נמאס לי להיות רווק - איפה למצוא את האחת?

[falou]

לזה התכוונתי, בין השאר. שים לב שבפירוש הפרדתי בין התחושה עצמה - שהיא באמת כפי שאתה מתאר - לבין הקונספט שיש רק אחת שמחכה לך אי שם והיא מושלמת וכו׳. הקונספט הזה הוא נאיבי. אין דבר כזה ״נפש אחת תאומה״.

 

באותה תקופה, שאתה מאוהב והיא מאוהבת, זה נכון. אתם נשמות תאומות.

ויכול להיות גם לאחר מכן, ויכול להיות שגם לשנים רבות.

זה קורה.

 

למעשה, אין בהכרח קשר בין תחושת האופוריה בשלב ההתאהבות לעתיד הקשר עצמו. האופוריה שאתה מרגיש בתקופת ההתאהבות לאו דוקא מצביעה על כמה טוב יהיה הקשר כשהיא תגמר וכמה זמן הוא יחזיק.

 

זו אמירה שצריך לבדוק אותה, עובדתית.

 

מה זמן הוא יחזיק. לראיה, לרובנו קרה שהתאהבנו פעם אחת לפחות והקשר בסופו של דבר נגמר.

 

ראייה זה דבר שבדקת והוכחת במקרים רבים. אחרת זו חויה אישית.

 

 

לפיכך, תחושת ההתאהבות הזו שאתה מתאר ממש לא מבטיחה קשר זוגי מאושר וארוך טווח. וזה בדיוק מה שדיסני מוכרים לנו - ההבטחה הזו.

 

הם לא מוכרים לך את ההבטחה שזה ייקרה לך, הם מוכרים לך את הפוטנציאל שזה יכול לקרות לך. ויש אנשים שזה קורה להם. אולי אם היית יודע לחיות כמוהם, זה היה קורה גם לך?

 

אגב, מצחיק שאני לוקח את הצד הזה בדיון בינינו, שכן רוב מכרי מתייחסים אלי דווקא בתור רומנטיקן... אני חובב גדול של שלב ההתאהבות, ומאמין שזה שלב הכרחי בדרך לקשר זוגי מוצלח.

 

אין לנו ויכוח כאן. אני גם חושב שדי מובן שמי שחושב שהתחושה הזו, של חיבור אוטומטי, תמשך בלי שתשנה את הדינמיקה של הקשר, טועה. אני חושב שזה גם די מוכח. אבל עובדה שיש אנשים שממשיכים מההתאהבות להתקשורת אוהבת של הרבה שנים. לא במצב של אופוריה תמידית, אבל כן... נשארים במידה רבה מאוהבים.

ודיסני, או כל סיפור פנטזיה, מוכר לך אידיאל. אידיאל, כמו כל אידיאל, הוא מין סיכום של כל הדברים הנכונים והטובים שנאספו מהמציאות, לאורך זמן, וזוקקו לפנטזיה. במציאות אין כמובן את כל הדברים הטובים במרוכז כל הזמן, אבל זה מראה לך נרטיב שהוא היפר-מציאות ואומר: ככה נראה סוף מושלם, שמאגד את כל הטוב בכל הסופים שאנחנו מכירים.

זה כמו שגיבור בפנטזיה הוא אדם מושלם, ובמציאות אין. הוא מין סיכום של כל התכונות הטובות של כל מיני גיבורים מציאותיים מכל מיני זמנים, שאוחדו יחדיו. הוא נותן דוגמא שאומרת: ככה זה מושלם. לשאוף לשם.

 

מה שנאיבי זו לא המציאות הדימיונית הזו, מה שנאיבי, מה ששוכחים תמיד מהסיפור, זה שהדמויות בו תמיד סובלות עד שהן מגיעות להאפי-אנד שלהן. נורא סובלות. ומתאמצות. פה שוחטים דרקון, שם מחסלים מכשפה, משקיעים קצת.

ופה, תראה... לצאת לדייטים זה משימה מסובכת שלא שווה את הטירחה...

[malcishua]

באותה תקופה, שאתה מאוהב והיא מאוהבת, זה נכון. אתם נשמות תאומות.

ויכול להיות גם לאחר מכן, ויכול להיות שגם לשנים רבות.

זה קורה.

התעלמת מהמילה הקריטית בטקסט שלי שציטטת - ״אחת״.

