חתונה של רוסים/בוכרים/גרוזינים/קווקזים או משהו בסגנון-סרטון מיוטיוב

[locomotive]

אין ספק שהגרוזינים והקווקזים חוגגים מכל הלב , אוכל מסורתי וטעים שתייה משובחת ,נדיבות נזרקת לכל עבר.

[GaBi_88]

לדעתי הרוסים אינם שייכים לקבוצה שציינת. הם שייכים לארועים של עדות אשכנז.

2 עולמות שונים מבחינת סוגי ארועים ושמחות.

למשל המנהג של זריקת הכסף. כמעט כבר לא קיים יותר אבל עדין קיים.

״המנהג״ של פתיחת וכריזת המעטפות אינו קיים יותר(לא בטוח שהיה כזה אצל כולם). אבל כן זוכר אותו מהסרט

מתנה משמיים, אחד הסרטים המעניינים בקולנוע הישראלי. ראיתי אותו לפחות 50 פעם בזמן השירות הצבאי.

 

תמיד בארועים מהעדות האלו אני חווה הרגשה אמיתית של חתונה, לעומת ארועים אחרים שיש אווירה של מסיבה עם dj או זמר מזרחי.

למשל אני לא סובל את הקטע של הdj להפסיק את הריקודים ולשלוח את כולם לאכול.

אנשים באו לחגוג ולרקוד עם החתן והכלה, מי שירצה ילך וישב מרצונו ויאכל בשולחן. אין צורך לעצור את כולם.

[elik0]

מה גם שבאירועים גרוזיניים תמיד תהיה להקה חיה.

ולא DJ שמנגן את מיטב להיטי ליאור פרחי ודיסקו משנות ה20

[hans]

הייתי בחתונה חצי-קווקזית (רק הצד של הכלה...)

ואין ספק שאפילו בכוחות מצומצמים ולמרות שיתוף פעולה מוגבל

של רוב המוזמנים, החבר'ה יודעים לעשות שמח, גם בלי אלכוהול.

[adamd1]

תודה פלטינום,מצאתי.

למי שלא מכיר:

6r0WpUW7Wmg דרך יוטיוב

ב 2:30 יש קטע ענק של מישהו שלא אהב את הרעיון

 

ערן, הרבה דברים נעלמו מחתונות גרוזיניות

 

כמו הריקודים המסורתיים כשמשליכים כסף על הרצפה

כמו אי-פינוי הכלים משולחנות האוכל

כמו מה שהזכרת

אפילו שלחו כבר לא רוקדים

 

הרבה דברים נעלמו בארץ, וחבל. [אני יודע שמישהו בטוח יעיר על הכסף על הרצפה]

 

אבל רוב הדברים האלה עושים את האירוע כמו שאירוע אמור להיות

ולא עושים טובה שהמארחים נותנים בקבוק מיץ תפוזים לכל שולחן [בעדות מסויימות..]

דווקא לא נכון כל כך. יש לי חבר שעובד באולם אירועים, שאיכשהו יצא שעושים שם המון חתונות וארועים של קווקזים.

המנהגים האלה חיים ובועטים (הכסף על הרצפה אולי פחות).

[elik0]

אני גרוזיני, תאמין לי שהם לא חיים ובועטים, מה שיש בארץ כבר זה גרסאות לייט של מה שהיה פעם, בערך לפני 15\20 שנה בארץ.

 

אבל קמצנות בתפריט לא תראה בחיים, זה בטוח

[locomotive]

אליקו

 

תזכיר לי בבקשה ממה עשוי התכ'לפי ? שזיפים מיובשים ? .

[elik0]

אתה מתכוון התכ'מלי

כן שזיפים מיובשים חמוצים, ירוקים. רצוי כמה שיותר קשים

 

מביאים לנו [להורים בעיקר] במיוחד מחברון המקור הכי טוב לזה

 

טעים על כל מה שקוראים לו אוכל

[locomotive]

אני גדלתי באשדוד ושם הסבתות הגרוזיניות היו מכינות את זה ותולות לייבוש על חבלי כביסה וכד' ,טעים רצח !

בנוסף הם גם היו מכינות יין תוצרת בית-אבל זה לא היה מחזה מרהיב לראות אותן דורכות על הענבים...

