אתיקה ועבודה בישראל

[Keyser]

משהו שרציתי לשאול את חברי הפורום. לא ממש שאלה אתית (לא הייתה לי דרך יותר טובה לנסח), סתם התעניינות במה אנשים חושבים.

מקרה א:

יש עבודה שאתם רוצים. לא בהכרח משרת חלומותיכם, ולא משרה שתכניס אתכם לרשימת 100 העשירים של פורבס. אבל - משרה שאתם מעוניינים בה. אתם מכירים מישהו בחברה, שיכול לתת לכם "בוסט" משמעותי בדרך לקבלת העבודה, יתכן ואפילו לתת לכם אותה.

האם תפנו אליו ותבקשו שיעזור?

 

מקרה ב:

אותו מקרה, אך עם השינויים הבאים: זו משרה המתאימה לתואר שלכם (נגיד, מדמ"ח) ויכולה להוות התחלה של קריירה / מקפצה למשרות יותר טובות. תפנו לאותו אדם שיעזור לכם?

 

בעריכה: מדובר על פרוטקציה

[sperial]

איני רואה בכך כל בעיה אתית.

מדובר במצב Win-Win.

מבחינת הפונה - עוד מסלול למצוא משרה. מבחינת החברה - עוד מסלול למציאת עובד מתאים, הרי אם בעל תפקיד בחברה מביא מישהו שלדעתו מתאים לתפקיד כבר בוצע סינון כלשהו.

השמועה אומרת ששיטת "חבר מביא חבר" מקובלת מאוד בהייטק - אני לא מכיר את החומר אבל כלל לא מופתע.

[sronis]

כמובן! אין עם זה שום בעיה אתית. להפך, זה מאוד מקובל.

[Eowyn]

אני עם הקודמים - אין שום בעיה אתית בהתקבלות לעבודה על סמך המלצה של מכר שעובד בארגון - כמובן במידה ואותו אדם אכן מתאים לתפקיד.

[Keyser]

אוקיי, אבל מה אם אותו אדם עושה את זה כי הוא חבר שלך, ולא ממש מעניין אותו אם אתה טוב או לא, הוא פשוט עושה לך טובה.

את חבר מביא חבר אני מכיר. השאלה שלי ספציפית מתמקדת במצב בו יש 5 מועמדים, אולי טובים ואולי לא. ויש אותך. אתה אולי טוב ואולי לא. אבל החבר מכניס אותך regardless. קחו בחשבון, שהוא יכול או לקצר לכם מאוד את מסלול הקבלה, או ממש לאפשר לכם לדלג מעליו הישר למזדה 3 בליסינג

(כמו שמאיישים משרות בוועדים)

[Eowyn]

בסופו של דבר אין מצב שבו מועמד לא עובר ראיון כלל. אולי אני תמימה, אבל לפחות בהיי-טק גם אם חבר שלך שעובד יעביר את קורות החיים שלך עדיין תעבור ראיון ואם לא תתאים יגידו לך "תודה, אבל לא תודה". זה אולי יכול לקצר תהליכי HR שנועדו לבדוק אם אתה אדם הגיוני ולא מופרע על כל השכל.

[sronis]

אם החבר מסוגל לקצר תהליכים לרמה שבו בכלל לא בודקים את ההתאמה שלך, אז זו בעיה של החברה... חברה נורמלית לפחות תעשה לך פגישה עם הבוס של החבר ועם מישהו מה-HR בשביל לבדוק אותך.

[amir74]

קראתי פעם ש70% מהאנשים בארץ מוצאים עבודה באמצעות קשרים אישיים. גם אני לא רואה בזה בעיה כל עוד המועמד מתאים לתפקיד.

[Night Driver]

אני אענה לך כמעסיק.

 

כשאני מחפש עובד אני קודם כל פונה לעובדים ושואל אם הם מכירים מישהו שיכול להתאים. מבחינתי זה עוד אמצעי סינון אבל ממש לא האמצעי היחיד או העיקרי. אחר כך אני מראיין את המועמד ואם הוא נראה לי מתאים אז ההמלצה של החבר רק מחזקת. היא יכולה גם להטות את הכף לזכותו במקרה שאני מתלבט.

