ניתוח פקקי תנועה

[Guy_M5]

זה אולי המקום להמליץ על הספר Traffic של Tom Vanderbilt - בסה"כ קריאה מהנה לאנשים כמונו שמקדישים יותר תשומת לב לנהיגה ולא-הפרעה לתנועה. הוא תוקף שם המון שאלות וסוגיות שביניהן אלה שהעלית, מכמה נק' מבט.

 

The more you think about it–or, rather, the more time you spend in traffic with time to think about it–the more these sorts of puzzling questions swim to the surface. Why can one sit in traffic jams that seem to have no source? Why does a ten-minute “incident” create one hundred minutes of gridlock? Do people really take longer to vacate a parking spot when someone else is waiting, or does it just seem so? Do the car-pool lanes on highways help fight congestion or cause more of it? Just how dangerous are large trucks? How does what we drive, where we drive, and with whom we drive affect the way we drive? Why do so many New Yorkers jaywalk, while hardly anyone in Copenhagen does? Is New Delhi’s traffic as chaotic as it seems, or does a beautiful order lurk beneath the frenzied surface?

Like me, you may have wondered: What could traffic tell us, if someone would just stop to listen?

[Ray71]

דוגמא לפרויקט בנתיבי איילון שלקחתי בו חלק ומטרתו בדיוק לפתור את בעיית היווצרות הפקקים בכביש מהיר.

הסבר קצר:

* הגורם להאטת ועצירת התנועה בכביש מהיר הוא שינויי נתיבים, כניסות ויציאות מהכביש המהיר. בקליפורניה מקובל לנסוע רק על נתיב אחד ולא לעבור נתיבים אלא אם רוצים לצאת מהכביש המהיר ואז התנועה זורמת כשברור לכולם שלא חותכים בכל פעם שנוצר רווח קטן.

* הסיבה לפקק באיילון צפון היתה לפני מספר שנים רמפת הירידה מקק"ל מאחר והרמזור על הגשר העביר כ-20 רכבים בבת אחת וכמות כזו לא הצליחה להשתלב בתנועה באיילון בקלות. הפיתרון: להוסיף רמזור בירידה (רחוק מהרמזור שעל הגשר) שמטפטף את התנועה שלושה רכבים כל פעם וכך קל יותר להשתלב בתנועה באיילון מבלי לעצור אותה. הרמזור המטפטף פועל רק כשהתנועה באיילון היא מתחת ל-70 קמ"ש ועדיין אין פקק. המטרה היא לעכב את שעת ההתחלה של הפקק וזה עבד.

* שיטה זו מיושמת במקומות רבים בעולם ונקראת Ramp Metering או בקרת כניסה.

* הפרויקט כולו נכשל באיילון מסיבות פוליטיות ומאחר והישראלים "חכמים" ולא מבינים למה צריך לעצור ואם מישהו כבר עוצר אז בגלל שזה ירידה, נכנסים בו מאחור. אותו רמזור קיים גם במחלף קיבוץ גלויות דרום אבל שם זה לא הופעל אף פעם.

הקישור לתיאור הפרויקט:

http://www.ayalonhw.co.il/template/default.asp?PageId=239&catId=2&maincat=3

[חן ג.]

אכן, גם נתיבי השתלבות גורמים לפקקים. בחו"ל אימצו לכך מספר פתרונות הכוללים את הארכת נתיב ההאצה והצבת קו רצוף או גדר לאורך חלק מנתיב ההאצה, באופן שיכריח נהגים להאיץ למהירות התנועה ולא להתפתות להשתלב מוקדם. פתרונות נוספים הם רמפות השתלבות נשלטות לנתיב התנועה וכן רמפות רחבות בעלות יותר מנתיב אחד.

