מי יכול לספר קצת על Genesis P15 Project 15 Car Amplifier Class A + G Valve Amp RARE

[d.m]

להגיד שהשיפור לא יהיה שמיע זה עניין יחסי, השאלה היא בהשוואה למה..?

אם נשווה את המגבר הזה לכל מגבר שעולה עשירית ממנו לצורך העניין אז ההפרש יהיה מורגש בהחלט.

[bengee]

על המבחן הזה אתה שמעת? אתה מבין מה נבחן בו ומה התוצאה?

 

דני

 

אולי כדאי שתקרא את שני הפסקאות האחרונות של המאמר.

 

בתקופה האחרונה יצא לי להחליף 4 מגברים (סיפור ארוך), בטווח מחירים של בין 500 שקלים ל 15000 שקלים, באמת שאני לא בא לייחצן אף אחד מהם - אבל המגבר היקר בהחלט היה זה שהניב את התוצאה הכי טובה לדעתי (שהיא גם הסטאפ 2 חלקים הכי טוב ששמעתי- כל עוד המגבר היה אצלי, המידים היו כבויים), לצערי הוא כבר לא אצלי.

 

אני חייב לציין שההבדל בינו לבין ה"פשוט" יותר (שעולה כמעט 5K) היה בניואנסים קטנים, אבל איך אומרים GOD US IN THE DETAIL, ככה שלדעתי להגיד שאין הבדל שמיע, זה פשוט לא נכון.

[dny]

להגיד שהשיפור לא יהיה שמיע זה עניין יחסי, השאלה היא בהשוואה למה..?

אם תקרא את הדף תדע בהשוואה למה: למגבר ליניארי סביר שאינו נכנס לעיוות ("clipping"), והעצמה שלו מכוונת בדיוק של 0.1DB למגבר שאליו משווים. שם היצרן, צבע הגימור, כמות הלדים וכולי, אינם משפיעים על הצליל.

 

רמז דק: תעשית האלקטרוניקה יודעת להגביר אותות בתדרים של ג'יגה-הרצים. 20,000 הרץ זה ממש, אבל ממש, לא קשה.

 

אולי כדאי שתקרא את שני הפסקאות האחרונות של המאמר.

קראתי. לא ראיתי שם שום דבר שמפריך את מה שאני אומר. אם פספסתי משהו, אנא פרט.

 

בתקופה האחרונה יצא לי להחליף 4 מגברים (סיפור ארוך), בטווח מחירים של בין 500 שקלים ל 15000 שקלים, באמת שאני לא בא לייחצן אף אחד מהם - אבל המגבר היקר בהחלט היה זה שהניב את התוצאה הכי טובה לדעתי

אם אתה מרוצה, אז הכל בסדר; אין צורך לשכנע אחרים. אתה ורק אתה קובע מה טוב בשבילך.

 

אני חייב לציין שההבדל בינו לבין ה"פשוט" יותר (שעולה כמעט 5K) היה בניואנסים קטנים, אבל איך אומרים GOD US IN THE DETAIL, ככה שלדעתי להגיד שאין הבדל שמיע, זה פשוט לא נכון.

מעניין שאלפי אנשים שנבחנו לא הצליחו לזהות הבדלים. זה מוזר. יש שני הסברים אפשריים:

1. השמיעה שלך יותר טובה משלהם.
   
2. אתה לא השוות עצמות ברמה של 0.1DB, ולכן שמעת הבדלים בעצמה וחשבת שמדובר בהבדלים במגבר.

מה לדעתך יותר סביר?

 

דני

[bengee]

אם תקרא את הדף תדע בהשוואה למה: למגבר ליניארי סביר שאינו נכנס לעיוות ("clipping"), והעצמה שלו מכוונת בדיוק של 0.1DB למגבר שאליו משווים. שם היצרן, צבע הגימור, כמות הלדים וכולי, אינם משפיעים על הצליל.

