לנצ'יה דלתא - החל מ-170 K ש"ח בסוכנויות

[sronis]

קרא שוב את קטע הפתיחה במבחן שלי, אולי בקריאה שניה תבין.

הדלתא חנתה ליד מכוניות המבחן של אלפא במשך חודשים ארוכים. כל הכתבים מן הסתם ראו אותה ואם היה להם עניין אמיתי במכונית כמכונית - לא כחומר לכתבה ולא כדי לנבור בשאלה 'איך היא תצליח בארץ' - הם היו יכולים לקחת אותה למבחן, כמוני, גם בלי לכתוב עליה.

 

האם אתה רומז משהו על יכולת הבנת הנקרא שלי? כדאי שתבדוק את יכולת הכתיבה שלך - משהו בפסקה הראשונה בכתבה שלך (שקראתי אותה לראשונה עכשיו) ממש לא מסתדר תחבירית. אתה מוזמן לתקן.

 

בנוגע לדלתא - לא ידעתי שהיא הגיעה ארצה כבר ביולי, ונשמע לי מוזר ש"כל הכתבים" ראו אותה ואף אחד לא התעניין. כנראה שאתה מיוחד. שריד אחרון לכתבי רכב שאשכרה מעוניינים עניין אמיתי במכונית, ולא רק רואים בה אמצעי לעשיית כסף

 

אגב, ד"ש לבן שלך. מזמן הוא לא כתב כאן.

[אודי עציון]

ביקורת של רוני א:

http://www.netcar.co.il/magazin/focus/delta10.asp

 

(כנראה ראשונה בישראל?)

 

מבחן דרכים לדלתא פורסם כבר אתמול ב"ידיעות אחרונות".

 

גם עמיתי בני ברק לא ממש התלהב: "מהירה אבל לא ספורטיבית, לא נוחה, נופלת בין הכיסאות"

[AlexN]

מענין מהיכן לקח העיתונאי של כלכליסט את ההגדרה "סופר מיני" בהתייחסותו לדלתא. כדאי לקרוא מעט חומר רקע, לפחות להבין מהם הממדים של האוטו הזה, או אפילו להסתכל קצת יותר בעיון בצילום לפני שאתה עושה מעצמך צחוק.

 

אני לא יודע מי כבודו, אבל תומר הדר עבד במשך שנים ארוכות במרכז הטרייד אין של סמל"ת ברמת החייל

תומר יודע דבר או שניים על איטלקיות אז נראה לי שסה"כ יש כאן TYPO ולא צריך לקפוץ עם הסכין לגרון.

במיוחד לאור העובדה שבהמשך הכתבה הוא מתייחס לאפסילון גם בתור סופר-מיני

[sronis]

מסכים עם קודמי. רוב הסיכויים שמדובר בטעות הגהה קטנה ותו לא. אני רק מתפלא שמיודענו ר.א. לא טרח לעשות מזה מטעמים

[Ahbarony]

חסרות לי רק כמה תגובות של אילן פ' כדי להנציח רגע היסטורי.

[bar72]

מבחן דרכים לדלתא פורסם כבר אתמול ב"ידיעות אחרונות".

גם עמיתי בני ברק לא ממש התלהב: "מהירה אבל לא ספורטיבית, לא נוחה, נופלת בין הכיסאות"

 

סליחה, אני פשוט לא קורא ידיעות וזה לא היה ב- YNET. אשמח אם תעלה קישור. תודה.

אגב, הגדילו לפאר ב- WALLA. ממש התחלתי לחשוב שהם קיבלו רכב שונה משאר כתבי הרכב בישראל ובעולם.

[Ilan Sh]

שלום !

מצ'ב חוות דעת/התרשמות מנסיעה אינטנסיבית של כ 8 ימים ברכב במגוון כבישים.

 

עיצוב חיצוני:

הקווים זורמים בהרמוניה.

החזית עם הגריל לי מזכירה כמובן לנציות מהעבר כמו ה AURELIA B20 Coupe משנות החמישים.