 

זה קורה, אבל ברוב המקרים זה לא. ברוב המקרים - הקשר נגמר וממשיכים הלאה.

 

זו אמירה שצריך לבדוק אותה, עובדתית.

אולי. ובכל זאת, הניסיון שלי לפחות מאמת אותה. ומכיוון שהקפדתי לכתוב ״בהכרח״, זה מספיק

 

ראייה זה דבר שבדקת והוכחת במקרים רבים. אחרת זו חויה אישית.

אני מרשה לעצמי פה לקחת סטטיסטיקה מהסביבה הקרובה שלי. מכל מי שאני מכיר, זוג אחד הוא כזה שזה היה הקשר הראשון שלו בחיים. כל השאר עברו התאהבות אחת (אחרת) לפחות לפני שהגיעו לקשר אותו מיסדו.

 

הם לא מוכרים לך את ההבטחה שזה ייקרה לך, הם מוכרים לך את הפוטנציאל שזה יכול לקרות לך. ויש אנשים שזה קורה להם. אולי אם היית יודע לחיות כמוהם, זה היה קורה גם לך?

לדעתי הם כן מוכרים הבטחה, במיוחד כשמדובר בקהל צעיר. אבל כנראה שזה סובייקטיבי.

 

בכל מקרה, לדעתי מיסוד הקשר עם ההתאהבות הראשונה הוא כ״כ נדיר, שזה די תלוי במזל ופחות בדרך חיים.

 

אין לנו ויכוח כאן. אני גם חושב שדי מובן שמי שחושב שהתחושה הזו, של חיבור אוטומטי, תמשך בלי שתשנה את הדינמיקה של הקשר, טועה. אני חושב שזה גם די מוכח. אבל עובדה שיש אנשים שממשיכים מההתאהבות להתקשורת אוהבת של הרבה שנים. לא במצב של אופוריה תמידית, אבל כן... נשארים במידה רבה מאוהבים.

לא חושב שמאוהבים... אבל כן אוהבים. מה שבהרבה מובנים (אם לא רובם) - עדיף.

 

ודיסני, או כל סיפור פנטזיה, מוכר לך אידיאל. אידיאל, כמו כל אידיאל, הוא מין סיכום של כל הדברים הנכונים והטובים שנאספו מהמציאות, לאורך זמן, וזוקקו לפנטזיה. במציאות אין כמובן את כל הדברים הטובים במרוכז כל הזמן, אבל זה מראה לך נרטיב שהוא היפר-מציאות ואומר: ככה נראה סוף מושלם, שמאגד את כל הטוב בכל הסופים שאנחנו מכירים.

זה כמו שגיבור בפנטזיה הוא אדם מושלם, ובמציאות אין. הוא מין סיכום של כל התכונות הטובות של כל מיני גיבורים מציאותיים מכל מיני זמנים, שאוחדו יחדיו. הוא נותן דוגמא שאומרת: ככה זה מושלם. לשאוף לשם.

אתה צודק. הבעיה, מבחינתי, היא שהאידאל הזה לא קיים. אני מעדיף למשל את הגיבור שלי עם איזשהו flaw, הרבה יותר קל לי להתחבר אליו ככה. וד״א, אם תשים לב, אפילו בסרטי הילדים בשנים האחרונות יש שינוי מגמה לכיוון הזה.

 

מה שנאיבי זו לא המציאות הדימיונית הזו, מה שנאיבי, מה ששוכחים תמיד מהסיפור, זה שהדמויות בו תמיד סובלות עד שהן מגיעות להאפי-אנד שלהן. נורא סובלות. ומתאמצות. פה שוחטים דרקון, שם מחסלים מכשפה, משקיעים קצת.

ופה, תראה... לצאת לדייטים זה משימה מסובכת שלא שווה את הטירחה...

זה דווקא החלק הפחות נאיבי ויותר מציאותי - הצורך להתאמץ ולהשקיע כדי להגיע לזוגיות הנכספת...

עריכה אחרונה ב-30 לאוגוסט, 2017 על ידי malcishua

[falou]

התעלמת מהמילה הקריטית בטקסט שלי שציטטת - ״אחת״.

 

זה קורה, אבל ברוב המקרים זה לא. ברוב המקרים - הקשר נגמר וממשיכים הלאה.

