הערות על תפקוד המועדון

[SLS]

אבי,

 

1. מאגר החברים הוא מאגר לכל דבר וחלים עליו כל החוקים.

2. לא יתכן שהמאגר ישמש חלק מהחברים ולא ישמש חלק אחר.

3. כל פעילות פניה אל קבוצה של חברים בעלת מאפינים משותפים בכל נושא הקשור לתחביב חייבת להעשות דרך משרדי המועדון. אני רוצה להקים מועדון למכוניות פיאט 850 - עלי לפנות למועדון עם הבקשה והמועדון יפנה לחברים הרלוונטים (עדיף בכתב) ויבקש לעדכן אותם לגבי הפעילות אותה יזמת ולקבל מהם את הזכות להעביר אליך את שמם ופרטיהם הרלוונטים. עוד יותר נכון, שהמועדון יארגן יחד איתי את הפעילות הראשונה יפנה לחברים ויעניין אותם בפעילות.

4. כמו כן על המועדון לספק כלי שיאפשר לכל חבר לפנות לכלל החברים בכל הקשור לארגון פעילות בתחומי ההתענינות של המועדון.

5. בכל נושא פניה אחר, פוליטי, חברתי או שיווקי - חלות על המאגר מגבלות החוק .

 

סורין

[Guest AKICHU]

אירית יקרה,

 

 

למשל, המכוניות המופיעות באלבום העשור הנהדר, רובן ככולן (למעט אדם אחד דומני), הסכימו לפרסום הרכב ושם בעליו.

ערב טוב - אבי.

ואיך לדעתך זה נעשה?

האם אתה חושב שמישהו התקשר אליהם פרטנית?

איך אתה בדיוק מציע שהדבר יעשה עם 800 חברים רשומים? להתקשר לכל אחד מהם ולשאול? או אולי לבקש מהם להודיע?

הרי אתה יודע מה ההיענות להרשמה לאירועים אצלנו?

המצחיק הוא שבמשך שנה רצה הודעה בקלאסיקון שבקשה מהחברים שמעוניינים להשתתף בפירסומות להודיע למשרד המועדון אתה יודע כמה ענו?

אבי, נכון להיום תכנת החברים איננה יכולה לתת מענה לחיתוך כזה , זה לא ממש המקום לפרט, אשמח בה"פ או במפגשישי

אירית

[Benni Haspel]

בעניין חברות במועדון רחוק:

 

גם לי אין בעיה של חברות במועדון הנמצא אלפי ק"מ ממני.

כמעט כל רכב עתיק שהיה לי "זיכה" אותי בחברות במועדון בארה"ב ואפילו כשהיתה לי סברה הייתי חבר במועדון של בעלי "רילאנט" באנגליה.

היתרונות הם: כתב עת המעשיר את היידע שלך ברכב, גישה למאגרי חלפים וזה יתרון בעיקר במכוניות לא נפוצות. רק השבוע שולח לי מישהו בארה"ב חלקים לפלקון ממגרש גרוטאות וזה בעקבות פניה שלי בפורום של בעלי פלקונים.

כמובן גם יצירת קבוצת הזדהות ויצירת היכרויות אישיות (בעיקר יהודים ששומעים שאני מישראל...).

אני חושב שעיקר מהותו של מועדון זה יצירת היכרות אישית בין חברים בעלי עניין משותף. כל היתר זה "מסביב".

לכן אני מסכים שצריכה להיות אפשרות ידידותית לחברים להגיע למאגר המידע. אולי ניתן להחתים כל חבר בעת תשלום דמי החבר על הצהרה בה הוא מסכים לפרסם את הפרטים שלו.

אולי אפשר באתר האינטרנט החדש של המועדון ליצור מדור כזה בתוך מחיצה שתיפתח רק עם סיסמא...