לא ראיתי גירסא ללנציה זו עם 2 דלתות, אך בוודאי שגירסת שתי דלתות תזכיר אף יותר את אותה לנציה אורליה מיתולוגית.

הקווים הזורמים מקדימה ממשיכים בהרמוניה לחלק האחורי, אך משהו קורה בקטע העיצובי. זה נראה כאילו בוצעה עבודה חלקית, או כאילו מישהו עמד עם סטופר מעל שולחן העיצוב.

בזויות מסוימות היא נראית מושלמת וכוחנית. בזויות אחרות היא נראית קצת מטופשת. קשה למשל להגיד דבר כזה על רכבים שיוצאים משולחן העיצובשל אלפא או אאודי, או אפילו על ה C5 של סיטרואן. במבט ראשון צחקתי,במבט שני נזכרתי לשנייה ברכבים המוזרים של סאן יונג, אבל התחושה עברה תוך שתי שניות.

יש לציין לטובה את עיצוב הדלת החמישית המכוסה כולל זכוכית ומתוכננת בצורה מעניינת ועיצובית.

 

פנים הרכב

מושבים קדמיים נוחים אך לא ברמה של משפחתיות גדולות, ומנגד לא מתיימרים להיות מושבי ספורט, המושבים האחוריים קשים אך בעלי משטח ישיבה רחב. תנוחת הישיבה לנהג סבירה, אבל מה לעזאזל עושה הקורה הזו משמאל שמסתירה את הדרך בכל סיבוב שמאלה. הכניסהוהיציאה מהרכב לנהג ולנוסע לא הכי קלות עקב הקורה הנמוכה, ישצורך בהזזת הראש בעת הכניסה...

העובדה שניתן להזיז את המושב האחורי על מסילה מאפשרת העמקת תא המטען או לספק יותר מקום לרגליים בתא הנוסעים. במצב בו המושב נמצא כמה שיותר מופנה לאחור המרווח בין המושבים הקדמיים לאחוריים הינו מעולה וניתן להשוואה למכוניות משפחתיות גדולות.

אבל מה עם הרוחב. נוצרת כאן אשלייה. חלל נוסעים מרווח מבחינת אורך, אך מבחינת רוחב - אמנם כ 180 ס'מ רוחב, אבל בפועל בגלל קורות, דלתות עבות וכד' התחושה היא של רוחב של משפחתית קומפקטית יפנית צפופה.

תאורת הפנים בעת נסיעה בלילה נעימה מאוד, ומבוססת לדים לבנים, אשר נמצאים גם בידיות הפתיחה לדלתות.

אישית אני מעדיף תאורה לבנה ועדינה זו הרבה יותר מאשר התאורה הכתומה שנמצאת בכל מקום בבמוו סידרה 7, או תאורת הלד הכחולה שנמצאת ביונדאי כמו I30 או בסונטה לאחר מתיחת הפנים מ 2008.

לוח השעונים עמוס,אך מסודר בסדר סביר יחסית. ידית האיתות והדלקת האור טובה מאוד ואיכותית. מנגד ידית בקרת השיוט נמצאת במיקום לא נוח, ולא פעם כיביתי בטעות את האורות כשניסיתי לתפעל את ידית בקרת השיוט.

לוח השעונים קריא, אבל המכוונים כמו מד המהירות והטורים שנמצאים על עיגול קמור ולא קעור, פחות נוחים לקריאה. זה אולי קטע עיצובי אבל פחות פרקטי.

מתגי העלאת הפנסים הקדמיים נמצאים מימין לרדיו, זה לא חכם, אם הנורמה למקם מתג שכזה בצד שמאל של לוח השעונים.

הפעלת הרדיו בסיסית, אך יש ציפייה לקצת יותר מתצוגה בשחור לבן עם מידע מינימאלי.

מחשב דרך ומידע – מחשב הדרך בסדר גמור. יש מידע על טמפרטורת חוץ.

