סיפורה של תאונה

[dorki]

המקום - כביש המוגדר כבין עירוני, נמצא באיזור כפרי, שני נתיבים - אחד לכל כיוון וללא גדר הפרדה, מקום התאונה בסיבוב חד שמגביל את הראות לעשרות מטרים בודדים בלבד לכל כיוון.

 

התאור של התובע (שהוא גם הבן שלי) - נסע בכביש מצד ימין, רכב שניסה להשתלב בכביש ולפנות שמאלה תוך ביצוע עבירת תנועה של חציית פס הפרדה גרם לו לסטות בחזקה ימינה.

הוא אמנם התחמק מהרכב אך פגע בגדר הבטיחות שבשול הכביש הימני, עלה עליה וכמעט התהפך.

 

התאור של הנתבע - הוא מודה בעצם הפניה שמאלה ממקום צדדי, אבל לשיטתו הוא השתלב כבר בכביש ורכב התובע שנסע במהירות גבוהה הגיח מולו, כמעט פגע בו, איבד שליטה ופגע בגדר הבטיחות שבשול הדרך.

 

כפי שהבנתם - מגע בין כלי הרכב לא היה.

כדי לזכות במשפט, התובע היה צריך להרים את נטל ההוכחה בהיבטים הבאים:

- להראות שהתאונה ארעה בשל התנהגות הנתבע.

- להוכיח שהנתבע עשה עבירת תנועה (שגרמה במישרין לתאונה).

- להראות סדקים ואי דיוקים בעדות הנתבע.

 

המשפט כבר הסתיים ופס"ד בידי, כרגע העניין מובא לידיעת חברי הפורום כמצע לדיון - מה להערכתכם פסק השופט.

עד אז - אפעל כמו בטלוויזיה שפורשים לפרק הבא בשיא המתח...

[yuvk]

לפני 15 שנה, נסעתי על אופנוע בכביש עירוני, בכביש עם נתיב אחד לכל כיוון, עם קו מקווקו מפריד. רכב שנסע מולי החליט פתאום לחנות בשוליים הנגדיים, ולכן חצה את קו ההפרדה. אני, על מנת להמנע מפגיעה, סטיתי ימינה, והחלקתי. לי נגרמו שפשופים קלים, ולאופנוע נזקים קוסמטיים. לא אני ולא האופנוע נגעו ברכב (שנעמד חוסם חצי מהנתיב).

 

הנהג (אי אפשר לכתוב "הנהג הפוגע") טען שהוא אינו אשם וסרב לשלם לי את נזקי. אחרי שנה וחצי הוא הורשע בבית משפט לתעבורה (אני העדתי במשפט) - ולאחר מכן הוא (למעשה חברת הביטוח שלו) שילמה הכל, וצמוד למדד (אחרי "תרגיל מצליח" שלא הצליח).

 

אני מהמר שהשופט פסק שבהעדר פגיעה, אין אשמה.

 

אגב, במקרה שלי, התביעה המשטרתית היתה רשלנית ובלתי מקצועית במיוחד, ורק בזכות העדות שלי ושל עד ראייה נוסף, התביעה הסתיימה בהרשעה.

[ישה]

המקום - כביש המוגדר כבין עירוני, נמצא באיזור כפרי, שני נתיבים - אחד לכל כיוון וללא גדר הפרדה, מקום התאונה בסיבוב חד שמגביל את הראות לעשרות מטרים בודדים בלבד לכל כיוון.

 

התאור של התובע (שהוא גם הבן שלי) - נסע בכביש מצד ימין, רכב שניסה להשתלב בכביש ולפנות שמאלה תוך ביצוע עבירת תנועה של חציית פס הפרדה גרם לו לסטות בחזקה ימינה.

הוא אמנם התחמק מהרכב אך פגע בגדר הבטיחות שבשול הכביש הימני, עלה עליה וכמעט התהפך.

 

התאור של הנתבע - הוא מודה בעצם הפניה שמאלה ממקום צדדי, אבל לשיטתו הוא השתלב כבר בכביש ורכב התובע שנסע במהירות גבוהה הגיח מולו, כמעט פגע בו, איבד שליטה ופגע בגדר הבטיחות שבשול הדרך.

