שאלה עקרונית בנושא כיוון תיזמון

[אביב]

השאלה היא שאלת טירונים, ולא בגלל שנקלעתי למצב כזה (כי לא נקלעתי אליו) אלא בגלל שכל מי שפרק ראש מנוע אני מניח שיודע את התשובה, לכן תסלחו לי על הצעירות.

 

תהיתי מה עושים במקרה של פירוק חגורה או שרשרת טיימינג כאשר במהלך העבודה או מכל סיבה אחרת אחד הגלגלים זז (קראנק או קאמשאפט). נניח שיש סימנים ובנוסף גם סימנו על החגורה והכל טוב ויפה.

השאלה היא איך מסובבים את אחד הגלגלים שברח מהסימן כדי להביאו למקום מבלי לגרום נזק למנוע. האם צריך לבצע סיבוב בסדר מסויים מאד- פעם הקראנק ופעם הקאמשפט בכמה איטרציות כי לא לפגוע בשסתומים? האם חייבים לפרק מכסה שסתומים?

 

השרשור הכי קרוב שמצאתי היה זה:

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?p=1057882&postcount=10

אבל לא מכסה לגמרי את השאלה.

 

 

תודה מראש

[ALX]

תלוי מה זז, כמה זז ולאיזה כיוון.

אם מדובר בכמה מעלות בודדות, ניתן לסובב את הפולי בנפרד למקומו.

אם מדובר ביותר מזה, מסובבים קודם את הפולי השני למיקומו ה"נכון" ביחס לפולי שהסתובב ואז מחזירים את שניהם למקום.

את התהליך מבצעים בזהירות מירבית, ועוצרים כשחשים בכל התנגדות, ולו הקלה ביותר שפירושה עלול להיות מפגש שסתום-בוכנה.

פירוק מכסה השסתומים יכול לתת אינדיקציה מדוייקת יותר ביחס למצב השסתומים ובכך להקל על החזרת הטיימינג. זה לא חובה.

[אביב]

הרחבת העניין ושאלה נוספת על ברגים ברכב.

כשהחלפתי טיימניג אצלי ברכב שמתי לב שדיי קשה לסובב את גלגל הקאמשפט. האם הדבר תקין? אין זה נובע מהתנגדות הקפיצים? אם כן איך אפשר להרגיש התנגדות קלה ביותר לסיבוב?

לגבי הקראנק אם לא מפרקים פלאגים גם אותו קשה לסובב אז לשיטתך צריך לפרק פלאגים?

 

שאלה שניה נוגעת לברגים ברכב. ההמלצה למשל אצלי בפולו לסגירת ברגי פולי קראנק היא 20nm. ברמת ההרגשה זוהי סגירה חלשה מאד וקשה להתגבר על הפסיכולוגיה בקטע הזה. האם באמת 20nm מספיקים כדי שהפולי לא יעוף?

בנוסך לכך ברוב הברגים ברכב אין ספרינג שייבה, לוקטייט או אלמנט אחר שמונע מהבורג להיפתח. על מה מתבססים בתכנון הרכב שהברגים לא יפתחו מהרעידות?

[nissan]

הבורג של הקראנק באותו כיוון סגירה כמו סיבוב המנוע כך שהוא רק יכול להיסגר יותר חזק אבל לא להיפתח.

[ishpuz]

אתה חייב פתחי פלאגים פתוחים כשאתה מסובב מנוע ביד. כולם.

אם תגיע למצב של שסתום נוגע בבוכנה, אתה תרגיש כבר התנגדות אחרת. ואם לא תקפוץ כמו משוגע על ידית הכח, לא תגרום נזק בנגיעה קטנה ועדינה.

נקודה נוספת - ברוב הרכבים בהם אני נתקלתי, יש שגם בחיבור בין הקמשפט לפולי שלו וכנ"ל בקראנק כך שהבדלים זעירים אינם אפשריים אלא הבדלים של מינימום שן אחת.