יש אינדיקציה לנסיעה חסכונית, בתצורת בר גרף – המשתנה עם הלחיצה על דוושת התאוצה, בחישוב פרמטרים אחרים.

כמו כן כמו בכל מחשב דרך – חישוב צריכת דלק, כמה קילומטרים נותרו למילוי וכדומה.

הפעלת הרדיו מגלגל ההגה מספקת בהחלט.

גלגל ההגה מצופה בעור עם בליטות בשעות 10 ו 14 – זה מצוין ונוח בהחלט. אין מקום להשוואה כלל וכלל להגאים של מכוניות קוריאניות או להגהים מעצבנים כמו ההגה הריבועי של טויוטה.

בידוד תא הנוסעים – לא משהו מדהים, ובמילים פשוטות משהו שגורם לך כל הזמן לבדוק אם החלונות סגורים עד הסוף.

 

תאורת חוץ

הפנסים האחוריים מעוצבים אך נראים כאילו לא מתאימים לרכב, בתקופה עיצובית בה הפנס אינו שולי אלא ענק.

הפנסים הקדמיים מבוססים על תאורת חנייה מבוססת פס לדים בסגנון אאודי.

תאורת אור מעבר טובה אך לא מדהימה, אורות גבוהים מספקים בהחלט.

בעת סיבוב ההגה ימינה נדלק פנס תחתון שמופנה כלפי צד ימין,כנ'ל רק עם השמאלי בעת סיבוב שמאלה. דבר חכם זה הזכיר לי לרגע את אשר קרה בסיטרואן דיאס משנת 67 והילך, כמדומני. לגבי פנסים אלו - אלו בפירוש לא פנסי ערפל ולא מצאתי דרך להדליק את שניהם במקביל ללא קשר לסיבוב ההגה.

עניין זה הינו לסיכומו של דבר מאוד יעיל.

 

נהיגה,גיר,בלמים

הרכב לא נותן תחושה ספורטיבית מידי, גם לא תחושת ניתוק או זוויות טלטול מיותרות.

בנסיעה בדרכים הרריות מפותלות הרכב שומר על מידה מסויימת של ריסון. אין הדבקה בסיבובים לכביש, למרות שלרכב כסטנדרט צמיגים עם חתך נמוך ובמידה של 205X15 . מנגד אין הרגשה של היגוי יתר או טלטול מיותר.

ההגה מדויק, לא קצר מידי כך שלא מחייב שמירה על ריכוז מירבי. ההגה משדר לנהג את אשר קורה בכביש בצורה סבירה אך לא מדהימה.

 

 

בולמי זעזועים - הופתעתי לטובה מהבולמים שעושים את עבודתם בצורה טובה. שיכוך המהמורות הינו בסדר גמור וזה לא על חשבון רכות יתר. מישהו עשה עבודת כיול טובה, למרות שבנסיעה עירונית הציפייה ממכונית משפחתית יוקרתית הינה לשיכוך טוב יותר.

הבלימה טובה ולא נפגמת גם אחרי קילומטרים רבים של ירידות מפותלות. בעת נסיעה ארוכה מאוד בירידות של הדולומיטים עצרתי לבדוק האם דיסקיות הבילום "בוערות" וגיליתי שבזכות אוורור נכון (ג'אנטים מסגסוגת קלה) גם בסעיף זה הרכב מבצע את משימתו כראוי.

בנסיעה על כבישים מהירים מתגלה המכונית כמשהו סביר ולא מעבר לזה. נחמד לשייט איתה ב 120 . נחמד לשייט ב 140, אבל במהירויות מעבר לזה זה כבר לא מהנה, אלא מרעיש ומחייב ריכוז יתר. אבל סעיף זה קשור אולי לעובדה שהרכב שעמד לרשותי,היה במפרט מנוע נחות בהשוואה לזה שישווק בארץ.