 

כפי שהבנתם - מגע בין כלי הרכב לא היה.

כדי לזכות במשפט, התובע היה צריך להרים את נטל ההוכחה בהיבטים הבאים:

- להראות שהתאונה ארעה בשל התנהגות הנתבע.

- להוכיח שהנתבע עשה עבירת תנועה (שגרמה במישרין לתאונה).

- להראות סדקים ואי דיוקים בעדות הנתבע.

 

המשפט כבר הסתיים ופס"ד בידי, כרגע העניין מובא לידיעת חברי הפורום כמצע לדיון - מה להערכתכם פסק השופט.

עד אז - אפעל כמו בטלוויזיה שפורשים לפרק הבא בשיא המתח...

 

לא ברורה כוונת המשורר במשפטים המוכחלים.

[dorki]

ישה - קבל הבהרה, לצידו הימני של נתיב הנסיעה של הבן היה מגרשון חניה, ממקום זה יצא הנתבע כשהוא פונה שמאלה וחוצה את נתיב הנסיעה של הבן - במהלך הפניה שמאלה הוא חצה קו הפרדה רצוף.

על עובדה זו אין עוררין, שכן גם הבן טען כך וגם הנתבע הודה בכך.

 

רמז: יש לחפש פתרון שנמצא יותר בתחום ההגיון והלוגיקה ופחות בתחום המשפטי.

[yuvk]

מקום התאונה בסיבוב חד שמגביל את הראות לעשרות מטרים בודדים בלבד לכל כיוון.

 

...

התאור של הנתבע - הוא מודה בעצם הפניה שמאלה ממקום צדדי, אבל לשיטתו הוא השתלב כבר בכביש ורכב התובע שנסע במהירות גבוהה הגיח מולו, כמעט פגע בו, איבד שליטה ופגע בגדר הבטיחות שבשול הדרך.

 

העובדה שהתובע ידע לומר שהנתבע השתלב בכביש מוכיחה שהנתבע אינו דובר אמת, כי אם באמת הוא כבר השתלב בכביש כשהגיע רכב התובע, התובע לא היה יודע על ההשתלבות (ראות של עשרות מטרים בלבד + מהירות גבוהה לטענת הנתבע).

[dorki]

יובל - קבל ח"ח חזק!

 

מכיוון שהתובע ראה את הנתבע יוצא, הנתבע מאשר שרכב התובע חלף על פניו והוא גם הבחין בתאונה וכל זה בקטע כביש של כמה עשרות מטרים (פחות מ- 50מ') הוכיחו מעורבות מובהקת בתאונה.

 

אגב, הנתבע ניסה לטעון שהבחין בתאונה מרחוק הסתובב וחזר כדי להושיט עזרה - טענה שהשופט דחה בזלזול והדביקה לנתבע דימוי (אמיתי לחלוטין) של שקרן לא מוצלח במיוחד.

 

האתגר הבא - איך מתמודדים עם טענת איבוד השליטה?

[yuvk]

האם בכלל צריך להתמודד עם הטענה של איבוד השליטה? נהג שדרכו נחסמת על ידי נהג אחר, מנסה להמנע מתאונה על ידי סטייה מנתיבו. סטייה בלתי מתוכננת זו לשוליים עלולה להביא לאיבוד שליטה. ועדיין, מי שאחראי לתאונה ותוצאותיה הוא מי שגרם לה - הנהג שחסם את הדרך.

במקום לסתור את דברי הנתבע, אפשר פשוט להשתמש בהם כנגדו.

[dorki]

יובל, לא יודע אם צריך, אבל גם זה היה אפשרי.

 

רמז - סיבוב...

[Sameer_tuning]

בלימה חזקה מתוך תגובה טבעית והפניית הגה לצד כזה אחר על מנת לנסות להתחמק מהמכשול, והנה יש לך רכב בלי שליטה.

[אלעד]

אולי לא שמתי לב, אבל לא ראיתי שציינת לאיזה צד היה העיקול. אני מרשה לעצמי להניח שיש בעובדה הזאת כדי לבסס/להפריך טענה כלשהי בנוגע לאובדן השליטה.

אני בכיוון?

[dorki]

אלעד - חם מאוד, רותח...

