תמונות ממהתקנה + בניות

[עתיד]

אדגר RTA יכול כן להראות לך אם כל התדרים מגיעים אליך באותה עוצמה, זה המהות שלו.

 

בקשר לחפיפה כל מקרה לגופו, אבל דווקא ברוב המערכות לא כדאי לחפוף בין אלמנטים, זה יוצר פיק באותם תדרים

[nimikipod]

מניסיון של לא מעט מדידות RTA ברכב, חיתוך בין דרייברים דורש חפיפה מסויימת ביניהם ככל שהם פיזית רחוקים אחד מהשני. בכל אופן, קל מאוד לאתר את נפילת התדרים סביב נקודת החיתוך ולפצות עליה עם מיקרופון RTA מכוון.

[Number One]

ככל שאלמנטים רחוקים אחד מהשני, כך צריך לחפף ביניהם תדרים בקצבות. זה מונע מהם להשמע לחוד, הם נשמעים כי יחידה אחד ללא הפרדה ביניהם.

 

אדגר RTA יכול כן להראות לך אם כל התדרים מגיעים אליך באותה עוצמה, זה המהות שלו.

 

בקשר לחפיפה כל מקרה לגופו, אבל דווקא ברוב המערכות לא כדאי לחפוף בין אלמנטים, זה יוצר פיק באותם תדרים

 

גורל, אני מדבר על עוצמת המהירות, ולא עוצמת התדר.

[FiatBravoCc]

מברוק, יש לך אחלה מערכת עכשיו,פשוט הכול מדהים אחד לאחד כמו שצריך להיות.

ממש שמח בישבילך .

אחלה עבודה, עלה ותצליח :]

[green monster]

אדגר, זה לא מדוייק.

 

אם אתה חופף בתדרים בין אלמנטים, קורה מצב שבוא אלמנט אחד מצטיין יותר בתדר חופף לאלמנט אחר.

ולפעמים זה פוגע בדיוק,בנאמנות למקור,במהירות שבה הוא עובד וכו'.

 

לכן, אין צורך בחפיפת תדרים כדי ליצור הרמוניה בין האלמנטים בכדי לקבל אובדן מיקום מבחינת כל אלמנט במערכת.

 

בשורה התחתונה, מערכת מושלמת מורכבת באלמנטים שהאוזן שלנו מדמיינת שהסאונד מגיע מהאמצע, והאוזן שלנו לא מסוגלת להבחין במיקום האלמנט במרחב עצמו.

 

ואת זה ניתן להשיג בדרכים שונות כמו פאזות,איקולציה,השוואת עוצמות וכו'.

אבל מה שהכי חשוב בהתקנה הנכונה זה המיקומים והזוויות.

 

לכל רמקול יש אלומת פיזור של הצליל , בדומה אם נרצה להקבלה של מנורה.

ככל שלרמקול יש אלומת פיזור רחבה יותר, כך התוצאה שלו מבחינת המיקום תהיה פחות קריטית ביחס לאלמנט בעל אלמות פיזור צרה יותר.

בנוסף, גם התגובה שלו באון אקסיס חלקי(באיזור ה30 מעלות) היא תהיה מאוד קרובה להענות שלו באון אקסיס מלא.

 

תחשוב על זה כעל מנורה.

אם היא נניח בעלת אלומה של 180 מעלות, אז גם באוף-אקסיס של 30 אתה עדיין תקבל הארה מאוד חזקה.

אבל אם יש לה אלומת פיזור של 90 מעלות, אז באוף-אקסיס 30 אתה בקושי תקבל ממנה הארה.

 

אם רוצים ליצור הרגשה של איבוד מיקום האלמנטים, שימוש באותם אלומות יכול להוביל מצב שאתה מקבל הענות מ2 האלומות של האלמנטים ובכך אתה מקבל תחושה שהם כאילו מגיעים מאותו מקום, למרות שבפועל הם רחוקים זה מזה.

בזכות אותה אלומה אתה(יותר נכון האוזן שלך) "חושב" שאתה שומע את הצליל מאותו המקום.

 

כנ"ל לגבי מרכוז,

תחשוב על אוזניות.

צד שמאל מקבל 100% וגם צד ימין מקבל 100%, ו2 הרמקולים יושבים רחוק מאוד מאמצע, יותר בכיוון של אוף אקסיס מלא של 90 מעלות.