 

גיר ומנוע

הנהיגה שלי היתה בגיר 6 הילוכים ידני. המנוע היה מהחלשים 1.6 טורבו דיזל, אך ניכר היה שחמישי די מרוחק מהרביעי. השישי ממש אבל ממש למהירויות לא חוקיות. מה בפועל – מרווחים בין ההילוכים שעליהם מחפה הטורבו שמגיב היטב כבר בטורים נמוכים.

אין טעם להרחיב על המנוע מאחר ובספק אם גירסא נפלאה זו של מנוע 1600 דיזל תגיע לארץ, אלא אם הלנציה תכוון על ידי היבואן לפלח קצת שונה.

 

סיכום :

 

אז מה זה הרכב הזה ?

תחושה ראשונית על פי המראה החיצוני – סוג של רכב ספורטיבי.

תחושה כשנכנסים פנימה – של רכב יוקרתי משהו.

תחושה כשנוהגים בעיר – של התנהלות של רכב משפחתי על גבול רכב מנהלים דינאמי.

אותה תחושה נמשכת גם בנהיגה מחוץ לעיר.

הציפיות היו רבות, ההילה של השם לנצ'יה גורמת לציפיות שלא תמיד ממומשות.

יתרונות הקופה בו המושב האחורי נע על מסילה הופכת רכב זה למרווח מבחינת המרווח בין המושב הקדמי לאחורי, אך מנגד תא המטען לא מספק דיו וצר יחסית בגלל היותו נמוך ונתון בין שני הגלגלים האחוריים.

אז למי הלנצ'יה מתאימה ? למנהל הדינאמי? למשפחה שמחפשת להיות קצת שונה? אולי כרכב שני למשפחה אמידה ?

תחושתי שאלו שמחפשים מכוניות GT בסגנון אאודי 3A או במוו סדרה 3 ימשיכו להישאר באגף הגרמני כי הלנצ'יה משדרת קצת משפחתיות גמלונית ופחות תחושות נסיעה ברכב ספורטיבי.

בסיבוב משמעותי בכבישי איטליה, סלובניה, קרואטיה שמתי לב שחוץ ממני שנסע לו בכיף למעלה מ 2400 קילומטרים עם רכב זה, עיקר הלנצ'יה דלתות שפגשתי היו ... מרכבי השכרה, כאשר חברות ההשכרה, בגלל התמחור הגבוה של הרכב מקטלגות אותו באותה קטגוריה עם אלפא 159, פולקסוגן פאסאט או סיטרואן סי 5.

 

וזו אולי עיקר הבעיה של מכונית חמודה זו. היא פשוט נופלת בין הכיסאות. עדיין לנצ'יה עם תדמית היסטורית מדהימה שנבלמה עם קאפות, טרווי וכד' ... ועם מחיר של רכב משפחתי/מנהלים גרמני או צרפתי מפנק.

 

לדעתי תתאים בעיקר לחובבי הז'אנר, אלא אם יגיעו לארץ דגמים עם תמחור אטרקטיבי.

ואז (ואולי בזכות אסטרטגיית שיווק מתוחכמת) נראה אותה כמשפחתית מרווחת, עם נתח שוק מהותי קצת יותר. ולא לשכח כמה קשה ההתמודדות בשוק הישראלי רווי המותגים לאחות המגודלת קצת יותר פיאט כרומה עם המאפיינים המשפחתיים יותר והמחיר הנוח יותר.

 

אילן

[benjah]

ה"מבחן" נעשה למנוע דיזל ידני...

 

לא שילוב ציוני במיוחד.

[504L]

לדעתי תתאים בעיקר לחובבי הז'אנר, אלא אם יגיעו לארץ דגמים עם תמחור אטרקטיבי.

ואז (ואולי בזכות אסטרטגיית שיווק מתוחכמת) נראה אותה כמשפחתית מרווחת, עם נתח שוק מהותי קצת יותר. ולא לשכח כמה קשה ההתמודדות בשוק הישראלי רווי המותגים לאחות המגודלת קצת יותר פיאט כרומה עם המאפיינים המשפחתיים יותר והמחיר הנוח יותר.