 

פה בדיוק קבור הכלב, ל-פ-נ-י קליפינג, כאשר ידוע שהמגברים הפשוטים יותר מגיעים לקליפניג לעיתים עוד לפני העוצמה המדווחת, מוציאים הגברה לא לינארית, מוסיפים עיוותים לצליל וכו'

 

רמז דק: תעשית האלקטרוניקה יודעת להגביר אותות בתדרים של ג'יגה-הרצים. 20,000 הרץ זה ממש, אבל ממש, לא קשה.

 

אף אחד לא אמר שזה קשה, אתה יודע כמה עולה מגבר למערכת רדאר/ מכ"ם?

 

קראתי. לא ראיתי שם שום דבר שמפריך את מה שאני אומר. אם פספסתי משהו, אנא פרט.

 

1. תוצאות המבחן לא מפורסמות- הכל על בסיס דייוחים של מר ריצ'ארד

2. אנשים שעשו את המבחן דיווחו שהוא עמוס לעייפה בשאלות ,ולא נעשה בתנאים נוחים.

3.לא ברור מה עשה אדון ריצארד עם האנשים שכן הצליחו למצוא הבדלים, שכן יש כאלו, אך אינם מופעים בתגובות שלו - שוב את ה RAW DATA של המבחן הוא לא מוכן לפרסם - (שזה כבר מעלה סימני שאלה).

 

אם אתה מרוצה, אז הכל בסדר; אין צורך לשכנע אחרים. אתה ורק אתה קובע מה טוב בשבילך.

 

צייניתי שהגבר היקר לא אצלי, ריבלתי אותו לבדיקה/התרשמות - ובאמת ובתמים שמאד זילזלתי בו לפני שחיברתי אותו, והופתעתי מאד

 

 

 

מעניין שאלפי אנשים שנבחנו לא הצליחו לזהות הבדלים. זה מוזר. יש שני הסברים אפשריים:

1. השמיעה שלך יותר טובה משלהם.
   
2. אתה לא השוות עצמות ברמה של 0.1DB, ולכן שמעת הבדלים בעצמה וחשבת שמדובר בהבדלים במגבר.

מה לדעתך יותר סביר?

 

מה יותר סביר?

יש לי את המדד העצמי שלי לעוצמה שבה אני שומע - העוצמות פחות או יותר זהות.

 

מה שהמבחן הזה לא לוקח בחשבון זה את הניואנסים הקטנים.

 

למשל שליטה באלמנט, בוא ותסביר לי איך יש מצב שבו מגבר אחד יכול להפעיל מידבאס ללא חיתוך תחתון (רק עליון ב500HZ) וללא עיוות שמיע בוולים גבוה, ואילו המגבר השני באותה הקונפיגורציה רוצח את המיד באס, המיד באס מוציא רעשים איומים ללא חיתוך...

 

הבדיקה הזו נעשתה אצלי ברכב על שלושה מגברים עם אותו האלמנט, כאשר המגבר היקר היה מחובר- לא היה צורך שמיע לבצע חיתוך תחתון לא ב80 לא 63, לא ב 50 ולא בפלאט), מדהים.

 

 

מה עם יחס אות לרעש? (SNR)- זה אחד הנתונים הכי חשובים שיש למגבר.

הבדל בין מגבר עם SNR של 80-70DB למגבר עם SNR מעל מאה (אבל נתון אמיתי לא שקר כל שהוא, שזה רק חברה שמכבדת את עצמה עושה- מפרסמת נתוני אמת, את ימי המעבדות שלי סיימתי לא מזמן ואני יודע יפה שאפשר לעוות כמעט כל נתון, שקיפות ואמינות זה נתונים שהחברות מתרגמות לכסף- וזו הסיבה שהציוד יקר)

 

 

 

דני

 

 

לא בא לפרסם שום ציוד, ולא לתת קרדיט או בוז לשום ציוד (וזו גם הסיבה שאני לא אומר איזה מגברים בדקנו), ואם אתה אומר שיש לי שמיעה מיוחדת- אז אני לא לבד (הבדיקה נעשתה עם עוד חבר פורום).