[מרק10]

אביב,

רקע כללי בנושא אבטחת ברגים (מתוך ניסיון תיכנוני רב בתחום המכונות)

בתעשיית הרכב להבדיל מהתעשיה הרגילה של ייצור כלי עבודה ומכונות בתעשייה,משתמשים לרוב בברגים בעלי תבריג עדין או בשפה אחרת פסיעה קטנה (המרחק הנמדד לאורך ציר הבורג הנמדד בין שתי שיניים).

 

יתרונות הברגים בעלי פסיעה עדינה הם:

1. חוזק סטטי למשיכה גדול יותר בגלל שטח חתך הבורג שהינו גדול יותר.

2. בתבריג עדיין זווית הלולין של התבריג קטנה יותר (תנסה להיזכר בגוף מחליק במישור משופע מפיסיקה) מה שמגדיל את התנגדות הבורג לפתיחה עצמית עקב רעידות.

3. יכולת דיוק גדולה יותר בהרכבה של חלקים.

חיסרון מחיר יקר מכיוון שברגים אלה פחות סחירים.

 

טכניקות נוספות לאבטחת ברגים בפני פתיחה עצמית הם:

התאמה נכונה של החומר ממנו עשוי הבורג לפני השטח שאיתו הבורג בא במגע וגם סוג הציפוי של פני השטח של החלקים וכמובן מומנט סגירה נכון.

 

לדוגמא:

במידה ותהדק שני חומרים שונים כגון פלדה על פלסטיק רך או אלומיניום ברוב המקרים לא תצטרך להשתמש באמצעי אבטחה.

[ALX]

א. חובה להוציא את הפלאגים (או מצתי להט/מזרקים אם מדובר בדיזל) כאשר מכוונים את הטיימינג. אחרת אתה מקשה על העבודה ועל הדיוק בצורה טיפשית.

ב. לגבי ההתנגדות שאתה מרגיש כשאתה מסובב את הקאמשפט: מה שאתה מרגיש זה התנגדות קפיצי השסתומים + התנגדות הקומפרסיה (כי לא הוצאת את הפלאגים). כמו שאישפוז אמר, ההתנגדות של קפיצי השסתומים שונה לגמרי מההתנגדות של מהפגש שסתום-בוכנה.

ג. לגבי פולי הקראנק (למען הסר ספק, אני מתכוון לפולי קראנק של רצועת האביזרים - החיצוני. פולי הקראנק הפנימי מוחזק ע"י הבורג הראשי של הקראנק שמומנט הסגירה שלו הוא 120 ניוטון-מטר למיטב זכרוני). ראשית, תחשוב על איך הברגים מסודרים, ואילו כוחות פועלים עליהם. שנית, לברגים הללו יש דיסקיות קפיציות. היצרן מחשב את מומנטי ההידוק של הברגים כך שיתקבל כוח חיכוך מספיק גדול על פני התבריגים של הברגים כך שהכוחות המתפתחים על הברגים ובאיזורם לא יוכלו להתגבר על כוח החיכוך ולשחרר את הבורג. בכל מקרה, השימוש בלוקטייט ברכב אינו מאוד נפוץ במקור, ע"י היצרנים. יש הרבה מוסכניקים חאפרים שדוחפים לוקטייט איפה שלא צריך. לשראלתך לגבי אפשרויות התעופה של הפולי, הסיכוי שזה יקרה קלוש מאוד. אני עוד לא נתקלתי באף פולקסווגן עם פולי מעופף.

[dudielad]

מישהו יכול להסביר בבקשה, למה אי אפשר פשוט לא להזיז את גלגליי השיינים ולהשאיר אותם כמו שהיו ופשוט להחליף רצועה? הרי שהמנוע באותו מצב שבוא היה לפני ההרכבה אין סיבה שלא יניע ויהיה פגישה בין בוכנה לשסתום.