 

אילן

 

אילן,

 

בהתחשב באבזור ובביצועים, התמחור הוא אטרקטיבי גם כעת. אלא שלא הכל זה תמחור. גם לפיאט בראוו יש תמחור טוב, מה שלא מונע ממר ישראלי להתעכב לרגע בסוכנות פיאט ביגאל אלון בדרכו להזמין טויוטה, מאזדה או יונדאי.

 

הפיאט כרומה אינה ברת השוואה לדלתא בשל פער ביצועים, שימושיות ודגשים שונים. היא מכונית סטיישן מוגבהת ונאה, ממוצעת ביכולותיה וסובלת מתמחור בעייתי משהו.

 

והערת אגב לנושא הספורטיביות. לאורך השנים, המשפחתיות של לנצ'יה נהנו מתחכום מכני, אלגנטיות רבה ויכולת דינמית מרשימה - אך לא ספורטיבית במיוחד. את הנישה הזו מילאו דגמים יעודיים דוגמת הפולביה קופה או האינטגרלה על גלגוליה השונים. ניהוג ספורטיבי אפיין אלפא רומיאו - כל אלפא רומיאו, גם אם היתה זו ג'וליה 1300 משפחתית.

זכיתי לנהוג בלא מעט לנצ'יות; החל בפלביה, פולביה, בטא, גמא וכלה בדלתא החדשה, עליה כתבתי כאן בעבר. אהבתי את רובן ואת אופיין המיוחד. עם זאת, ברור שדלתא 1.3 או 1.6 אינה אינטגרלה, כפי שפולביה ברלינה אינה HF קופה. האם זה רע? לאו דווקא.

הדלתא החדשה אינה לנצ'יה מבריקה. דינמית, היא גם לא מכונית מבריקה. אך אני מוצא אותה מספיק שונה, מעניינת ודינמית כדי להקרא לנצ'יה - ובימינו, גם זה משהו.

[רועי5]

עושה רושם שמי שממונה על בידול המוצרים השונים בקונצרן פיאט יודע היטב את מלאכתו, שלא כמי שעושה את אותה עבודה ב VAG, שם תמצא מכוניות מאוד דומות שפונות לאותם פלחי שוק ומתחרות אחת ברעותה. גם לי נסיון עם גירסת הדיזל של הדלתא ( חזקה יותר מזו שלמעלה ), נסיון שמיד לאחריו עברתי ל 159 סטיישן עם אותו מנוע. המעבר הזה המחיש עד כמה שתי המכוניות הללו שלכאורה פונות לאותו קהל וחולקות לא מעט מכללים מכניים, שונות האחת מרעותה. בעוד הלנצ'יה משדרת בדיוק את מראה והיא בעצם מכונית ספורט אלגנט מהירה ומאוד קלילה בתחושת הנסיעה שלה, האלפא מרגישה כבדה יותר, מוצקה יותר עם היגוי חד וספורטיבי בהרבה ותחושה שלטעמי הפרטי לפחות היתה מעט תובענית ומעייפת, ודאי בנסיעות ארוכות.

באופן כללי בהתחשב בסכומים האדירים המושקעים והמוחות המנוסים שעוסקים בתכנון וייצור כלי רכב, קשה להוציא אוטו מחורבן לשוק ומכוניות כמוצר מוגמר הן בדיוק כמו יין משובח או מוסיקה טובה, ענין של העדפה וטעם וכמובן נסיון לקלוע אליו. לכן מי שרגיל למכוניות ספורט קשוחות ותובעניות יפסול את הדלתא על הסף, מכיון שהיא פשוט לא מיועדת לו. מי שיש לו ענין במכונית מיוחדת, מעוצבת להפליא , לטעמי כמובן, עם ביצועים מצוינים, התנהגות כביש בטוחה ונסיעה נוחה וכל אלו במחיר שלהבנתי הוא באמת אטרקטיבי, ודאי בשוק הישראלי, ימצא מענה לא רע באוטו הזה. מי שמכונית מבחינתו היא נסיון, נואש כמעט, להקטין נזקים כספיים בעתיד, ייאלץ להמתין ולראות כיצד האוטו הזה יתנהג בשוק, או להחליט מראש שהוא יודע ולכן האוטו הזה לא בשבילו.