[dny]

פה בדיוק קבור הכלב, ל-פ-נ-י קליפינג, כאשר ידוע שהמגברים הפשוטים יותר מגיעים לקליפניג לעיתים עוד לפני העוצמה המדווחת, מוציאים הגברה לא לינארית, מוסיפים עיוותים לצליל וכו'

אין ספק שמגבר זול של 200W בדרך כלל לא יכול להוציא 200W. בסדר. אבל בין זה לבין הטענה שצריך להוציא סכומי עתק על מגבר, רב המרחק. פשוט לוקחים מגבר סביר בעצמה יותר חזקה. זה הכל.

 

אף אחד לא אמר שזה קשה, אתה יודע כמה עולה מגבר למערכת רדאר/ מכ"ם?

כל דבר שהתעשיה הצבאית קונה הוא יקר, בגלל שזה שייך לתעשיה הצבאית. אבל מגבר בתדר גבוה, כגון מגבר של כבלים, אינו יקר בכלל. שים לב שמדובר במגבר בתדר של פי 100,000 מתדר צליל.

 

1. תוצאות המבחן לא מפורסמות- הכל על בסיס דייוחים של מר ריצ'ארד

2. אנשים שעשו את המבחן דיווחו שהוא עמוס לעייפה בשאלות ,ולא נעשה בתנאים נוחים.

3.לא ברור מה עשה אדון ריצארד עם האנשים שכן הצליחו למצוא הבדלים, שכן יש כאלו, אך אינם מופעים בתגובות שלו - שוב את ה RAW DATA של המבחן הוא לא מוכן לפרסם - (שזה כבר מעלה סימני שאלה).

תשמע. האיש עשה מבחן רציני, וגם הציע פרס, ורבים פנו אליו כי חשבו שבאמת יוכלו לשמוע הבדל - ולא הצליחו.

הענין של השוואת עוצמות הוא ידוע, וכך גם שיטת ABX. ראה למשל פרסומים של J. Johnston, ממפתחי שיטת הדחיסה AAC. גם הוא אומר אותו דבר, וגם הוא עומד על כך שללא השוואת עצמות בדיוק כזה, אין משמעות לתוצאה.

 

מה יותר סביר? יש לי את המדד העצמי שלי לעוצמה שבה אני שומע - העוצמות פחות או יותר זהות.

פה בדיוק הטעות שלך. שים לב: אנשים - כל אדם - שומע הבדלים בעצמה כהבדלים באיכות. זו תופעה ידועה ומוכרת. אם היית משווה את העצמות בדיוק נמרץ, היית מגלה להפתעתך שההבדלים הדקים ששמעת - נעלמים.

 

למשל שליטה באלמנט,

זו טעות נפוצה, לחשוב שהמגבר "שולט" ברמקול. בפועל, מה ש"שולט" הוא ההתנגדות הפנימית של הסליל, ההתנגדות המכאנית של הממברנה וה"עכביש", וכן העכבה האקוסטית של התיבה (אם יש). כל מיני טענות על "שליטה" של המגבר נובעות פשוט מאי הבנה של פעולת המערכת.

 

בוא ותסביר לי איך יש מצב שבו מגבר אחד יכול להפעיל מידבאס ללא חיתוך תחתון (רק עליון ב500HZ) וללא עיוות שמיע בוולים גבוה, ואילו המגבר השני באותה הקונפיגורציה רוצח את המיד באס, המיד באס מוציא רעשים איומים ללא חיתוך...

הבדיקה הזו נעשתה אצלי ברכב על שלושה מגברים עם אותו האלמנט, כאשר המגבר היקר היה מחובר- לא היה צורך שמיע לבצע חיתוך תחתון לא ב80 לא 63, לא ב 50 ולא בפלאט), מדהים.