 

אבל הדבר הכי חשוב הוא הפתרון האנושי. הכלל הוא שכל מעבר נתיב צריך להתבצע רק כשצריך ומאוחר ככל הניתן, כך שמעבר הנתיב יהיה "ארוך" ובזוית כהה ככל הניתן. נתיב ההאצה מתוכנן כך שהנהגים יינצלו את כל אורכו כדי להאיץ למהירות התנועה ולהשתלב בזוית כהה, כך שתהיו ממוקמים על הכביש רק בסיומו של נתיב ההאצה. בפועל, רוב הנהגים ממהרים ולכן משתלבים מוקדם בזוית חדה ובמהירות נמוכה ממהירות התנועה - וזהו הגורם לעיכוב. כולם מתלוננים שהכביש בישראל קטן מדי לכמות המכוניות; מתלוננים ומקטינים אותו עוד יותר באופן שבו הם נוהגים. חבל.

 

קליפורניה מקובל לנסוע רק על נתיב אחד ולא לעבור נתיבים אלא אם רוצים לצאת מהכביש המהיר ואז התנועה זורמת כשברור לכולם שלא חותכים בכל פעם שנוצר רווח קטן.

 

מה שאתה מתאר כשיטה אינו אלא אי-שמירת ימין מוחלטת. הנהג האמריקני פשוט עובר נתיב ובכלל לא מעלה על סף דעתו את האפשרות שאפשר לעבור חזרה ימינה, עד שהוא לא צריך לעשות זאת מכורח הנסיבות. נכון שעדיף לצמצם את מספר מעברי הנתיב, אבל אם אתה עוקף רכב אטי או סכנה כלשהי ואז חוזר ימינה - זה סביר לחלוטין וזה מה שיש לעשות. כמובן שאם הנתיב הימני רצוף סכנות (קורה לעתים בעיר) או שהתנועה בו כולה אטית יותר מקצב הנסיעה שלך - עדיף שתיסע בנתיב השמאלי לאורך זמן ולא תעבור נתיבים הלוך ושוב. שמירת הימין גם מסייעת לתנועה לזרום!

[sperial]

שרשור מעניין מאוד - ואנסהלתרום משהו, למרות שאיני מצליח לאתר את המקורות כך שעלי להסתמך על זכרוני.

הסימולציה שבקישור שהביא ארילו מעניינת. עם זאת קראתי לפני מספר שנים מאמר ב-Scientific American שעסק בנושא, ומתברר כי קשה מאוד לחזות התנהגות נהגים בכביש, במיוחד בהשתלבויות, והביאו דוגמאות בהן בנית מחלף במקום צומת גרמה דווקא לפקקים יותר חמורים, וששינויים גיאומטריים שוליים לכאורה שינו מאוד את התנהגות הנהגים.

אחת השאלות בקטע שהביא Guy M5 היא לגבי התנהגות נהגים כאשר הם עומדים לצאת מחניה ומישהו ממתין להם - גם כאן מצאתי לפני מספר שנים מאמר קצר באותו עיתון, ובו מתוא מחקר שבו צפו בנהגים העומדים לצאת מחניה בחניון. נמצא כי כאשר רכב אחר ממתין לפינוי מקום החניה הנהג היוצא השתהה ביציאה (דומני בסביבות 30 שניות, אבל המאמר מלפני די הרבה שנים) בהשואה ליציאה מחניה כאשר אין מי שממתין למקום. ההסבר שניתן הוא תופעה פסיכולוגית של "בעלות זמנית" - במקרה זה על מקום החניה.

לגבי הניסוי שציין Ray 71 - נתקלתי בעבר במצגת של הנסוי (באנגלית) ולפי מצגת זו, וגם לפי הסיכום שהביא, הניסוי דווקא הצליח, והתנועה זרמה במהירות יותר גדולה. כמובן ששום רמזור לא יפתור בעיות של התנהגות "ישראלית" כגון השתלבות מוקדמת מדי בנתיב המהיר (לפני שהרכב המשתלב הגיע למהירות מתאימה) או חציה מיידית של הרכב הנכנס מנתיב ההאצה לנתיב שאינו הימני ביותר. וכמובן שיש בעיה במבנה של הרבה נתיבי האצה בארץ - שהם הרבה יותר מדי קצרים.