[bar72]

מה עשו לך ב- VAG שאתה לא מפספס הזדמנות להשמיץ או לקבוע שהם לא טובים?

אתה באמת חושב שאין הבדל בין אוקטביה, גולף ולאון? כי אם זה מה שאתה חושב, סימן שלא נהגת ברכבים האלה או שאתה סתם לא יודע על מה אתה מדבר.

דווקא הבידול (הכולל גם מנועים), הוא שגרם לי לשקול את הלאון FR, שהיא לטעמי רכישה משתלמת יותר מגולף 160, באותו מחיר. אך אליה וקוץ בה - לרכב ארבעה כוכבי ריסוק ותא כפפות סימלי, והוא נעדר מיזוג ליושבים מאחור, ואשתי לא היתה מוכנה לזה (בצדק מבחינתה). אז יש או אין בידול?

[רועי5]

אני שם לב שכל מה שאני רואה כביקורת לגיטימית אצלך מתפרש כסוג של מתקפה. צא מזה, אין לי דבר נגד VAG ואני אפילו מאוד מרוצה ממכונית אחת שלהם שאני מחזיק כבר למעלה מ 10 שנים וחושב שהיא פנטסטית ( היתה לי עוד אחת גם מאוד זקנה והחלפתי אותה לפני זמן מה למשהו שאתה כנראה לא היית קונה ). אלא שלבקורת שלי בהחלט יש רגליים, פולו שמתחרה בסקודה ובאיביזה, פאסאט שמתחרה בסקודה ואודי. ואלו רק דוגמאות. מה שמטריד יותר מכל היא העובדה שמדובר גם במכוניות שמתנהגות, נוסעות מגיבות, מה שתרצה, באופן מאוד דומה. זו עיקרה של טענתי ולהבנתי בפיאט הגישה שונה. זהו.

[sronis]

תפסיקו לריב, יש פה ריב הרבה יותר מעניין, בין כתבי רכב! (ופייביש)

 

וברצינות, אני מחזיק בדעה דומה לשל רועי. נהגתי על מרבית רכבי VAG ואחד הדברים שתמיד מפריע לי בהם הוא התחושה הדומה. פולו, פאביה ואיביזה, או לחילופין גולף/ג'טה, אוקטביה ולאון (ויש עוד דוגמאות) כולן "מרגישות" כמעט אותו הדבר. נכון, יש הבדלי אבזור, יש הבדלי איכות חומרים ויש גם הבדלי התנהגות מסוימים, אבל הבידול ביניהן מבחינת תחושה בסיסית מאוד קטן ואתה מרגיש שאתה נוהג על "גרסה של". אז כן, מצד אחד מדובר (לרוב) במכוניות טובות. מצד שני התחושה היא שהמהנדסים לא מתאמצים מספיק ליצור את הבידול שאותו הם כל כך מנסים לייחצ"ן.

 

רוני

[bar72]

תפסיקו לריב, יש פה ריב הרבה יותר מעניין, בין כתבי רכב! (ופייביש)

וברצינות, אני מחזיק בדעה דומה לשל רועי. נהגתי על מרבית רכבי VAG ואחד הדברים שתמיד מפריע לי בהם הוא התחושה הדומה. פולו, פאביה ואיביזה, או לחילופין גולף/ג'טה, אוקטביה ולאון (ויש עוד דוגמאות) כולן "מרגישות" כמעט אותו הדבר. נכון, יש הבדלי אבזור, יש הבדלי איכות חומרים ויש גם הבדלי התנהגות מסוימים, אבל הבידול ביניהן מבחינת תחושה בסיסית מאוד קטן ואתה מרגיש שאתה נוהג על "גרסה של". אז כן, מצד אחד מדובר (לרוב) במכוניות טובות. מצד שני התחושה היא שהמהנדסים לא מתאמצים מספיק ליצור את הבידול שאותו הם כל כך מנסים לייחצ"ן.