 

באותו רגע, כשאתה מאוהב והיא בך, יש רק אחת. זו אמת. אתה לא רואה את עצמך בלעדיה, גם בעתיד, ואתה לא רואה עתיד בלעדיה.

וזה שזה לא מחזיק לרב האנשים, לא אומר (1) שזה לא קיים (2) שזה לא אידיאל.

אולי אם היו שמים לב גם למרכיבים האחרים בנרטיב של דיסני, היו לומדים איך כן גורמים לזה להיות מוצלח יותר או לפחות, מתי זה כן עובד. ועובדה שיש אנשים שזה כן מצליח להם.

 

לדעתי הם כן מוכרים הבטחה, במיוחד כשמדובר בקהל צעיר. אבל כנראה שזה סובייקטיבי.

 

ברור שמוכרים הבטחה, אבל שים לב, בדרך להפי-אנד, צריך לעבור כמה דברים. הנרטיב הוא לא "אתה פוגש את האחת, היא פוגשת אותך, וכולם מאושרים". אף אחד לא הולך לראות סרט כזה!

הנרטיב הוא שאתה צריך לעבור גיהנום, עד שאתה זכאי להגיע להפי-אנד. צריך להתאמץ. צריך להיות שווה את הסוף הזה. לפעמים אתה גם צריך ללמוד להכיר את הצד השני, ולהתגבר על הדעות הקדומות שלך, כדי למצוא אותו.

 

אין בנרטיבים הללו הבטחה לארוחות חינם.

זה לא זה שיושב בבית ומקטר על כמה נשים חרא, שזוכה בהפי אנד.

 

 

 

בכל מקרה, לדעתי מיסוד הקשר עם ההתאהבות הראשונה הוא כ״כ נדיר, שזה די תלוי במזל ופחות בדרך חיים.

 

צ'מע, היו לי מערכות יחסים. אני לא אפטור את עצמי במילה "מזל" אם הן הצליחו או לא. בכל נקודת כשל, אם הייתי פועל אחרת, דברים היו מתגלגלים בהמשך טוב יותר. אז אולי חכמת הבדיעבד היא לא חכמה, אבל אולי, רק אולי, אם נבין לאיזה אידיאל כן לשאוף, נכוון יותר טוב בפעם הבאה לגבי מה באמת המקום שרוצים לנסות להגיע אליו, במקום להגיד: "אין אידיאל. הבאה בתור, בבקשה..."

 

בגלל זה אני אומר, הסרטים הללו לא מעבירים את המסר "שהכל מזל". לא. הגיבורים שלהם עובדים קשה להגיע להפי אנד. הם מרוויחים אותו.

 

אתה צודק. הבעיה, מבחינתי, היא שהאידאל הזה לא קיים. אני מעדיף למשל את הגיבור שלי עם איזשהו flaw, הרבה יותר קל לי להתחבר אליו ככה. וד״א, אם תשים לב, אפילו בסרטי הילדים בשנים האחרונות יש שינוי מגמה לכיוון הזה.

 

תראה, אידיאל לא קיים בהגדרה. הוא מסמל את הכיוון אליו צריך לשאוף. גם הגיבורים הלא מושלמים, בסוף מתגברים על החולשה שלהם. זה אידיאל... כי זה לא משהו שכולנו מצליחים לעשות כל הזמן.

[malcishua]

באותו רגע, כשאתה מאוהב והיא בך, יש רק אחת. זו אמת. אתה לא רואה את עצמך בלעדיה, גם בעתיד, ואתה לא רואה עתיד בלעדיה.

באותו רגע, כן. באופן כללי, לא. יש בעולם הרבה בנות זוג פוטנציאליות שמתאימות לך, ברמות שונות של התאמה, ולא רק אחת מושלמת. ההרגשה שלך באותו רגע של התאהבות לא מבטלת את האמת הפשוטה הזו.

 

וזה שזה לא מחזיק לרב האנשים, לא אומר (1) שזה לא קיים (2) שזה לא אידיאל.

אולי אם היו שמים לב גם למרכיבים האחרים בנרטיב של דיסני, היו לומדים איך כן גורמים לזה להיות מוצלח יותר או לפחות, מתי זה כן עובד. ועובדה שיש אנשים שזה כן מצליח להם.