 

ומילה לרן. כל הניתוחים שלך על "הישראלי" שאצלו רק שקלים מדברים, מוטעים בעיניי. להרבה חברים חשוב הכח של המועדון והאפשרות שיש לו לפעול מען החברים והתחביב ולא רק בהיותו "קצין הווי ובידור".

[zvit]

ישנו פתרון פשוט מאוד לבעיה של מאגרי המידע.

 

בחידוש החברות הבא, יחתום כל חבר על כך שהוא מוכן שפרטיו יועברו לחברי מועדון אחרים, לצורך החלפת ושיתוף מידע על כלי הרכב שברשותו.

 

מי שיעדיף לא לחתום - פרטיותו תשמר במלואה.

 

לדעתי יצירת קשר בין חברי מועדון הינה אבן יסוד בקיומו של המועדון, משום שבראש ובראשונה מי שחבר במועדון עושה זאת בכדי להיות בקשר עם שרוטים כמוהו, מי שרוצה לשמור על אלמוניותו סביר להניח שלא יטרח להרשם ולשלם דמי חבר. משום שנכון להיום (וגם זה שווה מחשבה) אין שום יתרון לבעל רכב אספנות שהוא חבר מועדון החמש, ואחד שהוא איננו חבר.

 

ולרן בעניין "השווי" של החברות במועדון החמש:

 

אני כאדם שומר תורה ומצוות לא יכול להשתתף ב-95% מפעילויות המועדון, ואף על פי כן אינני מבקש הנחות, אני חבר במועדון משום שהמועדון מקדם מטרות שחשובות לי - ואני רוצה להיות שותף.

[Koby Millo]

נניח שיש 10 אנשים בחדר, ושאלתי את כולם מה משקלו של הסטייק שהם רוצים לאכול לארוחת ערב. נקבל מן הסתם 10 תשובות שונות, החל מ-250 גרם מאיזה שחיף, ועד 550 גרם מטיפוס בעל-תיאבון כמוני. הבעיה היא שהשף יכול להכין רק גודל אחד של סטייק, ולכן הוא עשה ממוצע של משקלי הסטייקים שכל אחד ביקש. נניח שיצא 357 גרם. עכשיו - מה הסיכוי שאחד מעשרת הנשאלים אכן ביקש סטייק במשקל הזה? התשובה - הסיכוי שואף לאפס. כלומר - אף אחד לא יקבל את הסטייק במשקל שהוא באמת רצה, אלא איזה מין ממוצע שאמור להיות הפשרה הכי סבירה.

הסיפור המתיש הנ"ל הובא לעיל כדי להדגים שבאופן עקרוני לא יכול להיות מועדון עם כמה מאות חברים שרוצים כולם בדיוק את אותם הדברים:

• אחד חבר במועדון כדי לקדם מטרות חשובות מול הרשויות - השני רוצה להנות מאירועים ולשמוע הרצאות.

  
  

• אחד מוכן להעלות את דמי החבר כדי לקבל שרות יותר מקיף - השני רוצה לקצץ, אחרת לא יעמוד בתשלום דמי החבר.

  
  

• אחד רוצה מגאזין על נייר כרומו משובח - השני מוכן להסתפק בהדפסה זולה יותר לטובת תדירות פירסום גבוהה יותר.

  
  

מסתבר שגם לתחביב אספנות הרכב הקלאסי יש גירסאות רבות ושונות. כולנו "שרוטים" בנושא, אבל כל אחד מאיתנו לוקח את התחביב למקום קצת שונה, ולכן יש לו ציפיות שונות מהמועדון.

אפשר לתת עוד הרבה דוגמאות, אבל אני מניח שהנקודה שלי ברורה - על וועד המועדון מוטלת המשימה הכמעט בלתי-אפשרית למצוא מכנה משותף בין כל הצרכים והרצונות, שלעיתים הם כמובן סותרים זה את זה.