 

בשורה התחתונה, גם אם נכנסת בגלל ששכבת עם המנכ"ל אם לא תהיה טוב אתה תעוף מהר כמו שנכנסת מהר.

[elibaba]

בדיוק מה ששי כתב. לא להשתמש באינסיידר זו טעות מבחינתך. גם אני כמעביד מנסיוני העובדים הכי טובים הם ב״חבר מביא חבר״, אבל כמובן שזה לא במקום ראיון, פשוט הם מקודמים לראש התור.

[Keyser]

מה שאתם אומרים זה מאוד מעניין, כי הייתי בטוח שזה משהו שהוא frowned upon

[Smiro]

כדי להצליח צריך יתרון על אחרים. במקרה הנ"ל זהו יתרון נורמלי ללא שום קשר לאתיקה בכלל.

אתה לא צריך לנסות לדחוף את עצמך אחורה כדי להיות כמו כולם. ההיפך הוא הנכון.

הרי אם להורייך יש כסף לממן את לימודייך באונ', אתה לא תדחה את המימון הזה רק בגלל שיש סטודנטים אחרים שאין להם את האפשרות הזו והם צריכים לעבוד לבד בשביל הכסף הזה.

דוגמא שבה זה הפוך - פוליטיקה. שם לא צריך להתקבל בפרוטקציה אבל שם זה דווקא מאוד מקובל..

[hans]

מאוד מקובל ואפילו עדיף מכל מיני בחינות.

אין שום בעיה אתית. אם החבר מבפנים חושב שאתה לא מתאים,

על אחריותו לספר לבוס מה דעתו. כששואלים אותי לגבי המלצות אני עושה בדיוק אותו דבר -

להסתיר מהבוס איזה שלד זאת שטות שתעלה גם לחברה ביוקר וגם לי.

[שביט]

חד וחלק כן. מקומות עבודה רבים פונים קודם כל לעובדיהם במבצעי חבר מביא חבר.

אין בכך כל רע.

הגבול בין זה לבין פרוטקציה עובר כאשר עומדים שני מועמדים, אחד מתאים יותר לתפקיד מבחינה "יבשה" והשני פחות, אבל השני קורב למישהו בארגון.

מאידך, אדם חכם לא ימליץ על כל אחד, אלא רק על אנשים שהוא חושב שיתאימו, מכיוון שגם המוניטין שלו עומד כאן על הכף ("מה הבאת לי את המועמד המעפן הזה??..")

[ברווז]

בסופו של דבר אין מצב שבו מועמד לא עובר ראיון כלל. אולי אני תמימה, אבל לפחות בהיי-טק גם אם חבר שלך שעובד יעביר את קורות החיים שלך עדיין תעבור ראיון ואם לא תתאים יגידו לך "תודה, אבל לא תודה".

 

או 2, או 3... אני עברתי 2 ראיונות מתוך 3, דווקא לזה שהיה אמור להיות האחראי הישיר שלי הייתה בעייה כלשהיא איתי.

אולי הוא פחד כי אני בחור גדול

 

אני לא רואה פה בעייה של אתיקה, אני כן רואה פה שאלה של הגדרת העצמי והאגו.

האם הייתי משתמש בפרוטקצייה? כן, אם הנסיבות היו מצדיקות את זה, בהחלט.

האם אני מעוניין להשתמש בפרוטקצייה? לא.

את רוב המשרות שהיו לי השגתי בכוחות עצמי. למעט משרה אחת, שהיא בזכות היכרות המעסיק עם אבי (המעסיק היה לקוח שלו). עברתי ראיון (הזוי, קשה, ארוך ומתיש) ככל האדם, והתקבלתי למשרה.

כיום, את התפקיד שעזבתי מאיישים 3 אנשים...

 

אני מתגאה בזה שלא הייתי צריך פרוטקצייה לאורך השנים. אבל אם הייתי רואה אפשרות למשרת החלומות שלי, או למשרה טובה, לא הייתי מהסס.

אני מבין למה אתה מתכוון בשאלה שלך, ותשובתי בעינה. הרי גם שאר המועמדים היו מנסים להשתמש בפרוטקצייה, בלי לחשוב פעמיים עליך. ובכל מקרה (ברוב המוחלט של המקרים) תצטרך לעבור ראיון להתאמה, אז השאלה לא ממש הגיונית