האם למלצר יש זכות לדרוש טיפ?

[DrorZi]

לא לא, אני מסביר ל-כ-ם את פרטי המקרה, כשהמלצר שאל "מה השירות לא היה בסדר" עניתי תשובה סתמית של "הכל בסדר" כדי לא להכנס לדיון איתו והוא הלך

אופציה אחרת שעמדה לי על קצה הלשון להגיד לו "עזוב, תחייב רק את החשבון" כמעט ועשיתי את זה.

נראה לי שאני אנסה להשיג את המייל של הבעלים של המסעדה קודם במקום לכתוב לשירות לקוחות באמת.

[GaBi_88]

אופציה אחרת שעמדה לי על קצה הלשון להגיד לו "עזוב, תחייב רק את החשבון" כמעט ועשיתי את זה.

 

זאת הגישה.

[DJI]

באיזור מגורי יש פאב מאוד מפורסם שכל האיזור מתנקז לסביבתו בסופ"שים.

 

לפני שנה ישבנו שם, נהנינו מהערב וכשסיימנו שילמנו את החשבון + 10% טיפ כמקובל. לאחר שיצאנו מהפאב רץ אחרינו המלצר, צעק שלא השארנו לו מספיק טיפ ודרש שנחזור לשים עוד.

 

מיותר לומר שהמלצר החוצפן נענה בשלילה ושלמקום הזה לא חזרנו יותר.

[ArikC]

רק אני לא מבין את התרבות הזו של לתת טיפים? למרות שאני לא מבין אותה,אני עדיין נותן(תלוי בשירות כמובן)

אבל הבן אדם מקבל שכר,למה אני צריך לשלם לו אקסטרה? הרי זו העבודה שלו,פעם עבדתי בכביש 6,חלצתי אנשים שנתקעו בלי דלק,החלפתי להם גלגלים גם בגשם,ואולי פעם אחת קיבלתי טיפ,ועבדתי הרבה יותר קשה מכל מלצר.

עבדתי לפני הצבא במלצרות ובאולמי אירועים,אם קיבלתי טיפ זה היה נחמד,אף פעם לא חשבתי אפילו להעיר ללקוח שלא השאיר לי טיפ,כי את השכר שלי קיבלתי בכל מקרה.

ולמלצרים שברוב חוצפתם דורשים טיפ מקבלים ממני מטבע של 10 אגורות,כאילו מה? אני חייב לך משהו?

קרה לי בבית הפנקייק בהרצליה שהמלצרית פשוט דרשה טיפ,גם רצתה 15% צחקתי לה בפנים.

[ניקו פ.]

בחיים מלצרים לא דרשו ממני טיפ, או התלוננו כשנתתי מעט. כנראה עוד לא נפלתי על החוצפן. אותי מעצבנים המובילים שדורשים טיפ. שילמתי 800 שקלים הובלה, בשביל שיעלו מקרר על עגלה עם גלגלים, במעלית, מבלי להתאמץ חצי דקה ברציפות, ואז מבקשים טיפ. חצופים.

אני כן נותן טיפ למתדלק שתמיד בא לנקות לי [ולכל רכב כמעט כשהוא מספיק] את השמשות. את שתיהן. בחור נחמד וחרוץ.

[ezuf]

בחיים מלצרים לא דרשו ממני טיפ, או התלוננו כשנתתי מעט. כנראה עוד לא נפלתי על החוצפן.

 

כנ"ל,עוד לא נתקלתי.

 

ובפשטות לענות על הכותרת - לא,אין לו זכות לבקש ממך אגורה.

אם השירות היה כמו שצריך (אולי גם מעבר לכך),זו לגמרי זכותך להחליט אם לתת לו טיפ,וכמה.

אם אדם\אישה מסוימים עושים סצינה מזה שלא נתת טיפ או לא השארת מספיק - שיחפשו אותי בסיבוב.

[GABIUBOGI]

חדש לי מלצר שדורש טיפ.

במקום העבודה שלי מלצר כזה היה מקבל *ין בגודל הטיפ שהוא ייחל לו מהמנהל.

[sperial]

כנראה עוד לא נפלתי על החוצפן. אותי מעצבנים המובילים שדורשים טיפ. שילמתי 800 שקלים הובלה, בשביל שיעלו מקרר על עגלה עם גלגלים, במעלית, מבלי להתאמץ חצי דקה ברציפות, ואז מבקשים טיפ. חצופים.