אני מזכיר לך שוב שמדובר אך ורק במקרים שבהם אין עיוות. אם מגבר כלשהו אינו מסוגל להגביר לעצמה שאתה רוצה, אתה צריך מגבר חזק יותר ולא דווקא מגבר יקר יותר. הבעיה היא בעצמה ולא במחיר.

 

מה עם יחס אות לרעש? (SNR)- זה אחד הנתונים הכי חשובים שיש למגבר.

אין קשר ישיר בין מחיר לרעש רקע.

 

הבדל בין מגבר עם SNR של 80-70DB למגבר עם SNR מעל מאה (אבל נתון אמיתי לא שקר כל שהוא, שזה רק חברה שמכבדת את עצמה עושה- מפרסמת נתוני אמת, את ימי המעבדות שלי סיימתי לא מזמן ואני יודע יפה שאפשר לעוות כמעט כל נתון, שקיפות ואמינות זה נתונים שהחברות מתרגמות לכסף- וזו הסיבה שהציוד יקר)

ברוב המצבים, הבדל כזה לא נשמע כלל. זה אחד הדברים שמאפשרים דחיסה של צליל (כגון MP3, AAC וכדומה) - העובדה שהאוזן האנושית אינה שומעת צליל חלש בזמן שיש צליל חזק בהרבה. דוגמה לתופעה הזו אפשר לשמוע כאן: צליל צפצוף מקוטע כאשר ברקע יש רעש. כאשר עצמת הרעש מתגברת, הצפצוף המקוטע נשמע כאילו הוא רציף - למרות שהוא לא. דוגמה פשוטה.

 

עוד דוגמה לכך שאנו שומעים מה שהמוח רוצה לשמוע ולא מה שהאוזן קולטת:

. השמע אותו פעם ראשונה בעיניים עצומות - מה האיש אומר? עכשיו פעם נוספת בעיניים פקוחות - פתאום האיש אומר דבר אחר. האוזן שומעת צליל שונה בגלל מה שהעין רואה.

 

דני

[flytomars]

מבלי להתייחס לשאר הטיעונים, רק טיעון אחד שלך קצת צרם לי:

 

זו טעות נפוצה, לחשוב שהמגבר "שולט" ברמקול. בפועל, מה ש"שולט" הוא ההתנגדות הפנימית של הסליל, ההתנגדות המכאנית של הממברנה וה"עכביש", וכן העכבה האקוסטית של התיבה (אם יש). כל מיני טענות על "שליטה" של המגבר נובעות פשוט מאי הבנה של פעולת המערכת.דני

 

המשפט הזה סתום. אפשר לטעון באותה מידה שזו טעות נפוצה לחשוב שהאדם נוהג ברכב, בפועל מה שקורה הוא שדוושת הגז מזרימה דלק למנוע וכו וכו וכו, כל מיני טענות על "נהיגה" של הנהג בכלי הרכב נובעות פשוט מאי הבנה של פעולת המערכת.

[dny]

המשפט הזה סתום. אפשר לטעון באותה מידה שזו טעות נפוצה לחשוב שהאדם נוהג ברכב, בפועל מה שקורה הוא שדוושת הגז מזרימה דלק למנוע וכו וכו וכו

אולי לא הסברתי את עצמי היטב, אנסה שוב:

 

יש טענה שהמגבר הוא השולט בתנועת הרמקול, או ליתר דיוק - בדעיכה ("damping") של תנועת הרמקול. לפי הטענה הזו, אותו רמקול שיקבל אות זהה יתנהג אחרת אם יחובר למגבר אחר, לא (רק) בגלל עיוותים או זיופים, אלא גם בגלל שהמגברים השונים שולטים בצורה שונה בתנועת הרמקול.

