כל הסוגיה הזאת של ''מדינת רווחה'', עבודה בעיניים!

[שליקו99]

בדיוק! הרבה עניין של תפיסת עולם ומה חשוב לבן אדם בחיים.

 

זה לא שאי אפשר לחיות כאן טוב, אבל לרוב תצטרך כבר לבוא ממשפחה די מבוססת או להסתמך על קשרים עם אנשים רציניים כדי לצבור הון יפה, ואם אתה ממוקם באיזה קיבוץ או מושב של אנשים עמידים, ואם מדובר באזור בלי הרבה זיהום אוויר (אין הרבה) אז גם המזג אוויר לרוב שמשי ויפה בארץ.

 

אבל מי שלא בסטטוס הזה שזה בערך 90+ אחוז מהאוכלוסיה צריכים לעבוד מאוד קשה וגם אז מדובר במדינה עם שכר חציוני מאוד מאוד נמוך שאם זכרוני לא מטעה מדובר על אזור ה-7 ברוטו, שכר ממוצע אולי עומד על 11 אבל זה לא משקף כלום... 

ישראל המדינה עם כמות השעות עבודה מהקיצוניות במדינות מפותחות עם התמורה השעתית מהנמוכות שיש, לצורך השוואה, למרות שיקרה מישראל לפי מדד מחירים לצרכן בכ-10%, אפילו קופאי במקדונלס בקליפורניה מרוויח כ-70 שקלים לשעה לעומת המינימום על האגורה בארץ, 30 שקלים, החולשה אצלם זה הרגלי צרכנות איומים אפילו יותר משל ישראלים, כי הכל שם נוצץ והתרבות היא שופוני.

 

כאן קבור הכלב, כי למרות המצב הביטחוני הבלתי פוסק, עיקר האיום הוא לאזרחים שגרים באזור העוטפים, ואנשים באזורים מטווחים ללא ממ''ד, מי שיש לו כסף ויודע להתנהל איתו חי כאן טוב מאוד...

לפני כשעה, Mikelt89 כתב:

אני אחד שמגיל 11 בערך חולם לגור בארה"ב משהו שם באפשרויות והטכונולגיה הזמינה (לרכוש אופנוע חדש מוצרים חדשים שרק יוצאים לשוק וכד') מאוד משך אותי, אבל מאז הביקור הראשון שלי ב-2017 זה התפוגג די מהר, בכל מקום שם תמצא עוני קיצוני פשע הומלסים ואנשים שגם אלו הנורמטיבים בהם מתלבשים כמו במזבלה, יצאתי משם עם תחושה כללית שארה"ב היא יהלום מזויף, כמובן קשה להכליל הכל מהכל לא חסרים שם מליון מקומות ששונים זה מזה בכל וכל וכן אפשר לרכוש שם בית פרטי או דירה שכאן יהיה יותר קשה להשיג ולרכוש רכב חדש שכאן עולה כפליים אבל זה לא הכל בחיים, אם אין לך שם משפחה או מישהו שמחכה לך אתה תרגיש הכי לבד בעולם, דודה שלי תמיד הייתה אומרת "טוב יותר היכן שאנו לא נמצאים בו". 

 

הדבר שאני כן מסכים עליו במיוחד בתקופה האחרונה שכן מסוכן ולא נעים בארץ כרגע ואין כאן תחושת ביטחון או הרגשה שאפשר לגדל כאן את הילדים שלך בנחת,
וזה מאוד משפיע לרעה, אני אישית לאור התקופה הזאת כבר נכנסתי לדכאון שגם ככה סבלתי ממנו הרבה שנים. 

 

לגמרי מבין את מה שאתה אומר, אני מרגיש עול נפשי כל פעם שאני רואה את הגזרות הכלכליות, שהשרים מפנקים אותנו בהם וההתייקרויות המחפירות. עושה לי תחושת חוסר אונים ופחד, וזה למה אני לא צורך כמעט בכלל חדשות ואקטואליה, מה שאני צריך לדעת ומספיק חשוב, אני אגלה ככה או ככה דרך אנשים.

עריכה אחרונה ב-15 לינואר, 2024 על ידי שליקו99

[Rשף]

לפני 20 דקות, לירון .ה. כתב:

אז כנראה שהדשא של השכן יותר ירוק 😉

אני חושב שזה לא עניין של דשא אלא של העדפות אישיות.

אני מכיר הולנדים וגרמנים שעברו לשוודיה ולא מוכנים לעזוב ושוודים שמקטרים על המצב פה ועוזבים למרכז אירופה, אמריקאים שחיו בשוודיה כמה שנים ולא הסתדרו עם הסוציאליזם ושוודים שחיים את החלום בארה״ב.

אני גם מכיר נורווגי שחי כמה עשרות שנים בישראל ובסוף נשבר וחזר.