חכה לפעם הבאה שבה תעבור דירה. ממני דרשו לא רק טיפ, דרשו ממני שתיה, ולא הסתפקו בקולה דיאט שיש לי בבית - הציבו אולטימטום שאקנה להם קוקה קולה סטנדרטית. הבעיה היתה שחצי בית היה על המשאית, ומדובר בסחיטה. לעומת זאת קבלן השיפוצים היה דואג לפועלים שלו, כל יום, ולפעמים פעמיים ביום היה קופץ ספופר הקרוב ודואג להם לאוכל ומשקה. וגם אנחנו דאגנו להם לצ'ופרים. התמורה היתה ברורה - שיפוץ מדהים של דירה גדולה מאד תוך חודש וחצי. השכנים לידי עושים שיפוץ בהיקף דומה (אולי טיפה יותר גדול, למשל מחליפים את כל החלונות, לא רק חציים) - וצפוי שיקח לפחות 6 חודשים. את המכונית שלהם לא ראיתי לפני הבית מאז החל השיפוץ, לפני כ-3 שבועות.

[ניקו פ.]

ספריאל, אצלנו זה אחד לאחד. דירה חדשה וגדולה. הקבלן היה כועס כשהייתי מביא לעובדים שווארמה, קולה וממתקים. בשלבים החשובים נתתי גם מאה או 200 שקלים לכל אחד כדי שלא יחפפו. יצא שיפוץ ברמה גבוהה מאוד. עוד לא נכנס אדם לדירה שלא החמיא. כשהחלו להגיע מוצרי חשמל, זה נהיה ביזיון. דורשים טיפ אחרי הובלות של מאות ואלפי שקלים ששילמתי על ההובלה עצמה. כל מיני "טכנאים" [שסה"כ חיברו מוצר לחשמל] ומכרו לאמא שלי מגני הארקה במחיר משולש, ואחרי זה דרשו טיפ. מזל שהגעתי בזמן הביתה והטסתי אותו לאלפיים חמש מאות עזאזל. מדהים איך שיחה אחת לחברה מקפלת כל טכנאי כזה.

אני נותן טיפ של 10% גם בשירות סביר, כי גם אני מלצרתי, וגם אני עבדתי במלון [עוד עבודה עם טיפים], אז אני מעריך. יחד עם זאת, כשהיו מביאים לי ביד [לא!] שלושה שקלים או 70 אגורות, הייתי מחייך, אומר תודה וממשיך בשלי. אני חושב שגם אם משהו לא נראה לעניין צריך לגלות מקצועיות.

 

נ.ב. - פעם דיברתי עם איזה תייר חצי שעה על היגואר שלו. הביא לי 100 יורו טיפ.

עריכה אחרונה ב-20 לספטמבר, 2014 על ידי ניקו פ.

[sperial]

לא נתתי טיפים לעובדים כיון שהקבלן שילם להם, ולפחות לגבי אחד מהם (רצף סיני) ראיתי את ספירת השטרות האדומים. אבל שרצתי בדירה די הרבה (ואשתי עוד הרבה יותר, היתה חופשת קיץ והיתה במעבר בין מקומות עבודה, כך שהיתה כמעט חופשית ממחוייבויות לעבודה) והיה חשוב לתת לעובדים הרגשה טובה. בעקר במחמאות וסמול-טוק, אבל גם קצת כיבוד היה במקומו.

למזלי נושא מכשירי החשמל לא היה רלונטי - מכשיר חשמל היחיד שהחלפתי היה כיריים (היה ברוך עם הבאז וברקע האחרון עברתי לחשמל), והטכנאי שהתקין אותם התנהג כראוי. סבלים שהביאו לי לפני ספר חודשים מכונת כביסה ומיבש זכו לטיפ, בכל זאת היו צריכים להוריד את המכשיר קומה וחצי ולהעלותו קומה בתוך הדירה, ואז לפנות את המכשיר הישן באותה דרך. ונושא מגיני נחשולי הזרם ומסנני המים והשד יודע איזה המצאות אחרות כבר זכה להתיחסות בשרשור המקביל.

[falou]

לא נתתי טיפים לעובדים כיון שהקבלן שילם להם, ולפחות לגבי אחד מהם (רצף סיני) ראיתי את ספירת השטרות האדומים

 

הסינים לא צריכים טיפים.

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4210916,00.html

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4515061,00.html

[sperial]

לא מדובר בטיפ. זו הייתה סטיפה מכובדת מאד, אני מניח שמספיקה כדי לקיים את משפחתו בבית אי אילו שנים. הוא היה עובד 10-12 שעות ביממה וגם ישן בדירה, כך שמילא גם את תפקיד השומר. מצד שני, הסיני הזה ספג בחודש מספיק אבק כדי לקצר את החיים שלו בכמה שנים. לא טרח להשתמש באמצעי הגנה.