[Ray71]

אבל הדבר הכי חשוב הוא הפתרון האנושי. הכלל הוא שכל מעבר נתיב צריך להתבצע רק כשצריך ומאוחר ככל הניתן, כך שמעבר הנתיב יהיה "ארוך" ובזוית כהה ככל הניתן. נתיב ההאצה מתוכנן כך שהנהגים יינצלו את כל אורכו כדי להאיץ למהירות התנועה ולהשתלב בזוית כהה, כך שתהיו ממוקמים על הכביש רק בסיומו של נתיב ההאצה. בפועל, רוב הנהגים ממהרים ולכן משתלבים מוקדם בזוית חדה ובמהירות נמוכה ממהירות התנועה - וזהו הגורם לעיכוב.

 

כמובן ששום רמזור לא יפתור בעיות של התנהגות "ישראלית" כגון השתלבות מוקדמת מדי בנתיב המהיר (לפני שהרכב המשתלב הגיע למהירות מתאימה) או חציה מיידית של הרכב הנכנס מנתיב ההאצה לנתיב שאינו הימני ביותר. וכמובן שיש בעיה במבנה של הרבה נתיבי האצה בארץ - שהם הרבה יותר מדי קצרים.

 

רציתי לציין שבניגוד למה שציינתם למעלה לא ההשתלבות של רכב אחד בתנועה היא הבעייתית, אלו מקרים יותר נדירים, הבעיה היא דווקא בכמות המשתלבים, כשיש יותר מדי רכבים שמשתלבים מהרמפות אז נוצרת בעיה, 3 רכבים משתלבים מהרמפה זה אפשרי, 50 לא אפשרי מבלי לגרום לפקק, זו לא אשמת הנהג ולא בהכרח אפילו אורך נתיב ההאצה שמוגבל במספר הרכבים שיכול להכיל (כמובן שאורך קצר מדי זה לא תקין וזו בעיית תשתית שצריך לתקן, צומת קוקה קולה בבני ברק הוא הדוגמא הקיצונית ביותר בארץ שבה שכחו לבנות נתיבי האצה גם לדרום וגם לצפון והוא אחד הצמתים המסוכנים ביותר בארץ סטטיסטית). מטרת הרמזור היתה למתן את כמות המשתלבים בו זמנית, האור מתחלף כל 3 שניות.

 

ועוד הערה:

מה שאתה מתאר כשיטה אינו אלא אי-שמירת ימין מוחלטת. הנהג האמריקני פשוט עובר נתיב ובכלל לא מעלה על סף דעתו את האפשרות שאפשר לעבור חזרה ימינה, עד שהוא לא צריך לעשות זאת מכורח הנסיבות. נכון שעדיף לצמצם את מספר מעברי הנתיב, אבל אם אתה עוקף רכב אטי או סכנה כלשהי ואז חוזר ימינה - זה סביר לחלוטין וזה מה שיש לעשות. כמובן שאם הנתיב הימני רצוף סכנות (קורה לעתים בעיר) או שהתנועה בו כולה אטית יותר מקצב הנסיעה שלך - עדיף שתיסע בנתיב השמאלי לאורך זמן ולא תעבור נתיבים הלוך ושוב. שמירת הימין גם מסייעת לתנועה לזרום!

 

אני הראשון שיקרא לכולם לנסוע בנתיב הימני, זה עוזר מאד לזרימת התנועה ובדר"כ יותר בטיחותי אבל... בכבישים עד 3 נתיבים.

