מהי דעתכם על מדורו של אדוארד אטלר?

[צביקוש25]

אני לא יודע מה איתכם אך זה זמן מה אני עוקב תקופה ארוכה אחר מדורו של הכתב הנ"ל במוסף מקור ראשון "דיוקן" מוסף שבועי.

שמתי לב שלנ"ל יש איזה אובססיה רצינית שלא ראיתי כמותה מעולם. הבן אדם לא מפסיק לדבר על הרכבים שהיו לו ובמיוחד לא מפסיק להזכיר את ההונדה שלו כאילו הייתה יצירת האמנות הגדולה ביותר בעולם בתחום המוטוריקה.

 

כמו כן שמתי לב שיש מספר רכבים שעליהם הוא נוהג להמליץ באופן קבוע ותמידי.:

1:סוזוקי סוויפט

2:פיאט מולטיפלה

3: הונדה

 

כמו כן לאחר קריאה מדוקדקת של מדוריו באופן קבוע עולה כי הנ"ל מזלזל בכל מומחה רכב אחר בעולם. לועג פעם אחר פעם לכל המלצה של מכונאי ומומחה רכב כזה או אחר.

 

האם יש כאן עוד אנשים שעוקבים אחרי מדורו ?

 

בתחום האספנות הבן אדם לא מפסיק לדבר פעם אחרי פעם על מירוצי אשקלון ועל הרכבים שהיו לו ועוד יש לו.

פשוט תופעה.

[Koby Millo]

אדוארד אטלר כותב במשך שנים בסיגנון אסוציאטיבי ומיוחד, ויש בכתיבה שלו שילוב מרתק של הזכרת השואה, אהבה לרכב קלאסי, וחוש הומור מוטרף.

בלי קשר לסיפורי העבר של "אטלר נגד אהרונוביץ", קריאת המדור שלו מעניינת עבור חובבי קלאסיקות.

 

(אזהרה - כל עיסוק בסיכסוכי העבר של "טורבו נגד אוטו" ימחק - אין לנו כח לדוש בזה שוב...).

[השושנים]

אדווארד אטלר, הוא כתב רכב מזן אחר, ההסטוריה שלו מפוארת כמתחרה בראלים במזרח אירופה ובמערבה, הנ"ל היה כתב רכב של העיתון המוטורי הראשון שיצא לאור בארץ הקודש וכתיבתו מטובלת במחשבה אסוציאטיבית, וזכרונות מתקופות חשוכות, הידע שלו מתפרס על שנים של אהבת הנהיגה ובעלות על כלים נדירים יותר ונדרים פחות. הוא בעל חוש הומור מפותח וידע כללי נרחב.

כתבתו זכורה לטוב, במיוחד הדו קרב עם ב. מכאל ומאיר שלו...אחד הכותבים הטובים והמצחיקים שאני מכיר ולפני כעשור או שתיים נחשב גם לנהג טוב, בבניין הטלבזיה בי-ם עדיין זוכרים את חריקות הצמיגים של האלפא שלו, והכבישים הישנים באזור י-ם יכולים לספר לך סיפור או שתיים!-מזמן לא קראתי מהגיגיו והאמת אני מתגעגע-רן

[Fitch]

אני קורא באדיקות. בעיקר בזכות הכתיבה, לפעמים גם משתחל לו גם סיפור מעניין (חפיסת הLM באיטליה, או הבית בת"א).

 

כל אחד ימליץ על מרכולתו, גם בגלל הנסיון הרב, וגם בגלל השוחד.

תשאל בפורום אלפא מה הרכב הכי טוב אי פעם?

[Benni Haspel]

אדווארד אטלר, הוא כתב רכב מזן אחר, ההסטוריה שלו מפוארת כמתחרה בראלים במזרח אירופה ובמערבה, הנ"ל היה כתב רכב של העיתון המוטורי הראשון שיצא לאור בארץ הקודש וכתיבתו מטובלת במחשבה אסוציאטיבית, וזכרונות מתקופות חשוכות, הידע שלו מתפרס על שנים של אהבת הנהיגה ובעלות על כלים נדירים יותר ונדרים פחות. הוא בעל חוש הומור מפותח וידע כללי נרחב.

כתבתו זכורה לטוב, במיוחד הדו קרב עם ב. מכאל ומאיר שלו...אחד הכותבים הטובים והמצחיקים שאני מכיר ולפני כעשור או שתיים נחשב גם לנהג טוב, בבניין הטלבזיה בי-ם עדיין זוכרים את חריקות הצמיגים של האלפא שלו, והכבישים הישנים באזור י-ם יכולים לספר לך סיפור או שתיים!-מזמן לא קראתי מהגיגיו והאמת אני מתגעגע-רן

 

יצאו כמה עיתונים בשנות השלושים כמו "המכונית" או "המוביל". אבל העיתון הראשון הרציני שיצא לאור בארץ הקודש היה "ברכב" בעריכתו של יחיאל קימלמן ז"ל. "ברכב" יצא אחת לחודש במשך כמעט 30 שנה, משנת 1956.

אדוארד אטלר הוא באמת עיתונאי מזן אחר, לא הולך בתלם, מקורי ורענן. הוא גם האדם שהכניס אותי לכתיבה בעיתון "טורבו".