על הוועד מוטלת החובה להיות "קשוב לרחשי העם", כלומר לנסות ולמצוא את הפשרה בעלת המכנה המשותף הגדול ביותר. יתכן שצריך להפעיל כלים נוספים כדי מצוא את המכנה המשותף הזה, כמו שאלוני שביעות רצון, סקרים וכו', אבל תמיד יהיו אנשים שהמכנה המשותף יהיה מידי רחוק מהם.

אז מה אפשר לעשות?

• לפנות לוועד ולהציע הצעות לשינויים (מתוך הנחה שהן תיבדקנה ותוצלבנה עם דעות נוספות).

  
  

• להגיע לאסיפה השנתית ולבחור נציג לוועד שדעתו וגישתו דומים לשלך.

  
  

• לנסות להיבחר לוועד (רחמנא לצלן...) ולנסות לקדם דווקא את ה"סטייק" שלך.

  
  

• לקבל בסופו של דבר את העובדה שמכנה משותף הוא סוג של פשרה הכרחית, ברגע שבמועדון יש יותר מחבר אחד...

  
  

חלאס - אני הולך לישון.

 

לילה טוב,

קובי

[עידן ב.מ]

ולרן בעניין "השווי" של החברות במועדון החמש:

 

אני כאדם שומר תורה ומצוות לא יכול להשתתף ב-95% מפעילויות המועדון, ואף על פי כן אינני מבקש הנחות, אני חבר במועדון משום שהמועדון מקדם מטרות שחשובות לי - ואני רוצה להיות שותף.

 

זאת הגישה! כל הכבוד!

 

מומלץ לכל אלה שרק מתבכיינים שה"פעילות של המועדון לא מספקת אותם" או: "לא שוות את המחיר" מבלי לקחת חלק בשינוי המצב. או לחלופין, אלה ש"רצים לספר לחבר'ה" על זה שיכנסו למפגש עם כרטיס שאינו בתוקף וישאילו את המגזין מחבר מועדון.

 

אני לא משתתף באירועים הגדולים של המועדון, כי אין לי זמן.

אני לא מגיע להרצאות כי אני עובד בימי חמישי בערב.

והיחס ההגעה שלי למפגשים הוא 1:5, כי אני לא אוהב להרדם על איילון

על רכב אספנות אין בכלל מה לדבר כרגע. זה יפה מרחוק.

 

אבל אני לא מרגיש שאני יוצא "פרייאר" בכך שאני משלם דמי חבר או שאני לא לוקח חלק באירועים השונים של המועדון, כי זה נושא (האספנות) שאני מתעניין בו, אוהב אותו ומעוניין לקדם אותו. גם אם מדובר רק בחברות "דוממת".

[slavochk]

שאלתי את כולם מה משקלו של הסטייק שהם רוצים לאכול לארוחת ערב. יצא 357 גרם.

שיהיה 357...

מדיום רייר בשבילי... תודה

[avipel]

משום מה נראה שקובי מילוא וסטייק הם השילוב היחיד שלא צריך עליו פשרה בשרשור הזה. כמעט בנאלי כמו אירית ובקבוק גולדסטאר...

 

אבי .פ.

[אילן זלינגר]

ערב טוב

 

קובי מילוא אמר:

על הוועד מוטלת החובה להיות "קשוב לרחשי העם", כלומר לנסות ולמצוא את הפשרה בעלת המכנה המשותף הגדול ביותר. יתכן שצריך להפעיל כלים נוספים כדי מצוא את המכנה המשותף הזה, כמו שאלוני שביעות רצון, סקרים וכו' יפה דיברת עד כאן-אך מעולם לא ניסיתם,אז איך אתה יודע את ההמשך ? והנה באה הנסיגה, בשביל לא לעשות: אבל תמיד יהיו אנשים שהמכנה המשותף יהיה מידי רחוק מהם.

אז מה אפשר לעשות?

