Nigel Roebuck ואיך להפוך לעיתונאי ספורט מוטורי

[דובי מילר]

אני חושב שתמיד ידעתי שבאיזה שהוא שלב אני אשלב את אהבת הספורט המוטורי שלי עם האהבה הנוספת בחיי,

לא , לא אלפא-רומיאו וגם לא הבת שלי, אלא הכתיבה .

ספורט מוטורי בצורתו הכתובה נגלה אליי איפה שהוא בשנות השמונים בצורת מגזינים שונים שהתגלגלו אליי

אחרי לחץ פיזי מתון שהפעלתי על כל מי שטס לחו"ל . פעם זה היה CAR ופעם אחרת AUTOSPORT או CCC .

כשהחלה להיכנס תמונה העתונות הכתובה הישראלית שעסקה במוטוריקה בכלל וספורט מוטורי בפרט הייתי בשמיים.

המגזין הראשון שנתקלתי בו היה "ברכב" , כן היה פעם דבר כזה ואז כמובן הגיע "טורבו" ומשם את ההמשך אתם

מכירים היטב.

בשלב מסויים כשהייתי עוד צעיר, אני חושב שעדיין חייל בצבא , אדוארד אטלר ערך את "טורבו" או "קוואטרו"

והצעתי את עצמי, בחינם, בשביל הכייף אבל כנראה לא הייתי טוב מספיק כי לא זכיתי להתייחסות, זכותו.

האינטרנט הכניס מימד חדש לאפשרויות הכתיבה כי למעשה לא הייתי תלוי באף אחד והתחלתי לכתוב באופן עצמאי

ודי נהניתי אבל זה לא היה מספיק .

את הבמה הראשונה קיבלתי באתר הפורמולה-1 הישראלי של אסף שלום - www.formula-1.co.il

ושם צעדתי בזהירות, בתחילה כתבתי מעט ולאט לאט עם הבטחון הכתיבה הלכה וגדלה, בעיקר בנושאי

אליפות המזה"ת בראלי וזה בגלל שחששתי שהכתיבה שלי לא מספיק טובה בכדי לגעת במה שאני אוהב באמת - פורמולה-1.

בשלב מסויים החלטתי להשתדרג וכמובן הגעתי לכאן ומאז אתם סובלים אותי...

במהלך השנה האחרונה ועד לאחרונה סיקרתי את מרוצי הפורמולה-1 עבור המגזין "אוטו" ואני מודה לדני וניצן שנתנו לי את האפשרות להגשים חלום (שהסתיים מהר מדי לטעמי...) .

Nigel Roebuck נשאל הפעם בנושא כתיבת ספורט מוטורי ואיך מתחילים אז...

 

 

שבת שלום

דובי

[דובי מילר]

There's no easy answer to your question - because there's no one answer. Inevitably, many of my friends are colleagues in the press room, and we all seem to have taken very different routes in getting there.

 

First things first. I imagine we can take it as read that you're besotted with motor racing - and I assume, therefore, that you will have a considerable knowledge of it, too.

 

Going on from there, is writing something you have always enjoyed - and at which you have always been good? Was English something you enjoyed at school? Or are you thinking about writing about motor racing simply as a means of working in the sport?

 

I ask all these questions because it's important you enjoy writing. Trust me, there are times when it can be a chore even when you fundamentally love it.

 

As for getting started in this business, in the end it's a matter of writing something, sending it to a magazine, and hoping it may lead somewhere. A bit of a bland response, but I'm afraid that's the way it is.

 

There's some luck involved, too. In my own case, I was a racing fanatic who - like you - wanted to write about it for a living, and to that end resigned from my job when I was 24, thinking to put myself in a situation where I had to do something about it.

 

I'd written to several magazines previously, and not really got anywhere. The traditional route into racing journalism is to start off with reports of club races, but - ignorance being bliss - I wanted only to write about F1, where my passion lay.

 

Sundry editors replied, and told me that wasn't how it worked. One of the rejection letters - which I still have somewhere - was from Autosport ...

 

Anyway, to cut a long story fairly short, in the spring of 1971, I dropped a line to Car & Driver in New York, and that day someone somewhere was assuredly smiling on N. Roebuck.

 

The magazine was at that time without a racing journalist in Europe, so that was one lucky break. Even more so, though, was that my letter found its way to the desk of Caroline Hadley, the managing editor. She was originally from England, and that was good, but what was better was that she didn't pitch my note into the bin.

 

Instead she phoned me. "If you want to take a chance," she said, "go to Barcelona - on your own coin - and write a story for us. If we like it, we'll use it - and if we use it, we'll pay you some money ..."

 

Once the euphoria had subsided, I panicked. I knew not a soul in racing, not even a journalist, let alone a driver or team owner, so how was I to write a Grand Prix report? But I drove down to Spain, wangled a pass somehow, and walked - very tentatively - into the paddock.

 

Thus it was that the first race report I ever wrote was of a world championship Grand Prix. Happily for me, it all worked out, but I confess I've often wondered how differently my life might have gone if someone other than Caroline had opened my letter.

 

If you're passionate about racing, and think you may have a talent for writing, sit down and give it a go. It's true that there are probably ten times more journalists covering F1 than when I started - but then again the global popularity of the sport has mushroomed since then, too.

 

Although magazines are always fully staffed, there are many journalists who don't stay the course, for whatever reason, and vacancies do occur.

 

If someone clearly knows the sport, writes well, and provides evidence of it, his name will go on file, and perhaps one day a job will come of it. I wish you luck.

[יאשה והפיצפוצים]

דובי , אם תרצה אני יכול לסדר לך עבודה ככתב רכב במגזין הוירטואלי המוביל בארץ .

 

פנה לפייביש , תגיד שאני שלחתי אותך .