בקליפורניה ומדינות נוספות אין חוק המחייב לנסוע בימין ויש לזה סיבה טובה, בכביש בעל 8 נתיבים לכל כיוון (יש כאלה באיזור סן פרנססיקו ועמק הסיליקון) לא ניתן לנסוע בימין לפי הכללים שמוכרים לנו בישראל, נסה לדמיין ותבין איזה באלגן זה היה עושה. אפילו באיילון עם 4 נתיבים לכל כיוון זה קצת בעייתי והנתיב הימני בדרך כלל משמש בעיקר לכניסה ויציאה לרמפות ולא לנסיעה רצופה.

[חן ג.]

גם בקנה מידה של הרבה רכבים, אם הנהגים היו מתנהגים נכון יותר, העיכוב היה קטן מאוד ואפילו די זניח. האצה למהירות התנועה, השתלבות בזוית קהה, יישום שיטת ה"ריצ'רץ'" (אחד נכנס בכל רווח) ושיטות נוספות מאוד עוזרות לתנועה לזרום. מספיק אפילו שמקצת מהנהגים המשתלבים יתנהגו כך - מתוך 50 נהגים, הייתי אומר שאפילו אם 4 נהגים יינהגו כך, זה יביא לשינוי משמעותי במהירות הזרימה של התנועה.

 

שמירת הימין היא תמיד דבר נכון. אפילו אם בנתיב הימני יש יציאות וכניסות, עדיף לעבור שמאלה לפני כל מחלף ולחזור, שכן אין מחלף כל שתי דקות ואפילו לא חמש.

[Ray71]

גם בקנה מידה של הרבה רכבים, אם הנהגים היו מתנהגים נכון יותר, העיכוב היה קטן מאוד ואפילו די זניח.

זה ממש לא נכון, ממליץ לך לקרוא שוב גם את ההסבר הקודם וגם בקישור ששמתי לאתר הפרויקט של נתיבי איילון. אלו לא דעות שלי אלא מחקרים שנעשו באירופה ובארה"ב, העיכוב הזה קורה כל יום בדיוק כשמספר הרכבים המשתלבים עולה וזה מה שגורם לעצירה בכביש המהיר גם כשכל הנהגים הם מעולים ואדיבים. רמזור ברמפה לא עוזר בכלל לגבי רכב בודד שמשתלב לא נכון אבל הוא כן עזר לעיכוב שעת התחלת הפקק.

 

שמירת הימין היא תמיד דבר נכון. אפילו אם בנתיב הימני יש יציאות וכניסות, עדיף לעבור שמאלה לפני כל מחלף ולחזור, שכן אין מחלף כל שתי דקות ואפילו לא חמש.

כפי שכבר כתבתי קודם יש בעייתיות בשמירת הימין רק כשיש יותר מ-3 נתיבים בכביש, גם 4 נתיבים זה גבולי ואפשר ברדך כלל לחזור לימין אבל כשיש למשל 8 נתיבים לכל כיוון זה פשוט לא מעשי. לגבי נתיבי איילון יש דווקא מחלף כל 10 שניות וללא קשר לכך בישראל צריך לשמור תמיד על הימין כי זה החוק וזה מה שהנהגים האחרים יודעים ואין כאן עדיין כבישים עם הרבה נתיבים.

[שומאכר]

לדעתי הגורם מס' 1 לפקקים בארץ זה נתיבי ההשתלבות בכביש המהיר, פשוט אין תרבות נהיגה בארץ וכולם נדחפים או לא נותנים להישתלב ונוצר דיי בלאגן והאטה במהירות הנסיעה- תיבדקו בעצמכם, שתיהיו בפקק שלא כתוצאה מתאונה/רכב תקועה, תיראו שאחרי שתעברו את הנקודה בה נתיבים/כבישים משתלבים פיתאום הכביש יפתח לרווחה ומהירות הנסיעה תעלה.

 

תאונות דרכים/פקקים/בלאגן בכביש- הכל מתחיל וניגמר בתרבות הנהיגה.

 

מסכים ומוסיף שישנם מקומות רבים שלא מדובר רק בהשתלבות לכביש המהיר אלא גם ביציאה ממנו במקביל להשתלבות, מה שגורם לעומסים כבדים.