רמקול עם מגנט קטן מאחורה מפיק צלילים מצויינים?

[Croc]

נצילות נצילות, מישהו יכול להגדיר נצילות ?

אני לא כ"כ מבין אולי מישהו יסביר מהי נצילות ?

 

מכניסים ליחידה הספק של 1 וואט ומודדים במרחק 1 מטר כמה DB של עוצמת צליל היא מייצרת.

בתחום הביתי עוד לא שמעתי רמקולים עם נצילות גבוהה שאיכזבו אותי - המשכנה שאין כמו high efficiency (קורים לזה גם sensitivity)

 

ועוד יותר טוב - שיהיו full range בלי צורך בקרוס - זה בד"כ פשוט מדהים

[Sharouf]

נצילות הרמקול נמדדת על ידי עוצמת הסאונד שהוא מפיק במרחק של מטר אחד ממנו, כאשר מספקים לו הספק של וואט אחד.

הנצילות והרגישות נמדדים בדציבלים (יחידה למדידה של עוצמת קול). למשל רמקול עם נתון -88dB 1W/1m- משמע הדבר שהוא מפיק 88dB כאשר נותנים לו הספק של וואט אחד ומודדים עוצמת הקול ממרחק מטר ממנו.

[Croc]

ועוד:

נצילות של יחידה אחת זה לא כזה מעניין בד"כ - מה שמעניין זה נצילות של כל "הרמקול" ביחד - כי הרי משחקים בקרוס עם הספקים שמזרימים לכל יחידה ויחידה ברמקול.

ליחידה בתיבה (גם תא מטען או דלת של הרכב הם סוג של תיבה) יש בד"כ נצילות גבוהה יותר מאשר יחידה באוויר או ב-open baffle - וזה מחזיר אותנו שוב לנקודה הקודמת.

[D i g]

רגע לא מכניסים 1 dbu כדי למדוד את זה? שאגב לא שווה לאחד watt

ואיך אתה בדיוק מכניס 1 watt?

ואגב בקרוס אתה לא משחק בהספקים אלא בחיתוך התדרים לרוב שזה שונה

לפעמים אתה מוריד / מעלה כמה dbבודדים בטוויטר כמובן דרך הקרוס

ואגב מה זאת אומרת במרחק 1 מטר ? מהרמקול ? באחד מטר מרובע .?

בתוך חלל אטום של אחד מטר ?

[Croc]

ההגדרה מדברת על 1 וואט של הספק.

המרק של 1 מטר מהרמקול. לא מרובע ולא קוב - 1 מטר שנמדד עם המטר

 

בקורס כן עושים התאמה כדי שיחידות שונות בעלות רגישויות שונות הנגנו ביחד כמו שצריך.

אם יש לך טוויטר של 95 DB ומיד של 88 DB אתה חייב לבצע התאמה.

[lanosforce]

מה הקשר בין גודל פיזי של המגנט לאיכות סאונד.

 

עד היום את המגנטים מדדו בהנרי או בטסלות ולא בסנמטימטרים ולא בקילוגראמים.........

 

מגנט קטן = סליל קטן

 

סליל קטן = רמקול פחות מדוייק

 

רמקול פחות מדוייק = פחות איכות

 

 

כמובן שזה לא לגמרי מחייב - אבל ברוב המקרים זה יהיה נכון.

 

המגנט יכול להיות עוצמתי ככל שיהיה - סליל קטן מהווה בעיה ברוב המקרים.

 

זה הקשר...

[Ofer Dotan]

אם הבנתי נכון את מה ש הקרוקודיל אמר אז הוא התכוון לכך שזה לא משנה מה הגודל הפיזי של המגנט אלה כמובן העוצמה שלו שהוא מפיק שנמדדת בטסלות , עבור גודל מסוים יש סוגי מגנטים שעוצמת המגנטיות שלהם גדולה יותר ויש כאלו שקטנה יותר לכן גודל פיזי של המגנט הוא לא המדד אלה מה עוצמת השדה המגנטי שהוא מייצר.

[truejoker]

אם הבנתי נכון את מה ש הקרוקודיל נא לתקן קרוק ,לא נראה לי שהוא אוהב קרוקודיל , אבל אולי אני טועה

אמר אז הוא התכוון לכך שזה לא משנה מה הגודל הפיזי של המגנט אלה כמובן העוצמה שלו שהוא מפיק שנמדדת בטסלות , עבור גודל מסוים יש סוגי מגנטים שעוצמת המגנטיות שלהם גדולה יותר ויש כאלו שקטנה יותר לכן גודל פיזי של המגנט הוא לא המדד אלה מה עוצמת השדה המגנטי שהוא מייצר.

עוצמת השדה המגנטי, יכולה להיות גדולה יותר , אבל אז הסליל יהיה בעל חופש תנועה נמוך יותר ככול שהמגנט יהיה קטן יותר (מגנט חזק וקטן =סליל קטן בעל חופש תנועה נמוך) , ואם כך הוא יכול לנגן פחות תדרים , והתנועה שלו היא יותר "קופצנית" ולכן פחות מדוייקת .(תסתכלו על זה כמו על עקומה ליניארית לחלוטין לעומת עקומה שמורכבת מריבועים קטנטנים )

כך לפחות זה נראה לי

[Croc]

1. קרוק זה קיצור של קרוקודיל

2. חופש תנוע של סליל קשור לאיזו מידה של המגנט? עובי? קוטר? קוטר פנימי? חיצוני? לדעתי לא קשור.