[ניקו פ.]

אצלנו זה היו חבר'ה מהשטחים עם אישור עבודה. ראיתי עבודות שלהם לפני כן ובגלל זה הקבלן נבחר. מה שמצחיק זה כשהיה רמאדן, לקראת סוף השיפוץ, יומיים שלמים עבדתי בדירה. הקבלן הביא לי כסף, וכששאלתי אותו מה פשר הדבר הוא אמר שעשיתי את העבודה שלו, אז מגיע לי כסף. כמובן שסרבתי, אבל הוא פשוט זרק לי את זה ברכב והלך. לא התווכחתי כי באמת עשיתי לו את העבודה. בחור נחמד.

[Murzilka]

גם ממני אף פעם לא דרשו טיפ.

אף פעם גם לא הבנתי את תרבות הטיפים, למה ברמן שמוזג לי בירה ומגיש אותה על הבר/מלצר לשולחן צריך לקבל טיפ בשווי של לפחות 10% מהבירה, אבל למוכרת בחנות בגדים, שיכולה לבלות חצי שעה בלרוץ בחנות ולהביא מידות/דגמים ואחרי זה גם לסדר את כל הבלגן שהלקוח עשה (בשביל טי שרט אחת למשל אם בכלל) לא מגיע טיפ? (לכל מי שתוהה לגבי עמלות על מכירות-אז ברוב הרשתות לא מדובר על יותר מ1% בממוצע וגם זה לא תמיד).

 

כמובן שאין לראות בהודעה זאת שום סוג של תלונה/דרישה/הצעה, אלא באמת שאלה לפי מה נקבע למי מנותני השרות מגיע הטיפ ולמי לא. כי הרי יש מקרים שמוכרת בחנות בגדים יכולה להשפיע על חווית הרכישה הרבה יותר מאשר מלצרית במסעדה, אז למה כשאנחנו מגהצים 500 ש"ח בחנות בגדים/נעליים אנחנו לא משאירים 50 למוכר?

[Pika007]

אוי, טיפים. זה אחד הדברים שהכי חורים לי בתרבות של המדינה הזו, הטיפ הפך להיות ממש מס בעת יציאה. קראתי את כל השרשור, ומזעזע שממש יש מלצרים שרודפים אחרי הלקוחות ב "דרישה" לטיפ. לא שקע פה שטיפ מקבלים, אם בכלל, על פי טיב השירות. טיפ הוא אופציונלי, לא חובה.

הקטע שגם בגלל עניין ה "טיפ זה נורמה" וגם בגלל עניין ה "המעסיק גם ככה משלים לי אם חסר בטיפים" מלצרים פשוט התרגלו שבסדר לתת חרא של שירות. מלצר טוב באמת הוא מחזה נדיר, כולם עושים את המינימום הדרוש ולרוב גם את זה לא.

 

סיפור שהיה כך היה, לפני שנתיים, בפריז- (ומצטער על החפירה, אבל יש פה תובנות. שווה לקרוא.)

ישבתי לאכול בבית קפה-ביסטרו בשם קפה לאפייט, על שדרת לאפייט. יש למקום שם טוב בקרב דיירי האיזור, הבנתי מהר מאוד למה:

המסעדה לא גדולה מאוד, אבל השולחנות מסודרים בצורה מושלמת, ממש מקבילים אחד לשני שאפשר לבדוק במד זוית לייזר ולוודא.

הכל מצוחצח להפליא, מהשולחנות ועד לנעליים של המלצר. נכנסנו למסעדה, שלא הייתה מלאה אבל גם לא ריקה, בערך 30% תפוסה, ומיד רץ אלינו המלצר.

שולחן לשנים, לא לקח 5 שניות וכבר הושיבו אותנו, עוד 5 שניות והתפריטים אצלנו.

המלצר חזר למלא את חובותיו עבור השולחנות האחרים, וכל דקה בממוצע עבר ליד השולחן שלנו כדי להסתכל אם יש סימנים של "מוכנים להזמין".

הארוחות הוזמנו, מנה ראשונה, עיקרית, ושתיה עבור כל אחד. קינוחים בחרנו להשאיר לסוף.

המנות הראשונות היו סה"כ סלט, ולכן גם הגיעו תוך פחות מ 5 דקות, לשנינו ביחד.

בזמן שאכלנו את הסלט קלטתי שהמלצר מעיף לעברנו מבטים מדי פעם. לא הבנתי ממש למה.