אילו מרכיבים בנרטיב של דיסני מכינים אותך לזוגיות מוצלחת? מסקרן אותי לשמוע (בלי שמץ של ציניות). ואני לא מדבר על סרטים מהשנים האחרונות כמו (שרק למשל - וכן, אני יודע שהוא לא מדיסני, זו רק דוגמא), אלא הקלאסיקות - שלגיה וכו׳.

 

ברור שמוכרים הבטחה, אבל שים לב, בדרך להפי-אנד, צריך לעבור כמה דברים. הנרטיב הוא לא "אתה פוגש את האחת, היא פוגשת אותך, וכולם מאושרים". אף אחד לא הולך לראות סרט כזה!

הנרטיב הוא שאתה צריך לעבור גיהנום, עד שאתה זכאי להגיע להפי-אנד. צריך להתאמץ. צריך להיות שווה את הסוף הזה. לפעמים אתה גם צריך ללמוד להכיר את הצד השני, ולהתגבר על הדעות הקדומות שלך, כדי למצוא אותו.

שים לב שבקלאסיקות המאמצים לא קשורים לאהבה, כלומר לא קשורים בהכרה של הצד השני וכו׳ אלא כמו שכתבת בשחיטת דרקונים וכד׳. בשנים האחרונות אכן חל שינוי במגמה, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי (לגבי להכיר את הצד השני ודעות קדומות).

 

צ'מע, היו לי מערכות יחסים. אני לא אפטור את עצמי במילה "מזל" אם הן הצליחו או לא. בכל נקודת כשל, אם הייתי פועל אחרת, דברים היו מתגלגלים בהמשך טוב יותר. אז אולי חכמת הבדיעבד היא לא חכמה, אבל אולי, רק אולי, אם נבין לאיזה אידיאל כן לשאוף, נכוון יותר טוב בפעם הבאה לגבי מה באמת המקום שרוצים לנסות להגיע אליו, במקום להגיד: "אין אידיאל. הבאה בתור, בבקשה..."

אני לא מאמין גדול בלשאוף לאידיאל שלא קיים. כן מאמין בניסיון מתמיד למקסם את המצב הקיים (וגם קצת מזל אף פעם לא מזיק..).

 

תראה, אידיאל לא קיים בהגדרה. הוא מסמל את הכיוון אליו צריך לשאוף. גם הגיבורים הלא מושלמים, בסוף מתגברים על החולשה שלהם. זה אידיאל... כי זה לא משהו שכולנו מצליחים לעשות כל הזמן.

אולי בעיניך, כבוגר, אידיאל מסמל כיוון אליו יש לשאוף. ילד או מתבגר יכול לפרש את זה אחרת, קרי, להאמין שהאידאל קיים במציאות ולא להיות מוכן להתפשר על שום דבר אחר.

עריכה אחרונה ב-30 לאוגוסט, 2017 על ידי malcishua

[ezuf]

Get a room,יא חופרים

[DrorZi]

אני קצת לא עקבתי אחרי 70 הדפים האחרונים ואני רואה שכנראה הפסדתי משהו חשוב אז אם מישהו יכול לתקצר לי רגע, לאיזה סרט של דיסני מומלץ לקחת אותה??

[falou]

במבי.

[Igalz]

לאיזה סרט של דיסני מומלץ לקחת אותה??

 

במבי.

 

אבל אל תשב יותר מידי קרוב למסך, יתפס לך הצוואר לקרוא את כל החפירות שלו

 

(סיפור אמיתי, זה קרה לי במטריקס2)

[falou]

באותו רגע, כן. באופן כללי, לא. יש בעולם הרבה בנותזוג פוטנציאליות שמתאימות לך, ברמות שונות של התאמה, ולא רק אחת מושלמת. ההרגשהשלך באותו רגע של התאהבות לא מבטלת את האמת הפשוטה הזו.

 

ברור שזה מבטל, כי ברגע שאתה מאוהב, הן כבר לא שם. אתה לא מבחיןבהן, לכן הן לא קיימות. זה שאמפירית הן קיימות, זה לא משנה. אתה לא מסוגל להבחיןבהן.

או במילים אחרות, את אתה רוצה שזה יהיה כמו בסרטי דיסני - אז תפעל כמו בסרטי דיסני, ואז ככה המציאות תראה לך.

או משהו כזה.