 

הדיעה הזו אינה נכונה. זה מה שרציתי להגיד.

 

דני

[flytomars]

אוקיי, אז אולי המושגים שלנו לא נכונים, אבל איך בכל זאת אתה קורא למושג הזה שאנחנו קוראים לו "שליטה ברמקול"?

כי אני שמעתי כמה וכמה דוגמאות (בלי קשר לווליום) של מגברים שחוברו בסט-אפ זהה, והטראנזיאנטים (שינויים מהירים) במוזיקה היו יותר מדוייקים- מה ההסבר שלך לתופעה הזו? ואיך אתה מגדיר אותה?

[srool]

dny,

הטענות שאתה מעלה- חלקן נכונות, חלקן חלוקות (וחלקן שגויות/לא מדויקות).

מה שכן- אתה לא עושה את ההבדלה בין מבחנים עיוורים בתנאי מעבדה לבין מצבי עבודה בפועל של מרבית האנשים.

במבחנים עיוורים- קשה לעלות על שינויים בין רכיבים, ולא רק מגברים, לעומת זאת, לאורך זמן, סביר להניח שהבדלים יתגבשו אט אט (מניסיון), אני ממליץ לקרוא קצת שכחון שמיעתי, יכול לעניין הרבה אנשים.

בתנאי מעבדה- אכן אופן הפעולה של המגברים הוא לינארי ואין הבדלים גדולים בין תדר אחד למשנהו, גם הספקי הרכיבים ועוצמת השמע נמוכה משמעותית ממה שחלק גדול מן האנשים שומעים ברכב, תנאי הסביבה השונים מוסיפים קושי גם הם, והתוצאה המתקבלת היא רחוקה מאוד מתנאי מעבדה, תנאי הבדיקות, קל וחומר- תנאים אופטימליים (ד"א, זה מתבטא בהרבה תחומים, כמו למשל עובי כבל מתח, שברכב נהיה כפול ממצב רגיל, מצב דומה מאוד, לך תחשב את ההתנגדות הסגולית בטמפ' משתנה).

אין טעם גם לאחוז בתיאוריה כמו בקרנות המזבח. כמו שאומרים: בתיאוריה, אין הבדל בין המציאות לתיאורה. במציאות- יש הבדל!

 

יש עוד הרבה לכתוב ולהגיד בנושא, אני כבר עייף, ונראה לי שהרבה מן הנאמר פה ע"י בני עולה בקנה אחד עם מה שאתה אומר, רק מנקודת מבט אחרת, אני מקווה שהכמה מילים האלו מחברות את השניים.

[dny]

אוקיי, אז אולי המושגים שלנו לא נכונים, אבל איך בכל זאת אתה קורא למושג הזה שאנחנו קוראים לו "שליטה ברמקול"?

אני קורא לו "טעות".

 

כי אני שמעתי כמה וכמה דוגמאות (בלי קשר לווליום) של מגברים שחוברו בסט-אפ זהה, והטראנזיאנטים (שינויים מהירים) במוזיקה היו יותר מדוייקים- מה ההסבר שלך לתופעה הזו? ואיך אתה מגדיר אותה?

יש גם מקרים של אנשים ששמעו את אותו הדבר בדיוק פעמיים, אבל אמרו להם שהחליפו משהו, והם משוכנעים לחלוטין ששמעו הבדלים. השמיעה האנושית אינה אמינה כלל בדברים כאלה, זה מה שניסיתי להמחיש בעזרת האשליות השמיעתיות שהבאתי (יש כמובן עוד הרבה כאלה).

 

ושוב אני אומר, הבדלים קטנים מאד בעצמה נשמעים כמו הבדלים באיכות. וכל זה בלי להתייחס אפילו לעובדה ששום רמקול בעולם אינו נשמע אותו דבר בעצמות שונות.