• לפנות לוועד ולהציע הצעות לשינויים (מתוך הנחה שהן תיבדקנה ותוצלבנה עם דעות נוספות) אתה יודע היטב, וזה עלה בשירשור הידוע לשמצה, שהיו הצעות למכביר, והן נידחו באמתלאות קש או בהצעה ה"נהדרת" בוא תעשה... ואחזור על שאמרתי אז: אני לא חושב שחבר מועדון שרוצה קצת יותר מקום במפגשישי (שזאת זכותו), מעוניין לעשות דוקטוראט בשלושה תחומים משעממים ומסובכים על מנת להשיג זאת

  
  

• להגיע לאסיפה השנתית ולבחור נציג לוועד שדעתו וגישתו דומים לשלך.

  
  

• לנסות להיבחר לוועד (רחמנא לצלן...) ולנסות לקדם דווקא את ה"סטייק" שלך.

  
  

• איש אינו יודע מה הולך בוועד הזה, למרות הסיפור ש"ישיבות הוועד פתוחות לכל דורש" אני ניסיתי, וגם הובטח לי ע"י חבר וועד שהוא יקח אותי לישיבה הקרובה-ולא לקח, אמר:לישיבה הבאה-וגם לא לקח וכן הלאה. אני רק יודע שבמשך 5 השנים האחרונות ניסו להתערות בוועד שלושה אנשים וכמובן שלא הצליחו, תמיד הוועד חזר ל"אותו" הרכב.

  
  

• לקבל בסופו של דבר את העובדה שמכנה משותף הוא סוג של פשרה הכרחית, ברגע שבמועדון יש יותר מחבר אחד... תנסו קצת לשתף פעולה עם החברים, כלומר לבנות מנגנון שדרכו יוכלו החברים לומר את דברם, ולהביע את רצונותיהם, מערכת שתמיין ותארגן את הפניות, ותבוא להנהלה עם מסמך מסודר בנושא, לטיפול ושיקול רציני, וביצוע. תתפלא לראות כמה כל החברים תמימי דעים. אתה יודע מה ? אני מוכן לנדב את הזמן כמה שידרש, ולעשות את העבודה הזו, במשרד המועדון.

  
  

חלאס - אני הולך לישון.

יאללה- גם אני-לילה טוב

[Benni Haspel]

מר זלינגר, ההודעה האחרונה היא דוגמא להמון מילים בלי שום מסר רציני.

 

אני מבין שישיבת הועד נסגרה בפניך בגלל שלא היה לך איך להגיע.

אז אתה לא היית, לא טרחת גם לעיין בפרוטוקולים אבל אתה "קובע" שלא דנים בהצעות שמועלות גם כאן בפורום..."איש אינו יודע" מה קורה בישיבות הועד..אז חזרנו לימי הקג"ב...הא? דע לך אגב, שיש מנגנון מסודר להשמעת טענות, בעצם יש כמה מנגנונים ואם היית קצת טורח לחשוב יותר (ואולי לכתוב פחות) היית נתקל ב"מנגנונים" הבאים:

1. הפורום שנוצר ביוזמת ועד המועדון והנהלת CF.

2. מכתב (עם בול)

3. מייל (בלי בול...).

דבר שני, נשאלת מיליון פעם אם אתה יודע כמה זמן משמש כל חבר בועד הנוכחי בתפקידו.

וסליחה, הועד לא "חזר" לאותו הרכב. הוא "נבחר" לאותו הרכב ומי שלא בא לאסיפה הכללית, שלא ילין על כך שאותם חברים נבחרים.

אז במקום לענות לעניין אתה עונה מה שעונה...

ולי יש הרגשה שאתה גורם לנו לטחון שוב ושוב את אותם דברים....