4. רק גודל הסליל קובע? מה עם GAP? שכחנו? תייצר קטן יותר ותקבל מאפיינים שונים. נכון, זה יותר מסובך ויותר יקר.....

 

בקיצור - להציג את הנושא כאילו גודל פיזי של המגנט הוא אומר לכם משהו על איכות הרמקול זו טעות. יש עוד מעפיינים שמשפיעים וכל המכלול ביחד קובע ולא רק פרמטר בודד אחד.

[Croc]

אובכן - יש תשובת המומחים על סוגיית הקשר בין קשיחות הספיידר לבין נצילות היחידה.

 

במשפט אחד - אין קשר.

 

תשובה יותר מורחבת:

אם היינו חיים בעולם אידיאלי אז קשיחות הייתה משפיעה במידה מסויימת.

עדיין מה שבעיקר קובע את הנצילות זה "משקל נע" (ממברנה והסליל שיושב עליה) ומעפיינים החשמליים של הסליל, של המגנת ושל GAP.

תרומתם לקביעת המצילות היא גבוהה לאין ארוך מרמת קשיחות הספיידר.

 

עכשיו, בגלל שאנו לא בעולם האידיאלי - אז כל שינוי בקשיחות ישר משפיע על T/S - אז העסק בכלל הופך לחגיגה.......

[Ofer Dotan]

הדברים שכתבת הם נכונים.

כמו גם דברים אחרים שנאמרו בהקשר.

 

ואפרופו , מי הם המומחים ?

[D i g]

אני מצטער שאני מתעקש אבל עדיין איך אתה מכניס 1 וואט?

ואיך בדיוק במרחק של 1 מטר הרי אני מקווה שאתה יודע שרזוננס של חללים

מסויימיים, מאוד משפיעים על העוצמה וההחזרים אז איך אפשר למדוד ?

וגם לחץ האוויר שנמצא באותו חלל משפיע הרי הסאונד הבוקע מן הרמקול הוא בעצם שינויים בלחץ האוויר

החוזרים על עצמם יותר ממספר מחזורים מסויים (שלא נכנס לזה עכשיו) אבל בכל אופן מה שאתה מסביר כאן

נשמע קצת חסר בסיס או קצת מעורפל לא? התוכל לנמק בצורה יותר מדוייקת?

[lanosforce]

אף אחד לא אמר כאן (אלא אם כן לא שמתי לב למשהו) שמגנט גדול וסליל גדול זה ערובה להצלחה של רמקול.

 

אלו הם נתונים שברוב המקרים המוחץ פועלים לטובת הגודל של הסליל.

 

מעבר לכך - משקל הממברנה, גמישות הסראונד ועוביו וגודלו, נתוני הספיידר והחומר שממנו עשוי הבאסקט וכו' וכו' יוצרים מכלול אחד גדול שכל נתון בו בעל השפעה.

 

ההתייחסות של פותח הת'רד למגנט מתייחסת לנתון ספציפי - זה הכל.

[זה וזה וזה]

אין קשר ישיר בין גודל הסליל לאיכות הרמקול.

ספיידר רך לא יגרום לחוסר דיוק. הוא לעומת זאת רוב הסיכויים יהיה עדין יותר.

 

מגנט קטן רוב הסיכויים עשוי מנאודיום. גם לנאודים יש רמות של טוהר, ככרול שהוא טהור יותר השדה המגנטי שלו חזק יותר.

לדוגמא לשימוש בנאודיום , זה מחט של הרדיסק.

 

סליל של 3" למשל על וופר של 6.5 ממש אבל ממש לא בהכרח יתן לו יותר דיוק, לפעמים להפך כיוון שהוא גדול וכבד ויש לו תנועה מכנית גדולה יותר ולרוב גם ארוכה יותר (אם זה 3" אבל נורא נורא קצר אז זה לא שווה כלום פשוט).

אחד הייתרונות הגדולים של סליל גדול יותר הוא לרוב עמידות בהספק גדול יותר.

 

לפותח השרשור , אין שום בעיה להכניס כמה וואטים ולקבל עוצמות. השאלה זה מה אתה מקבל בעוצמה הזו, שכרגיל אף אחד לא התייחס לזה.

 

למשל מערכות מיני. יש מערכות מיני שנשמעות פי שתיים יותר חזק מהמערכת שלי בחדר. אבל בבדיקה המערכת היא 15 וואט RMS. איך זה? כיוון שהיא זורקת תדרים ללא הבחנה, בעיוותים גדולים ותדרי ההענות של הרמקולים+המגבר שלה נראים כמו ברכה ציבורית בשבת חמה.

[Croc]

lanosforce,

נאמר כאן במפורש שמגנט גדול יותר = רמקול טוב יותר ושספיידר קשיח יותר = נצילות נמוכה יותר.

 

שתי טענות הנ"ל לא נכונות.

פשוט רציתי לשים את הדברים על דיוקם.