אז בכמה הנטו שלכם הולך לרדת עם עליית מס הכנסה והמע"מ?

[יבגניפ]

נהג לילה, אני מסכים לגבי הנקודות, אבל לא לגבי הדרך. אתה באמת חושב שכל מה שהעלת ישים תוך חודש? אתה יודע מה,

קח שנה. נראה לך? אלה דברים שלוקחים זמן. ומה תעשה בינתיים? נעלה גירעון ל 15 אחוז?

יבגניפ, מה שאתה כותב זה פופוליזם זול. יש דרכים אחרות, והן ישימות אך לוקחות זמן. זה כל מה שאני ואחרים אומרים.

בינתיים יש מצב נתון, וצריכים להתמודד איתו. אם עוד שנתיים לא יעשו כלום, וכל הנטל ימשיך להיות כמו היום, אז אני

מסכים שלפיד נכשל, וצריך להחליף אותו. בינתיים כולם צועקים וזועקים, בעוד שהם היו נוהגים בדיוק אותו דבר,

ואני מבטיח לך שעם כל ממשלה אחרת, מימין או משמאל, היינו סובלים יותר.

 

אושרי, שוב, אתה כמו הרבה אחרים מבלבל בין סיבות ותוצאות.

פופוליזם זול = לרוץ לכנסת ולהבטיח הבטחות שאין לך איך לגבות. פופוליזם זול זה לקחת את הסקטוריאליות הקיימת בישראל, להקצין אותה תוך הצגת מגזר אחר (חרדים במקרה הזה) כאוייב מס' של הסקטור שלך ולהבטיח שתדאג לחלוקה שונה של משאבים על חשבון האויב (החרדים כאמור). פופוליזם זול זה לכתוב סטטוס בפייסבוק על זה שאתה נרדם תוך קריאת דוח כלשהו על תקציב ישראל - כך הרי כולם רואים איזה אנושי אתה, ואיך אתה מחובר לציבור שלך.

להצביע, מנגד, על זה שכל מה שפליד הבטיח לא ניתן לישום זה ממש לא פופוליזם. זו עובדה.

אין לי ספק שיש דרכים אחרות. בגלל זה אני הצבעתי לאנשים שהבטיחו דרך אחרת, שאני מאמין שניתן ליישם אותה. הנציגים שלי כרגע יושבים באופוזציה, אבל גם אם היו עכשיו שרים בממשלה, אני לא חושב שהיו פועלים כ"כ מהר בניגוד לכל מה שהבטיחו לפני הבחירות.

אתה מדבר על פופוליזם זול? יאיר לפיד היה אולי הקיצוני ביותר מבין כל המתמודדים לכנסת מבחינת ההבטחות לבוחרים. בגלל זה הרי גם בחרו בו. זה לא פופוליזם?

הנציג שלך נכשל תוך חודשים ספורים אפילו בעקרונות הכי בסייסים שלו. הרי לא מדובר כאן באיזו מהפכת ענק בחברה ישראלית, כמו גיוס החרדים, שהוא מתכוון להעביר. הוא הבטיח לא לשבת בממשלה שתעלה מיסים למעמד הביניים (פופוליזם זול גם כן) והוא יושב בה עכשיו וימשיך לשבת בה עד הבחירות הבאות, ככל הנראה.

שוב ושוב שוב, אתה לא צריך להסביר לי למה אי אפשרת אחרת כרגע. אתה צריך להסביר לעצמך איך סמכת ואתה עדיין סומך על בן אדם, ששפך כל כך הרבה מילים והבטחות על איך הוא יהיה שונה, ועכשיו משכנע אותך למה בעצם הנסיגה שלו מכל ההבטחות שלו היא לא שקר אחד גדול לבוחרים.

[Oshri]

יבגניפ, אתה ממשיך באותו קו פופוליסטי. אתה אומר שהוא האדם שלי(אתה אפילו לא יודע במי בחרתי, ואם בחרתי)

שנכשל!!! וואו. תוך חודשיים אתה קובע שאדם נכשל או הצליח. מזל שאתה לא צריך לבחור מנכ"ל לחברה, כי כל חודש

היית מביא מנכ"ל אחר.

מעניין אותי מאוד איך "הנציגים" שלך בכנסת היו עושים זאת, ואם לא היו מזמברים לנו את הצורה פי שניים.

לפיד הבטיח שינוי, כך גם בנט, והם לפחות מנסים ללכת בדרך שונה. אבל בינתיים אין קיצורי דרך.

בינתיים לפחות הם דואגים שכולם ישאו בנטל, וכן, גם העשירים נושאים בו, כי להם קיצצו את ההפרשות לפנסיה,

שאולי אליך זה לא מדבר, אבל עבורם זה הרבה כסף. הם גם לא יקבלו קצבאות ילדים, חלק אפילו לא יקבלו בכלל.

וכן, גם המסכנים ישאו בנטל, כי מה לעשות, יש איזה שני עשירונים שנושאים כאן ברוב הנטל, וכל השאר לא.