 

לכל אחד מצב חיים שונה ,העדפות שונות ורקע חיים שונה והמציאות עצמה יוצרת העדפות- אותו אדם יכול לשגשג בארץ חדשה ובשנוי קטן של הנסיבות הוא יכול לברוח כל עוד נפשו בו. הבעייה היחידה היא שבישראל לעזוב נחשב בגידה בישראלים האחרים, באלוהים ובנספי השואה מה שהופך את ההחלטה לקשה יותר.

[לירון .ה.]

רק רציתי להראות את האנלוגיה של חיים במקום אחר, גם אם אתה מגיע מ א,ב,ג

העולם היום זה כפר גלובלי.

אני לא מסתכל על לעזוב את המדינה כבגידה, או הפניית עורף.

אני הרי גם "חטאתי" במגורים די משמעותיים במדינה אחרת, ואני בכלל לא בטוח שאסיים פה את החיים.

אבל כן יש זיקה להרבה אנשים למדינה, ומה שעברנו בתור מיעוט יהודי בעולם לפני שהייתה המדינה, בלי ישראל.

לא נראה לי שהיו יהודים בעולם עוד כמה דורות קדימה.

[שליקו99]

מסכים מאוד עם מה שאתה אומר, חבל שבאותה עת זה הטבע של היהודים לדפוק גם אחד את השני, מרוב שאנחנו יצורים הישרדותיים, כמובן שבשאר העולם זה לא שונה, אבל העם היהודי, שמתיימר להיות מאוחד וכזה שכואב בכאב אחד של השני, אתה מצפה ליותר, הן מהעם עצמו והן מהממשלה וכל הישויות בעלות הסמכות המדינית

עריכה אחרונה ב-15 לינואר, 2024 על ידי שליקו99

[sperial]

@שליקו99 אין לי מספרים, אבל נדמה שדווקא בישראל הסיכוי שלך לניידות חברתית יחסית גבוה. אז, נכון, צריך להתאמץ. כשהייתי בן 20 עטפתי גופות וניקיתי את החרא של חולים במחלקה הפנימית כדי לממן את הלימודים. חלק גדול מהקולגות שלי עם סיפורים מקבילים.

[dorsht]

ניידות חברתית זה משהו שלא קיים בחלק מהתרבויות אפילו.

אני גם מכיר באופן אישי סיפורים של אנשים שעשו ניידות חברתית.

[שביט]

לפני שעה, דובצע כתב:

אם כבר הוזכר. יש שם סטיקר אחד שלא היה באמת (ככה ראיתי בראיון של היוצר) איזה סטיקר זה?

 

מוות לערכים.

לא משנה שמאל או ימין (את המלים כתב דוד גרוסמן), הוא אמר שלא נראה לו נכון שמאות אנשים יצעקו בהופעה יחד עם הדג נחש "מוות לערבים". 

 

[מרק10]

לפני 10 שעות, שליקו99 כתב:

תמיד אומרים שהחיסרון העיקרי בארצות הברית הוא מחירי הרפואה, ושבישראל זה מסובסד ולא משלמים על זה.

 

הכי טוב לחיות בארה"ב. אם וכאשר תגיע לגיל זיקנה וחלילה תהפוך להיות סיעודי תחזור בתור תושב חוזר לישראל ואף בית חולים לא יזרוק אותך לרחוב אלא ינסו לעזור לך למצוא מקום בבית אבות או מוסד סיעודי במימון של המדינה.

עריכה אחרונה ב-15 לינואר, 2024 על ידי מרק10

[discoTD5]

לפני 7 שעות, שליקו99 כתב:

אני ממש לא אומר שההחלטה לעשות את זה סופית היא קלה, יש כאן משפחה, חברים, ברור שזו החלטה קשה, כרגע גם לא משתלם לי לעשות את זה כי אני גר אצל אמא שלי, ולהתחיל לשלם שכירות לא נשמע מעניין כל כך כל עוד לא תהיה ברירה

אבל בסופו של יום, שמסתכלים על העובדות, כלכליות וביטחון, אין הגיון להישאר כאן אלא אם זה ממניעים של אמונה ואידיאולוגיה וזה כבר משהו אחר.

 

למה שלא תעבור עם אמא לחו"ל ותמשיך לגור אצלה? 

[sperial]

מימון של המדינה? בבית אבות ראוי תשלם 15,000 ש״ח בחודש למיטה במחלקה הסיעודית. המדינה תעזור, אולי, אחרי שאתה וילדיך תמכרו את הדירות שלכם ותתרוששו סופית. אבל זה לא חלק ממערכת הרפואה.

[hans]

לפני 13 שעות, שליקו99 כתב:

עדיין צריך לשלם על תורים לרופאים

אי פעם היית אצל רופא? אי פעם שילמת על תור לרופא?