 

אם תתנהג עם החברה שלך כאילו אפשר לעשות לה סוויפ לשמאל/ימין בכל רגע, ולעבור לבאה בתור, שהיא אולי מתאימה קצת יותר... לא יהיה לך את ההפי-אנד של דיסני.

 

 

אילו מרכיבים בנרטיב של דיסני מכינים אותך לזוגיות מוצלחת?מסקרן אותי לשמוע (בלי שמץ של ציניות). ואני לא מדבר על סרטים מהשנים האחרונות כמו(שרק למשל - וכן, אני יודע שהוא לא מדיסני, זו רק דוגמא), אלא הקלאסיקות - שלגיהוכו׳.

 

דיסני רק ממחזרים נרטיבים עתיקים, אין בהם שומדבר חדש.

 

אני שולף מהמותן... שלגיה:

 

1. תזהרמהאמא שמקנאת בבת שלה (או כל מכשפה שמקנאת בבת. קנאה כגורם מרכזי ברע האנושי קייםבסיפור המוסרי הראשון - קין והבל). אבל גם היא לא יכולה למנוע את המעבר של הנערהלבגרות

 

2. אתהרוצה שהבחורה תתאהב בך? זה לא מספיק להיות זה שהולך ועובד, בזמן שהיא מנקה אתהבית. ככזה אתה עוד גמד אחד מרבים, שלא יודע מה לעשות איתה. אישה צריכה להיותמינית. לעבור טרנספורמציה לבגרות. היא לא נר חנוכה, שלא נוגעים בו. יפהפיה בתוךארון זכוכית. ככה היא מתה. צריך לנשק אותה, כדי שתשלים את הטרנספורמציה של אכילתהתפוח (הפרי כמכולל שינוי התודעה - אדם וחוה וכו') ותהפוך לבת זוג לנסיך.

במילים אחרות - אל תהיה בפרנד-זון.

 

סינדרלה:

הנסיכה היא לא האחיות הנרקסיסטיות, שאמא מפנקת. זו זאת שעובדתולא מקטרת. צריך להתאמץ למצוא אותה, כי רב הזמן היא לא עסוקה בלהיות נסיכה

 

היפה והחיה:

אל תלכי על הנרקסיסט, לא חשוב כמה מוצלח וגברי הוא. הגבר הפחותמושך, היותר גס, דווקא הוא יכול להיות זה שידאג לך, אם תמתני אותו קצת, כשתלמדילהכיר אותו.

?

ואילוף הגבר החייתי זה מוטיב נחשק, אחרת למה "50 גוונים של אפור" זה הספר הכי נמכר...?

 

שים לב שבקלאסיקות המאמצים לא קשורים לאהבה, כלומר לא קשוריםבהכרה של הצד השני וכו׳ אלא כמו שכתבת בשחיטת דרקונים וכד׳. בשנים האחרונות אכן חלשינוי במגמה, כפי שכתבתי בהודעה הקודמת שלי (לגבי להכיר את הצד השני ודעות קדומות).

 

דרקון זה הסמל הארכיטיפי הכי עתיק לרע/איום/סיכון. אני חושבשכמעט סמל אוניברסלי.

 

ולמה שחיטת האיום קשורה להשגת בת הזוג?

 

כי הגיבור שמצליח להסיר את האיום, הוא זה שהבחורה בוחרת בו.בבני אדם הנקבות הן סלקטיביות. הן בוחרות. דחייה מצד בחורה זו אחת התחושות הכיקשות שיש לגבר ("נתתי לה חיי, ירדתי על ברכי, יאמינו לי כולם, למדתי מזה סתם,ונעלבתי"). אולי המוטיבציה האולטימטיבת של המין האנושי להתקדם אל עבר הלא נודעוהמאיים היתה המוטיבציה להרשים את הנקבה... כי אח"כ הגיבור זוכה בה. קלאסי.

 

 

 

[malcishua]

ברור שזה מבטל, כי ברגע שאתה מאוהב, הן כבר לא שם. אתה לא מבחיןבהן, לכן הן לא קיימות. זה שאמפירית הן קיימות, זה לא משנה. אתה לא מסוגל להבחיןבהן.

או במילים אחרות, את אתה רוצה שזה יהיה כמו בסרטי דיסני - אז תפעל כמו בסרטי דיסני, ואז ככה המציאות תראה לך.

או משהו כזה.