רוני

 

בכלל לא התייחסתי לשאלה אם מדובר ברכבים טובים. אבל נראה לי הגיוני שאתה, ככתב רכב, דווקא מבין שהבדלי איכות חומרים, אבזור והתנהגות, משפיעים מאוד על הבידול. לא שזה ממש משנה, כל אחד יקנה מה שהוא רוצה, אבל למשל בתור מי שגבו יקר לו (כלומר משלם כסף על תחזוקתו בשיעורי אלכסנדר בגין פריצת דיסק בעבר ), אני יכול להגיד לך שכסא כמו של אאודי A3 1.8T, אין באף גולף, גם לא היקרה ביותר, ואני בכלל לא מדבר על הקרשים ששמים במקום כסאות באוקטביה. ובכל זאת, בחרתי בגולף באותו מחיר, משיקולים אחרים (חיבורי ISOFIX, כוכבי ריסוק וכו').

לגבי מכוניות קטנות, באמת קשה יותר ליצור בידול משום שהפרשי המחיר מוגבלים מאוד, וכשהם לא מוגבלים - הרי בין A1 לפולו, אין ממש מה להשוות (אף שהן חולקות מכלולים). לגבי מכוניות גדולות, נכון שהפאסאט דור נוכחי/קודם והסופרב דומות (למעט שהסופרב ממש מכוערת, אבל כמובן מרווחת), אני לא יודע איך יהיה הדור הבא, אבל להגיד שזה דומה ל- A4 זה פשוט לא אופציה למי שישב ונהג בשתיהן. גם אם תחושת הנהיגה דומה, תחושת הנסיעה שונה, ואם זה מצדיק עוד כסף או לא זו שאלה אחרת. אפשר לקנות באיקאה, ואפשר לקנות מוצר דומה, יקרה יותר, שייבנה מחומרים קצת שונים ויועצב אולי קצת שונה. שניהם ימלאו פונקציות דומות, אבל יספקו תחושות שונות.

 

או כמו שאמרה מישהי שאני מכיר (ולמזלי אני לא נשוי אליה, גם לא חושב שהייתי יכול להרשות לעצמי): "אני קונה הכל הכי פשוט, רק בקסטיאל".

[sronis]

את מה שניסיתי להעביר אולי קצת קשה להסביר בכתיבה, אבל כמו שאמרתי - אין הכוונה להבדלי אבזור או נוחות המושב, אלא תחושה כללית בנהיגה ברכב. שים אותי ברכב VAG כלשהו מבלי שאדע באיזה רכב מדובר, ושים אותי במכונית של יצרן אחר, ואוכל בקלות לומר לך מיהו ה-VAG ומיהו האחר.

 

אני מרגיש את זה במיוחד כשאני נוהג חזק בגרסאות הספורטיביות של הקונצרן. לכולן יש את אותה תחושה בסיסית, וכמעט בכולן אותם דברים מפריעים לי ואת אותם דברים אני אוהב. הייתי רוצה שהם יתאמצו קצת יותר ליצור משהו שונה בין דגמים לדגמים, למשל שסיאט יפסיקו להקשיח את המתלים ב-20% ולהגיד "אהא! אנחנו יותר ספורטיביים!".

 

אגב, בקשר לגב - לאבא שלי וחברה שלו יש בעיות גב גם כן (אלכסנדר ושות') וכל פעם מחדש מפתיע אותי לאילו מושבים הם קוראים "טובים". כשהיינו ביוון, לאחר שהם עלו על ה-PT קרוזר השכורה הם פשוט לא הסכימו לרדת ממנה "כי המושב ממש נוח". אני חשבתי שהוא עשוי מקרש וחסר תמיכה לחלוטין, אבל הישיבה הגבוהה עבורם עשתה את כל ההבדל...

 

רוני