 

Facts don't care about your feelings

 

מעבר להמלצה הנבונה "שתה מים וכו'" - אני ממליץ לך למצוא עבודה או עבודות (כן, יש דבר כזה "יותר ממשרה מלאה") בעלות משך ואינטנסיביות שיגרמו לך לקרוס בסוף היום במיטה בלי כוח לחפור בפייסבוק / חדשות.

 

גם תרגיש פחות מתוסכל מפחדים דימיוניים ואמיתיים (כי לא יהיה לך זמן לעסוק בזה) וגם תרוויח יותר כסף. Win win.

[guya72]

לפני 14 שעות, שליקו99 כתב:

תמיד אומרים שהחיסרון העיקרי בארצות הברית הוא מחירי הרפואה, ושבישראל זה מסובסד ולא משלמים על זה.

בארץ אתה כן משלם על רפואה, אך זה מסובסד ולא תשלום ריאלי

לכל מדינה יש יתרונות ויש חסרונות.

דוגמא : כאשר הממשלה אינה מצליחה להעביר את התקציב של השנה הבאה -> בארץ זה לא מורגש.

בארה"ב - כמעט כל השירותים הפדראליים מושבתים. הם "מפוטרים" עד שהממשל יעביר תקציב.

לפני 14 שעות, שליקו99 כתב:

אז בישראל לא רק שצריך לשלם לקופה תשלום קבוע, לא רק שצריך לשלם לביטוח לאומי, צריך גם לשלם ''דמי בריאות'', או מה שהפקקט הזה לא יהיה

קופ"ח נמצאות בקריסה כלכלית.  המדינה לא כל כך רוצה לעזור. אפילו רוצה לשלוט בקופ"ח.

אתה משלם מעין השתתפות עצמית בעלויות של קופ"ח

לפני 14 שעות, שליקו99 כתב:

ועדיין צריך לשלם על תורים לרופאים, תרופות וכו', וזה בלי להזכיר את עניין המס הלא שפויה במדינה הכושלת הזאת.

תשלום על רופאים ?   20 ש"ח. אולי 30 ש"ח. זה נראה לך עלות ריאלית של תשלום עבור רופא ?

השתתפות עצמית סימלית. לא יותר מזה.

לך בארה"ב לרופא משפחה - לא מדבר איתך לפני ששילמת 150-200 דולר.  ביקור במיון בי"ח ? תכין כמה אלפי דולרים. שלא לדבר על עלות אשפוז. (הערה : לא לקחתי בחשבון אפשרות קיום ביטוח בריאות מעבודה, מאחר והכיסוי אינו קבוע).

עניין המס מפריע לך ?  מוזמן לעבור לאיחוד האמירויות. למיטב זכרוני, אין שם מס הכנסה. אבל מצפים ממך להתנהג בכבוד לכולם. אחרת - תעוף משם.

לפני 14 שעות, שליקו99 כתב:

ועד שבן אדם צריך עזרה מביטוח לאומי עושים לו פרצופים וסיפורי סבתא, כי יותר חשוב לחלק כספי אזרחים לשחקני תיאטרון מזייפים מחלות או לחרדים אוכלי חינם.

התשלום מביטוח לאומי הוא בהתאם להגדרות בחוק. לא בהתאם למה שאתה חושב/ מאמין.

חושב שהחוק שגוי ?  מוזמן לרוץ לכנסת ולנסות לשנות את החוק.

עריכה אחרונה ב-16 לינואר, 2024 על ידי guya72

[sperial]

התשלומים מהביטוח הלאומי (ושירותים ממלכתיים אחרים) מגיע מהציבור. מה שאתה ואני משלמים כמיסים ואגרות. ותתפלא, יש בארץ מספיק אנשים ישרים שרואים בכספי הציבור משהו קדוש, שצריך להשתמש בו נכון ולפי החוק.

 

אחת מבעיות הקשות בארץ, שהחמירה מאוד בעשור האחרון, היא שהפשפשים עלו למעלה ורואים במיסים שאתה משלם את רכושם הפרטי (או רכוש הסקטור שהם מייצגים). כשהממשלה הנוכחית תעוף לא יהיה ברמת חובב מספיק מקום לזבל שיצטרכו לטהר. 

 

אבל, אתה מכיר את השיר ״ונצואלה״ מאת דן אלמגור? בקצרה, מספר על כל הדברים הטובים בוונצואלה דמיונית, ואז איזו קטסטרופה - והפתרון הוא לעבור לצ׳ילה. עד שמגלה שבצ׳ילה יש הרי וולקנו. אז עוברים לפתח תקווה. אז המילים דמיוניות לגמרי, אבל המסקנה ברורה: אין מקום אידיאלי.

