מקום עבודה מעולה VS נאמנות?

[Muzic4Ever]

ערב טוב לכולם,

לפני כמעט 9 שנים התחלתי לעבוד בחברה תעשייתית המייצרת בעיקר לשוק הצבאי.

מידע של חייל משוחרר ללא השכלה התפתחתי לאט. לימדו אותי לאפקטיביות ופרודקטיביות.

נעשתי ראש צוות הממונה על 6 עובדים אחרי 3 שנים, סגן מנהל אגף שנתיים אח"כ.

צברתי ידע, ניסיון, התמחות במיוחד בשוק שהחברה עובדת בו. ביקורים בחו"ל, החלטות כלכליות, רכש וכוח אדם.

עכשיו - מנהל האגף קיבל תפקיד חדש. בציפייה להתקדם הלאה מסתבר שאני לא האדם המתאים.

במקביל, החברה בירידה בשנה וחצי האחרונות ואני חושב לעצמי, אוליי כדאי למנף את הידע והניסיון למקום חדש?

מבחינת שכר ותנאים אני חושב שאני ממוקם בשליש העליון, אבל עדיין... הפעם הבאה שיזדמן קידום כנראה תהיה ב 3-4 שנים הקרובות.

אז נכון, מצד אחד מאוד מאוכזב מהתפקיד שהתפספס. וההזמנות בירידה כבר זמן מה. אולי כדאי לחפש מקום חדש?

שנית, התחלתי בחברה הזו. השקיעו, לימדו, סבלו והיו סובלניים כלפי. לעזוב זאת יריקה בפנים. או שטובתי וטובתי בלבד לנגד עיניי?

לא יודע. מבולבל...

[ישה]

"מסתבר שאני לא האדם המתאים" זה משפט המפתח.

 

למה לא מתאים? מה ישתנה עוד 3-4 שנים?

 

מה יכולתך לקבל שכר /תנאים דומים , ומה מבחינת אופק תעסוקתי במקומות אחרים.

 

מה הצפי שלך לעתיד החברה הנוכחית?

 

תשובות שאלות הללו ייתנו לך כיוון מחשבה

[Muzic4Ever]

כנראה שאני לא מתאים בעיקר בגלל שיקולי גיל וותק.

יש אנשים ותיקים ממני ב 5-10 שנים. בגיל, ובהשכלה.

יש לי חוסר ביטחון לגביי תנאים במקום חדש. בגלל שבעצם אין לי כלום מעבר לניסיון בפועל במקום הנוכחי - במקום חדש אני בעצם מתחיל מאפס.

ובמקום הנוכחי? הבוס החדש כבר הודיע לי חגיגית שנחלוק משרד. לדעתי, הוא צריך את הידע המקצועי והחברתי ממני בתור התחלה.

בגדול, מתכננים לפתוח אגף חדש המגשר בין האגף הייצורי הקיים לאגף הפיתוח.

אבל להכנס לזה ידרוש זמן מה ובסופו אין לדעת לאין זה יוביל.

[Derish]

~

אם הארועים היו מתרחשים ביפן, הדיון הזה היה רלוונטי. בישראל הוא לא.

 

ישראלים לא נכנסים לחברה בשביל להישאר בה עד סוף ימיהם. הם לא מצטרפים ל"משפחה", גם אם האנשים בעבודה נעימים להם. מהסיבה הזאת חשוב שתבין שאף אחד פה לא עשה לאף אחד טובות, הם השקיעו בך וקיבלו בחזרה את פירות עמלך. מן הסתם זה השתלם להם. אם הגעת לתקרה המקצועית שלך בארגון הזה - אין שום מניעה לעזוב, ושלא יעשו לך "רגשי". לעזוב בצורה מכובדת, עם הודעה מראש, אבל לעזוב.

 

התפתחות מקצועית יכולה להיות אנכית או אופקית. אנכית - ראש צוות, מנהל מחלקה, סמנכ"ל וכך הלאה. אופקית - תפקידים שונים באותה רמה, למשל היום מהנדס ייצור ומחר איש רכש, עם שכר ותנאים דומים אבל עוסק במשהו חדש. לא תמיד המעבר הזה אפשרי, אבל אם כן זו יכולה להיות אלטרנטיבה טובה למי שלא מתאים בהכרח לניהול.

 

אם אין לך אפשרות לעבור לתפקיד יותר מעניין (תכליתית, בלי קשר לשכר) בחברה הנוכחית - אין סיבה שלא תחפש את האפשרות הזאת במקום אחר. נכון שזה לא פשוט פסיכולוגית, אבל חיים רק פעם אחת וכדאי להפיק מזה את המיטב.

