הנה, לא כל ההפרטות גרועות (אלעל)

[roee]

http://www.themarker.com/markerweek/1.2119039

 

בגדול, כולם חוגגים על קופת אלעל עד ההתרסקות הבלתי נמנעת. פעם זו הייתה בעיה של המדינה ואולי אפילו לא היינו שומעים שהחברה גרעונית, אבל עכשיו? זו בעיקר בעיה של בעליה (עליהם נמנית המדינה - אבל לא רק). אם יתקפלו בפני פימי, החברה תקבל כסף. ואם לא? אולי יסגרו ויפתחו מחדש.

 

כתבה יסודית משהו. גם בתגובות יש פנינים (קרבות אוויר של ממש).

[LotusElise]

חברות אמריקאיות עם קהל לקוחות של 300 מיליון איש לא מחזיקות מעמד אז חברה כמו אלעל עם 8 מיליון לקוחות עם דרישות מיוחדת של בטיחות אין לה סיכוי.

זאת הפרטה שלא הייתה צריכה להיות.

[roee]

"לא צריכה להיות" באיזה מובן? האם המדינה הייתה אמורה להמשיך לסבסד חברת תעופה מפסידה, מכספי המיסים שלי?

[sperial]

התחושה שלי היא שלכתב יש אג'נדה די ברורה.

התחושה הברורה הנתונים שמביאים שני הצדדים מוטים - הרי לכל אחד מהם יש אינטרס ברור. לכן איני יודע למי להאמין יותר (ובכלל - חלק מהנתונים המובאים עוסקים בתחומים שונים ואינם סותרים זה את זה עובדתית אלא רק במסקנות). כנראה שהאמת היחידה במאמר - וגם זאת בהסתייגות לגבי דיוק הנתונים - היא משיכת משכורות עתק על ידי המנהלים, בלי קשר לביצועי החברה.

רועי - התשובה שלי לשאלה דל לוטוס היא שעל המדינה לקבל הלחלטה: אם חברת תעופה ישאלית היא צורך חשוב למדינה - למשל בשעת חירום - הרי שיש לממן אותה, גם אם היא מפסידה אם המדינה מחליטה שלא מדובר בצורך חיוני - שתמכור את החברה ותאפשר לבעלים לנהל אותה בדרכם, ואם החברה מפסידה - שהרוכשים ישלמו את המחיר.

[יבגניפ]

לא הצלחתי להבין אם טייסי אלעל מרוויחים יותר או פחות מהמקבילים שלהם בכל חברה אחרת. זה כתוב בכתבה בצורה מפורשת?

בכל מקרה, שיסגרו, אנחנו יכולים לשרוד גם בלעדיהם.

[Night Driver]

הם מרויחים הרבה יותר ועוד לא טסים בשבת (מהיכרות עם 3 קברניטים באל על ואחד באייר פראנס).

 

אם צריך חברה לאומית או לא צריך זו שאלה אחרת אבל בכל מקרה אם הפרטת היא כבר לא חברה לאומית. בכל מקרה אפשר לתת לאל על להמשיך במבנה הנוכחי, לפשוט את הרגל, להימכר ואז לעבור ניתוח יסודי שיכלול שינוי של כל המבנה שלה.

[itamarg]

אני לא יודע כמה מרוויחים באל-על, אבל לא מזמן הייתה כתבה ב The Marker על אנשים שיש להם קביעות במקום העבודה ובאו בטענה שמשלם המיסים "פראייר" שממן אותם ושכביכול המגמה של הכתבה הייתה להפוך את כולם לעובדי קבלן.

מה שהם לא מספרים בכתבה שרוב אלו (ושוב, אני מדבר על רוב) שעובדים במגזר הציבורי השכר שלהם מפוקח ונמוך מאשר אלו שעובדים בחברות פרטיות.

אתן לכם דוגמה: אני עובד במוסד אקדמי כבר 4 שנים. המשכורת שלי ושל כל העובדים מפוקחת ע"י מבקר המדינה כל שנה ומי ששומע את השכר שלי פשוט צוחק.

השכר שאני מרוויח נמוך פי 3 (!!!) ממה שאני יכול להרוויח בתור פריילנסר או עובד במכללה פרטית/חברת הייטק (יש והיו לי כבר המון הצעות עבודה כאלו, אחת מהן שהייתה פי 3 מהשכר שלי זו עבודה על מכרזים, האם החברה שאתה עובד בה זוכה במכרז יש עבודה ואם לא, להיפך).