אז שקשה, גם להם צריך לקצץ. מה יהיה בעתיד? זו שאלה טובה, וזה המבחן האמיתי. לא חודש אחרי ששר מכהן

בתפקיד שלו. ואתה יכול לקשקש עד מחר מה הבטיחו ומה לא. גם הנציגים "שלך" מבטיחים דברים ולא מקיימים את

רובם.

[amir74]

למה שלא ניתן לאיש (לפיד) לענות בעצמו.

 

"ימים סוערים עברו על כולנו לאחר הגשת התקציב, עם המון אינפורמציה (נכונה ומוטעית) שהסתובבה בתקשורת וברשתות החברתיות. אני רוצה להודות לכם על ההתגייסות שעזרה ליותר ויותר אנשים להבין שהתקציב שנגיש השבוע לממשלה הוא חיוני להצלת המשק הישראלי.

ועדיין, הרוחות בחוץ סוערות והטון מאשים.

לצד אלה שמרגישים עליהם את השמחה-לאיד, יש את אלו שבכנות לא מבינים מה קורה פה. מדוע דווקא אני, שהלכתי לבחירות על נושא מעמד הביניים, פוגע במצביעים שלי? מה קרה להבטחות?

אלו שאלות הוגנות שאני רוצה לענות עליהן, אבל לפני זה מגיעה לכם התנצלות. בשבועות האחרונים לא באמת סיפקתי לכם תשובות. שקעתי – רובי ככולי – במשימה החשובה והמורכבת של הכנת התקציב, והזנחתי את הזירה התקשורתית והפוליטית. החוק הראשון בתקשורת אומר שאם אתה שותק, מישהו אחר ידבר. העובדה שנעדרתי, איפשרה לקולות אחרים להשתלט על המרחב.

והקולות האלו מדברים רק על הקיצוץ בתקציב.

אבל הקיצוץ הזה, שהוא הכרחי, הוא רק הצעד הראשון, והוא יעבור מהר. אחריו יתחילו הרפורמות. כל הדברים שנעשה כדי להוריד את יוקר המחייה ולשפר את חייו של האדם העובד.

בינתיים, הנה התשובות לשאלות ששאלתם וששואלים אתכם בנוגע לקיצוצים:

הבטחת לעזור למעמד הביניים, למה אתה פוגע דווקא בו?

איני פוגע דווקא בו. למעשה, זו הפעם הראשונה מזה שנים שמעמד הביניים מחלק את הנטל גם עם ציבורים אחרים. החרדים, שהיו עד עכשיו חסינים פוליטית, ייאלצו להשתתף במאמץ ולצאת לעבודה, קיצצנו את תקציב הישיבות, וגם העשירים יתנו יותר. הם לא יקבלו קצבת ילדים כלל וישלמו הרבה יותר מס על כל מה שהוא מותרות כמו מכוניות יוקרה.

למעשה, מעולם לא היה פה נסיון מרוכז יותר לצדק חלוקתי. העלינו את מס החברות, העלינו את המס במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, העברנו את חוק הריכוזיות שלא יאפשר לחברות הפירמידה להמשיך לשלוט במשק, הקמנו ועדה אחת לבחינת הסדרי החוב של הטייקונים ועוד אחת לבחינת התמלוגים שמקבלת המדינה על משאבי טבע, התחלתי מו"מ עם החברות הגדולות על הרווחים הכלואים ועל הטבות המס המופרזות שלהם.

אז כן, מעמד הביניים נפגע, אני לא כופר בזה לרגע, אבל לפחות הפעם הוא לא היחיד שהולכים לכיס שלו.

אבל כל מערכת הבחירות שלך היתה הבטחה אחת מתמשכת לעזור למעמד הביניים, אתה מתפלא שקוראים לך שקרן?

אני כנראה כבר לא אתפלא על כלום, אולי חוץ מאשר על חוסר הסבלנות. הבטחתי לעזור למעמד הביניים וזה בדיוק מה שאעשה. אני אקיים את ההתחייבויות שלי, אבל אני שר האוצר חודש וחצי, שבהם הייתי צריך להכין תקציב שסוגר גירעון מפלצתי של 35 מיליארד שקלים. כבר לתוך ספר התקציב הנוכחי יצקנו שורה של תוכניות שישנו את הכלכלה מהיסוד. תהיה פה מהפיכה בדיור, בשוק העבודה, ביוקר המחיה. האם את כל זה אפשר לעשות בששה שבועות? ברור שלא. בשלב ראשון עשינו פעולת חירום כדי לעצור את הדימום, תוך כדי כך התחלנו לעשות את השינויים שיהפכו את חייו של מעמד הביניים לטובים הרבה יותר.

ומתי נראה את השינוי הזה?

הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים. קחו שנה קדימה וכולכם תתחילו להרגיש את התהליכים שיצאו עכשיו לדרך. איך אמר שמעון פרס אחרי שהצגנו לו את התקציב, "זה לא גזירות, זו רפואה."

למה לא הלכת למלחמה עם הוועדים הגדולים?