[sperial]

לבחון אפשרות לרכוש השכלה פורמלית. יש לי תחושה שזה הגורם המגביל, ועד שלא תשקיע בעניין התקרה תהיה ברורה מאד.

[Muzic4Ever]

לציין שהשכלה פורמלית, מקצוע. קיבלתי ממקום העבודה הנוכחי.

למדתי מקצועות חשמל, מחזיק בתעודת חשמלאי מוסמך.

לאקדמיה אני לא מתאים מתוך ידיעה. השלמתי בגרויות בשיניים. בלימודי המקצוע הבנתי שאין לי תחת לשבת וללמוד, בטח לא לימודים אקדמיים.

מה גם שגיל שלושים, משכנתא, שני כלי רכב, מגורים בפריפריה והתחייבויות כלכליות אחרות לא כל כך מאפשרות לי לרדת למשרה עם שעות מעטות יותר בשביל להשקיע בלימודים.

[sperial]

השכלה לא חייבת להיות אקדמית. יכולה להיות התקדמות בתחום המקצועי עצמו (דרוג יותר גבוה בחשמל? לא מכיר את התעודות) או תעודות של ניהול בתעשיה או משהו דומה.

 

העניין הוא שאתה עדיין צעיר, ואם אתה רוצה להתקדם, אם במפעל הנוכחי ואם במקום אחר, כנראה שאתה צריך ללמוד משהו. כנ"ל אם תרצה לצאת לדרך עצמאית, יהיה עליך ללמוד כיצד לנהל עסק.

[חולגי]

אם לא תדאג לעצמך - אף אחד לא ידאג לך.

איני בטוח שאם המקרה היה הפוך, לעסק (או לבעליו) יהיו יותר מדיי ייסורי מצפון אם היו צריכים לפטר עובד/ים.

[edan82]

פותח השרשור,

 

שים בצד את התסכול\אכזבה על שלא קודמת, טוב לך בחברה? (שכר, תנאים, תפקיד, יחס הצוות הניהולי אלייך וכן הלאה).

לעיתים יש לנו ציפייה לקבל משהו וכשזה לא קורה פתאום "יורד לנו" מכלל ה"חבילה" ונראה לי שכדאי שגם אתה תבין אם זה המצב.

 

אם אתה מרוצה בחברה אולי שווה לך לשבת עם המנהל שלך לשיחה ולהבין מה באמת הסיבה שלא קודמת ותנסה להבין מדבריו מה התכניות שלו לגבייך.

 

אתה כמובן יכול לבדוק במקביל אופציות אחרות בשוק שאולי יהיו רלוונטיות עבורך אבל תעשה דברים בחוכמה כדי שלא תשרוף את עצמך- יש כל מיני ענפים שבהם כל העוסקים בענף מכירים אחד את השני, תזהר מזה ותזהר מכל מיני "חברים" שאולי ישימו לך מקלות בגלגלים.

 

דבר אחרון, אל תרגיש רע לגבי אופציית עזיבת מקום העבודה שטיפח אותך, אין ארוחות חינם ועסק שימצא אותך כלא מועיל לא ייטפח אותך וכנראה שגם לא ימשיך להעסיק אותך לאורך זמן.

בעל עסק דואג לאינטרסים של העסק שלו ואתה כעובד- דאג לאינטרסים שלך.

 

עריכה,

 

ואדים, אתה לא ממש צודק בקביעה שלך לגבי עובדים בשוק העבודה הישראלי, נכון שלא כולם נכנסים למקום עבודה כדי לבנות קריירה אבל בהחלט יש נטייה מסויימת להתמיד (בעיקר גילאי 30+ שמחפשים יציבות כלכלית).

אחת הבעיות שאני כמעסיק נתקל בהן פה בהונג קונג זה קושי אמיתי למצוא עובדים שמגלים נאמנות למקום עבודה.

שבוע שעבר קיבלתי קורות חיים של מועמדת שעל הנייר תפורה למה שאני מחפש למעט הנתון הבא:

במהלך 12 שנים בשוק העבודה היא החליפה מקומות עבודה (!!!).

 

זה אמנם מקרה יחסית קיצוני אבל לא נדיר לראות אנשים שמחליפים עבודה בממוצע כל שנה עד שנה וחצי.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2016 על ידי edan82

[Muzic4Ever]

ההתלבטות העיקרית שלי היא לגבי העתיד. נכון לעכשיו אני מרוצה מהתפקיד הנוכחי ומהבא אחריו וכן מהשכר והתנאים. אני חושש להשקיע תקופה דומה נוספת ולמצוא את עצמי באותה נקודה שבזמן הזה יכולתי אולי לעשות יותר במקום אחר. אפשר לרענן אולי, לצבור ולהשקיע אנרגיה במקום חדש, או להמשיך להשקיע במקום הנוכחי שאולי ישאיר אותי במקום גם בסבב הבא. הרי מי\מה מבטיח שלא?

