כיצד נכון לבצע מדידת זרם פרזיטי מבלי לפגוע במודד- פוצל משרשור פריקת מצבר בקליאו

[מרק10]

מרק אתה לא יורד לסוף דעתי.

החישוב התיארטי, תוצאת המדידה שקיבלת, הקירבה ביניהם וסטיית המדידה לא משנים שום דבר למה שאני אמרתי. עכשיו נפל לי האסימון שכשאנחנו מדברים על קפיצת זרם אנחנו מדברים על שני דברים שונים לגמרי ומכאן מקור הויכוח הלא הגיוני הזה.

 

כשאתה מדבר על קפיצת זרם אתה מדבר על כלל הצרכנים שיכנסו לפעולה לזמן קצר לאחר חיבור המצבר. אתה מסכם את הצריכות שלהם ואומר שזה בתחום הגיוני, תואם למדידה ולא יגרום נזק למכשיר- סביר בהחלט וגם הוכחת את זה

 

 

כן זו הייתה כוונתי.

[מרק10]

שני דברים.

1. היבהוב אורות (

 

2. לטעמי, מומלץ יותר להשיג נגד מדויק של עשירית אום 1% 2-3 ווט או יותר (למשל בחנויות האלקטרוניקה ליד התחנה המרכזית הישנה בת"א) ולהשתמש בו כנגד מיצד, ברגישות הגבוה של המודד ניתן למדוד זרמים נמוכים (

 

חיים, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש מכיוון שבדיקה פשוטה עם מד-זרם נותנת תוצאה מדוייקת (גם בספרות הייצרן זו הבדיקה המומלצת). יתרה מזאת הבדיקה הפשוטה הזו מבוצעת על-ידי כול חשמלאי.

 

מנורה מסוג 12V-5W כאשר היא קרה צורכת בזמן ההדלקה כ-350 מילי ולאחר 5 דקות כ-340 מילי. אתה יכול לבדוק זאת בעזרת רב-מודד/סקופ רב ערוצי דיגטאלי עם פרובים תוצרת פלוק . הנתונים שרשמתי הם מבדיקות שערכתי בעבר ומתאימים בול לנתוני הייצרן.

 

מנורה מסוג 12V-10W צורכת כ-1.99 אמפר בזמן ההדלקה לאחר כ-5 דקות צריכת הזרם מתייצבת על 1.87 אמפר.

 

הבדיקת נעשו עם ספק מתח מיוצב כאשר מתח המצוא הינו 12.7 וולט ומנורות חדשות תוצרת HELLA.

 

מסקנה

 

לא קיים הבדל משמעותיי בצריכת הזרם בזמן ההדלקה או לאחר 5 דקות כאשר המנורה לוהטת. ולכן לא ראיתי צורך להתייחס לשינוי זה בזמן בדיקת הזרם שביצעתיי.

[אביב]

לגבי ספייק הזרם ברגע החיבור עצמו ההסבר שלי עומד בעינו. מסיבה זו לא נכון לחבר את מד הזרם ישירות דרך מצבר מנותק, אלא בהדרגה כפי שהסברתי.

[Haim_gds]

 

חיים, אין צורך להמציא את הגלגל מחדש מכיוון שבדיקה פשוטה עם מד-זרם נותנת תוצאה מדוייקת (גם בספרות הייצרן זו הבדיקה המומלצת). יתרה מזאת הבדיקה הפשוטה הזו מבוצעת על-ידי כול חשמלאי.

 

מנורה מסוג 12V-5W כאשר היא קרה צורכת בזמן ההדלקה כ-350 מילי ולאחר 5 דקות כ-340 מילי. אתה יכול לבדוק זאת בעזרת רב-מודד/סקופ רב ערוצי דיגטאלי עם פרובים תוצרת פלוק . הנתונים שרשמתי הם מבדיקות שערכתי בעבר ומתאימים בול לנתוני הייצרן.

 

מנורה מסוג 12V-10W צורכת כ-1.99 אמפר בזמן ההדלקה לאחר כ-5 דקות צריכת הזרם מתייצבת על 1.87 אמפר.

 

הבדיקת נעשו עם ספק מתח מיוצב כאשר מתח המצוא הינו 12.7 וולט ומנורות חדשות תוצרת HELLA.