אם תתנהג עם החברה שלך כאילו אפשר לעשות לה סוויפ לשמאל/ימין בכל רגע, ולעבור לבאה בתור, שהיא אולי מתאימה קצת יותר... לא יהיה לך את ההפי-אנד של דיסני.

שוב, זה לא משנה איך אתה מרגיש בזמן (הקצר) הזה של אופוריית ההתאהבות. העובדה היא שאין דבר כזה אחת מיוחדת ויחידה, יש כמה כאלה ובדרגות שונות של התאמה.

 

אני ממש לא אומר שצריך להתייחס לבת הזוג שלך כאל משהו זמני ולחפש כל הזמן משהו טוב יותר - זו הדרך הבטוחה לבדידות. אני כן אומר שאחרי פרידה אין טעם להתאבל ולקונן על כך שאיבדת את ה״אחת והיחידה״ (ראה אושריקו) - כי תמיד יש סיכוי לקשר נוסף.

 

דיסני רק ממחזרים נרטיבים עתיקים, אין בהם שומדבר חדש.

 

אני שולף מהמותן... שלגיה:

 

1. תזהרמהאמא שמקנאת בבת שלה (או כל מכשפה שמקנאת בבת. קנאה כגורם מרכזי ברע האנושי קייםבסיפור המוסרי הראשון - קין והבל). אבל גם היא לא יכולה למנוע את המעבר של הנערהלבגרות

 

2. אתהרוצה שהבחורה תתאהב בך? זה לא מספיק להיות זה שהולך ועובד, בזמן שהיא מנקה אתהבית. ככזה אתה עוד גמד אחד מרבים, שלא יודע מה לעשות איתה. אישה צריכה להיותמינית. לעבור טרנספורמציה לבגרות. היא לא נר חנוכה, שלא נוגעים בו. יפהפיה בתוךארון זכוכית. ככה היא מתה. צריך לנשק אותה, כדי שתשלים את הטרנספורמציה של אכילתהתפוח (הפרי כמכולל שינוי התודעה - אדם וחוה וכו') ותהפוך לבת זוג לנסיך.

במילים אחרות - אל תהיה בפרנד-זון.

 

סינדרלה:

הנסיכה היא לא האחיות הנרקסיסטיות, שאמא מפנקת. זו זאת שעובדתולא מקטרת. צריך להתאמץ למצוא אותה, כי רב הזמן היא לא עסוקה בלהיות נסיכה

1 ו-3 לטעמי פחות קשורים לאהבה, אלא למסרים הפשוטים ש-א. קנאה זה רע והיא תוביל רק לרע ו-ב. אם תעבוד קשה ותחייך מול הקשיים זה ישתלם בסוף.

 

2 מעניין אם כי קצת סותר את 3...

 

היפה והחיה:

אל תלכי על הנרקסיסט, לא חשוב כמה מוצלח וגברי הוא. הגבר הפחותמושך, היותר גס, דווקא הוא יכול להיות זה שידאג לך, אם תמתני אותו קצת, כשתלמדילהכיר אותו.

גם כאן, המסר העיקרי הוא כמובן - אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו. אני חושב שזה יותר מסר כללי (של קבלת השונה וכו׳) ופחות מסר שקשור במה לחפש בבן זוג.

 

אגב, כמה לדעתך היה הסרט מצליח אם דיסני היו מחליטים להפוך את המינים בתפקידים הראשיים? אבל זה נושא לדיון אחר...

 

ואילוף הגבר החייתי זה מוטיב נחשק, אחרת למה "50 גוונים של אפור" זה הספר הכי נמכר...?

אין ספק שזה מוטיב נחשק, אבל הסיבה לדעתי היא אחרת... או לפחות לא רק זאת.

 

דרקון זה הסמל הארכיטיפי הכי עתיק לרע/איום/סיכון. אני חושבשכמעט סמל אוניברסלי.

 

ולמה שחיטת האיום קשורה להשגת בת הזוג?

 

כי הגיבור שמצליח להסיר את האיום, הוא זה שהבחורה בוחרת בו.בבני אדם הנקבות הן סלקטיביות. הן בוחרות. דחייה מצד בחורה זו אחת התחושות הכיקשות שיש לגבר ("נתתי לה חיי, ירדתי על ברכי, יאמינו לי כולם, למדתי מזה סתם,ונעלבתי"). אולי המוטיבציה האולטימטיבת של המין האנושי להתקדם אל עבר הלא נודעוהמאיים היתה המוטיבציה להרשים את הנקבה... כי אח"כ הגיבור זוכה בה. קלאסי.