אז אתם שואלים למה אתה נישאר איפה שאתה? כי כן, אני לא מאלו שאוהבים כל שנה לחפש מקום עבודה, נכון שאין דבר כזה קביעות אבל כל שנה להיות במתח אם תהיה עבודה או לא לא הכי מתאים לי וגם השעות שאני עובד נוחות לי מאוד.

מה גם ש"שחכו" לציין באותה כתבה שהרבה אנשים ממעמד הביניים, עובדים במגזר הציבורי ולא איזה טייקונים וכן, אם לפחות השכר לא גבוהה אז צריך לפצות על זה בדרך אחרת כי גם ככה מעמד הביניים נשחק, אז גם את זה רוצים לקחת לו?.

אני לא אומר שאין מקומות שיש בהם שחיתות וצריך לטפל, יש מקומות ממשלתיים/ציבוריים שאנשים כל היום יושבים מול הבורסה/פייסבוק/חדשות או במקרה היותר גרוע פשוט ישנים ולא עובדים וזו תופעה שצריך למגר אבל זה לא אומר שכולם ככה ובגלל זה אני לוקח את הכתבה בערבון מוגבל.

[D.liven]

איתמר, אם יש לך הצעת עבודה בשכר משולש, בהתנהלות נכונה, אתה יכול להרשות לעצמך לעבוד שנה ולחכות שנתיים לפרוייקט הבא ללא לחץ...

[itamarg]

כל אחד עושה את השיקולים שלו (שעות עבודה, נסיעות וכו').

[roee]

התחושה שלי היא שלכתב יש אג'נדה די ברורה.

התחושה הברורה הנתונים שמביאים שני הצדדים מוטים - הרי לכל אחד מהם יש אינטרס ברור. לכן איני יודע למי להאמין יותר (ובכלל - חלק מהנתונים המובאים עוסקים בתחומים שונים ואינם סותרים זה את זה עובדתית אלא רק במסקנות). כנראה שהאמת היחידה במאמר - וגם זאת בהסתייגות לגבי דיוק הנתונים - היא משיכת משכורות עתק על ידי המנהלים, בלי קשר לביצועי החברה.

רועי - התשובה שלי לשאלה דל לוטוס היא שעל המדינה לקבל הלחלטה: אם חברת תעופה ישאלית היא צורך חשוב למדינה - למשל בשעת חירום - הרי שיש לממן אותה, גם אם היא מפסידה אם המדינה מחליטה שלא מדובר בצורך חיוני - שתמכור את החברה ותאפשר לבעלים לנהל אותה בדרכם, ואם החברה מפסידה - שהרוכשים ישלמו את המחיר.

 

אג'נדה יש לכולם.

לגבי החברה, המדינה כבר החליטה והפריטה, וטוב שכך. אם המדינה צריכה חברת תעופה לאומית, היא יכולה לעשות את זה גם עם מה שיקום מחורבות אלעל (באמצעות רגולציה ו\או השקעה).

[roee]

אני לא יודע כמה מרוויחים באל-על, אבל לא מזמן הייתה כתבה ב The Marker על אנשים שיש להם קביעות במקום העבודה ובאו בטענה שמשלם המיסים "פראייר" שממן אותם ושכביכול המגמה של הכתבה הייתה להפוך את כולם לעובדי קבלן.

מה שהם לא מספרים בכתבה שרוב אלו (ושוב, אני מדבר על רוב) שעובדים במגזר הציבורי השכר שלהם מפוקח ונמוך מאשר אלו שעובדים בחברות פרטיות.

אתן לכם דוגמה: אני עובד במוסד אקדמי כבר 4 שנים. המשכורת שלי ושל כל העובדים מפוקחת ע"י מבקר המדינה כל שנה ומי ששומע את השכר שלי פשוט צוחק.

השכר שאני מרוויח נמוך פי 3 (!!!) ממה שאני יכול להרוויח בתור פריילנסר או עובד במכללה פרטית/חברת הייטק (יש והיו לי כבר המון הצעות עבודה כאלו, אחת מהן שהייתה פי 3 מהשכר שלי זו עבודה על מכרזים, האם החברה שאתה עובד בה זוכה במכרז יש עבודה ואם לא, להיפך).

אז אתם שואלים למה אתה נישאר איפה שאתה? כי כן, אני לא מאלו שאוהבים כל שנה לחפש מקום עבודה, נכון שאין דבר כזה קביעות אבל כל שנה להיות במתח אם תהיה עבודה או לא לא הכי מתאים לי וגם השעות שאני עובד נוחות לי מאוד.

מה גם ש"שחכו" לציין באותה כתבה שהרבה אנשים ממעמד הביניים, עובדים במגזר הציבורי ולא איזה טייקונים וכן, אם לפחות השכר לא גבוהה אז צריך לפצות על זה בדרך אחרת כי גם ככה מעמד הביניים נשחק, אז גם את זה רוצים לקחת לו?.