[matanfr]

היום בשוק העבודה הישראלי הכל דינמי. אני וגם חברים החלפנו גם 3 מקומות עבודה ב4 שנים (פיטורים, סגירת החברה וכו').

כפי שדריש רשם-אתה קיבלת מהם את הכלים להתפתח והתפתחת בארגון, בתמורה אתה עבדת אצלהם ונתת את כל מרצך ואת משאביך.

לדעתי, אתה צריך תמיד לדאוג לאינטרסים שלך, ושלך בלבד. מקום עבודה שלא דואג לך כעובד, לא רואה אפשרות לקדם אותך עקב אי התאמה, לא מציע לך תפקידים אחרים או שכר שמשקף את התמורה שאתה מספק לחברה הוא מקום עבודה שלא ראוי לך. עם מחמאות אתה לא הולך לסופר.

 

לכן, בדוק מה קורה בחוץ. לבדוק לא עולה כסף. לך תדע-יתכן שבמקום אחר תצטרך "להתחיל מאפס" או ללמוד דברים חדשים לגמרי (כולל פוליטיקה ארגונית וכו') אבל זה מקום שיקח אותך קדימה, בין אם זה ברמת השכר, בתפקיד או בהכשרה המקצועית והאפשרויות שיפתחו בפניך.

 

בכל מקרה, לא צריך לעזוב את המקום הקודם בטריקת דלת. צריך להיפרד יפה ולהשאיר רושם טוב. לך תדע מה יהיה בעתיד ומול מי תעבוד. תמיד צריך להיפרד ברוח טובה, במידה ומצאת מקום אחר יותר טוב.

 

שיהיה בהצלחה.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2016 על ידי matanfr

[Muzic4Ever]

נגיד והייתי רוצה להתחיל לרחרח במקומות אחרים, איך עושים זאת מתחת לראדר של מקום העבודה הנוכחי? יכול להיות שאמסור קו"ח שיגיעו בטעות לאגף כוח אדם של החברה המעסיקה אותי כיום.

[matanfr]

בכל החברות המסודרות אתה יכול לשלוח קורות חיים ולציין בפני הנציגים שאתה לא מעוניין שישלחו לחברה X.

תרשום יפה את קורות החיים שלך, ועבוד עם חברות כגון אתוסיה למשל. אל תתפתה להצעות של head hunters כאלה או אחרים שלא תמיד בודקים למי הם שולחים את קורות החיים.

תעבוד מסודר מול חברות ההשמה הגדולות.

חברת השמה שמכבדת את עצמה תמיד תדאג להתקשר אליך לפני שהיא שולחת קורות חיים על מנת לקבל את אישורך.

 

חוץ מזה, גם אם זה יגיע לאגף כוח האדם של החברה שמעסיקה אותך כיום, זה צריך להדליק להם נורה אדומה. ואם ישאלו אותך מדוע, תסביר להם בדיוק מדוע. תן להם את ההזדמנות לנסות ולהגיע איתך לעמק השווה. יתכן שהם יחליטו בסוף לקדם אותך אופקית או לצ'פר אותך בשכר כי אתה חשוב להם (כרגע).

לדעתי, מעסיק שמפטר עובד מיידית כי הוא חיפש מקום חדש ולא טורח לברר מדוע העובד הגיע למצב שהוא הגיע (שהוא מחפש עבודה בחוץ) הוא מעסיק שלא ראוי שיעבדו אצלו.

עריכה אחרונה ב-1 לפברואר, 2016 על ידי matanfr

[אביב]

+1 לדריש.

אלא אם אתה מרוצה עד הגג מכל בחינה (וברור שזה לא המצב), כדאי ורצוי לבדוק מידי פעם מה המצב בחוץ- מה ההיצע, מה התפקידים ומה השכר. כשיהיו לך הצעות קונקרטיות תקבל את רוב התשובות לשאלות שאתה מתלבט לגביהן.

[roee]

היית שם די והותר. אני חושב שבמידה מסויימת, חלון האטרקטיביות שלך נסגר ככל שעובר הזמן ואתה נשאר באותו מקום. למישהו שהיה 20 שנה באותה חברה, יותר קשה להחליף מקום עבודה, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית. מעבר לכך, הדרך הכי טובה להתקדם בארגון היא... לעזוב אותו ולהצטרף לאחד אחר. אם תעשה עבודה טובה בראיון ובקורות החיים, אין מניעה שתקבל קפיצה משמעותית.