 

דני

[dny]

מה שכן- אתה לא עושה את ההבדלה בין מבחנים עיוורים בתנאי מעבדה לבין מצבי עבודה בפועל של מרבית האנשים.

ההבדל הוא שבתנאי מעבדה בוחנים את הציוד, בתנאים רגילים בוחנים הרבה דברים אחרים ואומרים שזה הציוד. התוצאות בהתאם, כמו שאתה בעצמך אומר:

 

במבחנים עיוורים- קשה לעלות על שינויים בין רכיבים, ולא רק מגברים

לעומת זאת קל להבחין בין רמקולים.

 

כמו שאומרים: בתיאוריה, אין הבדל בין המציאות לתיאורה. במציאות- יש הבדל!

זה קורה כאשר התיאוריה לא נכונה, או כאשר לא מבינים את התיאוריה. אבל מהנדסים טובים יודעים לבנות גשרים שלא נופלים, מטוסים שלא מתרסקים, ומכוניות שנוסעות מאות אלפי קילומטרים בתנאי הזנחה.

 

(ד"א, זה מתבטא בהרבה תחומים, כמו למשל עובי כבל מתח, שברכב נהיה כפול ממצב רגיל, מצב דומה מאוד, לך תחשב את ההתנגדות הסגולית בטמפ' משתנה).

את זה לא הבנתי. האם אתה טוען שתכונות כבל החשמל משתנות בשעת השימוש? זה נכון לגבי הסליל של הרמקול, וזו אחת הסיבות להבדל בצליל בעצמות שונות. אבל בכבלים אחרים? זה לא מובן לי.

 

דני

[bengee]

דני שליטה באלמנט- בהחלט לא טעות, נסה לחבר קומפוננט בגישור וסביר שתרגיש את תוספת הכוח ואת הירידה באיכות, הירידה הזו באיכות באנ בגלל ירידה ב damping factor עקב הגישור, ועם זו באה ההשפעה גם על נתון ה snr, על אף שנתון הוואטים גדל - מניסיון שלי עם מגבר שרבים יגדירו כ "היי אנד" , איכות המגבר לא תלויה רק בכמות הוואטים, כמו גם איכות הצליל שתבקע ממנו.

 

לגבי המשפט של סרול על התיאוריה, הוא יותר מנכון, וכמו שבנו גשרים מטוסים חלליות שעבדו, בנו גם כאלה שגרמו לנזקי עתק.

 

לגבי תכונות של כבלי חשמל, ההתנגדות של כל מוליך תלויה בצפיפות שלו וזו האחרונה תלויה בטמפ' - כך שכן, בתיאוריה התנגדות החיווט או המוליכים בתוך המגבר משתנים במהלך העבודה שכן הציוד מתחמם, בפועל מזניחים את ההתנגדיות הללו ברוב המקרים.

 

לגבי איכות של מגברים מבוססי טרנזיסטורים, את המעבדות שלי בחשמל כבר סיימתי, וגם ב datasheet של הרכיבים הבסייסים הללו ישנתם נתונים שמעידים על טיב ההגברה כמו cmrr וכו'.

 

מה שכן אני מסכים שבעולם תיאורטי לא יהיו הבדלים בין מגברים שכן שם הנתון היחיד שיהיה למגבר הוא נתון ה rms, בעולם המעשי זה לא נכון בעליל.

[flytomars]

אני קורא לו "טעות".

 

יש גם מקרים של אנשים ששמעו את אותו הדבר בדיוק פעמיים, אבל אמרו להם שהחליפו משהו, והם משוכנעים לחלוטין ששמעו הבדלים. לא דיברתי על אנשים, דיברתי עלי, ולא על חמש דקות של ההאזנה אלא על פרק זמן של ימים עד חודשים

השמיעה האנושית אינה אמינה כלל בדברים כאלה, זה מה שניסיתי להמחיש בעזרת האשליות השמיעתיות שהבאתי (יש כמובן עוד הרבה כאלה). הבאת כמה דוגמאות קיצוניות ויוצאות מהכלל, אני מדבר איתך על הבדל שמיע, אלא אם כן אתה קורא לי שקרן על סמך כמה דברים שקראת באינטרנט.