מפני שהמטרה היא לא לנהל מלחמות בשביל לקבל מחיאות כפיים, אלא לשנות את המצב. כל יום של שביתה כללית עולה למשק מעל 2 מיליארד שקל, ואני לא חושב שבתקופה של גירעון כל כך גדול אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד עוד ועוד כסף. במקום זה הלכתי להסכם עם עופר עיני שהבטיח לנו שקט תעשייתי בתקופה קשה. מלבד העובדה שגם ציבור העובדים ישלם כמו כולם את המיסים שעלו, הם גם ויתרו על 1.5 מיליארד שקל שיוזרמו לקופת המדינה. לתוך ההסכם בינינו הכנסנו גם את הסעיף החשוב של שיפור התנאים של עובדי הקבלן, שהם ציבור העובדים הכי חלש במדינה (מוזר שאף אחד מהאנשים שתוקפים אותנו בשם הדאגה לחלשים לא הזכיר את זה...).

אז כן, נצטרך לטפל בחברת החשמל. וכן, נצטרך לטפל בנמלים. אנחנו לא מתחמקים מזה לרגע, אבל האם לא יותר הגיוני לבדוק קודם אם אפשר לעשות את זה בהידברות ובלי לשתק את המשק הישראלי? כל המתלהמים מחפשים מלחמה, אבל לא הם אלה שיצטרכו לשלם את מחירה אלא הציבור הישראלי.

אז קח מהחברות הגדולות, מהטייקונים, מהרווחים הכלואים, תשנה את חוקי המשחק.

ביום שישי הזמנתי לפגישה את ג'רמי לוין, נשיא ומנכ"ל טבע, וסיכמנו על הליך מזורז לבחינה מחדש של הרווחים הכלואים והטבות המס. למה? כי כולם יודעים שמשהו לא תקין בחוקים הקיימים. מצד שני, כל מי שאומר, "פשוט תקחו מהם!" הוא פשוט חסר אחריות. מדינת ישראל לא רוצה להפוך לאוייבת של המגזר העיסקי, מפני שאז לא יעשו איתנו עסקים.

האם אתם יודעים שחברת "אינטל" שקלה להקים פה עוד מפעל גדול, דוגמת המפעל שיש לה בקריית-גת, אבל בסוף היא לקחה אותו לאירלנד? הפסדנו מקומות עבודה, הכנסות, שיפור תשתיות, התקדמות טכנולוגית. למה? כי באירלנד קיבלו הטבות מס גדולות יותר. תשאלו את ראש עיריית ערד מה הוא היה מוכן לעשות בשביל שמפעל כזה יגיע אליו, או את ראש עיריית בית שאן.

מעבר לזה, יש גם את השאלה החוקית. הטבות המס של החברות הגדולות לא נקבעו במחשכים או בחדרים אחוריים. אלה חוקים שעברו בכנסת באור מלא (אני לא הייתי שם, אבל רבים מאלה שצועקים עכשיו דווקא כן) וברוב גדול. בעקבות החוקים האלה המדינה עשתה הסכמים עם חברות בינלאומיות גדולות והבטיחה להן הבטחות. גם מבחינה משפטית וגם מבחינת מעמדנו הבינלאומי הפרה של הבטחות כאלה היא עסק מסוכן ומסובך. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי, ואנחנו הראשונים שהכניסו את הידיים לבוץ והחלו לטפל בנושא, אבל זה תהליך ארוך, ומורכב, והוא ייקח זמן.

ואי אפשר היה למתן קצת את הגזירות? זה לא מוגזם? איפה הלב שלכם?

לאף אחד אין זכויות יוצרים על הלב. למה אתם חושבים נאבקתי ומנעתי כל קיצוץ בתקציבי הנכים, הקשישים, פגועי הנפש? למה בתקופה קשה כל כך דאגתי להעלאת התקציבים לסיוע לניצולי השואה ב-500 מיליון שקל?

וגם את מה שבכל זאת גזרנו אתם באמת חושבים שלא רציתי למתן אילו היתה לנו ברירה?

ובאמת אין ברירה?

ברור שלא. אני לא רוצה לתת יותר מדי דוגמאות עם מספרים, אבל אתן דוגמא אחת: אם לא היינו עושים עכשיו את כל צעדי הייצוב האלה, דירוג האשראי שלנו היה יורד. הבעיה היא שהמילים "דירוג אשראי" נשמעות לאנשים משעממות מאוד, כי הם לא מכירים את הסיפור מאחוריהן.

מה הסיפור?

אם יורידו לנו את דירוג האשראי לרמה שהיתה בישראל לפני עשר שנים, נצטרך לשלם הרבה יותר ריבית על החוב הלאומי.

כמה יותר?

37 מיליארד שקל יותר.

מה זה אומר?

מה זה אומר? זה אומר שהיינו צריכים להכפיל (להכפיל!) את כל הגזירות. השירותים החברתיים היו קורסים, עסקים היו בורחים, חברות בינלאומיות לא היו מגיעות, האבטלה היתה מזנקת. אני לא מוכן שזה יקרה במשמרת שלי. נכון שלאדם העובד יהיה יותר קשה עכשיו, אבל לפחות הוא בטוח שתהיה לו עבודה.

אתה נשמע כמו שטייניץ, שמדבר על יוון וספרד....