ובכל זאת האוזן שלנו מתרגמת את זה כאילו הסאונד מגיע בדיוק מול האף שלנו.

 

לכן, חשיבות ההתאמה בין העוצמות,מיקום נכון ושימוש יעיל באותה מחשבה על אלומות פיזור של הרמקולים יכולה להוביל לתוצאה שבא טוויטרים יושבים על הדש בורד, מידים יושבים בחלק העליון של הדיפון והוופרים יושבים בקצה התחתון של הדיפון.

ויחד עם עבודה של זוויות נכונות האוזן שלנו תשמע את הסאונד מגיע בדיוק באמצע הדש בורד ובחלק העליון שלו.

 

ועל פי התאוריה הנ"ל מבססים את כל הנושא של אוף ואון אקסיס לאלמנטים.

 

לא סתם מסתכלים על גרפים של הענות ותמיד מוצאים כמה אופציות:

און אקסיס.

אוף אקסיס 30.

אוף אקסיס 60.

ואוף אקסיס 90.

 

אפשר לנצל את החולשה בעוצמה של רמקול באוף אקסיס ,מול און אקסיס כדי לאזן את הבמה ואתה את תמונת הסאונד.

[sagiarye]

קראתי על מה שרשמתם לגבי חפיפת התדרים ושמתי לב שחתכתי את הוופר מלמעלה בסביבות ה HZ300-350 כשהמיד חתוך ב250HZ, הייתה חפיפת תדרים.

 

ניסיתי את האופציה הזאת :

מיד 250 ומעלה

וופר 200 ומטה

 

שמתי לב לשינוי לטובה אומנם לא גדול אבל היה שינוי זה מה שבטוח.

 

ניר-

 

יש אפשרות לדעת " אלומת פיזור " של הL4? כלומר איך הוא בעצם פועל ואיך הפיזור תדרים לגביו?

[green monster]

לצערי אני לא יודע מה הנתונים של הL4 בעניין הזה.

יש גם הרבה נתונים שמשפיעים על כך כמו זויות הממברנה ועוד כל מיני נתונים שאם נתחיל לדבר עליהם השרת יקרוס.

האחרון שהתחיל לדבר על זוויות ממברנה וכו' היה אלי(אליקו) ואז אף אחד לא הבין אותו בכלל.

 

ובנוגע לפיזור מבחינת מעלות.

כל מה שכתבתי זה על קצה קצהו של מזלג.

יש עוד מליון ואחד דברים נוספים להרחיב בנושא הזה.

לכן, זה רק נכתב לצורך הרקע הכללי כמענה למה שאדגר כתב.

 

ולגבי מה שכתבת, אתה כנראה תדרש להגביר את התדרים של בין ה200 HZ לבין ל250 HZ.

כי זה 50HZ שמונחתים משמעותית (כן זאת הנחתה, הרבה חושבים שחיתוך זה מנקודה זו והלאה\אחורה וזאת רק הנחתה).

ההגברה של התחום הזה תעזור לאיזון טוב יותר.

 

וזו גם הנחתה בהרמוניות ובקיצור זה הרבה יותר מסובך ממה שאנשים חושבים.

 

בגלל זה אני לא כלכך מבין את כל הנהירה של כולם על עבר הRTA.. הרבה אנשים רצים לRTA במחשבה שלאזן את הספקטרום לFLAT מבחינת עוצמות זה מה שישנה להם את הבמה והתמונה למושלמת.

 

להיפך, לפעמים ע"י הגברה או הנחתה של צד מסויים או אלמנט מסויים -תגרום לאוזן לחשוב שהאלמנט נמצא רחוק יותר או קרוב יותר.

 

בקיצור, כיוון מערכת זה לא דבר של מה בכך, אין ספק שRTA עוזר, אבל זה לא העיקר ולפניו יש עוד המון המון המון עבודה.

[nimikipod]

אם המיד מנגן מ 250 ומעלה והוופר מנגן מ 200 ומטה אתה מאבד 50 הרץ בתחום מאוד חשוב מבחינת הקיקים..

