סיבוב קצר במיאטה

[alfa_draco]

התאפקתי די הרבה זמן לא לקרוא יותר מדי ביקורות על המיאטה החדשה ואפילו לא להכנס ל- לhttp://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/2357/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%9F-%D7%93%D7%A8%D7%9A--%D7%9E%D7%90%D7%96%D7%93%D7%94-5MX-%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94, כל זה כדי להיות אוביקטיבי.

 

אז כן, מה שאני באמת רוצה זה 124 אבארט, אבל בינתיים מה שיש זה מיאטה ובעיקר רציתי לדעת עד כמה נוח יהיה לי לדחוס את המטר 88 שלי למכונית הזו (ה124 זהה במידות) אז הזמנתי נסיעת מבחן באתר מאזדה. חזרו אלי מהר, ביררו פרטים, ותוך יומיים תיאמו נסיעה למועד מתאים, סה"כ תגובה מהירה וטובה של היבואן. יצוין לטובה גם הנציג שהצטרף לנסיעה - חביב, נתן את המידע הרלבנטי תוך כדי נסיעה בלי לפטפט יותר מדי, ולא התערב בנהיגה (אני מצידי נהגתי די רגוע).

 

קודם כל, החדשות הטובות - נדחסתי למיאטה. האם זה 100% נוח ומותאם למידותי? לא בדיוק, אבל בינינו מעט מכוניות הן כאלה. גם בפיאט/אבארט 500 הרגשתי קצת מוזר בתנוחת הישיבה - מה שלא הפריע להנות בנהיגה - ואפילו באלפא 159 המגודלת יחסית לא הצלחתי מעולם למצוא תנוחת ישיבה שהיתה גם "נכונה" וגם לא דפקה לי את ברך שמאל בתחתית הדשבורד. אז הצלחתי להתיישב במיאטה, לשבת מספיק נמוך כדי לראות דרך השמשה הקדמית ולא מעליה, ואפילו למקם את ההגה כך שהברכיים זזות והידיים יושבות נכון. עד כאן יופי טופי.

 

הנסיעה עצמה היתה קצרה יחסית, כמה דקות כיוונים והסברים ועוד חצי שעה נטו עם מעט סיבובים. ההתרשמות היא בעיקר שזה רכב מאוד "נעים". לא הארד קור - לא באמת כי הוא לא אמור להיות, וגם לא ברמת ההצגה (אין צלילים דרמטיים, פס הקול של המנוע נעים אך שקט יחסית... בקיצור לא אבארט). ההגה חד למדי, בכביש משובש (כמו כביש 1 אחרי קיבוץ גלויות לכיוון י-ם) הוא קצת עצבני מדי אבל בכבישים סבירים הוא מאפשר שיוט נינוח.

 

באיזשהו מקום הנהיגה הזכירה לי את האלפא 156, גם היא מכונית נהיגה מאוד מדויקת שמשדרת קלילות מטעה, גם היא מכונית שלנהג המזדמן שמחפש הארד קור נדמית רכה מדי, אבל צריך להכיר אותה לעומק כדי להתחבר ולהבין עד כמה היא יודעת לבצע. אז מין הסתם בסיבוב הקצר הזה לא הכרתי את המיאטה לעומק, אבל אני נוטה להעריך שאכן זה כך ושהמכונית הקטנה והקלילה הזו יכולה לבצע מעולה.

 

אני מניח שמבחני דרכים לרוב ניתחו את היכולות הללו לעומק, מבחינתי (ומבחינת נהגים גבוהים) מה שחשוב שהתצורה הזו היא אופציה רלבנטית, ובהנתן כך אפשר לשמוח שיהיו כמה וכמה אפשרויות בחירה על בסיסה: המיאטה הנעימה, הפיאט עם מנוע הטורבו שאמורה להיות מעט יותר מחודדת, או האבארט שאמורה להיות מחודדת בהרבה (וכמובן יקרה יותר), ולכל אחת מאלו מן הסתם גם יהיו מבחר קיטים ושיפורים.

[Nightstalker]

איזו מיאטה משמשת כרכב הדגמה,

1.5 או 2 ליטר?

[bodovg]

איזו מיאטה משמשת כרכב הדגמה,

1.5 או 2 ליטר?

