Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 7102 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

 

דבר אחד שחסר לי ואשמח אם תוכלו להסבירו לפרטים:

חיישן MAP מודד להבנתי את הלחץ יחסית לוואקום מוחלט (או משהו קרוב לזה) ז"א שהתת לחץ שבסעפת ומורגש על ידו הוא חיובי, כיוון שהלחץ שבסעפת הוא וואקום יחסית ללחץ האטמוספרי ולא יחסית לוואקום מוחלט.

לעומת זאת שעון וואקום מודד לחץ יחסית ללחץ האטמוספרי- אכן כך הדבר?

בעצם ההבדל הוא כמו בין יחידות PSIG לבין PSIA.

 

ה MAP סנסור מודד את הלחץ בסעפת יחסית ללחץ האטמוספרי, קרי: כאשר תחבר לחיישן פלוס (5V) ומינוס - ולא תחבר אותו לשום מקום ביציאת המדידה שלו, הוא יתן לך קריאה של כ 4.6 וולט בקירוב (שזה, במילים אחרות, כ 1000 מיליבאר \ 1 באר). ברגע שתחבר אותו לסעפת היניקה, בסרק, המתח שלו יראה כמדומני באיזור ה 0.6-0.8 וולט בקירוב (כ 300 מיליבאר לערך) - שהיא בעצם מדידת הלחץ הקיים כרגע בסעפת. זהו וואקום יחסית ללחץ האטמוספרי - אבל לא וואקום אבסלוטי.

 

לסיכום:

ה MAP הוא בעצם בארומטר. שעוני הוואקום המכאניים מתרגמים את הלחץ שהם מודדים לשיטה הנפוצה של מדידת לחץ בארומטרי, קרי: לפי יחידות של סנטימטר כספית. 76 ס"מ הם 1 באר - או במידה האינצ'ית: פלוס מניס 29.5 אינץ כספית = 1 באר.

 

איציק

Deepal S05 MAX MY26 272Hp 
   Citroen Berlingo XTR MY17
 1.6
HDi 100Hp Automatic

פורסם

חנן- נראה לך שהתחלקתי על השכל? :-) אין שום כוונה לעשות דיגיטציה למתח ואז שוב להפוך לאנלוגי.

ה-MAP מוציא מתח אנלוגי כפונקציה של הלחץ. הכוונה לחצוץ כמובן כדי לא להעמיס את החיישן בעזרת BUFFER בעל כניסת של שער של FET, את המתח מיציאת ה-BUFFER להעביר דרך נגד טורי מתאים וע"י כך להפוך אותו לזרם ולשים שעון זרם אנלוגי מהסוג הישן והטוב.

 

איציק- אתה בטוח לגבי שהחיישן מודד יחסית ללחץ אטמוספרי? זה אומר שבגבהים משתנים המדידה תשתנה. ממה שאני קראתי יש בתוך החיישן תא ואקום קטן שיחסית אליו הוא מודד:

http://www.fastfieros.com/tech/map_sensors_and_how_they_work.htm

יש שם הסבר מעמיק. לפי מה שאני מבין קריאת המתח כאשר המנוע כבוי נותנת את הלחץ האטמוספרי בנקודה בה אני נמצאים ולכן החיישן מדווח על הלחץ כאבסולוטי. לעומתו מדי-וואקום אינם מפצים על הפרשי גובה.

 

כנראה שבכל מקרה יהיה ניתן לכייל את השעון לשקף תמונה דומה לזה של שעון וואקום טיפוסי.

 

דניאל? מרק?

פורסם

אמת. חיישן ה-MAP נותן למחשב בקרת המנוע גם נתון של לחץ ברומטרי.

 

הנתון נמדד כאשר מדליקים את מתח ההצתה לפני התנעת הרכב ובכל האצה חזקה (מצערת פתוחה לרווחה) לפרק זמן מסויים, וואקום המנוע הופך ללחץ אטמוספרי וגם אז נתון הלחץ הברומטרי מתאפס.

פורסם

אביבי,

 

1. ראשית אני ממליץ לך לקרוא את המידע של חברת טויוטה בנושא חיישן MAP בקובץ המצורף.

 

2. אני ממליץ לבנות את התצוגה עם תצוגת לדים 7 סגימנטים שזה מאוד פשוט מבחינה אלקטרונית לדחוף את התצוגה, בצורה זו תוכל לראות מספרית את הערכים ולא סתם לדים רצים וקופצים וכמובן להוסיף את המילים HI/LO.

3. כפי שזכור לך במעגל שבניתי (מוניטור למצבר הרכב) הוספתי מסנן מעביר נמוכים נגד+קבל שמאלצים את המעגל להגיב רק לשינויים איטיים.