 

בני, כמשתתף בפורום

[Koby Millo]

קובי מילוא אמר:

על הוועד מוטלת החובה להיות "קשוב לרחשי העם", כלומר לנסות ולמצוא את הפשרה בעלת המכנה המשותף הגדול ביותר. יתכן שצריך להפעיל כלים נוספים כדי מצוא את המכנה המשותף הזה, כמו שאלוני שביעות רצון, סקרים וכו' יפה דיברת עד כאן-אך מעולם לא ניסיתם,אז איך אתה יודע את ההמשך ?

בוקר טוב,

 

הבהרה עובדתית:

כתבת כתגובה לדברי "יפה דיברת עד כאן - אך מעולם לא ניסיתם". ניתן להניח מדבריך שאתה סבור שגם אני חבר וועד. מעולם לא הייתי חבר בוועד המועדון, ואינני בוועד כרגע.

לאור השתתפות שלי בפורום הזה בשנתיים וחצי האחרונות, אני אכן שוקל להציג את מועמדותי לוועד בבחירות הקרובות, מתוך תפיסה של "די לדבר - צריך לנסות לעשות". אני ממליץ בחום לכל מי שרוצה לשנות ולשפר לשקול את אותו הדבר.

 

בברכה,

 

קובי

[השושנים]

בעניין חברות במועדון רחוק:

 

גם לי אין בעיה של חברות במועדון הנמצא אלפי ק"מ ממני.

כמעט כל רכב עתיק שהיה לי "זיכה" אותי בחברות במועדון בארה"ב ואפילו כשהיתה לי סברה הייתי חבר במועדון של בעלי "רילאנט" באנגליה.

היתרונות הם: כתב עת המעשיר את היידע שלך ברכב, גישה למאגרי חלפים וזה יתרון בעיקר במכוניות לא נפוצות. רק השבוע שולח לי מישהו בארה"ב חלקים לפלקון ממגרש גרוטאות וזה בעקבות פניה שלי בפורום של בעלי פלקונים.

כמובן גם יצירת קבוצת הזדהות ויצירת היכרויות אישיות (בעיקר יהודים ששומעים שאני מישראל...).

אני חושב שעיקר מהותו של מועדון זה יצירת היכרות אישית בין חברים בעלי עניין משותף. כל היתר זה "מסביב".

לכן אני מסכים שצריכה להיות אפשרות ידידותית לחברים להגיע למאגר המידע. אולי ניתן להחתים כל חבר בעת תשלום דמי החבר על הצהרה בה הוא מסכים לפרסם את הפרטים שלו.

אולי אפשר באתר האינטרנט החדש של המועדון ליצור מדור כזה בתוך מחיצה שתיפתח רק עם סיסמא...

 

ומילה לרן. כל הניתוחים שלך על "הישראלי" שאצלו רק שקלים מדברים, מוטעים בעיניי. להרבה חברים חשוב הכח של המועדון והאפשרות שיש לו לפעול מען החברים והתחביב ולא רק בהיותו "קצין הווי ובידור".

בני אני מסכים עם כל מילה, אבל ענית בעצמך ופגעת בדיוק בכל מה שאני מתכוון, מה שגורם לי להרגיש שאנחנו מסכימים......

כאשר אתה נרשם למועדון בחו"ל, הציפיות שלך הם על קשר באמצעי המדיה, כאחד שמרבה לטוס לחו"ל ברור שקשר עם אנשי מפתח בחו"ל חשוב והדרך אליהם היא באמצעות האינטרנט, אולם אתה לוקח מראש בחשבון כי לא תגיע לכל המפגשים....

כתב העת מעשיר את הידע -מסכים, והבונוס שמצולמת בו אנגליה חתיכה ואדומה, אני גם מכיר את אדום הזקן בעליה... ואפילו החלפתי איתו הלצה או שניים......

גישה למאגר חלקים-??????????????????-בדיוק על זה אני מדבר, המועדון עדיין לא מספק לחבריו שרות זה או אחרים לצורך העניין. ועדיין לא פונה לכאלה שרוצים להיות חברי מועדון ואין ברשותם רכב אספנות, מבחינת שרות לבעלי עניין בלבד....