עד שסיימנו את המנה הראשונה והנחנו את המזלגות. ברגע שהמזלג השני נגע בשולחן המלצר הגיע לפנות את הצלחות.

אחרי כ 4 דקות הגיעו המנות העיקריות, ביחד.

סטייק אנטריקוט עם רוטב פלפל וסלמון במחבת ברוטב חמאה קל ולימון. בהתחשב בזה שהמסעדה בינתיים התמלאה קצת יותר ובזה שאלו לא מנות שלוקח דקה להכין (בעיקר התוספת, "תפוחי אדמה בנוסח פריזאי") קלטתי שהמלצר תזמן מתי נסיים את המנות הראשונות כדי שהמטבח יכין את העיקריות בול בזמן.

בואו נעזוב לרגע את העובדה שהאוכל היה לא פחות מפנומנלי, הסטייק הוכן בדיוק קוונטי לרמה שביקשתי, בשר איכותי, בזמן שחותכים אותו אפשר לראות את האיזורים בצבעים שונים כמו חגורות העננים על צדק, אושר צרוף.

העיקריות נגמרו, הסופר-מלצר הגיע בדיוק בשניה הנכונה עם קנקן מים בחינם.

שאלנו לגבי הקינוחים- המלצר הכיר כל אחד מהם על בוריו והמליץ. לקחנו מה שהמליץ, היה מדהים.

 

סוף הארוחה

סה"כ חשבון ל 2 אנשים ראשונה+עיקריות+קינוח+שתיה= 31 יורו (נמוך בערך ב 30% מהמחירים בארץ וב 50% מהמחירים בתל אביב)

המלצר הגיע ברגע שביקשנו חשבון ושאל אם הכל היה לשביעות רצוננו.

השארנו תשלום, הודנו למלצר החביב והצנוע על השירות המדהים, חפרנו בכיסים והשארנו 7.5 יורו טיפ. גבוה, אבל ממש לא משהו לכותרות בעיתונים.

מה שהפתיע אותי הייתה התגובה של המלצר שראה את זה- העיניים שלו נפערו לרוחב פי 3 מהרגיל, והפה שלו נפתח לשבריר שניה לפני שהוא הצליח לפלוט "תודה רבה" נפעם ממש עם הינד ראש וחיוך על הפנים.

 

ואז, בבת אחת, היכו בי כמה דברים-

1- סה"כ יצאתי למסעדה, ממש לא מסעדת גורמה, ולא במחירי גורמה, ועדיין הרגשתי כאילו עברתי חוויה שלא מהעולם הזה. למה? כי התרגלתי לקבל חרא של שירות. זה לא שאני חושב שהשירות שקיבלנו באותו ערב הוא נורמה בכל מקום, אבל אחרי ביקור במסעדות אחרות שם ובאיטליה קיבלתי אישור לזה שהסטנדרט לא נופל מזה בהרבה, במקום דיוק של שעון אטומי מקבלים דיוק של שעון יד ממוצע, לפחות לא כמו בארץ שהשעון הוא זה של רכבת ישראל.

 

2- מלצר זה מקצוע, ואפילו מקצוע מכובד. בארץ זו נחלתם של צעירים לפני/אחרי צבא לכמה חודשים, אותו מלצר היה בשנות ה 30 המאוחרות. לאחר מכן התברר לי גם שהוא נוסע על גולף GTI נוצצת וחדשה, ככה שכנראה גם המשכורת בהתאם. (שוב, לא מסעדת גורמה להזכירכם)

בנוסף, הבנתי פתאום שהמלצר שירת עוד 3-4 שולחנות במקביל באותה רמה. כלומר מלצר אחד עשה שם עבודה שספק אם 3 מלצרים היו עושים בארץ. יעילות יעילות יעילות.

 

3- טיפ משאירים לא "כי חייב" אלא כי רוצים. התגובה של המלצר לימדה יפה מאוד שזה טיפ גבוה באופן חריג, מסתבר שהממוצע שם הוא יורו, 2, 3, קצת יותר אם החשבון גבוה יותר, ממש אין מינימום. השארתם טיפ יפה? תקבלו הבעת תודה יפה. השארתם טיפ נמוך או ממוצע? תקבלו תודה מחויך ובכנות.

לא השארתם טיפ? עדיין תקבלו תודה מחויך שבחרתם לאכול שם.

 

בפעם הראשונה שהלכתי למסעדה (מכובדת כביכול) אחרי שחזרתי לארץ נפלתי לדיכאון קטן, הייתה לי בערך רבע שעה טובה בין הזמנת המנה למתי שהגיעה (במידת עשיה לא נכונה) לשקוע בזכרונות על "שם".