[אלעד]

ובכן, לאיזה צד היה העיקול? אם אני מבין נכון, כדי שבנך יאבד את השליטה באופן שיגרום לו להתנגש בגדר שמימין וכמעט להתהפך, העיקול צריך להיות שמאלה. באופן הזה, הגדר למעשה כל הזמן "שואפת" להיכנס מתחת לרכב עד למצב תיאורטי שבו הוא יתהפך.

אם העיקול הוא לימין, הגדר "שואפת" לברוח מהרכב, ולכן הסיכוי שיתהפך נמוך יותר.

 

אני על זה?

[dorki]

בדיוק, בסיבוב הנטיה היא להיסחף החוצה.

אם הרכב היה נסחף אל מחוץ לסיבוב, אז ניתן היה להתווכח אם הסחיפה היא בשל הסיבוב שגרם לאבדן שליטה או בשל בריחה החוצה מתוך נסיון התחמקות.

השבירה ימינה נעשתה אל תוך הסיבוב, אקט שיכול להעשות רק במצב שליטה מלאה.

הרכב טיפס על השיפוע שבקצה מעקה הבטיחות (בנקודת הקיבוע של פס הגדר אל האספלט) שנמצא בכניסה למגרשון החניה ואז התיישב על הגדר וכמעט נפל החוצה.

 

אז מה היה לנו עד כאן:

1. נתבע שהוכח שהיה מעורב בתאונה.

2. תובע שהוכיח שהיה בשליטה מלאה על הרכב בזמן התאונה.

3. נתבע "שלא מדייק" בדבריו.

 

תוצאת המשפט: השופט קיבל את התביעה במלואה לפי הערכת שמאי + שכ"ט שמאי + הוצאות. לא נפסק אפילו אחוזון סמלי של רשלנות תורמת, 100% אחריות על הנתבע והכסף כבר הועבר בהעברה בנקאית לח-ן הבן.

 

כמה טיפים (מנסיוני האישי - אינני עו"ד) למעורבים באירועים כאלה:

1. בסמוך לקרות התאונה צלם את זירת התאונה על כל היבטיה, צלם צילומי מיקרו של נזקי הרכב וצלם צילומי מאקרו של זירת הארוע - כיווני תנועה ותמרורים(לא עשית כך, אל תופתע אם תגלה שצד ג' יטען שזירת הארוע התרחשה במקום אחר לחלוטין ממקומה האמיתי).

2. נתח היטב את זירת ההתרחשות וזהה איך תוכל להוכיח את צידקתך.

3. מלא כתב תביעה תמציתי שמבהיר במדויק את סכום התביעה ואת נימוקי התביעה, אל תגזים בסכום התביעה - לא תקבל את ההגזמה, תרגיז את השופט ותתפס כגרידי.

4. יש לצרף בניספחים אסמכתאות לכל טיעון ותביעה כספית.

5. לפני המשפט יש לתרגל ולשנן היטב את אופן הצגת הדברים בפני השופט, לא תתרגל - תתרגש, התרגשת - הצגת הדברים תהיה מבולבלת, לא משכנעת ותוביל אותך להפסד.

6. יש לדייק בתיאור האירוע, לא להיסחף להגזמות, הגזמת - האמינות שלך תפגע ומכאן קצרה הדרך להפסד.

7. רצוי (לדעתי) לצרף לתביעה נתבע בעל כיסים עמוקים (חב' הביטוח של הנתבע), כדי להימנע מבעיות בגביית החוב. החיסרון של הגישה הזו שנציג חב' הביטוח מיומן בהופעה בבתי משפט ועלול לעשות ממך קרקס.

8. תגיע לאולם המשפט כשעה לפני מועד הדיון שנקבע לך, כך לא תכנס ללחץ בשל איחור אפשרי, תשמע דיונים ותבין איך פועל הראש של השופט "שלך" וגם תרגע מהלחץ של המשפט.

 

ואחרון חביב - גם תפילה לא תזיק, לנו המזל זימן שופט מעורר כבוד שהיה מוכן להתעמק ולהבין כל טענה על כל היבטיה, אין זה מן הנמנע שתפול על שופט שממש לא בראש שלו לשמוע אותך.