ובני אחרון אחרון חביב.....יעידו החברים בפורום,אצלי השקלים לא מדברים.....רק מהדברים שחילקתי לחברים הייתי יכול להיות חבר לכל החיים במועדון.....אגב אני אמשיך כך גם בעתיד למען החברים.....

אבל מי שעושה את החשבון הפשוט ואני מצטט מהתגובות שהגיעו אלי "לא משתלם להיות חבר מועדון"

אז כחבר הנהלה בכיר הפוך את העניין למשתלם...איך? הפתרונות לגיאדמאק, סמי עופר, ושרי אנסקי....

או לכל בכיר מוצלח אחר במשק........

מועדון צריך להיות אטרקטיבי, אחד כזה שלכולם יהיה החשק והרצון להיצטרף אליו כי התרומה שלו פוגעת באינטרס של הרוב, ומי שלא חבר בו מרגיש שהוא מפסיד....ולא פראייר.

 

ושאיש לא יבין אותי לא נכון ...אני אוהב את המעדון, אני יודע שהוא הדבר הנכון להביא את השינוי והתרבות שאני כו זקוקים לה, האנשים בו נהדרים וניפלאים ומצאתי בהם חברי אמת.....

אבל דווקה כאחד מהצד, אני יכול לראות את גודל השבר והמשגים-רן

[אבי נוף]

בני אני מסכים עם כל מילה, אבל ענית בעצמך ופגעת בדיוק בכל מה שאני מתכוון, מה שגורם לי להרגיש שאנחנו מסכימים......

כאשר אתה נרשם למועדון בחו"ל, הציפיות שלך הם על קשר באמצעי המדיה, כאחד שמרבה לטוס לחו"ל ברור שקשר עם אנשי מפתח בחו"ל חשוב והדרך אליהם היא באמצעות האינטרנט, אולם אתה לוקח מראש בחשבון כי לא תגיע לכל המפגשים....

נכון, לא אגיע למפגשים, למעט אפשרות בודדת פה ושם, פעם ב...

אך יש לי בונוסים אחרים:

• "גאות יחידה" של חברות במועדון המסויים (מרצדס פונטון במקרה שלי),
  
• קשר למציאת חלקים עם כל חברי המועדון בעולם אשר אני יוזם אותו כשאני זקוק לחלקים, ולא ניזום ע"י המועדון.
  

כתב העת מעשיר את הידע -מסכים, והבונוס שמצולמת בו אנגליה חתיכה ואדומה, אני גם מכיר את אדום הזקן בעליה... ואפילו החלפתי איתו הלצה או שניים......

גישה למאגר חלקים-??????????????????-בדיוק על זה אני מדבר, המועדון עדיין לא מספק לחבריו שרות זה או אחרים לצורך העניין. ועדיין לא פונה לכאלה שרוצים להיות חברי מועדון ואין ברשותם רכב אספנות, מבחינת שרות לבעלי עניין בלבד....

רנצ'יק - זו האשמה כבדה, לא במקום ולא נכונה.

האם אתה מניח שניתן לעשות יותר ממה שעושה המועדון בנושא?

• פרסום קבוע בקלסיקון ובאתר על חלקים למכירה.
  
• פרסום קבוע כנ"ל על מכוניות למכירה.
  
• הפניית חברים הזקוקים לעזרה בנושא רכב מסויים לחברים בעלי אותו הרכב.
  

ובני אחרון אחרון חביב.....יעידו החברים בפורום,אצלי השקלים לא מדברים.....רק מהדברים שחילקתי לחברים הייתי יכול להיות חבר לכל החיים במועדון.....אגב אני אמשיך כך גם בעתיד למען החברים.....