עריכה אחרונה ב-16 לינואר, 2024 על ידי sperial

[בנצי]

לפני 4 שעות, guya72 כתב:

בארץ אתה כן משלם על רפואה, אך זה מסובסד ולא תשלום ריאלי

לכל מדינה יש יתרונות ויש חסרונות.

דוגמא : כאשר הממשלה אינה מצליחה להעביר את התקציב של השנה הבאה -> בארץ זה לא מורגש.

בארה"ב - כמעט כל השירותים הפדראליים מושבתים. הם "מפוטרים" עד שהממשל יעביר תקציב.

קופ"ח נמצאות בקריסה כלכלית.  המדינה לא כל כך רוצה לעזור. אפילו רוצה לשלוט בקופ"ח.

אתה משלם מעין השתתפות עצמית בעלויות של קופ"ח

תשלום על רופאים ?   20 ש"ח. אולי 30 ש"ח. זה נראה לך עלות ריאלית של תשלום עבור רופא ?

השתתפות עצמית סימלית. לא יותר מזה.

לך בארה"ב לרופא משפחה - לא מדבר איתך לפני ששילמת 150-200 דולר.  ביקור במיון בי"ח ? תכין כמה אלפי דולרים. שלא לדבר על עלות אשפוז. (הערה : לא לקחתי בחשבון אפשרות קיום ביטוח בריאות מעבודה, מאחר והכיסוי אינו קבוע).

עניין המס מפריע לך ?  מוזמן לעבור לאיחוד האמירויות. למיטב זכרוני, אין שם מס הכנסה. אבל מצפים ממך להתנהג בכבוד לכולם. אחרת - תעוף משם.

התשלום מביטוח לאומי הוא בהתאם להגדרות בחוק. לא בהתאם למה שאתה חושב/ מאמין.

חושב שהחוק שגוי ?  מוזמן לרוץ לכנסת ולנסות לשנות את החוק.

 

אני לא מבין למה אתה ממציא נתונים. 

 

ביקור אצל רופא לא עולה לי 150 דולר, מקסימום 30 דולר לביקור אצל רופא מומחה וגם לרוב זה מכוסה על ידי הביטוח. 

 

כן, הפוליסה שלי עולה 930 דולר בחודש, מכסה כל דבר ומינואר 2023 אני מובטל ולכן המדינה התחילה לממן לי איזה 95 אחוז מהפוליסה מהרגע שהפסקתי לעבוד (משלם 60 בחודש). 

זה בהתאם להכנסה ולא לכמה כסף יש לי או אין לי (אני משלם כ500 דולר בחודש על ביטוחי רכב). 

 

לגבי ההזדקנות בארצות הברית, כשמגיעים לגיל מסויים אז הביטוח הופך לממשלתי, אבא שלי בילה כשנה בבתי חולים, נכנס ויצא, אושפז לתקופות ארוכות, הכל היה בחינם, תרופות, ביקורי בית, הכל. 

 

אישית אני לא מוסגל לחשוב על בחיים בישראל, מכיוון שמהרגע שעזבתי ועד לביקור הראשון שלי עברו 10 שנים אז קיבלתי שוק רציני כשהגעתי לישראל, אני לא ראיתי איך כל המבנים מזדקנים, איך הכל נהיה צפוף יותר, רועש יותר ועצוב יותר, ישראל של היום היא לא מדינה נעימה (וזה בלי התייחסות למצב הביטחוני). 

 

ואני לא מסכים בכלל שישראל היא המקום הבטוח ביותר בעולם ליהודים, הדבר האחרון שאי פעם גרם או יגרום לי להרגיש לא בטוח הוא היותי יהודי והייתי ב48 מדינות בארצות הברית. 

 

[לירון .ה.]

גם שאני גרתי בנורווגיה באתי לבקר פעם בשנה, רק כי ההורים פה, והחברים בקיבוץ, אחרת גם זה לא הייתי עושה. והשוק לנחות בנתבג ולנסוע ברכבת בקיץ, נראה לי כמו הודו לעומת נורווגיה.

אבל הנה מצאתי מקום בישראל, לא צפוף, לא מתפרק, ירוק ולא עצוב.

להגיד שארצות הברית היא איזה גביע זהב?

אין לי את הניסיון שלך שם, 48 מדינות.

גרתי רק ב 2.

אבל גם ב 2 האלו הייתי בשכונות שבורות,עצובות,צפופות. הרי אוהלים של הומלסים.

ארצות הברית ענקית, תמיד תוכל למצוא שם מה שתרצה.

2 בני הדודים שלי גרים שם עם המשפחה והילדים, הם לא יחזרו.

אבל האמא שמבקרת אותם עכשיו, שמדברים איתה בנייד, לפני כניסה לרכבת התחתית, אומרת שהיא מסיימת, שלא ישמעו אותה מדברת עברית.