלום.

 

כשאני הייתי באירופה היה לי פאוץ' ממש דק עשוי בד,לא היה בו כלום חוץ מדרכון וכמה שטרות,והוא היה מתחת לחולצה (כל כך דק שלא מבחינים בכלל)

 

תענוג ללכת עם כיסים ריקים מתוכן (כדברי מר"ן אדיר מילר ברמזור "בא לי ללכת אוורירי")

 

יש לי מעין פאוץ' פנימי כזה, השתמשתי בו בטיסות הקודמות, אני שם אותו מתחת למכנסיים, לא הכי נוח אבל אני תמיד יודע שהוא שם

 

מחזק. אין לי בעיה להסתובב עם הפאוץ' בחוץ עד העליה למטוס ובמהלך הטיסה. לקראת הנחיתה הפאוצ' הדקיק (והמיועד למטרה זו) עם מרבית הכסף וכרטיסי האשראי נכנסים מתחת לחולצה (אצלי בהצלב - בבית השחי, אצל אשתי - על הבטן, מתחת לחגורה של המכנסיים), והדרכון מצטרף אחרי ביקורת הגבולות. חייב לומר שלעולם איני יוצא עם פחות מ-2 כרטיסי אשראי (ובדרך כלל שלושה) ומפצל אותן בין הפאוץ' החיצוני לפנימי, וכנ"ל אצל אשתי. גם את הכסף אני מחלק בין שנינו, וכל ערב מבצעים חלוקה מחדש כדי לחלק את הסיכון לאבדן שווה בשווה.

 

משאיר בפאוץ' החיצוני - שיושב על הבטן מלפנים - כרטיס אשראי אחד ו-50-100 אירו, בתלות בתוכנית הטיול לאותו יום.

 

אני יכול לספר לך שאת אבא שלי כייסו - מתוך כיס פנימי של ז'קט - גלונדון ובליסבון. את אשתי ברחוב הרצל בחיפה ובפראג (אבל בראג היא טעתה - ניסו לכייס אותה ללא הצלחה, הדרכתי אותה להפוך את התיק כך שיקשה לפתוח אותו, היא סרבה בנימוק של "לא נוח לי" - ו-2 דקות אח"כ הארנק נעלם). בברצלונה פתחו לה את התיק 4 פעמים בתוך שבוע אחד (אבל הוא היה מסודר נכון ולא צליחו לקחת אפילו מסרק), ובליסבון חטפו לה שרשרת מהצואר ברכבת - היה מדובר בזכוכית מגדלת מפלסטיק על שרשרת, שהשודד חשב לתכשיט זהב כבד.

 

וד"א - אני מקפיד על הכללים אפילו במקומות בטוחים ביותר, כגון מרכזי כנסים שבהם לא מסתובבים ארחי-פרחי, אלא רק בעלי תג זיהוי, בעלי מקצוע המכבדים את עצמם ואת זולתם. לך תדע מי מסתנן בקהל של אלפים.

 

בד"כ כרטיסי אשראי נכנסים לפאוץ' הפנימי ומשתמשים בהם רק במקרה שנגמר הכסף או משהו שממש רוצים (למשל חולצה של פרארי ).

התכוונתי יותר לטיפים איפה לטייל.

 

אגב אם היית גינגי, אז זה כבר שווה 100 נקודות...

 

זה יוצא משהו כזה:

[Guy_25]

אתה פותח פה פתח לבדיחות ג'ינג'ים שמהם אני מנסה להימנע מאז שחברה שלי אמרה לי "הלוואי שיהיה לך ילד ג'ינג'י".

ומאז שמרפי עזב את לוקו אני משתדל לשמור על פרופיל נמוך

[ezuf]

 

מה שנקרא,משופר בטוב טעם

[m3x7r3m3]

להבדיל ממשופר בטיב טעם

[ezuf]

תראה,תשמע...

מזל שרואים את המספר רכב (או שהוא לא מצא מדבקה בגודל המדויק)

[m3x7r3m3]

דווקא היה יכול לשים שם את המדבקה "אבינו מלכנו", נראית מספיק גדולה

[Applez]

איזה כהנא חמוד הבעלים של הרכב.

[SlowRide]

למה הם אף פעם לא משקיעים טיפת מחשבה בגרפיקה של הסטיקרים? כואב בעין להסתכל על זה. ממש פיגוע ויזואלי.

[Applez]

למה הם אף פעם לא משקיעים טיפת מחשבה בגרפיקה של הסטיקרים? כואב בעין להסתכל על זה. ממש פיגוע ויזואלי.

 

יכול להיות שזו היא ואז הכהנא הוא בעצם לא חמוד אלא חמודה?

[ליין מן]

//////

אני שונא לעבוד בקבוצה עם אנשים חכמים, לוקח שעות להחליט על כל שטות קטנה ובסוף לא נשאר זמן לעשות כלום.

 

רק בגלל המשפט הזה שווה לגבגב בגיבוב - אם צריך לעשות כלום - עדיף ללא לעשות ,,,

המשפט נכון - העברית שפה הפוכה .

 

לכן עושים ברית אחרי 8 ימים - לחתוך מהר

ההבנה מגיעה אחרי 16 שנים - ששפיץ זה שפיץ . סתם - הכדורים אשמים .

 

והמשפט הנ"ל רץ אצלנו , להתקדם ולתקן בתנועה - לחתוך , אכ'לתם לי ת'ראש , לקוחות ממתינים .

כאן בפורום - אני חופר למרק ..

 

אייל .

עריכה אחרונה ב-3 ליוני, 2014 על ידי ליין מן

[saay222]

חברת המזגנים טורנדו מפרסמת שהיא קיבלה את פרס המקום הראשון בשירות בערך "ערך מוסף ללקוח", שזה בתרגום לעברית "היכולת לדחוף את האלמנט לכל לקוח באשר הוא, ללא הבדלי דת-גזע ומין".

 

מצחיק.