 

ניר - גם חיתוך מדוייק וללא חפיפה הוא עדיין חופף באיזשהו מקום, אחרי הכל החיתוך חותך במתלול מסויים ולא ישר. אגב, גם קרוסים פאסיים של המון מותגים חותכים בחפיפה מסויימת בהנחה שהרכיבים יורכבו במיקומים מקוריים ברכב ולא באון-אקסיס.

 

בסופו של דבר, ישנו מבחן התוצאה.

[עדיאל79]

בעיקרון, כמה שהתדר יותר נמוך הפיזור יותר גבוה(האלומה יותר רחבה). בהשוואה למנורות, באסים יהיו מנורה רגילה וצלילים גבוהים(יש לזה שם?) יהיו כמעט לייזר. גרף ההיענות מראה לך בערך, מהזווית שאתה נמצא יחסית למקור, אילו תדרים מה"אלומה" מגיעים אלייך בזווית הזו ובאיזו עוצמה.

אם טעיתי, אשמח להתייחסות לתגובה שלי כשאלה

[lanosforce]

ניר מה לגבי נקודת חפיפה בין שני רכיבים כאשר שיטת החיתוך היא באטרסוורט'

לעומת נקודת חפיפה בין שני הרכיבים כאשר שיטת החיתוך היא לינקוויץ רייליץ?

 

עד כמה שידוע לי בבאטרסוורט' יש איבוד עוצמה מסויים בנקודת החיתוך לעומת השיטה השנייה אשר חותכת באופן כזה שבו לא מורגש איבוד כלשהו אלא מעבר יותר חלק בין הרכיבים.

 

מעולם לא הספקתי להעמיק ולוודא מה נכון ומה לא - אבל אם אתה כן יודע, מה תהיה סיבה טובה לבחור באחת מהשניים?

 

כשאני לוקח בחשבון שהאלמנטים ברכב ליסינג אצלי צמודים מאוד אחד לשני (שלושתם מותקנים באותו האזור) אני יכול לציין שדווקא שימוש בשיטה של לינקוויץ נתנה הרגשה חלקה יותר בעוד שימוש בבאטרסוורט' פגע קצת למשל בגובה של הבמה.

 

אולי זה קשור לכך שהשיטה הזו היתה יותר מתאימה במידה והייתי מרחיק את הרכיבים אחד מהשני באמת בכדי לפזר אותם.

 

אני צריך לקרוא קצת חומר בנושא הזה... נקודה לא ברורה לצערי.

[green monster]

אם המיד מנגן מ 250 ומעלה והוופר מנגן מ 200 ומטה אתה מאבד 50 הרץ בתחום מאוד חשוב מבחינת הקיקים..

 

ניר - גם חיתוך מדוייק וללא חפיפה הוא עדיין חופף באיזשהו מקום, אחרי הכל החיתוך חותך במתלול מסויים ולא ישר. אגב, גם קרוסים פאסיים של המון מותגים חותכים בחפיפה מסויימת בהנחה שהרכיבים יורכבו במיקומים מקוריים ברכב ולא באון-אקסיס.

 

בסופו של דבר, ישנו מבחן התוצאה.

 

קיפוד,

 

אתה לא "מאבד" את ה50HZ הללו.

הרי כמו שאמרת זה במתלול מסוים.

מה זה מתלול?= הרמוניה.

אם זה ב6DB אז זה יהיה בהרמוניה ראשונה.

12DB זה יהיה בשניה וכן הלאה.

 

כלומר- באיזשהו מקום אתה תמיד יכול להגביר את אותו תחום חזרה דרך אקולייזר.

 

אבל,

בפועל יש חפיפה תמיד גם אל מול נקודת החיתוך.

אבל, זאת לא חפיפה שהיא מפריעה לנו בכיוון כי מדובר על הנחתה של מינימום 6DB(בחיתוך ראשון) ולרוב ב99% מהמקרים החיתוך הוא 12DB ואת זה כמעט ולא יתן להרגיש בהפרעה שלו.

 

 

אבל, יהיה יותר נכון לעשות ולתחום את 2 האלמנטים ב250HZ ואז לבדוק האם יש בור באותו תדר חיתוך ואז רק לטפל בו באיקולציה.

וככה יש פחות תחום שדורש עבודה, כי יהיה מאוד קשה לתקן הנחתה של 12 DB, על פני אורך של כ50HZ מאשר לטפל בתדר בודד.

מה שכתבת הוא אכן נכון.