אבל מי שעושה את החשבון הפשוט ואני מצטט מהתגובות שהגיעו אלי "לא משתלם להיות חבר מועדון"

ובכן, נושא השירשור הוא "תפקוד המועדון" ולא עניין ההשתלמות הכספית. אתה אומר דברים מנוגדים בכמה הזדמנויות וגם כאן. אתה כותב שהשקלים אצלך לא מדברים, ומאידך "לא משתלם...".

גם בשרשור קודם ציינת את הנושא הכספי. אצל כולנו יש את הרצון לשלם פחות ולקבל מקסימום, וזה בכל תחום בחיינו. אך כאן הנושא בהחלט לא צריך להיות כך לדעתי.

אז כחבר הנהלה בכיר הפוך את העניין למשתלם...איך? הפתרונות לגיאדמאק, סמי עופר, ושרי אנסקי....נראה לי שהכוונה לאריסון...

או לכל בכיר מוצלח אחר במשק........

מועדון צריך להיות אטרקטיבי, נכון מאד, ולכן עולים השרשורים הללו מעת לעת.

כנראה שיש איזשהו נתק בהסברת העניין ו/או בהבנת העניין אצל חברי ההנהלה (שחלקם אגב חדשים יחסית במועדון, ולא רק בהנהלה), ואצל שאר החברים.

כנראה גם, שנכון בחלקו מה שכתב קובי לגבי חוסר האפשרות לריצוי מאווייהם של כל שני יהודים...

אחד כזה שלכולם יהיה החשק והרצון להיצטרף אליו כי התרומה שלו פוגעת באינטרס של הרוב, ומי שלא חבר בו מרגיש שהוא מפסיד....ולא פראייר.

אל תספר לנו סיפורים, אני יודע שאתה רוצה וגם יש לך חשק להצטרף למועדון, ושתעשה זאת. אחרת לא היית מתערב ומתעניין בנושא, ומעיר הערות, כפי שאינך מעיר הערות למשל לגבי התנהלות מועדון הברידג' ביישוב חרוצים...

 

ושאיש לא יבין אותי לא נכון ...אני אוהב את המעדון, אני יודע שהוא הדבר הנכון להביא את השינוי והתרבות שאני כו זקוקים לה, האנשים בו נהדרים וניפלאים ומצאתי בהם חברי אמת.....

אבל דווקה כאחד מהצד, אני יכול לראות את גודל השבר ???????

כעת הרגת אותי בהגזמתך.

שמע, אומנם פתחתי שרשור בנושא - אך בוא נחזור לפרופורציות. איזה שבר, מה שבר.

יש הערות, לגיטימי, וקדימה להמשיך... שבר??? עד כדי כך???

והמשגים-רן

יש לדעתי לעשות הבדלה ברורה בין "משגים" כפי שכתבת, לבין דברים שנעשים על פי דעת פלוני ואינם תואמים לדעתו של אחר...

משגים נעשים לפעמים ויש לתקן אותם. עיקר "הויכוח" איננו על משגים, אלא על צורת עבודה, צורת הקשר בין נבחר הציבור לבוחר, זכות החבר למידע, וכל מיני בקשות/ערות ששונות לעיתים בין חבר לחבר, ובין חבר להנהלה. כמו חוות דעתנו על עובי הסטייק שאכל יעקב בילדותו (כמשל...).

בשולי ההערות, ולצד הביקורות שאנו יורים לכוונים השונים, צריך לזכור שבנוגע להחלטות ולפעילויות שונות, לחברי ההנהלה יש ראיה ממלכתית וכוללת, מתוך ראיית הנושא וראיית כלל החברים. אנו המקטרים רואים בדרך כלל רק מעולמנו הקטן והקרוב אלינו. ומי יודע איך ננהג כשנשב בכסאותיהם... כפי שכבר נאמר - דברים שרואים משם לא רואים מכאן...

יום טוב - אבי.