מעניין שדווקא בדוגמאות שהבאת (סינדרלה, שלגיה) הנסיך לא עושה שום דבר מסוכן או אמיץ כדי לזכות בנסיכה. בשלגיה ממש מדובר רק בנשיקה (ממש קוצר את פרי עבודתם של האחרים..), ובסינדרלה חיפוש עם נעל...

עריכה אחרונה ב-30 לאוגוסט, 2017 על ידי malcishua

[vadim6385]

כי הוא עדיין נסיך והכל.

[falou]

שוב, זה לא משנה איך אתה מרגיש בזמן (הקצר) הזה של אופוריית ההתאהבות. העובדה היא שאין דבר כזה אחת מיוחדת ויחידה, יש כמה כאלה ובדרגות שונות של התאמה.

 

אני לא יודע איך מודדים התאמה, אבל אני אומר בדיוק ההפך. זה שאולי, תיאורטית (כי אי אפשר לבחון את זה, לא ברמה המדעית ולא ברמת הפרט), יש אולי מישהי אחרת שאם היית פוגש אותה היית מרגיש אותו הדבר - זה לא רלוונטי. לא רלוונטי ולא משנה. גם אם תבוא אחרת, לא תראה אותה, אז קיומה התיאורטי לא רלוונטי. תודעתית היא לא קיימת.

 

כי, לפחות לפי דיסני, אם אתה רוצה להיות מאושר - תקבל על עצמך את התחושה של ההתאהבות, כי זה המצב הנפשי הרצוי.

 

וזה הרי מטרה של סיפור "קלאסי" כזה, לא לספר לך מה המציאות, אלא לספר לך מה זה סיפור טוב ולמה אתה צריך לשאוף.

 

זה לא אומר שבאמת יש רק בחורה אחת בעולם שם בשבילך, זה אומר שכשאתה עם מישהי שהיא כן בשבילך, תתנהג כאילו אין אף אחת אחרת - כי זה יהפוך את הקיום שלך למאושר.

לפחות זה מה שאני מבין מהסיפור.

 

אני חושב שזו עצה טובה לדור הטינדר.

 

1 ו-3 לטעמי פחות קשורים לאהבה, אלא למסרים הפשוטים ש-א. קנאה זה רע והיא תוביל רק לרע ו-ב. אם תעבוד קשה ותחייך מול הקשיים זה ישתלם בסוף.

 

קנאה אובססיבית זה רע, וכאן מדברים עליה בהקשר הרומנטי.

אם תעבוד קשה תרוויח את זו ששווה, כי היא תעריך את המאמץ (כמובן שלא בכל הסיפורים, בשלגיה הנסיך זוכה מההפקר, וזה יותר סיפור על שחרור הבת מהאם הדומיננטית).

 

2 מעניין אם כי קצת סותר את 3...

 

לא יודע אם סותר, אבל העולם הוא מורכב, וסיפורים מיתולוגיים נוטים לזקק מסר מצומצם, ומתרכזים בו, אבל הם לא מכילים את כל המורכבויות.

 

גם כאן, המסר העיקרי הוא כמובן - אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו. אני חושב שזה יותר מסר כללי (של קבלת השונה וכו׳) ופחות מסר שקשור במה לחפש בבן זוג.

 

אני רואה את זה אחרת. הנבל, לפחות בגירסת דיסני המצויירת של "היפה והחיה", יש בו תוכן, אבל הוא מלא בעצמו. הבנות אוהבות את זה שהוא מלא בעצמו. הוא גם מוכשר במה שהוא עושה, אבל הוא לא סופר אותן, וזו הבעיה שלו. ואת מי הוא רוצה... את זו שלא סופרת אותו, כמובן...

זה מה שנרקסיסט לא סובל.

 

ואני חושב שהפיכת "החיה" לגבר נחשק היא לא סיפור על קבלת האחר, אלא סיפור על אילוף הגבר הגס ע"י הנשיות המרסנת, שזה מה שהופך אותו מפרא אדם מתבגר לאיש משפחה. שזה גם מוטיב די קלאסי.

 

 

 

אגב, כמה לדעתך היה הסרט מצליח אם דיסני היו מחליטים להפוך את המינים בתפקידים הראשיים? אבל זה נושא לדיון אחר...