 

2 ליטר. אין 1.5 בישראל

[HyperViper]

עשית לי חשק, הזמנתי גם נסיעה עכשיו מהאתר

[יבגניפ]

הקפצה בשביל ההתרשמות שלי, שלא מספיק מעמיקה לשרשור נפרד:

 

אז גם נדחסתי למיאטה, והדבר הראשון גיליתי עליה, זה שתנוחת הישיבה בה לא ידידותית לנמוכים שבינינו. המושב לא מתכוונן לגובה (לפחות על פי מה שמצאתי באינטרנט, טען הנציג וראיתי בעצמי), ומה שנשאר לי זה לכוונן את המשענת, ולדחוף את עצמי כמה שיותר קדימה, כדי להרגיש שאני רואה מה קורה. התחושה היא קצת קלסטרופובית, כשהמראה המרכזית צפופה מעלי, אבל המושבים תומכים ונוחים למדי, ובאופן כללי, הרכב לא מרגיש כאחד שישבור לך את הגב גם בתור daily.

 

למרות שהרכב מגיע עם אבזור די נרחב (לא טרחתי לקרוא בקטלוג, מבחינתי מערכת המולטימדיה זה לא שיקול ברכישת רכב), דווקא הקונסולה שמאחורי ההגה ניראת קצת מיושנת, עם תצוגה אפורה, שלא ראיתי כבר די הרבה זמן. בכלל, מעבר לפוזה של הרודסטר, הרכב לא מרגיש יוקרתי מדי, בטח לא בהתחשב בזה שהוא עולה 240 אלף שקלים חדשים. גם ידידת ההילוכים המהוללת של מאזדה מתגלה כלא נוחה, לפחות לא עבורי. אומנם היא קצרה, אבל ציפיתי, משום מה, להעברה חלקה הרבה יותר, שלא קיימת שם בפועל.

 

יוצאים מהחניה. הנהג לפניי כנראה קצת יותר מבין עניין ממני, ואולי לא. בכל מקרה, בקרת היציבות מנותקת, ואת ההשפעה של זה אני מגלה כשאני חוזר לגז עם הגה מופנה, והרכב מנסה לעשות לי מיני ספין, שכמובן לא יותר מדי קשה להשתלט עליו במהירות אפסית.

ממשיכים לכיוון איילון, לאותו הסיור הקצר שעשה ערן. לצערי הכביש פקוק, למרות שאנחנו בחג, אין לי כמעט הזדמנויות לעקוף או להאיץ. הישיבה הנמוכה גם מחזקת את ההרגשה שאני לא לגמרי בטוח מה גודלו של הרכב, ואני גם מאוד מהסס בעקיפות.

 

בנקודות שכן יוצא להאיץ קצת יותר, הרכב מגיב בשמחה. זה לא מטוס קרב, אבל ההאצה בהחלט מורגשת, וגם הגג הפתוח תורם להרגשה. גם את הסאונד של המנוע די אהבתי. הוא לא מוקצן, אבל בהחלט נשמע. בפניות המעטות ביותר שיש לנו הרכב בולם בלי דרמות, "נעים", כמו שערן קרא לזה, וקצת פחות חד ממה שציפיתי.

 

חוזרים בחזרה, ובעיקר עומדים בפקק. גם ברחובות של דרום תל אביב, שעוברים התעללות קשות לכבוד הרכבת הקלה, הרכב מתגלה כנח למדי, ולא שובר את הגב.

 

ומה בסופו של דבר?

מהמעט שחוויתי, זה בהחלט נראה כמו רכב שיכול לדרוש מנהג לעבוד, גם מבלי להגיע לקצב פסיכי. ברור לי שבכביש פנוי ועם יותר בטחון עצמי והכירות, אפשר לנהוג אותו יותר מהר וחד ממה שהתאפשר לי. עם זאת, אני לא בטוח שאני אישית יכול למצוא בו תנוחה הגיונית מספיק, כדי להרגיש בטוח במה שאני עושה. לצערי לא נהגתי בדורות הקודמים, ולכן לא יכול להשוות. קשה לי גם לשפוט אם הוא שווה 240 אלף שקל, אבל אני חושב שהיבואן היה עושה יותר בשכל אם היה מביא גרסה ערומה, ומתמחר אותה בהתאם.