טיול לנורבגיה עם הרכב (סיפור בתמונות מהודעה 134)

[sronis]

תמונות יפות

מהמר על ניסאן 240 SX.

 

כמעט, SX200.

 

לפי הלבוש בתמונות, לא היה שם מספיק חם כדי ללבוש קצר. מה הייתה הטמפרטורה בתקופה הזו באיזורים השונים?

 

יש לי דווקא תמונה משעשעת שבה היא חנוטה בתוך המעיל ואני עם טישירט, אבל בעקרון קשה לדעת מראש לגבי הטמפ' כי היא משתנה המון. שבוע לפני שהגענו היה 10 מעלות וגשם, בשבוע שהגענו היה 14-18 ושמש (ו-18 מעלות בשמש בזמן הליכה זה לגמרי טישירט - בתוך המעיל הזעתי כמו חמור) ושבוע אחרי כבר עלה מעל 20.

בקיצור - צריך להתכונן להכל. ברוב התמונות היא אובר-לבושה בגלל שהייתה קצת חולה ובגלל שהיא הלכה עם זה ששעשע אותי שהיא נראית כמו דמות מסאות'פארק (סוג של קני רק בכחול במקום כתום).

 

תמונות המשך יותר מאוחר היום.

[David32]

טוב מסתבר שטעיתי בזיהוי, לא משנה

 

אחלה סיפור ואחלה תמונות רוני! מחכה להמשך.

[כוח-סוס]

נראה מעניין מאוד.. ממשיך לעקוב.

 

אשמח למסמך או פירוט מסודר של מקומות הביקור וכן לעלויות כספיות על מנת לבדוק אופציה של טיול דומה או קרוב לכך. תודה.

[sronis]

מבטיח לסיים עם פירוט מסודר של עלויות ורשמים לוגיסטיים נוספים.

[Artxes]

הרגת אותי עם התמונות

אין תמונה אחת שלא עזצרתי והיסתכלתי עליה איזה דקה פשוט מדהים תודה על השיתוף והפירוט המדהים הזה כל הכבוד!!

[sperial]

היום קיבלנו דמי הבראה, צריך לתכנן

 

האמת היא שנורווגיה נמצאת ב-wish list, אבל לא השנה. וגם לפלנד בחורף.

[sronis]

ממשיך!

 

אנחנו עדיין בסניה, בנסיעה לכיוון המעבורת לאי הבא. בדרך ישנו מתחם פעילויות לילדים שבו נמצא הטרול הגדול בעולם ואישתו:

 

 

 

הניסאן חיכתה לנו ביציאה:

 

 

ואז – למעבורת שתקח אותנו החוצה מסניה, מ-Gryllefjord ועד Andenes שבאי אנדאיה (Andoya). מגיעים לגרילהפיורד ומגלים שהמקום כבר מפוצץ במכוניות שמחכות להכנס למעבורת. המעבורת מגיעה ו... אין סיכוי שהכל ייכנס! עכשיו ניתקע פה 4 שעות עד למעבורת הבאה... או שאולי... מסתבר שהנורבגים מומחים בזה ואיכשהוא הם מהנדסים את הכל ולא סתם שאני נכנס, אלא עוד 3 מכוניות נכנסות אחריי וביניהן היגואר F טייפ הזאת.

 

 

אח"כ אני עתיד להתחרט על זה שעליתי על המעבורת (לא שהייתה ברירה) כי הדרך לאנדנס היא פרקטיקלי באוקיינוס והגלים החזקים מטלטלים את הספינה מצד לצד. באורח פלא כל המכוניות שרדו את השעתיים וחצי הלא נעימות הללו, ואנחנו ממשיכים בדרך, לא לפני שאנחנו צוחקים על כך שמפרסמים את הדרך הזאת כ"המקום לראות בו לוויתנים" – ואין שום לוויתן לרפואה...

 

 

זה המקום לעצור ולסכם את הדרך שעשינו עד כה. ההתחלה מימין איפה שעשיתי את הבנג'י (500 ק"מ צפונה מ-Rovaniemi). בדרך הזו היו 4 מעבורות כולל זו האחרונה שיוצאת מתחומי המפה ומגיעה ל-andenes. מרחק כולל המעבורות: 380 ק"מ. זמן נסיעה לפי גוגל כ-10 שעות (בפועל יותר, כי מחכים למעבורות לרוב בין 10 ל-50 דקות)

 

 

האי אנדאיה מתגלה כיפה מאוד גם הוא, אבל אנחנו צריכים לגמוא קילומטרים בדרך ללופוטן, אז העצירות מעטות. בכל זאת חייבים לעצור לצהרים על החוף:

 

 

ואז במקום אחד יפיפה עם נקודת תצפית גבוהה לנוף של איים והרים ב-360 מעלות (למי שרוצה – Austnesfjorden rasteplass בגוגלמאפס).

