האם הטורבו פועל גם בנסיעה לאחור ?...

[20VT]

אוף, איזה בלאגן. אני אנסה לעזור למוטי לעשות קצת סדר:

אז טורבו כן עובד בכל סל"ד החל מסל"ד הסף שלו.

[...]

עומס מינימלי \ מקסימלי \ נומינלי - זה לא משנה.

טורבו - כמו ששנינו יודעים עובד כמתאם של סל"ד, וכמו שאמרת, עומס מסויים, עומס מינימלי קיים תמיד - לכן גם בניוטרל תשמע שריקת הפורק, וגם בניוטרל הטורבינה תסתובב להנאתה אם תגיע לאיזור המיועד.

אם גדישת הטורבו היתה תלויה רק בסל"ד, הייתי יכול לעבור ממצב של אפס גז בסל"ד גבוה (בלימת מנוע, למשל האטה בשיוט מ-120 ל-100) למצב של תאוצה מלאה באפס זמן. פשוט על ידי לחיצת גז מלא, כי הטורבו 'עובד' רק כפונקציה של הסל"ד. בפועל לצערי אני נאלץ לחכות בערך שניה של spool-up עד שהטורבו שלי מואיל בטובו להתחיל לעבוד, וזה כידוע turbo-lag (סוג אחד שלו).

אתה שוכח דבר אחד חשוב וזה שלכל טורבו יש מערכת בקרת גדישה (בדרך כלל מחשב, אבל יש גם פרימיטיביות יותר שעובדות טוב). ברוב המכריע של הרכבים המערכת עושה שימוש ב-Waste Gate למנוע גדישת יתר. במידה ואין עומס, ה-WG נפתח, גזי הפליטה לא מגיעים לטורבינה (עוקפים אותה או יוצאים החוצה), ואין שום גדישה. שום כלום. אני לא יודע מה ההגדרה של 'עובד', אבל בעיני זה נקרא 'לא עובד'. המצב של האטה באפס גז (בלימת מנוע) הוא מצב של 0 עומס, 0 גדישה, וואקום בסעפת, בדיוק כמו שמוטי מתאר.

 

אני אנסה להסביר; אם אתה נוסע על 3000 סלד בהילוך שלישי, העומס (לצורך העניין) יהיה בינוני והגדישה תהיה, נניח, 8 PSI - כי המנוע מצליח "לעכל" את מרבית האויר שדוחפים לו ובתמורה לנפק עוד כח ולטפס בסלד.

על הילוך חמישי באותו הסלד, המנוע יתקשה יותר לעלות בסלד ויתקשה יותר "לעכל" את האויר שדוחפים לו. הטורבו מצד אחד ממשיך להזרים אויר אבל מצד שני יש מי שמוכן לקבל אותו אבל בכמות מוגבלת (יחסית), לכן מן הסתם הלחץ בסעפת היניקה י-ע-ל-ה ותראו לחץ גבוה יותר בגדישה - נניח 16 PSI.

המנוע לא יודע באיזה הילוך אתה. בפרט, האויר שבסעפת היניקה לא יודע באיזה הילוך אתה, כדי שיוכל להחליט באיזה לחץ להיות. האויר הזה 'יודע' רק באיזה מהירות הבוכנה נעה כלפי מטה ומייצרת ואקום, ובאיזה מהירות מסתובבים להבי המדחס של הטורבו ומייצרים לחץ.

מהירות הבוכנה תלויה רק בסל"ד, באופן חד ערכי.

מהירות המדחס נשלטת, כמו שהסברתי, על ידי מחשב המנוע והיא פונקציה של העומס.

לכן בשני המקרים שתיארת, ובהינתן אותו עומס, הגדישה תהיה זהה.

 

ולבסוף לעניין אותו 'עומס' לא ברור.

ובכן את העומס מה שקובע זה ...... אתם !

'עומס', בתרגום חופשי, זה כמה לחצתם על הגז ...

המנוע, כמו ששלד אומר, לא מתאמץ. הוא רק 'מתרגם' את הלחץ שיש לו בסעפת היניקה ואת כמות הדלק שהוזרקה לתוכו למומנט. בהנחה שהמחשב שלכם לא עושה שטויות וכמות הדלק מותאמת תמיד לכמות האויר, אז המנוע מתרגם רק פרמטר אחד למומנט - את הלחץ בסעפת (אני מפשט קצת ומתעלם מהשפעת הסל"ד על יעילות ה'תרגום' הנ"ל).

 

יותר עומס (=נתתם גז) ---> יותר לחץ בסעפת (=יותר גדישה) ---> יותר מומנט ---> יותר תאוצה ---> יותר כיף.

 

אפס עומס (=עזבתם גז) ---> אפס לחץ בסעפת (אפס גדישה, ואקום) ---> אפס מומנט חיובי.

 

העבודה של המחשב שלכם היא לתרגם את הלחיצה שלכם על הגז ללחץ אוויר נכון בכניסה למנוע. את זה הוא עושה באמצעות:

1. שליטה במצערת, אם היא אלקטרונית.

2. שליטה בגדישת הטורבו באמצעות שליטה ב-WG.

אם העבודה הזאת נעשית כראוי, אז המנוע יתרגם את הרצון שהפגנתם על הדוושה למומנט הנכון. וזהו.

 

נ.ב.

לאיציק:

האינטואיציה בהסבר שלך (של יובל?) נכונה, אבל צריך להוסיף ל-loop את הנהג:

נוסע על 3000 סל"ד בשני המקרים.

בהילוך שלישי, האוטו מאיץ מספיק טוב --> הנהג מבסוט --> הנהג לא לוחץ גז --> גדישה נמוכה.

בהילוך חמישי, האוטו לא מאיץ --> הנהג מתעצבן --> הנהג נותן בגז --> גדישה גבוהה.

-----------------------------------------------------------------

*עריכה*

ושכחתי את העניין שלשמו השרשור - ובכן, את השאלה "האם הטורבו גודש בניוטרל / רוורס / נסיעה הצידה / נסיעה על הגג" יש לנסח, אם כן, כ-"האם מערכת הבקרה של הטורבו נותנת לו לגדוש בניוטרל / רוורס / וכו'".

אם היא פרימיטיבית (ללא מחשב) אז התשובה היא בד"כ שזה תלוי רק בעומס (ובעברית - כמה גז הייתם צריכים לתת כדי להגיע ל-8000 סל"ד שאתם אוהבים בניוטרל).

אם יש מחשב, ויש למחשב מידע מהגיר באיזה הילוך אתם נמצאים, אז התשובה תלויה בכמות השכל שיש למי שמתכנת את המחשב (ובעברית - אם המחשב מתוכנת לא לגדוש ברוורס, אז הוא לא יגדוש ברוורס; ואם הוא לא מתוכנת ככה, אז הוא כן יגדוש).