אני לא אומר שאין מקומות שיש בהם שחיתות וצריך לטפל, יש מקומות ממשלתיים/ציבוריים שאנשים כל היום יושבים מול הבורסה/פייסבוק/חדשות או במקרה היותר גרוע פשוט ישנים ולא עובדים וזו תופעה שצריך למגר אבל זה לא אומר שכולם ככה ובגלל זה אני לוקח את הכתבה בערבון מוגבל.

 

באותה כתבה בThe Marker, שאלו עובדים במוסדות עם קביעות, איזה שכר הם יבקשו בשביל לעזוב את הקביעות לטובת הסקטור הפרטי, ומגיבים אף עשו את החשבון הכלכלי. המסקנות היו שהקביעות שווה מיליונים, ורק הופכת למצרך מבוקש יותר עקב חוסר יציבות שוק העבודה. הבעיה האחרת שאותם עובדים עם קביעות גם מככבים מבחינת עלות השכר, כך שהטיעון על שכר נמוך יותר בסקטור הציבורי לא תמיד מחזיק מים.

 

בשוק העבודה המודרני קביעות היא דבר שלא יכול להתקיים. הכלכלה מתרחבת ומתכווצת, משנה תחומים ומיקוד. אפשר לקיים קביעות רק כשהמשאבים העומדים לרשותך מנותקים מהערך הכלכלי של עבודתך - או במילים אחרות: רק היכן ששכר העובדים ממומן על ידי משלם המיסים או באמצעות קרטלים. עובד קבוע חייב להבין שהוא שואב את משכורתו מהעובדים הלא קבועים.

[itamarg]

roee, אין קביעות היום, ניגמר הסיפור. גם אצלנו עובדים שעבדו המון שנים והיו "קבועים" פוטרו כי הם עשו שטויות.

גם במשרד הביטחון אני מכיר מקום שפיטרו אנשים שעבדו מעל 25 שנה כי הם עשו שטויות וניצלו את המערכת (ואני לא מדבר על אנשי קבע אני מדבר על מקומות אחרים, עובדי מדינה שפוטרו).

 

היום זה כבר לא מה שהיה לפני 20 שנה, היום גם בסקטור הציבורי מפטרים מי שלא עושה את העבודה שלו כראוי, כמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל.

 

לגביי טיב השירות שהאזרח מקבל- הדוגמא להפרטה גרועה היא מי שבע בבאר שבע, התאגיד הזה גוזל את התושבים, שולח להם הודעות חיוב בשיטת מצליח (רק לפני חודש אבא שלי קיבל הודעה שיש לו חוב של כמה אלפי שקלים, וזה לא היה רק הוא אלא עוד המון אנשים וזו לא פעם ראשונה שהם עושים את זה, ממררים לך את החיים ואז טוענים שהיה "טעות" ורק אז מבטלים את החוב עם האיום לקנס וניתוק מים).

[nitch]

roee, אין קביעות היום, ניגמר הסיפור. גם אצלנו עובדים שעבדו המון שנים והיו "קבועים" פוטרו כי הם עשו שטויות.

גם במשרד הביטחון אני מכיר מקום שפיטרו אנשים שעבדו מעל 25 שנה כי הם עשו שטויות וניצלו את המערכת (ואני לא מדבר על אנשי קבע אני מדבר על מקומות אחרים, עובדי מדינה שפוטרו).

זו קביעות ועוד איך. כל עוד תעשה את העבודה שלך בצורה סבירה פחות או יותר, המקום שלך מובטח. הכוונה בקביעות היא לא שאפשר לשבת על התחת ולא לעשות כלום (אם כי היו לא מעט מקומות בהם פירשו את המושג כך), אלא שאי אפשר לפטר אותך כי אתה לא בא לבוס בטוב בעין, או כי יש בעלים חדש וממונף שצריך להציף רווחים כדי לשרת חוב, או סתם כי החליטו להעביר אותך להעסקה כעובד קבלן ואם לא מתאים לך אז לך חפש (עבודה).

 

יחד עם זאת, תופעת המסמרים בלי ראש (אנשים שאי אפשר להוציא ממקומם) עוד קיימת, אך רובם שייכים לדור א' שיוצא לגמלאות עם השנים.

[falou]

בדיעבד אפשר לטעון כי גם הפרטת צים הייתה צעד חכם (זו כתבה ישנה, וכדי לחסוך את המתח, צים נותרה מפסידה עד היום).

 

אבל זה בדיעבד.

