סקר - איזה כתבות רכב אתם מעדיפים? (הסבר בפנים).

[petit nicolas]

האופציה הראשונה - כתבת רכב בת כ-1,200 מילה. מפורטת יתר על המידה (לדוגמה, פרק שלם שמדבר על העיצוב, בזמן שאת העיצוב אתם יכולים לראות בתמונות ולהסיק מסקנות אישיות לפי טעמכם).

 

האפשרות השניה - כתבה תמציתית בת כ-600 מילה, שלא מחסירה כלום ומספקת לכם את כל האינפורמציה (דוגמת הכתבות של יואב קווה, למשל).

 

מהי העדפתכם?

 

וכך, ילדים, משפיעים על תוצאות של סקר באמצעות ניסוח השאלה. מה דעתך על משאל עם לשלום עם הפלסטינים בניסוח כמו "האם לדעתך יש להחזיר לפלסטינים את כל השטחים, כולל התיישבויות פורחות, רק כדי לקבל שלום שבטח לא יחזיק מעמד אפילו 5 שנים ולאחריו פיגועים ושפיכות דמים?"

בקיצור - תכתוב שאלה רצינית אז תוכל לקבל תשובות רציניות.

[sronis]

:lol:

 

הנה, עדכנתי את השאלה:

 

האופציה הראשונה - כתבת רכב בת כ-1,200 מילה. מפורטת יתר על המידה, טרחנית ומשעממת, מנוסחת רע וללא הגהה.

 

אווווווווו:

 

האפשרות השניה - כתבה תמציתית בת כ-600 מילה, שלא מחסירה כלום ומספקת לכם את כל האינפורמציה, מצליחה לעניין גם מי שלא מבין במכוניות וכתובה ברמה של פרס נובל לספרות.

 

אגב, אם כבר - אני מוכן להרים אתגר: נראה אותך כותב כתבה מעניינת של 600 מילה שבאמת לא מחסירה כלום. תתפלא, זה הרבה יותר קשה ממה שנדמה לך.

 

רוני

[Tvr_speed_12]

מעדיף כתבה שתהיה כתובה ברמה טובה,האורך פחות משנה.

 

אפשר לדעת מה מקור השאלה?

[אלעד]

מה זה משנה כמה מילים יש בכתבה?! אם זאת לא כתבה של פייביש אני לא מוכן לקרוא!

[Berserker]

האמת, אף פעם לא ספרתי או שמתי לב לאורך הכתבות או מבחני הרכב, לכן תגובתי לא בדיוק תענה לך על השאלה, אבל:

 

אני שונא כתבות שכתובות בצורה יבשה. כשכותבים לי מה יש ומה אין ומה בסדר ומה לא. זה פשוט משעמם...

לאחרונה קיבלתי כמה מגזינים של הגה, ואני פשוט נרדם בזמן שאני קורא... כתבות כל כך משעממות, חסרות מעוף או עניין...

איך אפשר, לדוגמא, לקחת 3 מכוניות שרירים אמריקאיות משנות ה60 (שזה פוטנציאל ענקי לכתבה מעניינת על רכבים שלא רואים כל יום, ולא קוראים עליהם כל יום), ופשוט לכתוב היסטוריה קצרה על כל דגם ולסיים כתבה... בזבוז כל כך גדול... ראיתי את שער המגזין באינטרנט, כל כך התלהבתי, הלכתי במיוחד וקניתי את הגליון, ותחושת האכזבה הייתה ענקית... פשוט פספוס...

וכך גם שאר כתבות הרכב היום.

איפה הכתיבה על חוויות הנהיגה? על התחושה שמרגישים כשנכנסים לרכב כל כך שונה? על צלילי המנוע, ובכלל כל חווית הרכב (אני כבר לא מדבר על התנהגות).

המון פעמים אני מרגיש שכתבי הרכב לא באמת אוהבים מכוניות. הם פשוט כותבים כתבות משעממות עם נתונים יבשים ושטויות שכל אחד יכל לבדוק בנסיעת מבחן... כמו לכתוב סקירה על מקרר או מיקרוגל.

מבחני הרכב שמתפרסמים באינטרנט (וואלה, אוטוספורט, אוטולי, וקארספורום) בכלל לא באותה רמה עם המודפסים.

 

וזה בניגוד עצום למגזיני אופנועים, כמו פולגז ומוטו. הייתי מנוי למוטו 3 שנים, ופשוט ציפיתי לכל גליון במשך כל החודש.. כשהוא הגיע סיימתי לקרוא הכל כבר באותו היום...

כנ"ל פולגז, חיכיתי כל השבוע ליום חמישי שיצא מבחן. בשניהם יש כתבות אמיתיות שמתארות את חווית הרכיבה, עד כמה זה כיף לרכב, ולמה זה כל כך מיוחד. כל תחושת האנדרנלין, וכל ההתייסות לפרטים הקטנים, כל התיאורים ומחשבות הכתב עוברות אליך ישירות מהדפים... בלשון פשוטה ולא מתנשאת שמובנת לכל אחד, עם בונוס של המון הומור ותיאורים מופרעים...

 

בזמנו, גם מגזין "מכוניות" היה דיי טוב.

 

להלן דוגמאות למבחני אופנועים שמאוד אהבתי:

http://fullgaz.co.il/tests/2005/mt01.php

http://www.fullgaz.co.il/xpages/article.php?i=45635

http://www.fullgaz.co.il/tests/2004/cbr1100xx.php

 

ודוגמא למבחני דרכים שרואים בדרך כלל בכל מקום, והם שנואים עליי:

http://www.carsforum.co.il/cars/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A8%D7%9B%D7%91/402/%D7%9E%D7%91%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%9D/%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%93%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8-%E2%80%93-%D7%9C%D7%90-%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94%2c-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%90%D7%A6'%D7%91%D7%A7

http://motocar.ifeel.co.il/test/981.aspx

[רוכב בודד]

לי הכי חסר בכתבות קטע קטן, פיסקה קטנה, עם דעתו של "סתם בן אדם". בין אם הוא חובב נהיגה, חובב רכב, בן 70 או בן 25, ואם זה רכב לנישה צעירה אז שיהיה בן 18. קטע שיספר על ההתרשמות שלו/שלה, חווית הנהיגה והשימוש ברכב, כן או לא יקח רכב כזה כשהתשלום מהכיס הפרטי. ברכב יעודי, כמו שטח או ספורט במפורש ולא בקריצה, אז שיהיה עם רקע והבנה עמוקים יותר.

[ranll]

לי חשובים כמה דברים מעבר לכמות המילים:

דבר ראשון זאת היכולת לחוות בקריאה את החוויה שעבר הכתב רכב בתפעול, נהיגה וכו'. לטוב ולרע.

דבר שני הוא לשמוע את דעתו של הכתב בצורה החלטית (ולא "אבל אבל אבל ואם ואם ואם" אז זה אחלה) וללא עידונים מיותרים ומעצבנים שגורמים לך לתהות בתור קורא וגורמות לך "לצאת" מהקריאה בלי כלום, כתיבה ישירה יותר שכנראה "תתן קצת בראש" תהיה מרעננת מאוד.

דבר שלישי הוא ביצוע השוואות מול המתחרות כדי לנסות לקבל נקודת יחס כלשהיא בתור קורא.

[XENON]

זה לא הכמות זו האיכות.

 

כל כתב וכישוריו.

יש כתבים שאני מאוד נהנה לקרוא כמו אהרנוביץ', אלסיבוני, טל שביט ז"ל (כמה חבל שהשניים הראשונים בקושי כותבים והאחרון כבר לא איתנו).

ויש כאלה