בזה הוא צדק. היו אצלי נציגי משרד התיירות, כדי לשכנע אותי לא לבטל את הפטור על מע"מ התיירות. אמרתי להם שהם צודקים בכל, חוץ מדבר אחד: אף אחד לא נוסע ליוון. במדינות שיש בהן התפוררות כלכלית אין תיירות בכלל. עדיף לשלם עכשיו קצת, במקום לשלם בעוד שנה הרבה יותר.

ואם המצב ישתפר, תחזירו את ההקלות?

תפסיקו עם ה"אם", המצב ישתפר. הרי הנתונים הכלכליים שלנו טובים – יש צמיחה, האבטלה נמוכה – עכשיו נתכווץ קצת, ואחר כך נוכל להרחיב, וברור שאז נתחיל להחזיר לאנשים. זה הרי הכסף שלהם. כל מה שצריך הוא סבלנות, ואפילו לא המון סבלנות.

היתה לי שיחה על זה עם השגריר הגרמני, אנדריאס מיכאליס. שאלתי אותו, "איך זה שגרמניה צלחה בשלום את המשבר הכלכלי?" והוא ענה: "פשוט מפני שהאזרחים אצלנו הבינו שיש תקופות שבהן צריך להוציא פחות ולעבוד קשה יותר." המדינות שהתפרקו הן אלה שבהן התושבים אמרו לעצמם, "זו בעיה של המדינה, לא שלי."

יש גזירות שעוד ישתנו?

ברור. זה תמיד התהליך מול תקציב, והוא יימשך מול הכנסת גם אחרי האישור שלו בממשלה. זו אגב הסיבה שאתם שומעים עכשיו כל כך הרבה זעקות וטענות. כי הפוליטיקאים רוצים לוודא שאם יבטלו משהו הם יוכלו לטעון שזה רק בזכותם והם הטובים (למי שלא הבין, הרעים זה אני). צריך לציין למען ההגינות שאני לא חושב שכל השכל הוא במשרד האוצר, ותמיד צריך להקשיב. התקציב הוכן בזמן קצר (מדי), ואנחנו תמיד צריכים להיות מסוגלים להגיד "טעינו". אתן לכם דוגמא: בספר התקציב היה סעיף של השתתפות עצמית בטיפולים בקופות החולים. גם אחרי שהתקציב הוגש, יעל גרמן ואני עדיין לא אהבנו את הסעיף הזה. המשכנו לשבת על תקציב הבריאות בלילות, עד שמצאנו פתרונות אחרים וביטלנו את ההשתתפות העצמית.

הכל נשמע כל כך הגיוני, ובכל זאת האנשים כועסים.

הם כועסים מפני שהם פוחדים. ככל שיעברו השבועות, הם יפחדו פחות. הם יפתחו את התלוש ויגלו שירד להם מהנטו הרבה פחות ממה שאמרו להם. הם יילכו לקניות ויגלו שהמחירים יורדים. הם יבינו שתקציב החינוך לא קוצץ אלא עלה ב-6 מיליארד שקל. הם יראו שהרכבת לכרמיאל מתקדמת. הם יגלו שתוכניות הדיור שלנו אפקטיביות והדירה נראית פתאום בהישג יד. ובעיקר, הם יגלו שיש חזון ויש מצפן ויש משרד אוצר שמבין שהאדם העובד הוא מרכז החברה הישראלית."

[milanista23]

עוד נקודה בקשר לגרעון

ההצהרות של לפיד/האוצר על היעדים לגרעון משפיעים ישירות על דירוג האשראי שלנו. כיוון שאנחנו לא בגוש האירו ויש לנו מטבע עצמאי (אנחנו יותר קשורים לדולר מלאירו), באוצר מאוד נזהרים בלתת למצב להתדרדר ולהגדיל את החוב.

עוד דבר שנוח לאנשים לשכוח זה שהמילה "גרעון" תומנת בתוכה מנגנון מאוד משומן.

למדינה יש תקציב, כפי שDORKI ציין ב2012 היתה ירידה של כ65% לעומת 2011 מהמיסוי על רווחים משוק ההון, כלומר הקופה התמלאה פחות , ויש פחות כסף בתקציב המדינה.

מספיק שחלה ירידה בייצוא , מספיק שיש יותר מובטלים, מספיק שקונים פחות זה גורם במישרין לפחות כסף שמוזרם לקופת המדינה , ואז לא מצליחים לכסות את החוב והריבית על החוב.

 

כל ההצעות הנחמדות כאלטרנטיבות למיסוי הנוכחי נבחנו, יכול להיות גם במספרים.

אתן דוגמא, מיסוי דיווידנדים היו מכניסים למדינה חצי מיליארד שקל. אבל העלאת מעמ ל18% מכניסה למדינה 10 מיליארד (אין לי מושג כמה זה מכניס בפועל, אבל לבטח שיותר מכל ההצעות האחרות ששמעתי עליהן. כנ"ל לגבי מיסוי גורף על משכורות).

 

מישהו ניסה להעריך מה הנזק הישיר והעקיף במידה וניכנס למספר חודשים של מלחמה מול הנמלים או מול חברת חשמל?