 

השאלה בבסיס הצלחה וצידוק להפרטה איננה רק: האם החברה שהופרטה הפסידה, וכך לא עמד בפני המדינה הצורך לשאת בהפסדיה...

 

בגלל שאנחנו עוסקים בשאלות שהן הרבה פעמים היפותטיות (מה השווי של עסק? מה היה קורה אם היו מנהלים אותו אחרת?), בדיקת כדאיותה ו/או הצלחתה של הפרטה היא שאלה שאין עליה תשובה אחת מוחלטת. תמיד אפשר לטעון:

 

1. שהמחיר היה נמוך בזמן ההפרטה, שבוצעה משיקולים זרים לאינטרס המדינה ו/או במחיר נמוך, וזה שהחברה המופרטת עברה בסוף להפסד, הרי זה מקרי (כמו במקרה של צים ואל על, שוק גלובאלי דפוק).

 

2. שדווקא הידיים הפרטיות הן שניהלו את החברה באופן לא מוצלח (רוקנו את הקופה, לדוגמא), וכי כחברה ממשלתית העסק המופרט היה מתנהל טוב יותר.

 

וכמובן ישנו גם הדיון האם ראוי להשאיר עסקים מסויימים בבעלות המדינה, משיקולים אסטרטגים שאינם כלכליים (שיהיה "מוביל אווירי לאומי" לעיתות חירום, לדוגמא).

 

_____________________

 

לטעמי ההתמקדות בהפרטה קצת מונעת התייחסות לאיזורים אחרים, בהם התערבות רגלטורית של המדינה פוגמת בכוחות השוק, ויוצרת עיוותים שעולים לאזרח הרבה כסף, ויוצרים רווחים למדינה ולאחרים. למעשה, מדובר גם ביצירת הון לגורמים פרטיים על חשבון הציבור. לדוגמא:

 

1. שיחות בינלאומיות. מישהו יכול להסביר לי למה נתנו לחברות השונות להתאחד? או למה בכלל צריך רישיון ורגלוציה לדבר הזה? מדובר בחיבוריות פשוטה, תנו לכל מי שרוצה למכור שירותי תקשורת. למה צריך פה רגולציה בכלל? שלבזק יהיה כסף להוציא מיליונים על פרסומות עם תוכי?!

 

2. שוק הליסינג. הטבת המס שגובה (גבתה?) שווי שימוש לא ריאלי (נמוך מדי) על רכב צמוד, יצרה את שוק הליסינג לחברות, שכדאי לחברות הליסינג, לחברות הלקוחות (יותר זול לתת רכב מהעלאה במשכורת), קצת אולי לעובדים (מרווחים דלק, מפסידים בשכר בסיס), והורגים את שוק הרכב (מחירים לפרטיים, היצע מוגבל).

מאז העלאת שווי השימוש, תראו מה קרה לשוק הרכב (ירידת מחירים, הגדלת היצע, יותר תחרות). האם זה מספיק? לא יודע...

 

3. רכישת קלאבמרקט ע"י שופרסל. התרה שערורייתית של הממונה על ההגבלים, דפקה את התחרות על שוק המזון הקמעונאי עד העצם, וכולנו משלמים, בקוטג' ובכלל... ותודה לרמי לוי, שראה הזדמנות של שוק יקר, ובא לעשות כסף בזה שהוא חתך אותו עם המחיר.

 

4. שוק הטלוויזיה בלווין/כבלים... שתי חברות "מתחרות" ורשות השידור שעולה מיליארד ש"ח בשנה.

 

ועוד לא התייחסנו לאי היכולת להעלות את ההצע בשוק הנדל"ן (הדבר היחיד שיוריד מחירים)...

 

זה ככה, בשלוף.

[dorki]

"לא צריכה להיות" באיזה מובן? האם המדינה הייתה אמורה להמשיך לסבסד חברת תעופה מפסידה, מכספי המיסים שלי?

 

כי המדינה באה ואומרת שאל-על תחזיק מספר מטוסי מטען כדי שאם חו"ח תידרש רכבת אווירית, יהיה מי שיוכל לתת מענה מידי.

אם המדינה זקוקה למטוסים לרכבת אווירית, שתתכבד ותקים טייסת תובלה בחיל האוויר ולא תנסה לחסוך בהוצאות בכך שהיא מחייבת את היזם להחזיק בצי.

 

הלאה, המדינה רוצה שליטה על צי מטוסי נוסעים שינחתו כאן גם בחירום - וגם התענוג הזה צריך לעלות לה כסף.

 

ככה זה.

ולפני שתישאל - אינני מועסק באל-על ואין לי כל אינטרס כספי בחברה, אינני מחזיק גם בניירות ערך שלהם.