[Benni Haspel]

אבי, לצד הערכה על דבריך השקולים יש לי שתי תוספות שפיספסת:

 

כתבת:

 

רנצ'יק - זו האשמה כבדה, לא במקום ולא נכונה.

האם אתה מניח שניתן לעשות יותר ממה שעושה המועדון בנושא?

 

• פרסום קבוע בקלסיקון ובאתר על חלקים למכירה.
  
• פרסום קבוע כנ"ל על מכוניות למכירה.
  
• הפניית חברים הזקוקים לעזרה בנושא רכב מסויים לחברים בעלי אותו הרכב.
  

ויש להוסיף:

שוקעתיק

שרשור ייעודי בפורום

[השושנים]

אבי ובני

הנחת העבודה הנכונה צריכה להיות כזאת: המועדון הוא מפעל, וחברי המועדון הם הלקוחות.

אם נדבר במושגינו, חברת הארלי דיויידסון יצרה שנים אופנועים והיה לה קהל לקוחות קבוע ונאמן....אי שם בשנות השבעים קם ועלה צל מהמזרח, היה מי שצעק המלך עירום, והוא הושתק ע"י האחרים וסומן כלא מבין או בעל אינטרס......החברה המשיכה ליצר את האופנועים, מבלי לבדוק את הילכי הרוח ודרישות השוק המשתנה, תוך איבוד לקוחות פוטנציאלים, קהל, ואוהדים... ובתבססות על הנאמנות והפטריוטיות של חבר לקוחותיה...זה לא הספיק...בסוף שנות השמונים עמדה בפני החברה דילמה קשה שינוי או ......השינוי הביא לפריחה ועליה במכירות.....

ונחזור לעינינו-סתם בשביל קבלת מושג, בואו ותבדקו כמה חברים (לקוחות) לא חידשו את חברותם בחמש השנים האחרונות (לקוחות שהיו ואבדו) עכשיו ניקח את הפקידה החמודה במשרד המועדון, ונרים טלפונים לכולם...ונישאל אותם מדוע לא חידשו את החברות, ומה הם תלונותיהם....ירשמו דברהם כלשונם....אין צורך לתת פומביות לתוצאות, רק ללמוד ולהפנים....

עכשיו תציע להם פקידתינו חידוש החברות עבור חצי מסכום החברות נגיד 150 ש"ח והזכות להגיד דברם

בכנס הקרוב...נניח שעשרה אחוז יחזרו, כבר קיבלנו שוב לקוחות בחזרה......ביום העצמאות הקרוב, יפורסם כי כל מי שירשם כחבר מועדון יוכל לעשות זאת במחיר מבצע של 180 ש"ח (עשר פעמים חי).... אם צרפנו עוד עשרה אחוז (80 לקוחות) הרי שכבר הרווחנו.........

כמה לקוחות לא מצטרפים בגלל סיבות כאלה ואחרות אנחנו לא יודעים, כמה עזבו כן... צריך להתיחס לכל לקוח כאילו הוא האחרון עלי אדמות...חברות הסלולר והעיתון היומי מתקשרות אלי פעם בחודש במטרה להפוך אותי ללקוח שלהם, הן מוכנות להגיע אלי הביתה רק בתמורה להיצטרפות שלי אליהם.

כרטיס ה- H~O שלי מקנה לי הנחות עד 70% אחוז אמיתיים ברשתות, יש היצטרפות למועדון רק פעם בכמה זמן, אנשים נלחמים להיות חברים שם כי זה משתלם ואטרקטיבי......

יש להקשיב ולהפנים את צרכי הלקוחות לקוח לא מרוצה לא חוזר, ויוצר פירסום שלילי, לקוח מרוצה מביא חברים נוספים....קובי אם רציתי סטייק של 900 גרם וקיבלתי שליש, בפעם הבאה אני אלך למקום אחר או אקנה שוורמה......אני משלם על מה שאני רוצה, לא על מה שנותנים לי.......וגם אתה!-רן