 

לא מצליח בכלל. הנרטיב צריך להתחבר לנפש של הצופה, ולנגן על תמות מוכרות מהתת מודע הקולקטיבי.

טוב, תלוי איפה.

היום יודעים שבין הוקיניגים היו נשים לוחמות. זה הגיוני, כי הם באו ממקום בו היה רעב, מיעוט במשאבים, ולכן לוחמנות מקומית חסרת פשרות, שהפכה אח"כ לפשיטות מעבר לטריטוריה. במצב אפוקליפטי כזה, גם נשים היו צריכות להלחם. מעניין לחשוב אם זה השורש של שוויון הזכויות שאנחנו רואים היום בסקנדינביה...

 

הסיפורים הללו עובדים על הנפש כ"כ ביעילות, כי הם עוסקים בתמות שמלוות את הנפש של בני האדם מאות אלפי שנים. מאות אלפי שנים גברים היו גיבורים ששמרו בשער ויצאו להכריע את העולם שמעבר לו, וגברים גיבורים, שדאגו לנשים שלהם, נחשבו המוצלחים. נשים פשוט היו חייבות להישאר לטפל בתינוק. הן היו פגיעות. הן נשארו לנהל מאחור את הבית. אבל הן היו צריכות לבחור את הגבר הנכון, ולהצליח לנהל נכון את העורף.

זה היה כורח הקיום.

 

היום המצב שלנו מאוד שונה, אבל זה קרה מאוד מהר (בטח במונחים אבולוציונים). הנרטיבים הקדומים שלנו, שזורים במהות שלנו, שנשתמרה במאות אלפי שנים של אבולוציה תרבותית וביולוגית, עדין עובדים עלינו. יש סיבה לזה שאנשים משתוקקים לזוגיות, ויש סיבה לזה שבהכללה, אנשים נשואים עם ילדים מאושרים יותר מאנשים בודדים "וחופשיים".

אפשר לרצות לזרוק את כל המסרים הללו הצידה ולבטלם כסיפורי אגדות דבילים, אבל זה לא עובד.

 

מה עושים עם זה, אני לא ממש יודע, אבל כל השרשור הזה מראה כמה גברים צעירים אבודים יש. אפילו לא יודעים איך לדבר עם בחורות יותר. לצאת לדייט. זה מוזר בעיני.

 

ומעשית, הייתי אומר: כשאתה עם מישהי, תתייחס אליה כאילו היא מרכז העולם ואין אף אחת אחרת. תחיה כאילו אתה רוצה שהעולם יהיה כן כמו אגדה של דיסני, ואז הוא יהיה יותר קרוב לשם מאשר אם תתייחס לבת זוג כאילו היא מחזיקה זמנית במשרה, כל זמן שהיא ממלאה את התפקיד היטב. הרי כשאתה רואה זוג נורא מאוהב, שמתעלם מכל מה שמסביבו, אם אתה לא ממש מקנא ומריר, אתה חושב לעצמך - פאק! איזה כיף להם.

וזה נכון.

וזה מה שהסרט אומר לך - תכוון לשם. זה טוב.

זה לא אומר ככה תיראה המציאות, זה אומר שאם תשאף למקום ההוא, יהיה לך יותר טוב. המציאות תהיה יותר ככה מאשר לא.

 

ובמרכז העולם אני לא אומר שבזוגיות צריך להיות רק אחד בתחת של השני. בכלל לא. זה אפילו ממש לא טוב. ממש ממש לא טוב. חייבים לשמור על נפרדות, אבל זה עניין אחר.

[שביט]

עופר, אתה כותב דברים מאוד מעניינים.

למדת פסיכולוגיה/ סוציולוגיה/ משהו אחר שנגמר ב"לוגיה"?

תענוג לקרוא את הדברים שכתבת פה בכל השירשור. חלק אני מניח בא גם מהניסיון, אבל ההסברים והתאוריות- פנינים. כיף לקרוא

[Benor]

 

אשמח לשמוע עוד מהנסיון שלך, תודה!

יש לי פשוט איזה פחד גישה מלגשת במקומות, וזה יכול לקרות רק במצבים מאוד מסויימים.

[Max.M]

תמעיט במילים, תחייך יותר...

 

תופתע מה שחיוך אחד יכול להשיג .