זקוק לייעוץ בעניין המשך לימודים במכללה.

[991]

ערב טוב.

 

אני תלמיד יב' כרגע, במגמת תקשורת- פרסום ויחסי ציבור (המגמה עוסקת בעניינים עיוניים בפרסום הכוללת מגמה טכנית של הפקה,צילום ועריכה וכו') ואוטוטו מסיים תיכון.

בידיי שתי אפשרויות, המשך לימודים יג' בבית ספר בחולון (אני מאיזור ראשל"צ), שהמגמה בחולון מתמקדת יותר באיזור הטכני של הפקה וצילום , אומנות הצילום ועריכה, כלומר שונה ממה שאני לומד כרגע בהרבה.

כמו כל בני הגיל שלי אני לא יודע במה אעסוק אחרי הצבא ואם זה יהיה המקצוע המרכזי שלי בחיים האזרחיים, לימודי יג' מקנים לי תואר טכנאי בתחום הקולנוע, שפותח לי דלת נרחבת בצבא, שממנה אוכל להתברג לדובר צה"ל ויחידות העוסקות בהסרטה (יש אפשרות להמשך יד' המקנה תואר הנדסאי).

 

הלימודים במכללה בסך 6000 ש"ח לחצי שנה ובעלת דחיסה של החומר לחמישה ימים בשבוע של כ 7-8 שעות ביום.

להגיע לשם אין כל-כך בעיה, כי יש אוטו.

 

עכשיו, תואר טכנאי, לפי מה שהבנתי בעתיד כשאעסוק באחד מהתחומים שלמדתי יעניק לי כמה אחוזים יותר גבוהים במשכורת, אבל התואר לא שווה ממש כשיש תואר ראשון, שני וכו'.

בכל אופן, יש לי יום אחד להחליט האם להתגייס לצבא בנובמבר או לבצע דחיה ולהמשיך בלימודים.

 

עם כמה שאני יודע שהמצב שייך דווקא אליי ואני אמור להחליט מה לעשות עם החיים שלי, רציתי לדעת קצת יותר עם מישהו מנסיון בחיים שלו שהמשך בלימודים במכללה עזרו לו בחיים, או אם מישהו התנסה במגמה כזו בעבר.

 

אבקש להתייחס ברצינות למה שנאמר זה מאוד חשוב לי ועוד לכמה חבר'ה שנמצאים באותו בעיה כמוני.

בתודה, ערן.

[Fitch]

בלי קשר למה שאתה הולך ללמוד, איפה ובכמה, אתה חייב להבין שלימודים בשלב הזה של החיים, כשכל החברים שלך בצבא, זה די תוקע.

 

אני למשל, מסיים עכשיו הנדסאי - אומנם יכולתי לשרוד את השנתיים מבלי לבכות, אבל מבחינתי זה תקע לי את החיים בגיל 17, אני מרגיש ומתנהג כזה, כי יש הרגשה של תיכון, לקום בבוקר וללכת ללימודים. חיי החברה שלך שואפים ל0, כי במכללה אין ממש מה לעשות, כל החברים שלך בצבא, ואלה בלימודים - לא נעים לי לאמר, אבל עתודאים זה לא עם קל להתחבר אליו, משחקי מחשב יותר מדברים אליהם מכדורגל או מין. אין חשק להתמיד בלימודים, ובסוף יוצא שהציונים לא משהו, וגם החיים לא משהו.

וכל זה בשביל מה? תפקידים טובים בצבא יש גם בלי תואר זעום, גם דובר צה"ל ומשפץ מכ"מים מוסמך.

 

מה גם, שאף אחד לא הבטיח לך שזה יוביל לתפקיד במקצוע במסגרת הצבא, ובכלל שתרצה להתעסק בזה מתישהו בעתיד.

 

לדעתי, במבט לאחור, לכל דבר יש את הגיל שלו, גם אם נדמה שזו טעות. בגיל שלך הולכים לצבא, ללמוד הולכים אחרי הטיול.

[Tzvika-Pick]

עם כמה שאני יודע שהמצב שייך דווקא אליי ואני אמור להחליט מה לעשות עם החיים שלי, רציתי לדעת קצת יותר עם מישהו מנסיון בחיים שלו שהמשך בלימודים במכללה עזרו לו בחיים, או אם מישהו התנסה במגמה כזו בעבר.

 

אין לי מושג לגבי לימודים בקולנוע.

מה שכן, אני עשיתי יג' במגמת אלקטרוניקה, וסיימתי את הלימודים כטכנאי אלקטרוניקה. אני בהחלט יכול להגיד לך שהכמעט שנה הזאת ביג' היתה אחת השנים היותר כיפיות שהיו לי עד עכשיו, והחברים שהכרתי שם הם החברים הכי טובים שלי עד היום (ועברו כבר חמש שנים).

אז נכון, יש סיכוי שלא תשרת במקצוע שלך בצבא. ונכון, יש סיכוי שתגיע לצבא ובאותו תפקיד איתך ישרת מישהו שהקשר שלו לקולנוע קלוש כמו הקשר שלי לקולנוע - אז?

אם זה מעניין אותך - לך תלמד את זה.

[יבין]

אני דוגמא די הפוכה לכיוון שמדובר כאן:

 

אני סיימתי תיכון והתגייסתי לצבא, לתפקיד שבו 95% מהאנשים הם הנדסאי/מהנדסי אלקטרוניקה, שלמדו 2-4 שנים והגיעו לאותו מקום כמוני (מה שגרם לחלקם מרמור).

התפקיד היה מאוד מעניין, ולמרות שלא היה לי רקע או מושג בתחום, והייתי צריך ללמוד אותו מההתחלה, הסתדרתי לא רע בכלל (גם היום רודפים אחרי למילואים).

החברה שהיו לי שם הם בין האנשים הטובים שהכרתי, והתקופה תיזכר כאחת מהטובות בחיי.

היום אני עובד בתחום, כהנדסאי/טכנאי, למרות שאין לי תואר.

הנסיון בדברים האלו יקר הרבה יותר מהתואר - כמעט כל חברה תעדיף יוצא יחידה טכנולוגית בעל נסיון מאשר מהנדס טרי מהטכניון.

 

מה שאני אומר - העובדה שתמשיך בלימודים לא מבטיחה לך שתתעסק במקצוע, ואם לא תמשיך, עדיין קיימת האפשרות להשתלב בתחום. אתה צריך להחליט האם הלימודים מדברים אלייך, והאם אתה מוכן לדחות את ה"חיים האמיתיים" (אחרי הצבא) בעוד שנה שנתיים.