זה חייב להיות תהליך, ואינני בטוח שיש דרך לקחת מהשמנת של הנמר , אלא לבנות כאן נמל מתחרה.

בחברת החשמל לדעתי יותר קל לטפל בגלל החומר האנושי שיכול להבין את המצב ולהתחשב בו.

 

אני היתי מעוניין לראות כאן תהליך שיסרס את חברות הביטוח ואלה שמשחקים לנו בפנסיה, הם חזירים לא פחות גדולים מכל אלה שתיארו כאן.

 

"איך זה שגרמניה צלחה בשלום את המשבר הכלכלי?" והוא ענה: "פשוט מפני שהאזרחים אצלנו הבינו שיש תקופות שבהן צריך להוציא פחות ולעבוד קשה יותר." המדינות שהתפרקו הן אלה שבהן התושבים אמרו לעצמם, "זו בעיה של המדינה, לא שלי."

 

מה יותר פופוליסטי מלהשוות את עצמנו לגרמניה, שלא מוקפת באוייבים מבחוץ, מתפרסת על שטח גדול ועם אוכלוסיה אחידה יותר.

שופעת בתיירות , עם תשתית תחבורתית מהטובות בעולם ועם מנגנון חינוכי/בריאותי וביטוחי שונה בתכליתו מכאן.

 

שוב כל עוד לא יעשה כאן חריש רציני מול הריכוזיות, וטיפול יעיל בתחלואות המשק כל הדיבורים על להדק את החגורה באמת שנועדו רק כדי להעביר את השרביט לשר האוצר הבא.

[יבגניפ]

יבגניפ, אתה ממשיך באותו קו פופוליסטי. אתה אומר שהוא האדם שלי(אתה אפילו לא יודע במי בחרתי, ואם בחרתי)

שנכשל!!! וואו. תוך חודשיים אתה קובע שאדם נכשל או הצליח. מזל שאתה לא צריך לבחור מנכ"ל לחברה, כי כל חודש

היית מביא מנכ"ל אחר.

מעניין אותי מאוד איך "הנציגים" שלך בכנסת היו עושים זאת, ואם לא היו מזמברים לנו את הצורה פי שניים.

לפיד הבטיח שינוי, כך גם בנט, והם לפחות מנסים ללכת בדרך שונה. אבל בינתיים אין קיצורי דרך.

בינתיים לפחות הם דואגים שכולם ישאו בנטל, וכן, גם העשירים נושאים בו, כי להם קיצצו את ההפרשות לפנסיה,

שאולי אליך זה לא מדבר, אבל עבורם זה הרבה כסף. הם גם לא יקבלו קצבאות ילדים, חלק אפילו לא יקבלו בכלל.

וכן, גם המסכנים ישאו בנטל, כי מה לעשות, יש איזה שני עשירונים שנושאים כאן ברוב הנטל, וכל השאר לא.

אז שקשה, גם להם צריך לקצץ. מה יהיה בעתיד? זו שאלה טובה, וזה המבחן האמיתי. לא חודש אחרי ששר מכהן

בתפקיד שלו. ואתה יכול לקשקש עד מחר מה הבטיחו ומה לא. גם הנציגים "שלך" מבטיחים דברים ולא מקיימים את

רובם.

אתה כנראה לא מבין את מה שאני כותב. אין לי דרך יותר פשוטה להסביר לך. הציגים שלי בכנסת לא אוהבים את נתניהו ולכן לא יושבים איתו בממשלה. הם לא כתבו פוסט מרגש בפייסבוק, שגורם לרכים יותר ביננו להזיל דמעה, על כמה נתניהו חרא, ואז חודשיים אחרי המליצו עליו לראשות הממשלה. הם לא טענו שלא ישבו בממשלה שתעלה מיסים, ואז דהרו לממשלה כזו כי תפקיד בעיניהם יותר חשוב מערכים. כתבתי כבר 4 פעמים: אין לי בעיה עם העלאת המיסים. אני בהחלט יכול להשתכנע ולהאמין שאין ברירה. יש לי בעיה עם זה שיאיר לפיד הבטיח משהו שהוא לא בדק אם הוא יכול לעמוד מאחוריו (העלאת רמת החיים של כולנו על חשבון החרדים והמנתחלים). זה מהות הפופוליזם והזלזול הגס בבוחרים שלו, וזה כואב לי, כי היה לי מאוד ברור שזה מה שיקרה כבר לפני כמעט שנה.

הנציגים שלי יושבים כבר כמה שנים טובות באופוזיציה. גם להם יש חסרונות, והצבעתי להם כי הם הרע במיעוטו. לרמה כזו של שקרים וצביעות כמו לפיד והחברים שלו, הם לא יגיעו בחיים. לא בהמצאת מושגים כמו "פוליטיקה חדשה", המסתכמים בחסימה של אנשים בפייסבוק ומינוי מקורבים, לא בדרך בה הם מתמודדים לכנסת, שאצל לפיד הסתכמה בשימוש בשנאה לחרדים כמכנה משותך נמוך. לא בשום דבר אחר.

