Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 2543 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

אור - מותר לנצל"ש ? ראיתי שעשית שרשור אינסטלטור ואמרתי נחסוך מקום לעמוס ע"י שאלה פה מאשר שרשור חדש.. :p

 

אנחנו מתעסקים בבית שקנינו,נפגשנו עם האינסטלטור והחשמלאי

מן הסתם מנסים להשחיל אותנו בכל דבר אפשרי.. - כרגע מתמקדים בתשתיות למזגנים (חשמל\ניקוז)

 

למה בעצם צריך שהם יעשו את זה? המחירים ממש בשמיים (ניקוז מזגן בממ"ד - 1500ש"ח,כן אני יודע שזה ממ"ד..)

אם אני קונה מזגן מרשת\חנות,תשלום ההתקנה לא כוללת חציבה\חשמל\ניקוז מים? (נניח מזגן 1כ"ס עולה 1200,התקנה והכל עוד 500ש"ח?)

GTI

I'm not insane,My mother had me tested

סאאמק כולכם.

:lol:

פורסם

מאמין שחוסר ההתאמה נובע מכך שמדובר בתבריג NPT ובארץ משתמשים ב- BSP, הכוונה לצנרת מים ביתית.

גש עם האביזר לטכנו צינור בת״א. יתן לך מתאם או שיעביר לך על החלק מחרוקת BSP.

פורסם

שלום

כפי שכתבתי בעבר, התבריג לשימוש מים בארץ הוא BSPT, זהו תבריג קוני (מופיע גם כR או Rc)

שאומרים BSP מתכוונים בעצם לBSPP שהוא תבריג ישר הדורש שימוש באטם (מופיע גם כG)

יש התאמה בין BSPP לבין BSPT (מבחינת גודל השן והפסיעה) או במילים פשוטות, זה ייכנס, אבל תהיה לך בעיית אטימה

 

בתקן האמריקאי, NPT זהו התבריג הקוני, הישר הוא NPS (מאוד נדיר)

אין החותם מעיד על גיסתו

פורסם

בצנרת משתמשים גם ב BSP וגם ב BSPT. כעיקרון לפי התקן ב BSP אתה אמור לקבל אטימה לא עם טפלון אלא עם אטם (בדומה לצינור שרשורי של דוש) וב BSPT האטימה על התבריג בעזרת טפלון, פשתן או חומר שקיל אחר. בפועל רוב מתכנני האינסטלציה בארץ אפילו לא מודעים להבדל.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם

כל מה שנאמר - נכון.

אבל בהחלט ניתן לקבל אטימה. לא תהיה בעיה ולא כלום. גם במחבר שדורש אטימת שטח ולא אטימת תבריג - אם ישתמשו בטפלון (עדיף אגב נוזלי) על התבריג תתקבל אטימה מושלמת לעשרות שנים.

מניסיון.

פורסם

ירחמיאל, תקבל אטימה אבל ללחצים נמוכים ובתנאי שהמקום לא נתון לויברציות או תזוזות.

 

אני חי את תחום הצנרת והולכת הזורמים עוד מגיל בית ספר והיום מעבר לזה שזה העיסוק שלי אני יושב בלא מעט ועדות תקינה וגופים מקצועיים בתחום.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם

כמובן שמדובר בצנרות מים ביתיות. בכל מה שמעבר לזה (יישומים תעשייתיים למיניהם) חובה להשמש במחברים מאותו סוג ובשיטת האטימה התקנית.

פורסם

אם תשים פשתן הסיכוי לבעיות הרבה יותר נמוך. הטפלון, בגלל שהוא חומר בלי זיכרון, נוטה לזחול עם הזמן. היתרון שלו הוא נוחות היישום לאדם הפחות מקצועי.

תודה לשרת התחבורה מירי רגב על קירוב הפריפריה למרכז.