Manifold Absolute Pressure (MAP) Sensor.pdf

איזה כייף לי :)

פורסם

מרק גם אני הורדתי את המסמך הזה, ומשום מה משהו בו לא מצא חן בעיניי.

 

דווקא במקרה הספציפי אני לא רוצה לדים או תצוגה דיגיטלית, אלא שעון שיתן תחושה זהה לשעון וואקום מכאני.

 

אני אעשה בדיקות ואראה אם ניתן להגיע לאותה תחושה. אם לא אני אעבור למכאני.

 

תודה לכולם.

פורסם

לא מזמן מישהו שאל לגבי שעון וואקום ואחד העונים נתן הפניה לאתר נחמד שיש בו אנימציה של שעונים והסבר על אופן קריאת התוצאות. ניסיתי לחפש הרבה מאד אך לא הצלחתי להגיע להודעה הזו. אם מישהו זוכר את ההודעה או יכול להפנות שוב אני אשמח.

אין צורך בהסבר לגבי שעון וואקום ואופן קריאתו, אני יודע שיש הרבה חומר בנושא, אני רוצה רק את ההפניה לאתר הספציפי.

 

תודה מראש.

  • שבועיים מאוחר יותר ...
פורסם

עכשיו לשאלה מעשית לכל אלו שנוסעים/נסעו עם שעון וואקום:

ישנו הרבה מידע לגבי איך לאבחן תקלות עם שעון וואקום ואיך לבצע בדיקות שרובן בסרק ולפרש לפיהן היכן הבעיה.

 

מאידך לא מצאתי מידע לגבי איך מתנהג שעון וואקום בזמן נסיעה. אודה למישהו אם יוכל לפרט בהרחבה מירבית כיצד השעון מתנהג בתחילת תזוזה, האצה, האטה, מהו התחום שכדאי להשאר בו כדי לחסוך דלק, מה תקין, מה לא תקין, גבולוץ וכו'. כמה שיותר דוגמאות ומספרים.

 

בתודה מראש.

פורסם

האצה - אין וואקום כלל.

האטה - ווקום מקסימאלי - יותר מ 25 אינטש' כספית.

שיוט - ואקום משתנה בהתאם למצב המצערת בין 12-17 אינטש' כספית.

 

כלל - יותר וואקום - פחות דלק.

פורסם

לאביב

בנוסף לדבריו הנכונים של דניאל

סרק 20 אינטש כספית מחט יציבה

פחות מחט יציבה דליפה במערכת היניקה

רעידות בסרק שסתום יניקה לא אוטם

מחט משייטת בסרק קומפרסיה נמוכה

ועוד,אנסה להזכר אכתוב לך

יגאל

פורסם
יגאל ודניאל, ראוי לציין שהתקנה של קאמשאפטים חמים משנה את התמונה במעט, לרוב בגלל Overlap גדול יותר (אם אני זוכר נכון).

 

מוטי

 

מוטי אשמח אם תפרט.

 

האם בפתיחת מצערת מהירה תקין שהמחוג יורד לאפס? ראיתי חומר טכני שאומר שגם בפתיחה מהירה המחוג אמור ליפול ל-2-3 אינץ' כספית בלבד ואם יורד לאפס אז יש בעיה.

האם התחילה נסיעה ממצב עמידה תקין שהמחוג ירד גם ל-5-10? או בהאצה חזקה?

מהי הדרך לחסוך בדלק תוך התסתכלות על המחוג?

פורסם

לאביב

כן העניין תקין זהו מצב wot wide open throtle ואכן בסעפת היניקה ישנו לחץ אטמוספרי כלומר 0 תת לחץ כאשר בתאוטה יתקבל ערך התת לחץ הגבוה ביותר

אכן בקמשפטים אשר גובה הפיקות והזוית בינהם duration חריף יותר ,נתוני תת הלחץ בסעפת היניקה אכן יורדים וישנם יצרנים אשר מייצרים מוצרים להתגבר על הבעיה החל במיכל צבירה של ואקום נוסף וכלה במשאבות מכניות לייצור של ואקום בדומה למנועי דיזל

כמובן שאיכות הסרק נפגמת ,הענין בקריאה השעון הוא בקצב תנועת המחוג שהיא למעשה לבעלי העיו החדה שבינינו תרגום של נתוני זרימה ,אטימה בכל הקשור לנשימת המנוע

נסיעה ב20 עד 25 אינטש כספית היא הנסיעה החסכונית ביותר במנוע יהיה בין 2000 ל2500 סלד במהירות שיוט

חבר שעון ולמד אותו ולא תוכל בלעדיו

יגאל

פורסם

יצא לי לנסוע מספר פעמים עם שעון וואקום מחובר לצורך אבחון בעיות.

לא הצלחתי מעולם להגיע לערכים של סרק, (20 אינטש' כספית) תמיד פחות.

×
×
  • תוכן חדש...