להבטיח משהו שאתה לא יכול לקיים, רק כי זה מה שרוצים לשמוע, זוהי מהות הפופוליזם. להשוות אותנו לגרמניה זה פופוליזם. הוא בכלל טרח לבדוק את מחירי המזון שם, למשל? או איך מתפקדת מערכת החינוך או כל דבר אחר? ברור שלא. למה? יותר נחמד הרי לכתוב עוד 4-5 שורות מלאות בערכיות וציונות על הגרמנים הממושמעים ואיך אנחנו צריכם ללמוד מהם. מזל שלא שאל אותו איך הם צלחו את המשבר הכלכלי הגדול של שנות ה30. לא רוצה לחשוב אילו לקחים חכמים הוא מפיק מהימים ההם.

 

יאיר לפיד, בתור שונא ושנוא ש"ס, למד לא מעט מהם. גם הם, הרי, מתפקדים בזכות זה שדואגים לגרום לציבור הבוחרים שלהם לשנוא את כל השאר, תוך שהם משמרים את רמת החיים הירודה שלהם ומאשימים בזה את האחרים. "יש עתיד" מתפקדת לחלוטין כש"ס של "מעמד הביניים" או "האדם העובד" (תלוי באיזה יום שואלים את לפיד מי קהל היעד שלו). רק שלש"ס בכל זאת יש קצת יורת כבוד - אתה לא תראה ח"כ שלהם כותב סטטוס חמוד בפייסבוק סטייל "אין לנו מושג איך לעזור לכם, למרות שהבטחנו. תנו לנו רעיון", כמו שעשתה רות קלדרון.

[יוסי פרנקוס]

סבבה, אז לפיד היה צריך לשבת בצד ולראות איך הכל מתמוטט במקום לעשות מה שהוא יכול בשביל להשפיע מבפנים?

 

יש אילוצים מסוימים אבל אי אפשר להגיד שהוא לא עושה מאמץ אדיר.

 

אני מעדיף אותו במשרד האוצר מאשר מישהו שלא באמת אכפת לו.

[mystopp]

המון מילים

 

איך תוכנית יש לנציגים שלך בכנסת להוציא אותנו מגרעון של 40 מיליארד ש"ח?

[milanista23]

יבגניפ , אבל כולם שקרנים מה חדש (זו הדרך היחידה להיבחר היום, אם הציבור היה ממש קשוח עם 0 אמונה אף אחד לא היה הולך לקלפי).

יש לך אנשים שמבטיחים הבטחות שלא ניתן לקיים, בכל הדרכים שרק אפשר להעלות על הדעת, וגם בדרכים מאוד יצירתיות. אין חוקים ידידי , הכל כשר! גם קבלני קולות , מה שלא יודעים לא כואב.

 

הרבה מהבוחרים יעדיפו להאמין להבטחות, ואז להיעלב ולהתעצבן. אם היו כאן פתרונות קסם היתה תחרות הרבה יותר גדולה בבחירות ובהתמודדות על תפקיד שר האוצר.

 

למה בכל זאת חשוב לנו לקרוא את המצע, ולהעדיף שקרן X על שקרן Y? בגלל העדפותיו הפוליטיות.

אני מגדיר את עצמי כימני מבחינה בטחונית/מדינית ,נגד החזרת שטחים.

בכלכלה אני במרכז (פעם היו הגדרות חד צדדיות של קפיטליסטים,סוציאליסטים,אנרכיסטים) בעד שהמדינה תתערב בקביעת שכר מינימום, בעד פיקוח על מחירי מזון בסיסיים ודאגה לקשישים ולנכים ברמת הבריאות (עד גבול מסויים) ושכר קיום כפי שקיים היום, חינוך חינם עם סייגים כתלות במצב המשק וכו.

עם זאת חייבים גם להכניס אלמנטים שקיימים בשוק החופשי כדי שלא יתאפשר כאן מצב של ריכוזיות יתר.

פה המדינה ככל הנראה לא עצרה את הרכבת בזמן , עם זאת מאוד קשה לצפות את העתיד. כפי שלפיד הסביר, אינטל רצתה להקים מפעל נוסף בערד או בבית שאן, דבר שהיה מביא אלפי עובדים ומשפר את התל"ג הן בפרפריה והן ברמה המדינית. במקום זה, העדיפו לפתוח באירלנד, בין השאר בגלל שהמס שם 0%. התחרות קשה וההחלטות לא פשוטות.

[יבגניפ]

יוסי,

ועוד איך אפשר להגיד שהוא לא עושה שום מאמץ. העיתונים מפוצצים בהסברים וטורים של אנשים שחושבים שהוא לא עושה מאמץ, בוחר לא להאבק בועדים הגדולים וכו'. אבל נניח והוא התאמץ. אז מה? כאדם הגון היו לו שתי אפשרויות, אחרי שגילה מה באמת מצבה הכלכלי של ישראל - לוותר על תפקיד שר האוצר, או להלחם על דרך שונה. הוא לא עשה את שניהם.