 

 

משם לאחת הערים המרכזיות בלופוטן – Svolvaer, ממנה אנחנו יוצאים למחנה הקמפינג הקרוב, שמתגלה כמלא בגרמנים בקראוונים (לא משהו מיוחד שם – אני חושב שראיתי יותר קראוונים ממכוניות רגילות לאורך המסע הזה). הנוף, כרגיל, יפיפה, והייתה גם הלופו הזאת:

 

 

 

למחרת בבוקר, היום השישי למסע, ומזג האוויר מתחיל להתדרדר. לא יורד ממש גשם אבל יש ערפל כבד והאוויר רטוב. אי אפשר לצאת ככה לטרק שתכננו בהרים, אז אנחנו מתנחמים במסעדת דגים מומלצת, בה אני אוכל מנה צמחונית מפתיעה מאוד לטובה והיא אוכלת לוויתן. העיירה הסופר-חמודה Henningsvaer שוכנת על כמה איים שמחוברים לאי הראשי בגשרים, והדרך אליה מאוד יפה על אף הערפל (חפשו אותה בגוגלמאפס).

 

 

 

ילדות נורבגיות עושות מכירת חיסול מוזרה:

 

 

דוגמא לגשר:

 

 

כבשים רועות על הגג:

 

 

אסור!

 

 

משם אנחנו ממשיכים ל-Eggum שגםבה אמור להיות נוף יפה שכרגע הוא נוף בערפל, ואז דרומה לעיירה בשם Nusfjord:

 

 

מקרוב:

 

 

נוף בערפל:

 

 

משם לכמה חופים יפים ואז לשינת לילה באתר קמפינג נוסף.

היום השביעי למסע לוקח אותנו לנוף היפיפה של Reine:

 

 

ומשם למעבורת הארוכה שיוצאת מ-Moskenes ומגיעה ל-Bodo (בודה). במפתיע, הים היה שקט והשייט הארוך (4 שעות) היה נעים.

 

 

והנה סיכום הדרך הזו:

 

 

בחלק הבא - הקרחון הגדול.

[eitama]

זה הגיוני שאני מקנא למרות שהייתי שלושה שבועות בנרווגיה???

[Michael_N]

רוני, סליחה אם ציינת את זה בתחילת השרשור ולא ראיתי, הטיול תוכנן לפרטי פרטים או שאתם "זורמים" עם הטיול ומאלתרים מקומות?

[sronis]

לפני היציאה קבענו תוואי בסיסי של שלושה מקומות עיקריים - Lyngen, Lofoten, Helgeland. בכולם מצאנו מספר דברים לעשות ולקחנו איתנו מספרים וכתובות. בסוף, כמו שכתבתי, על היום הראשון הציעו לנו שינוי תוואי שיצא מבורך (טרומסה וסניה) כך שצריך מידה מסוימת של גמישות. בנוסף למעט מסעדה אחת שקיבלתי עליה המלצה לא קבענו מראש שום מקום של אוכל וגם שום מקום לינה - פשוט מצאנו משהו נחמד על הדרך והלכנו עליו. חלק מהמעבורות דורשות תכנון מוקדם (לזו שבין Moskenes ל-Bodo קניתי כרטיסים יומיים מראש).

[GOLF]

זה הגיוני שאני מקנא למרות שהייתי שלושה שבועות בנרווגיה???

 

+1

הייתי חוזר בכיף.

 

שמתי לב בהרבה מקומות תצפית בהרים ישנם כמו מגדלים קטנים כאלה מאבנים. יש למישהו מושג מה עומד מאחורי זה?

[ג'וני בוי]

ריירתי על המסך. לא יודע אם לקנא או לפרגן. נראה כייף אמיתי.

[סיוויק 08]

זה הגיוני שאני מקנא למרות שהייתי שלושה שבועות בנרווגיה???

 

זה הגיוני שאני מביט בתמונות ואומר לעצמי "שמע, חביבי..."

למרות שאני לא זקן ?

[sronis]

+1

הייתי חוזר בכיף.

 

שמתי לב בהרבה מקומות תצפית בהרים ישנם כמו מגדלים קטנים כאלה מאבנים. יש למישהו מושג מה עומד מאחורי זה?