 

אתה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שהלווה לשכנו היהודי חמור.

לאחר שבועיים הוא בא לקחת את החמור בחזרה- אמר לו השכן: אבוי, החמור חלה ומת.

בדיוק באותו רגע נשמעת נערה מהחצר. שואל היהודי את שכנו- למה אמרת שהחמור מת, אני שומע אותו נוער?

אמר השכן- למי אתה מאמין, לי או לחמור?

[dny]

הירידה הזו באיכות באנ בגלל ירידה ב damping factor עקב הגישור

זה לא נכון. יש כאן (בקובץ ה-PDF) הסבר מפורט, אם זה מעניין אותך. תקציר - DF, במגברים שיש היום (לא שפופרות), לא שייך לענין. אפילו לא באופן גבולי. והדבר היה ידוע היטב כבר לפני 60 שנה ויותר. האגדה על חשיבותו העצומה של DF נולדה במחלקות השיווק של מגברי הטרנזיסטורים הראשונים, בשנות השישים והשבעים, שרצו לשכנע את הקונים לקנות את המוצר החדש.

 

לגבי המשפט של סרול על התיאוריה, הוא יותר מנכון, וכמו שבנו גשרים מטוסים חלליות שעבדו, בנו גם כאלה שגרמו לנזקי עתק.

אמת: כאשר מהנדסים שלא יודעים לעבוד עושים דברים, אז יש תקלות. אבל גשר תלוי שנבנה בשנת 1864 על ידי מהנדס מוכשר, נמצא בשימוש עד היום.

 

לגבי תכונות של כבלי חשמל, ההתנגדות של כל מוליך תלויה בצפיפות שלו וזו האחרונה תלויה בטמפ' - כך שכן, בתיאוריה התנגדות החיווט או המוליכים בתוך המגבר משתנים במהלך העבודה שכן הציוד מתחמם, בפועל מזניחים את ההתנגדיות הללו ברוב המקרים.

נכון, מפני שההתחממות הזו לא משנה הרבה. לעומת זאת ההתחממות של הסליל בתוך הרמקול יכולה לשנות את ההתנהגות שלו גם בעשרות אחוזים, ו(גם) לכן חשוב להשוות באותה עוצמה בדיוק.

 

ישנתם נתונים שמעידים על טיב ההגברה כמו cmrr וכו'.

אם תפתח את ספר לימוד האלקטרוניקה של הורביץ תמצא כתוב, שאחד הסימנים של תיכנון טוב הוא שהמעגל אינו רגיש לדיוק של הרכיבים. אחת השיטות להשיג דבר זה היא היזון חוזר, שקיים בכל מגבר רבע-סביר ומעלה שיש היום - אפילו בסיניים הזולים ביותר.

 

מה שכן אני מסכים שבעולם תיאורטי לא יהיו הבדלים בין מגברים שכן שם הנתון היחיד שיהיה למגבר הוא נתון ה rms, בעולם המעשי זה לא נכון בעליל.

זו אמירה לא רצינית, ואפילו מזלזלת. זה בערך כמו להגיד - לרכב א' (מוגדש) יש אותו הספק (כ"ס) כמו רכב ב' (לא מוגדש). לכן שניהם יסעו בערך אותו דבר.

 

להגיד שהנתון היחיד זה RMS זה פשוט לא לענין.

 

דני

DampingFactor.pdf

[dny]

אתה מזכיר לי את הבדיחה על היהודי שהלווה לשכנו היהודי חמור...

אני מזכיר לך שוב את הדימוי לקוסם שחותך את הבחורה לשניים.

 

לא כל מה שרואים או שומעים, הוא אמיתי.

 

דני