בוגרי בית הספר הטכני בחיפה מכל הזמנים התפקדו.

[Cerebral Cortex]

אני מודה, הייתי שוחר בזמנו. גיל 16, גיל הנעורים, אתה מבולבל, חושב שאתה חכם יותר מכולם ולך יש את הפתרונות להכל. עברו כבר כמעט 20 שנים מאז. הייתי מעוניין לדעת אם יש כאן עוד חברה שהיו שוחרים ומה הם חושבים על הפנימיה היום לאחר כל השנים.

האם אתם חושבים שעצם העובדה שהייתם שוחרים השפיעה על החיים שלכם בצורה כזו או אחרת? לי זכור שכאשר הגעתי לצבא לטירונות, זה לא היה ממש קשה כי כבר הייתי רגיל לכל עניין המשמעת. נהפוך הוא, גילתי שהתייחסו אליי בתור חייל פי אחת וכמה יותר טוב ובצורה יותר מכובדת מאשר התייחסו אליי ואל החברה מהכיתה בתור שוחר. שוב פעם, לא בגלל שהייתי שוחר בעבר אלא בגלל שהמערכת הצבאית יותר "אנושית" מאשר הצוות של בית הספר הטכני.

מה הסיפור שלכם?

[Slava 1982]

+1

[TAsraf]

שוחר?

[mill3r]

סיימתי ב08'.

הטעות הכי גדולה שעשיתי.

הדבר הטוב היחיד שיצא מזה זה החברים שנשארו עד היום.

התגייסתי לקורס טיס ואחרי שנפלתי משם "בזכות" הטכני לא נתנו לי לצאת מחיל האוויר להיות קרבי.

אחרי חודשים של מכתבים וויכוחים בשביל לצאת מחיל האוויר כל מה שהצלחתי לקבל זה נ"מ, ממש לא הקרבי שחשבתי עליו.

[Ron Poh]

התגייסתי לקורס טיס ואחרי שנפלתי משם "בזכות" הטכני לא נתנו לי לצאת מחיל האוויר להיות קרבי.

 

מה המשפט הנכון?

התגייסתי לקורס טיס ואחרי שנפלתי משם, "בזכות" הטכני לא נתנו לי לצאת מחיל האוויר להיות קרבי.

התגייסתי לקורס טיס ואחרי שנפלתי משם "בזכות" הטכני, לא נתנו לי לצאת מחיל האוויר להיות קרבי.

 

לי נראה שאתה מתכוון למשמעות הראשונה, האם כך הדבר?

[mill3r]

האפשרות הראשונה, תודה על התיקון.

דוגמה טובה לחשיבות הפיסוק.

[Pilon]

הייתי שם במבדקים בשנות ה 70'.

לאחר שהבנתי שלימודים שם ידפקו לי את הסיכוי להגיע לקרבי, ולמרות

שהפיתוי להשאר בקרבת המדריכות היה גדול אמרתי יפה שלום. (את הפיצוי על כך קיבלתי אח"כ בעתלית).

[osher4441]

כרגע בטכני, אמנם לא שוחר אבל בקורס מקצועי ממ"ס יסעור.

[kanfi]

לא שוחר, אבל בוגר קורס מערכות ראיית לילה 1990. זכרונות טובים, חוץ מלקום בבוקר ולראות ערפל מהול בריח חמוץ של גופרית

[EmptySoul]

בוגר הטכני ב2009

והמשכתי למכללה ללמוד הנדסאי שם.

טעות מצערת.

גיוס בגיל מאוחר (20)

ויחס כמו לכל חייל אחר.

[ברווז]

שירות צבאי מלא בטכני נחשב?

ממרום 31 שנותיי, הבנתי שבית-ספר הוא בית-ספר, לכל אחד השטויות שלו, המשמעת שלו, ושאתה לא מעניין אף אחד בתוך המערכת אלא אם כן אתה מוציא רק מאיות ואז אתה על הכוונת של כולם.

הצבא הוא מערכת שונה תהומית מבית ספר, גם מהחממה שבה למדת. היחס שאתה מתאר הוא כנראה לא יותר מתוצר לוואי של הפנמת כללי ההתנהגות במערכת צבאית ברמה שלכולם קל להסתדר אתך ולמפקדיך קל לתפעל אותך, עקב רמת המשמעת העצמית שהוטמעה בך...

[Cerebral Cortex]

סיימתי ב08'.

הטעות הכי גדולה שעשיתי.

הדבר הטוב היחיד שיצא מזה זה החברים שנשארו עד היום.

התגייסתי לקורס טיס ואחרי שנפלתי משם "בזכות" הטכני לא נתנו לי לצאת מחיל האוויר להיות קרבי.