 

נראה לי שמטיילים אוהבים להשאיר חותם איפה שהם היו. בחלק מהמקרים מדובר גם במקומות שבהם אין שבילים מוסדרים אז המגדלים האלה בולטים ברקע ומכוונים את המטייל לכיוון הנכון. אם תשים לב למשל בתמונה של הדרך שעשינו בטרק לאגם הכחול, ההליכה כמעט ישרה לגמרי למרות שאין שביל מוסדר, וזה גם בזכות ההליכה בעקבות המגדלים.

[sronis]

הבטחתי קרחון, אז הנה זה מתקרב:

 

הערפל המשיך לשרוץ מסביב גם בבודה, אז התחלנו בנסיעה הארוכה דרומה ל-Mo I Rana, התחנה הבאה במסע. בדרך אין ברירה אלא לקחת מעבורת ואנחנו מחכים כשעה בזמן שזוג מבוגר חובב ניסאן מדבר איתי על האוטו. מסתבר שיש לו מכוניות של ניסאן כבר 40 שנה והוא די מתלהב מהזד שלי.

ביציאה מהמעבורת נדלקת נורת הדלק אני קולט שיש עוד כ-100 ק"מ עד לעיר ואף תחנה בדרך. אנחנו נוסעים בעוד אני צופה בדאגה בכל הנורות נכבות עד לאחרונה שבהן, כאשר המכונית כבר ויתרה על להגיד לי כמה ק"מ נותרו לנסיעה (המספר האחרון היה 47 ומאז עברו כבר 40 ק"מ). הזוג מסכים לנסוע אחרינו כל הדרך בזמן שאני מתאמץ להישאר סביב 2000 סל"ד גם בעליות. הגענו ככל הנראה על הטיפה האחרונה, כי המיכל הוא 70 ליטר ומילאנו 70.7 ליטר (עלה 1100 קרונות, למי שמתעניין. 15.6 קרונות לליטר – 7.3 שקלים).

במו-אי-ראנה ישנו במחנה מוזר במיוחד – מאוד מסודר ומטופח, אבל נמצא ממש קרוב למפעל שעובד 24-7 ומרעיש כל הלילה.

למחרת בבוקר נוסעים כמה עשרות ק"מ צפונה לכיוון Svartisen Glacier. לקרחון הענק הזה יש שתי "לשונות" ברות הגעה – אחת בצד השני שנקראת Engabreen והשנייה, זו שהגענו אליה, נקראת Austerdalsisen..

 

 

ההגעה לקרחון היא דרך סירה שמגיעה 3 פעמים ביום בעונת התיירות ולוקחת אותנו תמורת כ-70 שקלים לאדם הלוך ושוב באגם תכלת משגע שממנו מתחילים את הטרק לכיוון הקרחון. הטרק הוא כ-3 ק"מ של עליות וירידות עם נוף מהמם, כמובן.

 

 

 

אבל הקרחון הוא גולת הכותרת, מדהים כמה שהוא עוצמתי

 

 

מרחוק

 

 

 

 

וגם מקרוב

 

 

מבט לכיוון השני:

 

 

וזו תמונה טובה במיוחד משתי סיבות:

1. שימו לב להבדל בלבוש. אני בטישירט, היא במעיל, כובע וכפפות. נשים... היה איזה 15 מעלות ורוח קרה, אבל גם הלכנו המון.

2. בגלל שאנחנו בתמונה ומהפרספקטיבה והמרקם של הקרחון והסלעים זה נראה כאילו הקרחון ממש מאחורינו ושהוא די קטן. עד שקולטים את האנשים בחלק הימני התחתון של התמונה...

 

 

סכנה:

 

 

הבדלי גוונים:

 

 

איזה צבע...

 

 

מנהרה מעשי ידי אדם בכדי לאפשר מעבר של המים מהאגם של הקרחון לאגם התחתי:

 

 

הסירה מחכה לקחת אותנו חזרה:

 

 

ההרים מסביב מלאים במפלים קטנים:

 

 

הדרך שעשינו מאיפה שהסירה מורידה אותנו עד לקרחון וחזרה:

 

 

לקראת הסוף אני אומר לה "נו, נכון זה היה אחד הטיולים הכי יפים שעשית?" היא עונה "אתה יכול לחשוב על טיול יפה יותר?". צודקת...

 

העדכון האחרון יהיה כמה דברים לקראת הדרך חזרה, וסיכום.