 

מסקנה

 

לא קיים הבדל משמעותיי בצריכת הזרם בזמן ההדלקה או לאחר 5 דקות כאשר המנורה לוהטת. ולכן לא ראיתי צורך להתייחס לשינוי זה בזמן בדיקת הזרם שביצעתיי.

 

אני מתנצל אם טעיתי אבל הניסיון שלי (מלפני מספר שנים) הוא מתכנון מספר בקרים לנורות הלוגן לבית חכם. עד כמה שאני זוכר הספייק הראשוני (10 -20 מילישניות) שמדדתי הוא אדיר, פי 7 מהזרם הרגיל. בכל אופן, אני שמח ללמוד כי במערכות מתח נמוך התנהגות הנורות שונה.

 

חוץ מזה, אני לא רוצה להשמע "אובר-חוכם" אבל מניסיון רע שהיה לי עם מכשירי מדידה זולים גיליתי כי הם לא ממש מדויקים במדידת זרם. וזה בלשון המעטה.

 

דרך אגב, בבדיקות ממושכות של מערכת עדיף להרכיב נגד המיצד מאשר להחליף כל פעם את הפרובים במכשיר (מתח/זרם) ולשנות את התחום. (קרה לי שניסיתי למדוד מתח כאשר המודד היה על מדידת זרם...)

 

ושוב, זו דעתי האישית.

[מרק10]

אביב,

 

הצלחת לבלבל אותי, אני מאמין שמי שקורא את האשכול ואינו אלקטרונאי עלול גם הוא להתבלבל

 

קודם לכן רשמת שמהנתונים שהצגתי מד-הזרם לא יישרף ועכשיו אתה טוען כמו בתחילה שמד-הזרם עלול להשרף.

 

1. קפיצת הזרם לא תמיד מתרחשת בשניה הראשונה של חיבור מד-הזרם.

 

ציינתי קודם לכן שברכב שלי קפיצת הזרם מתרחשת כ-15-20 שניות לאחר חיבור מד-הזרם ועשוייה להתרחש גם במהלך הדקה הראשונה של חיבור מד-הזרם.

 

מה הפיתרון ?

 

יש ייצרנים שמציינים במפורש שיש לבדוק את צריכת הזרם על-תחום של 10 אמפר למשך 5 דקות ורק לאחר מכן להעביר לתחום של עד 200 מילי.

 

2. כתבתי כבר קודם לכן שמד-הזרם שלי לא נשרף גם כאשר חיברתי לשנייה אחת את מד-הזרם במקביל במקום בטור (הכבלים התחממו מעט )

 

3. רוב ייצרני הרכב ממליצים בספרות ההדרכה שלהם על חיבור מד-זרם בצורה המקובלת עד היום כאשר מד-הזרם הינו בתחום של 20 אמפר.

 

אנוכי מאמין שייצרני הרכב לא טועים לגבי קפיצת הזרם בזמן החיבור הראשוני.

במידה וקפיצת הזרם הייתה מזיקה לציוד הבדיקה היקר שלהם הם היו מציינים זאת.

 

מה הוא ערך הספייק שאתה מדבר עליו ? איפה אפשר לקרוא על הערך הזה בזמן בדיקה של צריכת זרם פריזיטי ברכב ?

 

האם יש ברשותך מסמך של ייצרן רכב מסויים אשר ממליץ על צורת הבדיקה שציינת ?

[אביב]

חיים נורת להט לא נחשבת לעומס השראתי גדול (בטח זניח ב- 50Hz) ולכן השראות חוט הלהט היא ככל הנראה לא הסיבה לקפיצת הזרם שראית. אני מניח שהסיבה היא החום הרב שיש שם והשתנות ההתנגדות האוהמית של הנורה עד שהיא מתחממת. אני מניח שזו הסיבה למספרים האדירים שראית ב-20 מילי שניות הראשונות. עוד אני מניח שגם במתח נמוך קיימת אותה תופעה. מרק לא ביצע מדידה שיכולה לתפוס את המילי שניות הראשונות ברגע החיבור ולכן אני מניח שנורה ברכב מתנהגת באופן דומה.