ויותר מזה, הוא לא היה צריך לשבת בצד, הוא לא היה צריך להתמודד מלכתחילה. מצטער, חוץ מיוסי בובליל וניקול ריידמן, יאיר לפיד הוא בערך הדמות הכי פחות ראויה להנהיג שיש. אני גם לא השתכנעתי עדין שאיכפת לו. יש לי כאמור שתי תיאוריות להתמודדות שלו ועדיין לא פסלתי את זה שהוא רץ כי חבריו ב-"פורום ליצוב הממשל בישראל" אמרו לו.

 

mystopp,

אולי בגלל שכתבתי הרבה מילים ואלי מסיבות אחרות, אתה לא מצליח להבין את מה שאני אומר: לא הדרך מפריעה לי. אולי אין דרך אחרת. מפריע לי שמחלקים הבטחות שאין להן גיבוי מינימאלי מבחינת מה שהמבטיח מתכוון לעשות. אבל לא רק זה, אלא גם דברים אחרים. הנציגים שלי לא חוסמים את מי ששואל אותם שאלות בפייסבוק. הם גם לא יושבים עם ביבי בממשלה, במקביל לזה מאשימים אותו בכל חטא אפשרי ומספרים שהוא הפך אותנו למדינה מצורעת. הם גם לא בנו את הקמפיין שלהם סביב שנאה לאחרים. גם זה הישג במדינת ישראל, מסתבר.

 

milanista,

אתה מסביר למה יש לנו כל מיני בעיות. אני מקבל את ההסברים שלך ושל אנשים אחרים. שוב, אם אין פתרונות קסם - לא חייבים להציע אותם. ושוב - אני לא מאוכזב מהשקרים של לפיד, כי לא האמנתי לו מלכתחילה. אני פשוט מופתע איך עוד נשאר מישהו שמאמין לו, אחרי שהוא עשה צעד אחר צעד ממה שאמר שלא יעשה, או יותר גרוע - ממה שגרם לו לרוץ לכנסת מלכתחילה. אגב, באמת שלא חייבים גם לשקר. אני לא יודע אם מה שהנציגים שלי מציעים היה עוזר. אולי לא - אני לא מבין באמת בכלכלה. אני רק יודע שהם לא נתפסים בשקר בצורה כ"כ גסה כמו לפיד, ביבי והחברים האחרים.

[Night Driver]

נהג לילה, אני מסכים לגבי הנקודות, אבל לא לגבי הדרך. אתה באמת חושב שכל מה שהעלת ישים תוך חודש? אתה יודע מה,

קח שנה. נראה לך? אלה דברים שלוקחים זמן. ומה תעשה בינתיים? נעלה גירעון ל 15 אחוז?

יבגניפ, מה שאתה כותב זה פופוליזם זול. יש דרכים אחרות, והן ישימות אך לוקחות זמן. זה כל מה שאני ואחרים אומרים.

בינתיים יש מצב נתון, וצריכים להתמודד איתו. אם עוד שנתיים לא יעשו כלום, וכל הנטל ימשיך להיות כמו היום, אז אני

מסכים שלפיד נכשל, וצריך להחליף אותו. בינתיים כולם צועקים וזועקים, בעוד שהם היו נוהגים בדיוק אותו דבר,

ואני מבטיח לך שעם כל ממשלה אחרת, מימין או משמאל, היינו סובלים יותר.

 

אושרי, אלה דברים שלוקחים דקה (פרט לאיחוד הרשויות שלוקח זמן). בסך הכל במקום לכתוב להעלות את המע"מ באחוז לכתוב שמורידים על X ומעלים על Y.

 

דורקי,

 

מאז שהיה מס עיזבון בארץ הרבה דברים השתנו וממילא היום הכל חייב בדיווח (מלחמה בהלבנת הון) כך שהמנגנון לא עולה כלום.

 

מס רווחי הון זה דבר אחד ומס על דיוידנדים ובונוסים זה דבר אחר. זה משאיר יותר כסף בחברות לצמיחה כשהרווח יבוא ממכירת הנכס. בעולם הקפיטליסטי נהוג מס לא על רווחי הוא אלא עלן ההון עצמו. גם את זה ניתן ליישם.

 

לגבי מה נמאס ל"מליונרים" זה בכלל לא רלוונטי. אם אתה רוצה רכב ב 250K אז תשלם עוד עשירייה, לא תהיה רעב בגלל זה (אתה הכוונה לא אליך אישית אלא לציבור רוכשי המותרות).

 

לגבי עובדי רשויות שיבעירו צמיגים, שיבעירו וילכו לעבוד בעבודה אחרת. מי שיפגע זו הפקידות הבכירה ולא עובדי הכפיים כי לנקות X רחובות צריך Y עובדים בלי קשר לכמה רשויות זה מחולק.

[Keyser]

אין דבר יותר מפחיד בעולם מ״צדק חלוקתי״. זה מרחק פסיעה מסוציאליזם/קומוניזם פאר-אקסלנס.