[Koby Millo]

מזמן לא קראתי מהגיגיו והאמת אני מתגעגע-רן

אתה לא צריך להתגעגע - קרא כאן:

http://www.makorrishon.co.il/mador.asp?cat=1197

[low rider]

אני אוהב את הכתיבה שלו, מלבד הטור הקבוע במקור ראשון אני גם קורא את הכתבות שלו במלאי עיתוני "קוואטרו" שאני מחזיק בחדר "פילוסופיה" ולא השתנה כלום מאז, אותו סגנון מקורי. כתב מקורי נוסף שכמעט נעלם מהאופק הוא איציק קריטי, למי שזוכר מ"מגהמוטו" ועוד, עדיין כותב פה ושם בעיתוני רכב אינטרנטיים.

[sronis]

הבנאדם בהחלט כותב בסגנון משעשע, מקורי ומעניין. עם זאת, הוא ממציא המון דברים, מתפאר הרבה יותר מדי בהישגיו/מכוניותיו, כותב הרבה דברים לא נכונים ובכלל - צריך לקחת כל מה שהוא כותב בערבון מוגבל. מה שכן - אהבתי את הקטע עם "מהירות שמע-ישראל" וכן את הירידות החוזרות ונשנות על אהרנוביץ (במיוחד על ריסוק הסיוויק, למרות שזה באמת לא יפה).

 

רוני

[גלעד2]

הכתיבה ניפלאה בעיני ומאוד שמחתי שהוא חזר לכתוב.

ומאחר ואנו בעניין אספנות כתיבתו על רכבי העבר , אלפות וכדומה והגישה לרכב

בלי כל האלקטרוניקה והמיחשוב מתאימה באהבה לפורום זה.

למרות שנאמר כאן שהוא מזלזל בבעלי מקצוע אחרים , אך עצותיו אכן נכונות וטובות.

 

אני בתקווה שיזכה בבריאות לשנים רבות וימשיך לכתוב.

[ALX]

אני תמיד נהנה לקרוא את הטורים של אדוארד אטלר, אבל לפעמים אני מתרגז מכך שהוא מתיימר להיות מומחה מוטורי, תוך כדי שהוא כותב מושגים כגון "רצועת הצתה" ו-"מאייד קטליטי".

[גרשון המשפר]

לכל אחד שקורא את הכתבות שלו יש כלפיו רגשות אהבה-שנאה.

לכל השאר יש סתם רגשות שנאה

[yonico]

את אדוארד אטלר הכרתי לפני 34 שנה כאשר הייתי בן 16 .הוא היה שכן שלי וכאשר גנבו לו את האלפא ספיידר שלו, הוא גייס את כל אופנועני וטוסטוסני השכונה לחפש לו את האוטו. נתמזל מזלנו ואני מצאתי לו את האוטו נטוש לאחר הגנבה. אדוארד מלבד אלפי תודות, גם נתן לי עשרות מגזינים וקטלוגים של מכוניות. אותם קראתי בשקיקה תקופה ארוכה ,הם בהחלט היו אבני היסוד לאהבה ולידע שצברתי, במשך השנים בתחום המוטורי ואני מודה לו על כך.

[beetle12]

אדוארד אטלר הוא עיתונאי רכב מזן אחר, שנון, מקורי ומרתק, ומבלי לחזור על דברי קודמי, אציין שהוא בולט במיוחד על רקע עיתונות הרכב המשמימה ברובה ביתר המגזינים ואתרי האינטרנט.

[IL 2CV CLUB]

אטלר נוגע בכתבותיו בחיבור בין האדם למכונית.

סגנון נדיר בהתחשב בכך שזו היא התמונה המציאותית, הקשר בין האדם למכוניות ולא רק בין המכונית והאחיזה שלה בכביש....

 

סיפורו של הכתב הותיק מתוך מגזין הרכב THE DRIVER מסוף מארס 2007 בקישור

http://www.kvishim.co.il/kvishim/Articles.asp?id=506

[magician]

אלו המחפשים חוויות של 0 ל 100, נתוני סוסים, אורוות ותצלומי באגאז'ים, מפסידים בגדול את כל היופי שבכתיבה מעבר למוטוריקה היבשה!

אדוארד אטלר ניחן ביכולת כתיבה יחודית משולבת באותנטיות ישראלית ויהודית שרק ניתן לקנא בה.

לפני שנים כשלמדתי כתיבה מדעית טכנית שמטבעה מבוססת על עובדות, נתונים ו"אקסיומות"... ראיתי בכתיבתו של אדוארד אטלר מן תרפיה לחשיבה והכתיבה ובמשך שנים האיש הצליח להקסים אותי בכתיבתו העשירה בפרטים חוויתיים שזורים בכל "צבעי הקשת", של החיים המוטוריים ומעבר לכך!

לדעתי אדוארד אטלר הוא רב אומן בכתיבה מוטורית ישראלית ובעייני אין לו מתחרה עד היום (בני הספל הראוי להיות במעמד הזה, מסיבותיו, אינו מעשיר אותנו בכתיבתו) וחבל שכך!

 

מריוס

חג שמח

מהנדס מכונות