 

מרק אני אבהיר שוב- חיבור ישיר של מד זרם טורי דרך מצבר מנותק איננה נכונה ומסכנת את מכשיר המדידה.

חיים נתן הסבר אחד לקפיצת זרם בחיבור ראשוני במקרה של נורות, אני נתתי עוד דוגמא ממנועים ומקבלים.

 

בוא ניצור טרמינולוגיה חדשה- קפיצת זרם היא מה שאני מתאר (ומה שחיים הזכיר לגבי נורות הלוגן) ומה שאתה מדבר זה צרכנים שפועלים לזמן קצוב לאחר חיבור המצבר. זה לא נחשב לקפיצת זרם.

 

אין לי שום מידע שקשור ברכב לגבי הנושא כי לרוב ברכב מלבד מדידת זרם אין בעיות כאלו. עוד אני מניח שפרוצדורות היצרנים למדידת זרם פרזיטי מסתמכת על מדידה בעזרת צבת ולא בעזרת מד זרם טורי (יכול להיות שאני טועה). בכל מקרה הם עדיין לא הגיעו לרמה כזו שהם יוציאו הנחיות בדיקה שלוקחות בחשבון דברים כאלו. אני מניח שבמקרים מעטים קורה שמכשיר המדידה אכן נשרף (כי קפיצת הזרם הינה לזמן קצר מאד) ולכן הנושא לא הפך ל-Issue שמישהו טרח לחקור.

 

במערכות אלקטורניות אחרות לוקחים בהחלט בחשבון את זרמי ההדלקה האדירים. אני בטוח שגם חיים בתכנון הבקר לקח את זה בחשבון. לרוב הפתרון הוא הגבלת זרם או מעגלי Soft Start.

[מרק10]

מצאתי מספר מקורות (ייצרני רכב) עם הסבר פשוט וקל.

 

שים לב שכול ייצרני הרכב מציינים שצריכת זרם פרזיטי מעבר ל-25-35 מילי עם איבזור מקורי נחשבת צריכת זרם מוגזמת.

H.pdf

Pages from PARASITIC CURRENT DRAIN.pdf

Lab7.pdf

Automotive Electrical Course.pdf

[אביב]

קודם כל מידע מעניין שימושי.

 

שים לב שבקובץ השני (הונדה) ההסבר (למרות שזה לא מוסבר במפורש) והתמונות מלמדים שיש לבצע את המדידה בדיוק כפי שהסברתי- קודם לחבר את הפרובים ורק אח"כ לנתק את נעל הכבל מהמצבר.

 

לגבי הקובץ השלישי (מייצבי מתח) לא הבנתי למה הוא קשור.

שים לב שבקובץ הרביעי הם מציינים שעם מערכת אזעקה Aftermarket צריכת הזרם יכולה להגיע לכדי 100mA.

[מרק10]

הקובץ השלישי לא שייך לנושא ובטעות הוא קפץ לכאן

 

לפני שצירפתי את הקבצים המסבירים כיצד לבצע בדיקת זרם פרזיטי קראתי את החומר ואני ער לעובדות שציינת.

 

השיטה של הונדה נראית לי מוזרה מכיוון שאם משחררים את הבורג של נעל הכבל עדיין קיים חיבור פיזי בין נעל הכבל לקוטב בשלילי ולהמתין 5 דקות.

 

מבחינתי אני לא השתכנעתי שעליי לבצע שינוי בצורת הבדיקה כפי שתיארת בתחילת האשכול.

[אביב]

זה בסדר אתה לא חייב להשתכנע, על זה נאמר איש באמונתו יחיה.

[danniel]

לדידי, שיטתו והסבריו של אביב מדוייקים וזו הדרך הנכונה לבצע בדיקת זרם פראזיטי. לחבר תנינים לקוטב מצבר ולנעל כבל, ליצור מגע בזמן נעילה הרכב ולחכות לפחות כמה שניות לפני שחרור מגע של נעל הכבל עם המצבר.

 

בזמן ההמתנה נעילות הרכב יעבדו, נורות האיתות או החנייה יהבהבו, וגם מרימי השמשות ירימו או ינסו להרים את השמשות, אם הם סגורות. במצב זה הזרם יהיה גבוה למידי, כפי שרפי ציין ואין טעם להעמיד במבחן את עמידות הרב מודד לזרם הגבוה.