 

וחוץ מזה, למה לא ללכת למלחמה עם הוועדים? כן, נשלם הרבה עכשיו וגם שביתות זה לא נעים אבל סוף סוף נפסיק לממן את נמלי ישראל שדואגים שכל מה שמיובא לכאן יהיה יקר, בשל עלויות גבוהות שהם מטילים. גם לא לממן לעובדי חברת חשמל חשמל בחינם נשמע לי שוס לא קטן. בקיצור, לפיד בחר בפתרונות הקלים והצפויים. היאח-הידד.

[Oshri]

יבגניפ, האמן לי, בהבנת הנקרא אני דיי טוב, ויודע לקרוא את כל מה שכתבת.

אתה זה ששבוי בחשיבתך, הוא כתב, הוא אמר, ועכשיו הוא לא מקיים.

להזכיר לך מה מרץ עשו עם ש"ס בקואליציה? או אולי את מפלגת העבודה שויתרה

על כל עקרון אפשרי שלה, והגיעה לאן שהגיעה בזכות זה?

הנציגים שלך באופוזיציה, כי הנאמנות שלהם לבוחר ולמה שהם עשו ודאגו שואפת לכלום ושום דבר,

והם גם ימשיכו לשבת שם, לצווח ולצרוח, שמפקירים את המדינה, ואת האזרח, ואת כולם, והכל הכל

צעדים לא נכונים. איך אומרים בלשון הרחוב, יאללה, שמענו...!

ההבדל ביני לבינך, שאני מוכן לחכות שנתיים ואז להחליט, ואתה כ"כ עסוק בזה שהוא "שיקר",

ולא מוכן לחכות אפילו דקה.

[mystopp]

mystopp,

אולי בגלל שכתבתי הרבה מילים ואלי מסיבות אחרות, אתה לא מצליח להבין את מה שאני אומר: לא הדרך מפריעה לי. אולי אין דרך אחרת. מפריע לי שמחלקים הבטחות שאין להן גיבוי מינימאלי מבחינת מה שהמבטיח מתכוון לעשות. אבל לא רק זה, אלא גם דברים אחרים. הנציגים שלי לא חוסמים את מי ששואל אותם שאלות בפייסבוק. הם גם לא יושבים עם ביבי בממשלה, במקביל לזה מאשימים אותו בכל חטא אפשרי ומספרים שהוא הפך אותנו למדינה מצורעת. הם גם לא בנו את הקמפיין שלהם סביב שנאה לאחרים. גם זה הישג במדינת ישראל, מסתבר.

 

אין יותר מדי להבין ב-"בלה בלה בלה הוא הבטיח משהו ולא מקיים". אני שואל אותך איזו תוכנית אופרטיבית יש למי שבחרת (או אולי לך) כדי להוציא את המשק מהגרעון שהוא נמצא בו. האם לפיד לדעתך היה צריך לשבור את הכלים ולא להכנס לממשלה, ואז הייתה קמה כאן ממשלת חרדים ובנט, ואז גם הקיצוץ שמכניס לנטל את החרדים והערבים לא היית רואה? או לחילופין היית מעדיף עוד בחירות חצי שנה מעכשיו?

[bagira]

אני מוכן ללכת על מהלך פשרה שיגשר בין שתי הדעות כאן.

 

ברור לי שכל הגזרות הן מהלך חרום שנועד "להציל את המשק" מ 40 מיליארד ש"ח גרעון שנוצר ע"י הד"ר לפילוסופיה ולכן אני מוכן לקבל אותן.

 

מצד שני, אני מעוניין ומקווה לראות כבר מחודשים הקרובים מהלכים שבאים לטפל במימוש כל ההבטחות שלו לפני הבחירות כמו למשל הפגישה שלו עכשיו עם מנכ"ל טבע, נראה רק שיצא מזה משהוא ושלא יצאו מהישיבה שני סחבקים מחייכים ומחובקים כמו כשיצא מהפגישה עם עייני.

[Oshri]

בגירה, זה בדיוק מה שאני אומר. אני לא חושב שלפיד הוא איזה אביר שמחולל קסמים, אבל הוא לפחות אומר שינסה

לשנות את מה שעד עכשיו לא ניסו, או יותר נכון לא חשבו בכלל לשנות. מי שחושב שזה ניתן ליישום תוך יום, חודש,

או אפילו שנה, הוא נאיבי, בור, או פופוליסט. תנו לבנאדם לעבוד, אח"כ תשפטו.

אני משווה שוב למנכ"ל שבא לחברה, והוא צריך לבריא אותה. נגיד שיש קו ייצור לא יעיל, עובדים מיותרים, מיעוט הכנסות,

והוצאות על ימין ועל שמאל. מה הוא יעשה קודם? את מה שאפשר, והוא יקצץ עלויות, יפטר עובדים, ואם אפשר, יחליף קו ייצור,

יחשוב על הגדלת הכנסות וכד'. בינתיים יש לו חברה שהוא צריך להשאיר מעל המים, והוא יעשה כל מה שצריך כדי

לבטיח את המשך קיומה התקין, עד לסוף ההתיעלות. זה יהיה נעים לעובדים? לא נראה לי. לבעלי החברה? גם לא נראה לי,

אבל אם המהלך הכולל יצליח, אז כולם ירוויחו.