 

זה תיאוריה שניראית הגיונית..

תודה, דודי.

[אביב]

אלכס אכן מדובר על הפולי של רצועת האביזרים. בוודאות בפולו לפחות אין שייבות מכל סוג שהוא.

לגבי המלצה לשים לוקטייט (היינס) אני נתקלתי בה רק לגבי ברגים של גלגל תנופה.

 

אני מקבל את כל הנאמר לגבי פירוק הפלאגים וזיהוי של מצב של מגע בין בוכנה לשסתום. זה ברור. השאלה ברגע שהגענו נניח למצב כזה איך יודעים באיזה צילנדר נוצר המגע ואיזה מהגלים צריך לסובב לאיזה כיוון כדי למנוע אותו?

 

אין מצב ניטרלי שאפשר להגיע אליו? למשל כל הבוכנות בחצי הדרך?

 

דודי, לשאלתך בהחלט זה הדבר הנכון לעשות. אני דיברתי על מצב בוא במהלך העבודה אחד הגלגלים זז.

[ALX]

ניתן בהחלט להגיע למצב שבו כל הבוכנות בחצי הדרך. ניתן לזהות (לפחות חלקית) באיזה צילינדר נוצר המפגש ע"י פירוק מכסה השסתומים ובדיקה ויזואלית של מצב השסתומים.

 

לגבי הפולי בפולו. בפולו האחרונה שעשיתי לה טיימינג, לפני כחודש, מודל 96 עם מנוע AEE היו דיסקיות קפיציות לברגי הפולי. ייתכן שהן לא מקוריות שכן זו הפעם השנייה שמוחלפת רצועת התזמון במנוע זה.

[danniel]

מאוד פשוט, לגל הארכובה יש סימן כאשר צילינדר 1-4 בנקודה מתה עליונה, אם זה סימון ספציפי של התזמון או השגם/חריץ השגם.

מסובבים את גל הארכובה למצב בו הסימן מוטה 90 מעלות שמאלה או ימינה, הסיבוב יתבצע למצב הקרוב ביותר בו גל הארכובה נמצא, וכך אין חשש שיהיה מפגש. במצב זה כל הבוכנות נמצאות בחצי דרך ובאותו הגובה.

לאחר מכן מסובבים את גל/י הזיזים כמה שרוצים ולאיזה כוון שרוצים עד שהם מגיעים לסימני התיזמון שלהם.

עכשיו שגלי הזיזים במקום, מסובבים את גל הארכובה 90 מעלות זוית לסימן התזמון שלו (לרוב זה כלפי מעלה) -(לא חשוב כוון הסיבוב) ומרכיבים את רצועת התיזמון.

[אביב]

אלכס כנראה שבאמת הברגים הוחלפו. המקוריים הם ברגים עם ראש XZN-8 והבורג הוא למיטב זכרוני M8X12 ואין שייבות קפיציות. כיום החברה מספקת ברגי אלן במקום.

 

דניאל, תודה על ההסבר הממצה, רק כדי להיות בטוח, מסובבים לכיוון ה- +90 או -90 הקרוב ביותר וגם כיוון הסיבוב הוא בצורה הקרובה ביותר או שחייבים לסובב עם כיוון השעון?

 

לגבי הברגים השאלה התייחסה לברגים באופן כללי ברכב אשר רובם ללא אלמנט נעילה מובהק. צודק מרק לגבי נושא ההברגות העדינות אך ההגיון אומר שאין דיי בכך, במיוחד ברכב. כנראה שהמהנדסים חושבים אחרת.

[danniel]

לא חשוב כוון הסיבוב כאשר אין רצועת תיזמון מורכבת.

חשוב לסובב לנקודת ה 90 מעלות זוית האופקית הקרובה. כך בטוח שהבוכנות לא יעברו במהלך הסיבוב דרך נ.מ.ע. ולא יתנגשו בשסתום פתוח.