אחרי חודשים של מכתבים וויכוחים בשביל לצאת מחיל האוויר כל מה שהצלחתי לקבל זה נ"מ, ממש לא הקרבי שחשבתי עליו.

 

אני הייתי שם בתור אינטרני, כלומר בתנאי פנימייה. איך קרעו לנו שם את התחת. כל מדריך עלוב בן ,18 כולה רב"ט עלוב שרק התגייס הפך למפקד קורס והיה תופס תחת. היינו מנקים את השירותים, שומרים בכניסה לבניין ועוד כל מיני עבודות רס"ר כאלה ואחרות. זה לא כל כך הפריע לעומת המסדרי יציאה בימי שישי. המדריך העלוב היה בודק את המסילות של החלונות באם יש שם אבק. טיפת אבק והיית מקבל עוד כמה שעות ביציאה. פאקיניג מארינז עשו לנו שם.

 

לפי מה ששמעתי לפני כמה שנים הטכני עבר ללימודים אקסטרנים לכולם. כלומר, כולם הולכים כל יום הביתה. אין יותר כזה דבר לישון אלא אם כן באמת אבל באמת התעקשת. לי זה נראה יותר משיקולי עלות. עולה לא מעט כסף להאכיל שוחרים 3 ארוחות ביום, לשלם על הוצאות של מים וחשמל מטורפים של הבינייינים.

כמו כן, יותר ויותר בנות באות ללמוד שם. בזמני היו אולי 3 בנות בכל השיכבה ושלושתן היו מכוערות רצח. הן היו תופסות מעצמן כזה תחת שפשוט זה היה מעורר בי חלחלה.

 

ודרך אגב, אתה לא תאמין, הסיבה שפתחתי את השירשור הזה כי בלילה לפני, חלמתי על הימים שהייתי שם. התעוררתי היום בבוקר עם פאקינג זיעה קרה.

 

לסיכום, כמעט אחרי שעברו 20 שנים מאז, אני מגדיר את הלימודים שלי בטכני כאחת הטעויות הגדולות שעשיתי בחיי. נשבעתי שלעולם לא אשלח את ילדי לשם. מה שהכי אירוני הוא שההורים שלי ניסו לשכנע אותי בזמנו לא ללכת. אבל אני בשלי בגיל ההתבגרות חשבתי שאני יודע יותר טוב מכולם ולא שמעתי בכולם.

כאמור, עד היום אני מצטער על זה.

חרא של מקום. סיוט של כל תלמיד עלי אדמות.

יש לי הרבה מטען שלילי על המפקד מגמה, על הפסיכולוגית של המגמה ועל מפקד בית הספר בזמנו. חלאות אדם וקרי לב. הם עשו לי עוול שאני מקווה שיבוא יום והם ישלמו עליו בגדול.

[locomotive]

בשנת 2000 למדתי קד"צ בטכני

מ"מס F15

אני מאוד מתחבר למה שאמרת על המפקד הרב"ט ומסילות החלונות ,הרמת בדלי סיגריות,צחצוח כל פינה אפשרית עד שהפרצוף

שלך משתקף על הרצפות.

[מה רע בשביט?]

הייתי שם 19 ימים עד שפסלתי מקצוע.

איזה מקום מגעיל. מזג אויר מגעיל. אנשים מגעילים. השלתי שם ממשקלי משהו כמו 8 קילו רק בזכות הצחנה שעולה שם מהחדר אוכל.

 

בעעעעעע. רק זכרונות רעים מהמקום המזוויע הזה.

[ברווז]

ודרך אגב, אתה לא תאמין, הסיבה שפתחתי את השירשור הזה כי בלילה לפני, חלמתי על הימים שהייתי שם. התעוררתי היום בבוקר עם פאקינג זיעה קרה.

גם אני עדיין חולם שאני על מדים ובאמצע השירות, לפעמים המח מוציא אותי מזה, ולוחש לי שכבר השתחררתי ומה אני עושה פה... אבל לא תמיד.

הייתי שם 19 ימים עד שפסלתי מקצוע.

איזה מקום מגעיל. מזג אויר מגעיל. אנשים מגעילים. השלתי שם ממשקלי משהו כמו 8 קילו רק בזכות הצחנה שעולה שם מהחדר אוכל.

 

סוד? גם אני התחלתי כחניך ממ"ס נץ-ברק. וגם אני פסלתי מקצוע בסופו של דבר.

ואני יכול להגיד בפה מלא: וואו, חדר האוכל חניכים הוא אחד המקומות המגעילים ביותר שראיתי בימי חיי (ולא באתי לשם עם סטנדרטים גבוהים, כן?).

לעומתו, חדר אוכל הסגל עוד נורמאלי (כן, גם עם התחשבות בציפורים הקטנות שיש בתוך החדר אוכל ושמשאירות "הפתעות" על השולחנות... )