 

לאחר ניתוק נעל כבל מהקוטב, רצוי להמתין לפחות 10 דקות עד לקבלת תצרוכת זרם אמיתית בזמן המתנה, כמו כן כדאי לעקוב אחר קריאת הרב מודד למשך זמן ממושך, כי יתכנו הפעלות מחזוריות של צרכנים ברכב כתקלה במערכות הרכב השונות (מערכות בקרת מרכב) אזעקות או מערכות איתור.

[מרק10]

לדידי, שיטתו והסבריו של אביב מדוייקים וזו הדרך הנכונה לבצע בדיקת זרם פראזיטי. לחבר תנינים לקוטב מצבר ולנעל כבל, ליצור מגע בזמן נעילה הרכב ולחכות לפחות כמה שניות לפני שחרור מגע של נעל הכבל עם המצבר. - כול עוד שלא מרימים את נעל הכבל מהקוטב של המצבר אזי קיים מגע שנשאר גם לאחר שחרור בורג ההידוק, אז מה תפקיד התנינים כאשר כבר קיים מגע ?

בכול מקרה תצטרך לפרק את התנינים ולחבר מד-זרם ואז שוב תאתחל את מחשב הרכב והנוחות ותהליך הנעילה של הדלתות ייתרחש שוב פעם.

 

בזמן ההמתנה נעילות הרכב יעבדו, נורות האיתות או החנייה יהבהבו, וגם מרימי השמשות ירימו או ינסו להרים את השמשות, אם הם סגורות. במצב זה הזרם יהיה גבוה למידי, כפי שרפי ציין ואין טעם להעמיד במבחן את עמידות הרב מודד לזרם הגבוה.

 

אלף בית של בדיקת זרם פריזיטי והעניין גם מוזכר בקובץ שצירפתי שיש לנעול את הדלתות ולהרים את החלונות בכדי שחלילה בזמן הבדיקה החלונות לא ייעלו וצריכת הזרם באמת עלולה לעלות לערכים גבוהים.

 

לאחר ניתוק נעל כבל מהקוטב, רצוי להמתין לפחות 10 דקות עד לקבלת תצרוכת זרם אמיתית בזמן המתנה, כמו כן כדאי לעקוב אחר קריאת הרב מודד למשך זמן ממושך, כי יתכנו הפעלות מחזוריות של צרכנים ברכב כתקלה במערכות הרכב השונות (מערכות בקרת מרכב) אזעקות או מערכות איתור.

 

איזה סיפור עשינו מבדיקה פשוטה.

[danniel]

אני אסביר שוב:

מנתקים קוטב מצבר שלילי. מחברים את מד הזרם עם תנינים לקוטב מצבר ולמצבר. עכשיו יוצרים מגע זמני של נעל הכבל עם המצבר, מספיק ללחוץ אותו לקוטב מצבר רק כדי לבצע נעילה של הרכב להמתין מספר שניות ולנתק את המגע הזמני של נעל הכבל עם המצבר.

אם רוצים להיות יותר קפדניים אפשר לחבר את התנין למצבר כאשר יש מגע של הקוטב עם המצבר.

[מרק10]

בעבר צירפת קובץ המסביר את השיטה שציינת ולמיטב זיכרוני הקלוש זה הקובץ.

PARASITIC CURRENT DRAIN.pdf

[אביב]

מנתקים קוטב מצבר שלילי. מחברים את מד הזרם עם תנינים לקוטב מצבר ולמצבר

דניאל נראה לי שמשהו בהסבר התפספס- ברגע שמבצעים את מה שהדגשתי יוצא שסגירת המעגל הראשונית נעשית דרך מד הזרם- בדיוק מה שאני רוצה למנוע. נכון שלפי ההסבר הזה תוכל לבצע נעילת רכב (וכל הצריכה הגבוהה לא תעבור דרך מד הזרם) אבל זה לא פותר את בעיית הפיק שציינתי.

 

מרק הקובץ האחרון שצרפת דומה מאד להסבר שנתתי. אני מצליח לבצע זאת ללא חוט Jumper. אני ממליץ לכולם לבצע בדיקה באופן דומה.