 

מצד שני,

שאני דיברתי על חפיפה שמפריעה, אז מדובר על גלישה של אלמנט אחד לנגן בתחום של אלמנט אחר.

לדוגמא:, מידים שעובדים עד 4000HZ וטוויטרים שחתוכים על 3200HZ, ככה ישנה חפיפה של 800HZ בין האלמנטים.

 

זאת הייתה הכוונה.

 

ההמנעות מחפיפה צריכה להיות כזאת, ולא סביב נקודת החיתוך.

אם הטוויטרים עובדים מ3200HZ ומעלה, והמידים עובדים עד 3200HZ זה מצויין, רק כתבתי בהסתייגות שמה שכתבת באחת ההודעות הקודמות הוא נכון לפעמים נוצר בור מאוד עמוק יחסית בתדר החיתוך הספציפי, במקרה הזה-3200HZ.

 

ושוב, בנקודה הזאת יהיה נכון להעזר בRTA על מנת לאזן ע"י אקולייזר את הבור הנ"ל.

[green monster]

ניר מה לגבי נקודת חפיפה בין שני רכיבים כאשר שיטת החיתוך היא באטרסוורט'

לעומת נקודת חפיפה בין שני הרכיבים כאשר שיטת החיתוך היא לינקוויץ רייליץ?

 

עד כמה שידוע לי בבאטרסוורט' יש איבוד עוצמה מסויים בנקודת החיתוך לעומת השיטה השנייה אשר חותכת באופן כזה שבו לא מורגש איבוד כלשהו אלא מעבר יותר חלק בין הרכיבים.

 

מעולם לא הספקתי להעמיק ולוודא מה נכון ומה לא - אבל אם אתה כן יודע, מה תהיה סיבה טובה לבחור באחת מהשניים?

 

כשאני לוקח בחשבון שהאלמנטים ברכב ליסינג אצלי צמודים מאוד אחד לשני (שלושתם מותקנים באותו האזור) אני יכול לציין שדווקא שימוש בשיטה של לינקוויץ נתנה הרגשה חלקה יותר בעוד שימוש בבאטרסוורט' פגע קצת למשל בגובה של הבמה.

 

אולי זה קשור לכך שהשיטה הזו היתה יותר מתאימה במידה והייתי מרחיק את הרכיבים אחד מהשני באמת בכדי לפזר אותם.

 

אני צריך לקרוא קצת חומר בנושא הזה... נקודה לא ברורה לצערי.

אדי,

על קצה המזלג.

 

חיתוך בלינקוויץ' ריליי טוב יותר מבאטרוורת' בחלק מהמקרים, הסיבה היא שבלינקוויץ' ריליי, יש פחות בורות בתדרי נקודות החיתוך , אבל הייתרון הכי גדול הוא שהוא מצליח לשמור על פאזה כמעט מושלמת אל כל אורך התלילות(בניגוד לבאטרוורת').

הבעיה עם השיטה הזאת היא שיש ירידה דרסטית בעוצמה ביחס לחיתוך בבאטרוורת'.

 

לכן, במקרים מסויימים שיהיה מאוד קשה לתקן את הירידה הזאת, עדיף יהיה להתשמש בבאטרוורת' על מנת לא לקבל איבודי עוצמות משמעותיים.

 

זה ממש על קצה המזלג,

[elik0]

אבוי!

מה זה?

 

האם יכול להיות שיצרנו בעצם הגברה לתדרים המונחתים עצם כך שהנחתנו אותם ? [בהנחה שמדובר בחיתוכים של 3 עד 12 דיבי]

 

נקודה מעניינת למחשבה.

מדובר בחיתוך בשיטת לינקוויץ ריילי.

[Alexander80]

אליקו - למה אתה תמיד חייב לסבך את הכל ?

[lanosforce]

זה מסביר את זה שבלינקוויץ' הבמה נשמעה לי טוב יותר - אחידות בין הרכיבים.

 

ולגבי הנפילה בעוצמה - לא נורא, הרמקולים יושבים על ערוצי הגברה שיש להם מספיק רזרבות.

 

ועוצמה - גם ככה אני לא מוגדר בתחום הזה של הלקסיקון

 

ואליקו - בגרף שצירפת רק חסרות החצוצרות מהצדדים - זה נראה ממש כמו וגינה