[elik0]

ערן, אני חושב שאתה מתבלבל

מה שתולים לייבוש בד"כ זה צ'ורצ'חלה זה יין מוקשה עם אגוזי מלך בפנים

ממש חטיף אנרגיה אטומי

 

זה המתכון לטכמלי

 

טקמאלי - רוטב שזיפים גרוזיני

 

.רוטב חמוץ-חריף נפלא ורב שימושי, שבלעדיו אין קיום למטבח הגרוזיני

מגישים אותו לצד מאכלי בשר (במיוחד שישליק) או לצד מאכלי דגים. משתמשים בו גם לתיבול סלטים

ומנות ראשונות (כמו במנת הסלק שלעיל). בעונת השזיפים, עקרות הבית הגרוזיניות מכינות כמויות גדולות

של רוטב ושומרות לכל השנה. במקור משתמשים בשזיפי בוסר חמוצים וקשים, אך גם שזיפים רגילים

יתאימו, אם כי הטעם יהיה שונה מעט (גם שזיף מתוק הופך לחמצמץ במהלך הבישול). אפשר להגדיל את

.הכמויות ולשמור במזווה

 

:חומרים ל-2 ק"ג שזיפים

ראש שום 1, מופרד לשיניים קלופות

פלפלים חריפים טריים 1 - 2, ירוקים או אדומים ,אם רוצים למתן את החריפות, מסלקים את הגרעינים

צרור גדול של כוסברה

צרור שמיר 1/3

כמה ענפי בזיליקום

כמה ענפי נענע

מלח, לפי הטעם

כוסברה טחונה 2 כפיות

 

:אופן הכנה

.מניחים את השזיפים בסיר, מוסיפים מים לכיסוי ומבשלים עד שהשזיפים רכים מאוד וכמעט מתפרקים

.מעבירים את השזיפים, יחד עם מי הבישול, דרך מסננת דקה, כדי להיפטר מהקליפות ומהגלעינים

.טוחנים שום, עשבי תיבול ופלפלים במעבד מזון, עד לקבלת רסק דליל

אם משתמשים ברוטב בתוך שבוע עד שבועיים ממועד הכנתו - מערבבים את רסק השזיפים עם תערובת

השום ועשבי התיבול, מתבלים במלח ובכוסברה ושומרים בקירור. הרוטב צריך להיות חמצמץ-חריף

מי שאוהב רוטב מתוק יותר, יכול להוסיף מעט סוכר. אם מכינים את הרוטב למזווה: מביאים את רסק

השזיפים המסונן לרתיחה על אש בינונית-נמוכה, מוסיפים את תערובת השום והתבלינים ומבשלים יחד

עד לרתיחה. מורידים מאש, מתבלים במלח ובכוסברה, ואם רוצים מוסיפים מעט סוכר. יוצקים את הרוטב

.לתוך צנצנות מעוקרות ואוטמים באופן הרמטי. הרוטב יישמר במשך חודשים ללא קירור.

 

טקאמלי=מז'אבה

 

וזה צ'ורצ'חלה [בלי מתכון]

 

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%27%D7%95%D7%A8%D7%A6%27%D7%97%D7%9C%D7%94

[locomotive]

אני מדבר על משהו כלשהו מיובש דמוי שטיח מרודד,יש לו טעם חמצמץ מתוק...

 

את הצורצחלה אני מכיר.

[elik0]

את זה אני כבר צריך לשאול את הדרג שמעלי

 

אתה תקבל תשובה

[locomotive]

הרמתי טלפון לחיים הגרוזיני , זה נקרא "תקלאפי" עשוי מכל מיני פירות יבשים מרודדים ועוברים ייבוש על דיקטים מעץ.

[Platinum]

אני לא גרוזיני, אבל הייתי נשוי לאחת.

כן, יש את ה "תחלאפי". ובאמת עושים אותו משזיפים שמבשלים ואח"כ מייבשים על לוחות עץ {הופכים את התערובת המרודדת כל כמה זמן לייבוש סימטרי}. את ה "תחלאפי" המוכן, נהוג לשמור במקרר/מקפיא.

 

יש גם את המז'אווה. רטוב חמצמץ בצבע ירוק כהה. וכן, גם אותו עושים משזיפים.

 

ה "צ'וצ'חלה" זה טעים. מחלקים אותו בעיקר בשמחות ואירועים {לפחות מנסיוני} ושם גם אפשר להנות מ"קישמישיאני" שזה מעין מאפה {לא בטוח שאפשר להגדיר זאת כעוגה/עוגיה} מבצק דקיק דקיק שבין השכבות שלו יש צימוקים ואגוזים.

 

יש הרבה דברים טעימים במטבח הגרוזיני. הרבה מאוד.

[ToMeR]

אז מתי עושים מפגש של אוכל גרוזיני?

 

הריר פה מטפטף