פורסם
ירחמיאל, תקבל אטימה אבל ללחצים נמוכים ובתנאי שהמקום לא נתון לויברציות או תזוזות.

 

אני חי את תחום הצנרת והולכת הזורמים עוד מגיל בית ספר והיום מעבר לזה שזה העיסוק שלי אני יושב בלא מעט ועדות תקינה וגופים מקצועיים בתחום.

 

אני כמובן לא חולק על המקצועיות שלך, אבל אי שם בתחילת שנות ה- 70 עבדתי בארה"ב אצל קבלן. היינו מתקינים צנרת מים עבור לחץ גבוה (כיבוי אש) בתוך גורדי שחקים שנבנו אז בצפון. ישבנו על ספסלי סנפלינג והתקנו צינורות ארוכים בתוך פיר (או פיר המעלית או ייעודי, אני כבר לא זוכר). היה חשוך, חורק ומפחיד, אבל היה כסף טוב וחברותא טובה. את הצינורות היינו מחברים האחד לשני עם מופות, מן הסתם. חומר האטימה היה טפלון נוזלי. לא פשתן ולא שום חומר אחר. הייתה קופסא מהחומר ממוסמרת לצד הספסל ועם מיברשת היינו מיישמים. מאז אני חסיד של החומר ובאמת ישנם מקומות בבית שלי שהוא יושב כבר 30 שנה ואין שום בעיה.

 

מה אני רוצה להגיד? שלדעתי, יכול להיות שהרבה מהענין הוא שמרנות.

יכול להיות.

לא אומר שהפשתן גרוע, ויכול להיות שמקדם ההיסטריה שלו פי כמה וכמה מהטפלון, אבל אין צורך בזה.

מה שאני עוד מאמין זה שהאמריקאים יודעים לבנות גורדי שחקים.

פורסם

הפשתן הוא חומר מעולה לצנרת ברזל. היישום שלו מעט יותר קשה לחובבן. לא צריך סמוחטה ולא כלום. פשוט צריך ללמוד כמה לשים ואיך לפרוס אותו על התבריג. כשצנרת ברזל הייתה שולטת האינסטלטורים המקצוענים (כאלו שבאמת למדו את המקצוע) היו מורחים על התבריג אנטירוסט כדי שלא יחליד ואז מלפפים את הפישתן.

פורסם
חבר'ס, אתם לדעתי קצת מבלבלים.

אין בישראל או בארה"ב תקן כזה או אחר ל-" עם איזה אינץ' עובדים בארץ".

יש אינץ' תקני למים, יש לגז, יש להידראוליקה, יש ללחץ אויר וכו' וכו'.

בדרך כלל ולא תמיד, ההבדלים הם תצורת השן, גיאומטרית והפסיעה, כאשר הכוונה היא לכמות הפסיעות לאינץ' אחד, מה שמוכר כ- TPI.

יותר מדוייק לכתוב מספר הכריכות לאינץ' ולא פסיעות לאינץ'. פסיעה זה המרחק בין שני שיניים סמוכות.

כפי שכבר כתב נהג לילה יישנם מספר תקניים בין לאומים אשר אומצו על-ידי מדינות מסויימות. בנוסף קיים גם תקן DIN וגם תקן JIS (תקן יפני) לתבריגי צינורות כאשר חלק מתכולת התקנים חופפים את התקן הבין לאומי ISO.

 

תבריג הידוק לצינורות לפי תקן B.S.P מתאים בעיקר לצינורות גז, מים וקיטור ואין אינצ'י ייחודי אלא בחירה מתוך התקן את סוג התבריג בהתאם לדרישות התכנון.

 

נתקלתי בהמון אביזרים בהידרוליקה כגון: שסתומים, מפעילים הידראולים (צילינדרים) תוצרת יפן שהם בעלי תבריג מילימטרי כשר למהדרין לפי תקן ISO.

איזה כייף לי :)

×
×
  • תוכן חדש...